The Butterfly Button
לא מצליח לאהוב את הקב"ה אחרי כל הסבל שעברתי בחיי

שאלה מקטגוריה:

שנים רבות אני נושא את הכאב בתוכי,
עברתי חיים מאד קשים ומאתגרים גם בתור בחור וגם בתור נשוי,
מאד מציק לי שאני לא מצליח להרגיש אהבה לקב"ה במיוחד אחרי כל הסבל שעברתי בשם הדת,ואם את זה הדת גורמת …
אני חי בסתירה פנימית אני מלא אמונה ועם זה ביחד מלא כעס ותסכול
אולי תאירו את עיניי

תשובה:

שלום לך שואל יקר.

אתה כותב שורות מועטות אבל הם מכילות הרבה כ"כ. אתה כותב שאתה מלא אמונה ומלא כעס ותסכול, אתה לא מצליח להרגיש אהבה לקב"ה, ולא מבין איך יתכן שהדת תגרום לך לסבל.

מקריאת השורות שכתבת אני מבין שיש הרבה יותר בלבך ממה שבחרת לשתף במכתב. עצם הכתיבה שלך והבחירה שלך לעלות את הדברים, גם אם בצורה מתומצתת, זה כבר צעד ראשון ומשמעותי בדרך להקלה על העומס שנראה ממכתבך שאתה נושא עימך, "דאגה בלב איש – ישיחנה". הצעד השני יהיה אם תבחר חבר טוב, בעל נפש ובעל הבנה, שיקשיב לך וינסה לתת לך את לבו. אני בכל זאת ינסה להאיר את עיניך כפי שבקשת, "אולי תאירו את עיני", בתקווה שאצליח אפ' מעט והיה זה שכרי.

אני רוצה לחדש לך משהו שאני לא בטוח שאתה יודע אותו. אתה לא היחיד מאתנו שחי בסתירה פנימית – כולנו שם. כל יהודי שנמצא כאן בעולם מרגיש את אותה הסתירה בחיים, הסתירה בין הרצונות הנשמתיים שלו, בין האמונה שלו, בין הרצון שלו להיות מה שהוא צריך ויכול להיות, לבין הכעסים, התסכולים, הסבל והאגו. זו סתירה פנימית שלעולם לא נגמרת, היא נגמרת רק כשהשליחות שלנו בעולם נגמרת. יתרה מזאת, ע"פ מה שכתב בעל התניא בספרו (פרק ל"ה), לא רק שהיא לא נגמרת, היא גם לא אמורה להגמר. אותה הסתירה שעליה אתה מדבר לגטימית כי לכך נבראנו. הנחת של הקב"ה מאתנו היא לא כשאנחנו מפסיקים לחיות בסתירה הזאת אלא דווקא שאנחנו "מתמרנים" בתוך אותה הסתירה ושם בוחרים בטוב, שם אנחנו בוחרים בעשייה, מחשבה ודיבור חיובי, למרות שליבינו לא תמיד שם, למרות שבנפש פנימה אנחנו עדיין בתוך ים גועש ורועש של סתירה, סבל, כעס, מרמור, אכזבה מכולם ואולי גם מהקב"ה לפעמים. גם אם בליבינו פנימה מתחוללת סערה, ובצדק, זה עדיין לא פוטר אותנו מלבחור בטוב – לפחות ברמת המחשבה דיבור ומעשה, שם הבחירה עדיין קיימת.

אנסה להשתמש בדוגמא מעולם הזוגיות. כל הזוגות בעולם חווים עליות וירידות – זה טבע העולם. יום אחד יש יותר אהבה אחד כלפי השני, וביום האחר יש תסכול, כעס, סבל, מרמור וכו'. אך ההבדל בין הזוג המצליח לזוג הנכשל הוא – מה קורה ברמת המחשבה דיבור ומעשה. האם בימים הפחות טובים הבעל ידע להתגבר מלהשפיל את אשתו מול ילדיו, מלעשות מעשים שאין מהם דרך חזרה,האם האשה תדע, גם בימים הפחות טובים, להכין אוכל בבית, להיות נוכחת, האם בני הזוג ידברו רע אחד כלפי השני, האם בני הזוג יתמקדו במחשבה שלהם ברע של השני או שיחשבו על הטוב שבו . כלומר, לא תמיד יש בחירה מה להרגיש, אבל אנחנו כן נדרשים לבחור מה לעשות, מה לחשוב ומה לדבר.

