מאת:

התפרסם בתאריך:

18/06/2022

אם אני מלמד בת"ת אני סוג ב'?

שאלה מקטגוריה:

שלום וברכה
אני מלמד בת"ת וברוך השם מצליח מאוד בחינוך ילדי ישראל ואני רוצה להתקדם עוד בתחום החינוך
אבל יש לי מחסום פנימי שאומר לי מדי פעם תעזוב הכל ותחזור ללמוד בכולל זה הכי חשוב בחיים וכמה שאתה משפיע בחינוך אם תגדל לת"ח תצליח להשפיע יותר…
בנוסף הרי אתה בעולם הזה פעם אחת וככל שתלמד יותר יהיה לך יותר מה לעשות בעולם הבא שבו לומדים תורה עם ד'
וגם שאני רוצה להיות ההכי טוב וזה להיות ת"ח
למרות שהיה לי קשה הכולל אני חושב אולי אחרי שהתבגרתי יהיה לי יותר קל
בנוסף יש לי הרגשה כאילו אני סוג ב' בזה שאני לא אברך וזה ממש מוריד לי את הערכה
אשמח מאוד למענה בשביל להרגיע את מצפוני מכל השיחות בישיבה…

תשובה:

שלום מחנך יקר ראשית מרגש לראות התמודדות של איש חינוך שמתקשה בין השאיפה של לגדול בתורה לבין לחנך את דורות העתיד, שאלה כזו היא מרגשת ומיוחדת כי בסופו של דבר השאלה עוסקת באיך לעשות את רצון ה' יתברך יותר טוב, דרך נלימוד בכולל או דרך חינוך הדור הבא- ובלבד שיכוון את ליבו לשמים. שאלתך חצובה בשאלה יסודית ועמוקה על תפקידנו בחיים, וכמו שגדול ספרי המוסר כבר התבטא "שיתברר ויתאמת אצל האדם מה חובתו בעולמו" והתשובה היא "להתענג על ה'- ומזיו שכינתו" . השאלה איך עושים את זה? דרך השטייגען בכולל או דרך זה שתאהיב את עבודת ה' על צעירי הצאן. התשובה האמיתית לזה היא שאלו ואלו דברי אלוקים חיים, ואלו לעומת אלו ברא אלוקים, בלי לימוד התורה אין זכות קיום לעולם אבל בלי הבל פיהם של תינוקות של בית רבן גם אין קיום לעולם, השאלה הזו היא שווה במשקלה כלפי ביצוע המשימה עצמה קרי: לימוד תורה מול לימוד תשב"ר, בהרבה שאלות אחרות יש לנו את היכולת באמת לדון על דרגת החשיבות, בשאלה זו החשיבות שווה ונצרכת, אנו זקוקים לעמלי תורה ואנו זקוקים למלמדי תשב"ר למען עתיד העם. והדיון האמיתי במקרה שכזה איננו על מה יותר חשוב אלא במה אתה יכול יותר לעשות חיל ולהצליח, במקרה הזה לתחושת הסיפוק וההצלחה שלך יש משקל כבד להכרעה, אם חשקה נפשך לחזור למסדרונות היכלי ה' ואתה שואף לזה ומרגיש שזה ייעודך וסיפוקך אז זה הצעד המתבקש, אך אם אתה דווקא מתרגש מהתפקיד שלך ושמח בו ועושה בו חיל ואתה חש סיפוק אז זהו מקומך. אך יש יתרון אחד לצד של לימוד תשב"ר- שאותו תוכל לעשות יחד עם לימוד התורה, בדור הקודם זכינו לשמוע על גדולי עולם וצדיקי אמת שהיו מלמדי תשב"ר, וזה לא סותר ניתן גם וגם, או לחלק את היום, או ללמוד בערב, והסיבה לזה היא פשוטה כי עצם העיסוק בחינוך ולימודם זה עיסוק בעבודת קודש שאין למעלה ממנה, הרי מרדכי הצדיק בזמן הגזירה הקשה ביותר שהייתה בהיסטוריה היהודית בחר ללכת וללמוד תורה עם תשב"ר כמפורש בגמרא, וכידוע שבעת צרה הישועה הגדולה תגיע מתינוקות של בין רבן שלא חטאו, זאת אומרת עצם שהותך בחלל הכיתה זו הבחירה שלך האם לראות את זה כמקום עבודה או כחלל קדוש ביותר שמתעסק עם קדושים בעותר, הערבים של קיום העולם. וזה לא דבר של מה בכך. ובכלל הדור זקוק למלמדים טובים, אוהבים מכילים, כאלו שבאים מתוך אהבה ויראת כבוד לתלמידים ולא לצורך השלמת הכנסה ותחליף כולל, אז אם אתה חש שיש לך יכולת לחנך טוב ולהתחבר לתלמידים יתכן שזה מהמצוות שאי אפשר לעשותם על ידי אחרים. מאידך לשבת בכולל ולהגות בתורה שאין למעלה ממנה זה שיא השיאים אך שם לא תוכל תוך כדי לימוד גם לחנך, מה שאין כן בהפוך. סופו של דבר היחיד שיחליט זה יהיה אתה, והכלל אומר תעשה את מה שליבך חפץ כי זה האות משמים על שליחותך בעולם, אבל יחד עם זה עליך לחשב את הנתונים סביב סביב כפי שנכתבו פה. שהקב"ה יכוון אותך בעצה טובה ובדרך נכונה אברהם ב

שתפו בפייסבוק, באימייל או הדפיסו

גם לך יש שאלה מציקה?

הגיע הזמן שיקשיבו לך!

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

2 תגובות

  1. ומי שיש לו התלבטות בין לחזור לכולל לבין להמשיך בעבודה כללית (לא חינוך תשב"ר אלא משהו של חול לגמרי) ?

    1. לעניות דעתי הלא מקצועית אני חושבת הוא יכול לחשוב לחזור לכולל אם מתקיימים התנאים הבאים:
      1)אם הוא מסוגל ללמוד בכולל כמו שצריך מבלי למרוח את הזמן. ומתוך רצון אמיתי ללמוד תורה ולא בעיקר בגלל הסטטוס.
      2ו אשתו וילדיו מוכנים לוותר על המשכורת שלו ועל רמת החיים שהיא מביאה איתה.
      3) הוא ואשתו בדרגת אמונה גבוהה שאין צורך בהשתדלות שלו בעבודה בשביל להתפרנס.( לא רק במחשבה אלא גם במעשה- איך הם מתמודדים עם מצב שאין כסף- לדוג': סומכים במאה אחוז על ד' שימציא להם את הכסף, ולכל הם רגועים, או שהם לחוצים)
      4) והכי חשוב ובעצם היה צריך להיכתב ראשון לעשות שאלת רב שמקובל על שני בני הזוג.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן