מאת:

התפרסם בתאריך:

28/10/2015

מחפשת תוכן לתת לבת המצווה שלי

שאלה מקטגוריה:

הבת הבכורה שלי תהיה בקרוב בת מצוה,
אני רוצה למלא אותה בתוכן מתאים ושמחה לקראת ההגעה למצוות ואני לא ממש יודעת איך להעביר לה איך ללמד אותה על עוד מצוות ואיך לרגש אותה מהמעבר עצמו ולאו דווקא מהחגיגה שסביב, שהשנה הזו תהיה לה מליאה בתוכן מתאים שילווה אותה הלאה.
אני עצמי בתקופה של ירידה ברוחניות לא כלפי חוץ ולא במזיד, אבל לא כל כך פנויה נפשית להתחברות לה' ולמצוות שונות ולשמחה בכלל.
אני מעוניינת שהבת שלי תספוג את התקופה הזו את השמחה שבקיום המצוות והשמחה והחיבור לה', שלא כמו מה שאני כרגע שאני כרגע די יבשה בזה (מתוך ידיעה שהתקופה הזו תעבור ודווקא נעלה ממנה הרבה יותר)
הייתי שמחה אם תוכלו לתת לי רעיונות או אולי ספרים או דברים או עיצות שעזרו או יכולים לעזור לי
ואולי גם על הדרך לקרב אותנו אחת אל השנייה.
תודה!

תשובה:

  שלום לך אמא נהדרת ואכפתית, כמה טוב לראות בתוך הבלבול החומרני המציף את כולנו, אי של שפיות. למול התוכניות והמצגות והצילומים והפטיפורים, למול המסיבה השנתית, החודשית, הקבוצתית והמחזורית… (פספסתי משהו?), ישנן עדיין אמהות שמחפשות מהות ומשמעות, זה עצמו כבר מבטיח הסתכלות אחרת של הבת על כל הנושא. בדרך כלל, החוויה בגיל הזה, היא בעיקר חוויה משפחתית, וכשהמשפחה יודעת לתת את הדגש על הדברים החשובים באמת, אוטומטית , הכל מקבל גוון שונה ותוכני יותר. הרשי לי לנסות למקד את שאלתך, את חווה כעת קרירות מסוימת, או בהגדרה נמלצת 'מצב צבירה רוחני', שונה ממה שאת רגילה ורוצה. וזה אכן כמו שכתבת, תקופתי וניתן לשינוי, המודעות, היא חלק ניכר בתהליך. אולי לכן, את מרגישה דחף עמוק יותר לתת לביתך את החוויה הנלהבת של מצוות וכניסה לעולם ענק ומאתגר. ויש בהחלט דרכים טובות לכך, אם כי כדאי לעשות הכל במידה ולא באופן אינטסיבי מדי, כדאי להכין אותה כמה שיותר וכמובן דווקא סביב התאריך המשמעותי כל כך, אבל, יש לזכור, ששום דבר לא בורח, ובעזרת השם, אם היא תטעם עכשיו מטוב השם, היא תמשיך לעשות זאת גם בכוחות עצמה בדרכים שונות ומגוונות עוד הרבה שנים. הדבר החשוב כעת הוא המתיקות והחווייתיות האמיתית, אחר כך, השמים הם הגבול למה שהיא תוכל לעשות. אחד הדברים שיכולים מאוד לקרב בין אמא לבתה, הוא לימוד בצוותא. לימוד נעים, באוירה שקטה ונינוחה, בקביעות מסוימת, ללא לחץ בחינות או הפגנת ידע, יכול להיות חיבור אמיתי ופנימי מאין כמוהו, מעבר לרכישת המושגים עצמם. הבסיס הוא כמובן ספר, כדוגמת קיצור שולחן ערוך, ספר החינוך והקדמתו, או כל ספר הלכה רלוונטי אחר. ומהם אפשר להעמיק לפי העניין והטעם בדברי השקפה, חיזוק, אמונה, מחשבה וזהות יהודית. פיקודי השם ישרים משמחי לב, כאשר לומדים מתוך המקורות עצמם, מהן המצוות , מהם פרטיהן, מהן העצות לקיימן, אין דבר משמח לב מזה. אם הספר לא מתאים, אפשר להחליף אחרי כמה טעימות. אפשר גם לערוך מסיבה קטנה בסיום תקופה שהוקצבה מראש, או אחרי לימוד מספר מסויים של פרקים. ואז לכל החגיגה יש גוון של סיפוק, עשיה והתקדמות. והנושא הופך מ'הבת מצווה של נעמי', ל'נעמי נהייתה בת מצווה'. קרו דברים, הנערה הרגישה שהיא עשתה משהו, והצליחה בו, שהיא התקדמה ולא רק לוח השנה נתדפדף לו מאליו. וגם את, כאמא, ואפילו כאשה הזקוקה לרעננות והתחדשות בעבודת הבורא, תוכלי להתמלא וממילא למלא הלאה. וכל המילים הטובות שלפני הלימוד, באמצעו ולאחריו, כאשר הן עטופות בציפיה הזו ליום הגדול, כוחן עצום לקשר בין אמא לבת לאורך שנים בעזרת השם.   אם תרצי המלצות ספיציפיות יותר, אשמח תמיד להיות לעזר. הרבה הצלחה וברכה לבת הנהיית בת מצווה ולאם הנהיית אם בת מצווה. מזל טוב!! שירה [email protected]  

שתפו בפייסבוק, באימייל או הדפיסו

גם לך יש שאלה מציקה?

הגיע הזמן שיקשיבו לך!

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן