שלום לך שואל יקר,
קראתי את שאלתך.
אשתדל לענות לך מענה ראוי בסיעתא דשמיא.
ראשית, טוב לראות שאתה לא מתבשל, כדברייך, לבד עם כל מחשבותייך העמוקות אלא מרגיש בנוח לפנות ולבקש מענה וסיוע גם מגורם חיצוני.
זהו דבר מבורך-
ראשית, כי לא תמיד יש לך מעצמך את התשובות הנכונות והמלאות לכל דבר…
ושנית, כי פעמים רבות דווקא הפנייה לגורם חיצוני מראה לנו שהשד לא כל כך נורא…
ולגופם של דברים-
אין אכן צורך כלל וכלל לחשוב שחלילה השם יעשה לך דברים רעים ורק בגלל שהוא לא עושה לך את אותם דברים רעים שיכל לעשותם, עליך להכיר לו טובה.
ממש אבל ממש לא.
מחשבה כזו היא היפוכה הגמור! של הכרת הטוב.
הכרת הטוב כשמה כן היא- להכיר תודה וברכה על מה שטוב!
לא להכיר תודה וברכה על כך שלא גרוע יותר…
אהמהמה, הביטוי של “הסתכלות על חצי הכוס המלאה” איננו שייך כלל וכלל למשפחת הכרת הטוב.
ביטוי זה שייך למשפחת ההסתכלות החיובית וההתמקדות במה שיש, לא במה שאין.
כשיש לנו חוסר כלשהו, קטן כגדול, הרי שהוא תופס לנו את המחשבה באופן תמידי.
הוא בעצם תופס את כל הרקע בנוכחות שלו ואינו מאפשר לנו לראות את התמונה המליאה והשלימה.
וכאן נכנסת לפעולה הראייה החיובית של “בהסתכלות על חצי הכוס המלאה” הבאה ואומרת שאומנם, מחד, אין אנו מטאטאים כלל וכלל! את הקושי, ואין אנו מדחיקים אותו ומתעלמים ממנו.
אבל, מאידך, באותה נשימה, אנו לא מאפשרים לו לתפוס לבדו את כל סדר היום שלנו.
הקושי ו/או החסר קיימים ונוכחים.
אולם, באותה מידה ממש, לא פחות, קיימים ונוכחים גם הדברים הטובים שכבר יש לנו, כל אחד ואחד לפי עניינו מצבו.
כך שבד בבד עם ההשתדלות והמאמצים להסיר את הקושי ולהשלים את החסר, אנו לא שוכחים, אפילו לא לרגע, לשמוח וליהנות ממה שכבר יש לנו.
ויותר מזה, השורש של התפיסה הזו עלול להביע כאילו הקב”ה הוא רע שמחפש להרע ולהזיק לנו כך, שאם הוא, כביכול, התגבר על עצמו אז כל הכבוד ועלינו להודות לו על כך.
את התפיסה הזו חשוב מאד לשנות,
הקב”ה טוב ורחמן ורוצה בטובתנו, (אלא שלפעמים הוא נותן לנו גם דברים רעים בלית ברירה מחמת שהעולם מתנהל בדרך הטבע/ מגיע עונש לבנ”א וכדומה).
בנוסף, גם לדברים הרעים בחיינו יש מקום בהודאה לקב”ה.
שהרי, קל לנו בהרבה להעריך כיאות את הטוב דווקא אחרי שכבר חווינו את הרע-
לדוגמא, אם שבוע שעבר הייתי חולה, אז השבוע הרבה יותר אודה לקב”ה שאני בריא וחזק,
אם עברתי תקופות של עוני ודחקות אודה הרבה יותר לקב”ה שכעת יש לי עבודה מסודרת ופרנסה.
זה המקום שמאפשר להסתכל על החסר שהיה ולהודות ממנו על הקיים בהווה- חצי הכוס המלאה כמו שקראת לזה.
ולגבי הקושי עם שמירת העיניים-
הלוואי שהדברים היו כה פשטניים כפי שאתה מצייר אותם.
כך, שלגבי כל ניסיון וניסיון שעומד בפני האדם, עם עצם! הכרתו בכך שנסיון זה לא טוב עבורו והוא עלול לגרום לו לנפילות היה הקב”ה מפסיק את הנסיון באותו הרגע, אחת ולתמיד.
בפועל, לקב”ה יש את צורת ההתנהלות שלו שהיא ממש אבל ממש לא תמיד מובנת לנו.
התנהלות זו מביאה בחשבון עניינים רבים מאד, שונים ומשונים, שלא נוגעים רק אלינו באופן אישי אלא מביאים בחשבון את ההשפעות הרבות שיש למעשה אחד כלפי אנשים רבים ומעגלים רחבים.
כמו כן, כמובן מאליו! שגם ישנו תמיד ברקע את עניין הבחירה החופשית של האדם.
כך, שאם אתה מחפש, בדווקא, בחורה מסוימת ממש שטרם מצאת מאלו שכבר הציעו לך, הרי שדבר זה יכול וייארך זמן, מטבע הדברים.
יש את הבחורות הטובות הרגילות והסטנדרטיות, שהם בדרך כלל מהוות את הרוב של הבחורות שקיימות בשוק השידוכים.
ויש את המעט שהן מיוחדות במינן, כל אחת בתחומה.
מטבע הדברים למי שמתאים לו להכיל את קבוצת הרוב הרבה יותר קל להסתדר ולהתגמש מאשר למי שמחפש את המיוחד במינו שהוא הרבה פחות מצוי.
יש כמובן גם את עניין המזל של כל אדם שגם הוא משחק, ובגדול, תפקיד בנושא הזה של שידוכים גם אם אינך מבין מדוע ולמה זה ככה, וככל הנראה גם לא תבין זאת אלא לאחר 120 כאשר התמונה המליאה תתגלה לפניך;
לפעמים אתה כבר מוכן, גמיש ובשל אבל הבחורה שממולך טרם הגיעה לשלב הזה.
לפעמים ישנו מחסום ופחד כלשהם שמצריכים אותך לברר ולפתור אותם באופן פרטני, כל אחד לפי מה שהוא מכיר את עצמו.
כך שהעניין של ההינצלות מעבירה לא יכול לעמוד כשיקול יחידי בפני עצמו וישנם כאן משתנים רבים נוספים שנכנסים אל המשוואה.
כמובן שככל שעובר הזמן הניסיון מתגבר ונהיה קשה יותר ויותר.
זה ברור כשמש.
כך שמה שצריך לעשות הוא להמשיך בהשתדלות בעקביות, בהתמדה וברצינות, לפתור מחסומים וקשיים ככל שישנם, לדעת על מה באמת! אין להתפשר ולוותר ולעומת זאת, על איזה חלום ורוד כן ניתן לוותר; לשמוח בינתיים במה שיש; ליהנות מהחיים ככל שיותר גם בשלב זה; להשתדל להיות שקוע בלימוד תורה כמה שיותר; ו… כן, גם לקחת בחשבון שייתכן ותהיינה נפילות רוחניות בדרך בגלל הקושי של הבדידות, המתח התמידי מהמצב, הדור הפרוץ מאד שאנו חיים בתוכו, הייצר הטבעי והבריא של אדם בשר ודם שטרם בא על סיפוקו בצורה בריאה וכשרה, גם יחד.
ואם ישנה נפילה, אז מייד לאחריה לקום, להתרומם להזדקף ולהמשיך הלאה בלי לוותר לעצמך ובלי להיכנס לייאוש ועצבות.
לסיכום, פתרון חלומי של “זבנג וגמרנו” לא ספקתי לך.
ואגלה לך סוד, גם אף אחד אחר לא יספק לך פתרון כזה.
ואם יהיה אחד כזה, דע לך שהוא שרלטן ונוכל! ברח מפניו כמפני אש!
מה שכן, סיפקתי לך נקודות חשובות להתבוננות ולמחשבה!
מקווה שסייעתי לך.
ברכה והצלחה!
צבי
דלג לתוכן
