The Butterfly Button
כשנדמה שאי אפשר ליפול יותר אלוקים מוכיח לי אחרת

שאלה מקטגוריה:

מאז שהייתי ילד עברתי ייסורים לא שגרתיים אני בן 26 ומרגיש בן 70 ממש צרה רודפת חברתה ולא אני לא מפונק ולא מדבר על כסף או דברים שמעסיקים בני נוער אני מדבר על דברים קשים שהמעט
שכן ידעו מה אני עובר פשוט היו בהלם שדברים כאלה קורים.
עם זאת אני יוצא ישיבות והצלחתי איכשהו להתחזק בעבודת ה’. אבל לצערי המנת ייסורים האחרונה שקיבלתי פשוט קשה מנשוא ואני ממש מרגיש שאני לא יכול לעמוד בזה אבל הצד ההגיוני שבי לא נותן לי לשבור את הכלים כי אני יודע מאיפה באתי ולאן אני הולך אבל אני יכול להגיד שלצערי אין בי כלל אהבת ה’, רק פחד.
חשוב לי להגיד כי אני יודע שהקב”ה הוא כולו צדק ואין בי ספק שמה שאני מקבל מגיע לי אם לא בגלל מה שעשיתי בחיי אלה אז בגלל גלגולים אחרים. אבל עדיין אחרי כל מה שלמדתי על ה’ וכמה הוא אוהב אותנו הייתי מצפה להרגיש לפעמים ימין מקרבת ולא רק שמאל דוחה.
מצטער על ההקדמה הארוכה אבל היא נחוצה כדי להבין את עומק השאלה שלי.
איך לעזאזל אני מצליח לנסות להתקרב לקב”ה שוב?
כשאני רק חושב על לעשות משהו שאיני חייב כמו לחזור ללמוד דף היומי לדוגמא, צפה בי כזאת תחושת סלידה שאני לא מצליח לעמוד בה. כשאני חושב על כיפור אני נכנס לדיכאון איך אני אעביר אותו. ניסיתי לשמוע שיעורי אמונה והרבה אבל אני לא מצליח להתחבר לדברים הנאמרים.
אז איך אני מתקדם הלאה??

תשובה:

שלום וברכה.

כמה ימים אני מסתובב עם השאלה שלך. היא נכנסה עמוק לליבי. חשבתי מה אני יכול לענות לך. לתת לך הסבר עמוק וארוך על אמונה? משאלתך אני מבין שאתה יודע היטב מהי אמונה. למדת ושמעת רבות על הנושא. אולי להסביר לך על משמעות הייסורים? אני חושב שאתה יכול לספר לי על זה.

אבל השאלה שלך לא נתנה לי מנוח. אני אשתדל לכתוב לך כמה נקודות וכמה רעיונות שאני מקווה שיוכלו לעזור לך.

כתבת שהייסורים הם עונש על מה שעשית בחייך או מה שהיה הגלגולים קודמים. הרשה לי לכתוב לך את דעתו של הרב דסלר זצ”ל במכתב מאליהו שכותב, שהייסורים אינם, בדרך כלל, בגלל עברות שלנו, וודאי שאינם עונש. הייסורים מטרתם לעורר אותנו. מטרתם להעיר את תשומת ליבנו לדברים מסוימים.

גם אותי הקב”ה העביר מסכת חיים לא קלה וייחודית, אחד ההתמודדויות שלי זה הגמגום. לקח לי הרבה זמן והרבה חיבוטי נפש עד שהגעתי להבנה: כעומק הייסורים כך עומק הנפש!

ככל שאנחנו חווים את הייסורים קשה, זה מעיד על דבר אחד: יש לנו עומק רגשי ונפשי. ראיתי במו עיניי בלא מעט פעמים, אנשים שחוו את אותה חוויה קשה, אבל היחס לחוויה היה שונה לגמרי. אצל אחד זה נחווה כמשהו קשה, אך לא דרמטי. אבל אצל השני זה נחווה כמשהו דרמטי מאוד. הסיבה לכך היא פשוטה מאוד. עומק הנפש והרגש. האדם הראשון יש לו פחות עומק רגשי והשני אדם עם עומק נפשי ורגשי מאוד!