הכאב הוא כאב, הסתירה הפנימית לא תמיד מקבלת פתרון. אבל מה שכן – עלינו להפנים שהסתירה, הכאב, הרגשות הקשים – הם לא כי "נדפקנו", הם לא בדיעבד – הם לכתחילה. בשביל זה אנחנו פה. כך, בדיוק כך, הוא רוצה אותנו, בדיוק כך הוא מתכנן את מסלול שליחותינו בעולם – כל אחד עם קשייו והחלקים שבהם הוא צריך להתעלם מהסבל, הסתירה הפנימית והכאב שלו, ולחשוב, לעשות ולדבר טוב.

אני מקווה שהצלחתי במשימה ואכן הקלתי מעט את הקשיים שמהם אתה סובל.

צבי ו.

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

איך יוצאים מהחושך של הדיכאון?
אני אמא לארבעה ילדים מקסימים ונשואה לבעל מדהים, יש לי היסטוריה של חרדות ודכאון אחרי לידה שחוויתי לאחר הלידה הראשונה, מאז הייתי מטופלת בכדורים שלאחר ככ5 שנים ניסיתי להפסיק והחרדות חזרו בעוצמה גדולה מאד, חזרתי לכדורים תוך כדי טיפולים רגשיים ורוחניים שנמשכו כ3 שנים, מאז הייתי יציבה כבר 4 שנים...
אתם יודעים מה הדרך הכי טובה לצאת מדיכאון?..
הי שלום תודה רבה לכם. אני מירי ואני חושבת שיש לי את מה שקורים לו דיכאון. אין לי חשק ועניין וכח למלא עניינים שפעם כן היה לי. אני מרגישה בהצגה כשאני מדברת עם אנשים. בקיצור אני לא מכירה את עצמי . הבנ"א שכביכול הייתי או לפחות הזהות והתדמית העצמית שלי...
דיכאון חרדות מחשבות טורדניות- נמאס לי לחיות!
זו פריקה והתייעצות מאשר שאלה , אני בן 28 כבר תקופה של 7 שנים שאני חווה דיכאון כבד , כל החיים הדיכאון והדכדוך ליוו אותי אבל זה היה בא בתקופות ואז מגיל 21 זה הפך להיות תקופה ממושכת עד היום , אני אתחיל ואומר שאני חושב שאני יודע מה הבעיה...
רווקה וקשה לי כל כך
אני בת 22 שנתיים אחרי הסמינר, ואני רווקה , בערך שנה בשידוכים וקשה לי ככ!! מרגישה שנמאס לי ואני לא מסוגלת, לא יודעת מה יהיה אם עד החגים לא אתחתן, מרגישה שאני אשתגע חברות שלי נשואות, נשארו בודדות ממש בכיתה, גם ככה לא היו לי הרבה חברות, ספורות ממש שהן...
הסתכלות מדכאת על החיים
אני חוזר בתשובה מהתיכון, הייתי כמה שנים בישיבה ליטאית של דתיים לאומיים ש"הופכים" לחרדים . ויצאתי ממנה מתוך לחץ גדול .. אני רואה את המצוות מהצד התקיף ודיני – למה להניח תפילין? כי אם לא אניח זה קרקפתא דלא מנחי שזה אסור אסור ומסוכן.. במקום הסתכלות של – זאת מעלה,...
החיים שלי בלתי נסבלים!
באמת אני שואל שאלה כנה אני כבר הייתי אצל פסיכולוגים ויועצים ואני מרגיש שאני לא מצליח לצאת מהמצב שלי אני לא מבין למה החיים לא קשים אלא לא נסבלים כי אם היו אומרים שיש קשיים וככה גדלים אמת אבל מגיל 6 אין לי חברים והיה לי קשיים במשפחה ולא היה...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
בטלגרם
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
דילוג לתוכן