משאלתך, אני מרגיש שיש לך עומק רגשי מדהים, ולכן הסבל נחווה עמוק יותר. כשהקושי נחווה עמוק יותר, גם הפחד יהיה עמוק יותר, והעבודה האישית קשה יותר. אבל, עומק הקושי נותן לנו מושג על עומק הנפש שלנו, ועל כך שאחרי עבודה מאומצת, עומק הסבל ייהפך לגובה היכולות שלנו, והשמיים הם הגבול.

ידידי היקר, אני לא כותב זאת מתוך הבנה שכלית גרידא… אני כותב זאת מתוך תהליך ההתמודדות שלי. ואני מדגיש! אין להשוות בין התמודדות של אדם אחד לאדם אחר. אי אפשר לומר הוא חווה פחות או יותר ממני. מהסיבה הפשוטה, שכל אדם חווה את עוצמת ההתמודדות לפי יכולות ועומק הנפש שלו! ואני אומר שחוויתי את מה שאתה חווית וחווה. אני רק משתדל לתת לך תובנה שאצלי, לפי ההרגשה שלי, הגיעה לאחר תהליך עמוק של התמודדות והתבוננות.

כדי שיהיה אפשר למלא כלי, צריך ליצור בו בית קיבול. ככל שהכלי עמוק יותר, כך אפשר למלא את הכלי ביותר שפע. ככל שהבניין גבוה יותר חזק יותר, אין מנוס מלחפור עמוק יותר. אז אפשר ליצור את היסודות שעליהם את הבניין המפואר.

לא אכחד ממך. כאן מגיעה השאלה, שהתקשיתי בה לא מעט שנים. הרי הקב”ה ברא את העולם, אז למה הקב”ה בחר לנהל את העולם דווקא בצורה הזאת? הוא יכל לנהל את העולם כך שלא נצטרך לסבול בשביל להשיג טוב?

בעצם, זה עומק השאלה שכבר משה רבנו ע”ה שאל את הקב”ה. מדוע צדיק ורע לו רשע וטוב לו? “הראיני נא את דרכיך”. תשובתו של הקב”ה הייתה שאראה למשה רבנו את אחוריו ולא את פניו. מסבירים בספרים הקדושים, שאחורי פניו של הקב”ה, הכוונה למושג שנקרא השגת “אחדות שבריבוי פנים”. ופני ה’ הכוונה להשגת “מציאות הקב”ה בעצמו”. אחדות שבריבוי פנים פירושה, ההבנה העמוקה וההשגה האמיתית שכל הפרטים במציאות שלנו, הם בעצם מקור אחד – מהקב”ה. משל למה הדבר דומה? למספר 1. אפשר לחלק את המספר הזה להרבה מספרים, אך כל אותם מספרים הם בעצם חלק מהשלם, מהמספר 1. בתשובה זו, יש את הרובד היותר פשוט, שהקב”ה אמר למשה רבנו, אני זה שעושה הכל ויותר הכל והכל מחושב עד הדבר הקטן ביותר. ויש כאן עוד רובד עמוק. משה רבנו לא השיג בכוחות עצמו את ההשגה השלמה של האחדות בריבוי פנים, זה ניתן לו כמתנה. השגה זו מוסתרת מבני האדם, ויש לכך סיבה עמוקה. אם אפשרי היה בחיי האדם להשיג השגה זו, אזי תיפגע אנושות יכולת הבחירה. יכולת הבחירה היא חופש הפעולה שהקב”ה נתן לבני האדם. כשבני האדם ישיגו את השגה זו, לא יהיה להם חופש פעולה אמיתי. כמו מלאכים, יש להם כוח בחירה, אבל הם לא עושים רע כי הם משיגים את האחדות שבריבוי הפנים. כשרואים את הקב”ה בעצמו או משיגים את שליטתו המוחלטת במציאות, אין שאלות אם לעשות טוב או לא. אף אחד לא יעבור על חוקי המלך לפני המלך.

כדי שיתאפשר לנו חופש פעולה כמעט מוחלט, אין ברירה אלא להשאיר אותנו בערפל של הריבוי פנים. הערפל הזה יוצר לפעמים את התחושה שהקב”ה לא איתנו או לא שומע.

אנחנו לא יכולים לדעת בבירור למה הקב”ה עושה כך או כך, אנחנו בתוך הערפל של ריבוי הפנים. לכן לא תמיד נצליח להרגיש את הימין מקרבת, ואנחנו צריכים לזכור שגם השמאל לא דוחה, לא זה מטרת הקושי.

כדי להשלים את יכולת חופש הפעולה של בני האדם, הקב”ה יצר את היצר טוב ויצר הרע. שני כוחות חזקים שדוחפים אותנו לעשייה שונה. זה לא רק יצרים של עבודת ה’ ורוחניות, כפי שנהוג לחשוב של לעשות מצוות או עברות. הם שני כוחות חזקים שמושכים אותנו לצדדים שונים באישיות שלנו. הכוחות האלה מושפעים מהרבה דברים. תכונות רגשות והאירועים שעברנו בחיים והרגשות שיצאנו מהם.

אם נסתכל על הקב”ה כמקור של טוב וההפך, זה רק צד אחד של האמת. האמת העמוקה יותר, שהקב”ה הוא מקור המציאות שלנו, מנהל אותה בהסתר בדרך כלל, ומאפשר לנו להתנהל עצמאית בתוך מסגרת רחבה. מטרתנו כאן בעולם הזה היא לא סבל או עונג, מטרתנו כאן היא עבודה. זה לא באמת רלוונטי לנו איך העבודה נעשית אם בסבל או בעונג. אמנם הקב”ה בהחלט מתחשב בעבודה הנעשית מתוך סבל, ולכן השכר יהיה גבוה. הקב”ה גם לוקח בחשבון עבודה מתוך סבל ומחשיב עבודה מועטה אבל מתוך סבל לפחות כמו עבודה גדולה ללא סבל, ולעיתים אף יותר. יש גם מצבים מסוימים של “בקרובי אקדש”, שהקב”ה בכוונה נותן יותר סבל כדי להעצים את השכר או לנקות את האדם. זה מה שהגמרא הברכות מסבירה על תשובתו של הקב”ה למשה על השאלה למה צדיק ורע לו וכו’.

הקב”ה גם לא דורש מהאדם לעשות מעשים שאינם בגבולות הכוח שלו. הקב”ה כן גורש מאתנו לעשות את המקסימום שלנו לפי היכולת העכשווית שלנו.

אם קשה לך ללמוד שעה דף היומי, נסה ללמוד משהו אחר שלא יגרום לך לתחושה לא טובה. או אפילו אם תצליח, יש היום אפשרות לדף היומי ב5 דקות או 10 דקות בקובץ שמע. או תלמד משהו אחר שיעשה לך טוב. ברוך ה’ התורה מגוונת ויש בה הרבה צדדים ללמוד. אתה יכול גם ללמוד במצב שיעשה לך טוב, כמו מוזיקה שקטה ברקע או במקום נעים ורגוע.

כדאי שתגדיר לעצמך מה המטרות הגדולות שאתה רוצה להגיע אליהם. למשל: שעה של שיעור דף היומי. או להרגיש טוב ביום כיפור. אל תתחיל עם כולם בבת אחת. תבחר נושא אחד שהכי בוער לך. ותתחיל איתו. תגדיר לעצמך בתוך המטרה הגדולה את אבני הדרך המרכזיים שלך. ולכל אבן דרך את הפעולות שאתה חושב שצריך. ותתחיל עם הפעולה הראשונה. תן לעצמך את הזמן. כשהפעולה הראשונה תהיה יציבה אצלך, תמשיך לפעולה הבאה.

הרעיון הוא. צעד צעד. זה מה שהקב”ה בעצם דורש מאתנו. אחד הצדיקים שליט”א אמר לי פעם, “צריך לעשות תשובה! לפחות להתחיל”. להתחיל במשהו שקל, לא צריך להתחיל בדברים גדולים וגרנדיוזיים. המשנה הבאות אומרת: ” לא עליך המלאכה לגמור, ואין אתה בן חורין להיבטל ממנה”.

אני ממליץ לך ללמוד את הספרים אגרות צפון וחורב והפירוש לתורה של הרש”ר הירש. זה יפתח לך כיווני חשיבה מרתקים וחדשים.

בברכת שנה טובה וחיים מאושרים

ישראל ש

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

תגובה אחת

  1. לקב”ה יש שמות רבים ורבי עקיבא מכנה אותו בשם הרחמן רחמנא.
    אומר רבי עקיבא כל שעושה הרחמן לטובה עושה ל דְּעָבִיד רַחְמָנָא לְטַב עָבִיד
    אומרת הגמרא הלך רבי עקיבא ונשכב לישון בשדות.
    היו עמו תרנגולת להעיר אותו מהשינה, וחמור לשאת משאות ונר כדי ללמוד בלילה.
    באה רוח וכיבתה את הנר, ואז בא חתול ואכל את התרנגול ולאחר מכן בא אריה וטרף את החמור.
    רבי עקיבא הגיב בסיסמה כל מה שעושה הקב”ה לטובה”.
    באותו לילה בא גדוד רומאי לעיר, פשט עליה ושבה את בני העיר, ובכך הוברר לו שכל המקרים המצערים הללו- היו לטובתו. רש”י מוסיף ואומר ש”אילו היה נר דלוק היה הגייס רואה אותי ואילו היה החמור נוער או התרנגול קורא היה הגייס בא ושובה אותי”.

    רבי עקיבא מלמד שכל מה שקורה לו הוא ממי שאוהב אותו אהבת נצח.
    הוא מבין שמי שקובע דברים בחייו הוא הקב”ה שאוהב אותו וזה נותן לו את האמונה גם כשקשה.
    הכל טוב מבטא שמציאות עכשיו היא טובה ואילו הכל לטובה מבטאת את הרעיון שהמציאות העכשוית לא טובה רק שהתכלית שלה היא ודאי לטובה.
    למרות שהמצב הנתון של רבי עקיבא הוא רע כי הוא ישן מתחת לכיפת השמיים ואין לו רכוש המצב הרע בסוף יתעלה לטוב.
    את סוד הנהגת הקב”ה אנחנו לא יודעים אך רבי עקיבא מלמד אותנו לראות את הנהגת השם יתברך הטובה עלינו.
    אין בעולמו של הקב”ה דבר כזה שיש רע שבסופו של דבר יוביל לטוב.
    יוצא מצב שאחרי זמן דבר שחשבנו שהוא רע בשעתו ובסוף ממרחק הזמן הוא התגלה כדבר טוב ופשוט הסתתר באופן זמני כדבר רע.
    גם אם הטוב מסתתר כל כך עמוק שנאמין שהוא לא קיים בכל זאת נאמין שכל מה שעושה הקב”ה הוא לטובה.
    טוֹב לְהֹדוֹת לַד’ וּלְזַמֵּר לְשִׁמְךָ עֶלְיוֹן: לְהַגִּיד בַּבֹּקֶר חַסְדֶּךָ וֶאֱמוּנָתְךָ בַּלֵּילוֹת.
    מדוע החסד נאמר בבוקר והאמונה בלילות וזה כי בבוקר שהכל מואר וברור קל לראות את החסדים ולשבח וכשרואים אז כביכול לא צריך אמונה.
    אבל בלילות כשחשוך ונראה שרע ואי אפשר לראות את חסדי הקב”ה אנחנו נדרשים לאמונה גדולה שרחמיו וחסדיו פגו.
    אם כל דעביד רחמנא לטב עביד והשולחן ערוך כותב עולם יהא אדם רגיל לומר כל מה דעביד רחמנא, לטב עביד צּוּר תָּמִים פָּעֳלוֹ, כִּי כָל דְּרָכָיו מִשְׁפָּט, אֵל אֱמוּנָה וְאֵין עָוֶל, צַדִּיק וְיָשָׁר הוּא אז האם זה אומר שאנחנו צריכים לשמוח למי שרע לו כי הכל לטובה הכל דבש בסוף?
    התשובה היא כמובן שלילית, התורה לא מבקשת מאיתנו להתכחש לצער ולכאב שנגרמים לנו מהיסורים ועושים הבחנה בין בשורות טובות לבשורות רעות.
    על הבשורות הטובות אנחנו מברכים הטוב והמיטיב ועל הרעות ברוך דיין אמת.
    הסיבה לזה היא שלמרות שבשכלנו אנחנו יודעים שהדברים הרעים מיטיבים איתנו בכל זאת כבני אדם יש לנו תחושת צער וכאב ובגלל זה נברך ברוך דיין האמת כדי לבטא את ההכרה השכלית שמה שהקב”ה עושה היא אמת לאמיתה.
    בעתיד לבוא כשנסתכל אחורה על ארועי החיים נברך גם על הבשורות הרעות את ברכת הטוב והמיטיב.
    אז כבר לא יבין רק בשכל אלא נרגיש גם בלב כמה הרע היה טוב עבורנו עד שנוכל בלי קושי להודות לשם יתברך על שהיטיב איתנו.
    זה שמאמינים שהכל לטובה לא סותר את הרצון לפעול כדי שיהיה טוב במקומות שזה מביא תועלת.
    חלק ממטרת היסורים היא להניע את האדם לפעולה להוציא לפועל את כוחותיו וזוהי עצמה כבר התכלית הטובה של היסורים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

כיבוד הורים של אמא נרקסיסטית הוא אפשרי?
אמי מדברת באוזניי ומרכלת כל הזמן על אבי, אמרתי לה הרבה פעמים שאיני יכולה לשאת את זה, והיא ממשיכה. כיצד אני יכולה לנהוג, אם אתווכח – היא מתעצבנת. אם אשמע – זה פוצע את נפשי. אם אסרב לשמוע – היא תראה בזה חוצפה. מיותר לציין את סבלו של אבי שהוא...
מה התכלית של זה הכאב?
שאלה לי והיא מטרידתני. אפשר ותראה כמתריסה, או שמא כנודניקית ספקנית. אך, במטותא מנכון, העבירו על מידותיכם, והשתדלו לתת לה מקום של כבוד באימיילכם. החיים ריקניים הם, חסרי תוחלת הנאה ומשמעות. אינם אלא כבועת סבון אדירה ונוצצת שכיון ובאת לעמוד על טיבה מתנדפת היא בקול רחש חרישי. אשרי מי שזכה...
ביזוי ברבים
נתגלעה מריבה ביני לבין משפחתי ספגתי עלבונות מאד קשים שפגעו בי נורא. המקרה אירע לפני כחודשיים אך אני עדיין נושא את הצלקות עמי. 1. איך ניתן להשתחרר מהתחושות הנ”ל והאם ישנה תועלת רוחנית במה שחוויתי? 2. הם פרסמו עלי מידע אישי ורגיש ברבים שפגע בי נורא והותיר אותי עם כעס...
איך להניע חבר ללכת לטיפול?
אני בחור ישיבה חרדי ויש לי חבר (בן 22 בערך )שלטעמי וכן לדעת רבני הישיבה וכל החברים הקרובים אליו ואפילו אלה שפחות חושבים שהוא צריך יעוץ (הבחור בעצמו מעולם לא הזכיר את הנידון בעצמו כמובן…) ראשית אציין שמדובר בבחור שעד גיל 18 ישב ולמד ללא הפסקה יש מצב שהוא גם...
רגשות חזקים לאישה מהעבודה
אני נשוי עם ילדים, עובד בעבודה מעורבת, בשלב מסוים הצטרפה מישהי לצוות, ומאז אני מרגיש כלפיה רגשות מאוד חזקים, היא נראית לי האישה שהייתה רוצה להיות נשוי אליה, בכל פרמטר היא עולה על אשתי, ויש לה את כל התכונות והסגנון שאני אוהב. היא גם נשואה עם ילדים. אני מוטרד מזה...
מפחדת מביקורת ומלהרגיש מותקפת
מאז שאני זוכרת את עצמי אני נמצאת במצב שאני לא מרוצה ממנו. במשפחה שלי תמיד הייתי מותקפת, בעיקר מאחותי, שבכל הזדמנות הייתה חייבת להוריד אותי ולציין שאני גרועה בהכל, גדלתי לשנוא את עצמי ולהיות כל הזמן במצב מגננה. והעניין הוא שאפילו לר הייתי מודעת לזה. בשנתיים האחרונות נפל לי האסימון...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
בטלגרם
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
דילוג לתוכן