The Butterfly Button
כמה עוד אוכל להיות סבלנית עד שיגיע השידוך שלי?

שאלה מקטגוריה:

היי
אני כבר שנתיים בשידוכים
רציתי לדעת כמה אפשר להיות סבלניים
להישאר אדישים ולא להילחץ ולהתעצבן שכל חברותי נשואות+אחד/שתיים
ממש מנסה להתחזק אבל פתאום יש חלק ביום שתופס אותי ואני ממש ממש מתעצבנת ומתמלאת לחץ ואל מבינה למה לי זה לא קורה
זה ממש קשה!!!!!!!!!!!!!!!!
וגם גורם להרגשה נחותה
שאני לא מצליחה להאמין וכו…
אודה מאוד מאוד לעזרתכם
בטוחה ומאמינה שלעוד אלפי בחורים ובחורות יש את אותה שאלה….

תודה רבה רבה

תשובה:

שלום לך יקרה.

השאלה שלך מטרידה רבות העומדות בתקופת השידוכים, כפי שציינת. הקושי שלך מורגש מבין המילים, והוא מובן בהחלט. את עומדת ברציף, רואה אותו מתרוקן, רכבות נעות לכל כיוון, ואת עדיין עומדת בו, ממתינה. אין שום שלט שיורה על שעת ההגעה של הרכבת המיועדת למסע שלך, ולפעמים חולף הרהרון שמנסה לבדוק אם לא איחרת את השעה, והרכבת נעלמה מהרציף בלעדייך.

אז לא. היא לא נעלמה. היא כנראה ‘כבדה’ יותר, ואורך לה זמן להגיע. אבל זה יקרה.

שיטוט ברציף מלמד אותנו על סגנונות שונים של אנשים. יש כאלו שרק יעיפו כל שניה מבט בשעון, ויתופפו ברגלם בעצבנות. יש שינצלו את הזמן לשיחת טלפון, ואחרים יפתחו מחשב נייד וימשיכו בעבודה אותה הפסיקו.

יש גם כאלו שיפתחו ספר וימשיכו פרק או סוגיא נוספת. יהיו שיניחו את הראש על הקיטבג וינמנמו קלות, ויש כאלו שיעקבו בסקרנות אחר הנוסעים.

יש גם כאלו שרק יקטרו על זמן ההמתנה או על המחיר המופקע של הנסיעה.

השאלה שעלייך לשאול את עצמך היא: איזה נוסע את רוצה להיות.

האם להיות כמו ההוא שרק מתעצבן שהשעון לא זז, כשאין בידו מה לעשות, או לבחור לנצל את הזמן.

לא חייבים להיות אדישים, כי מה לעשות – זה לא קל.

מותר לכאוב, מותר להיות חסרי סבלנות – אבל רצוי לתחום את זה בזמן.

לא כל היום אני רוטנת על המצב. אלא חמש דקות. לאחר מכן אני בוחרת מה לעשות עם עצמי ועם הזמן שבידי.

אפשר לנצל אותו לעיסוקים שלא אוכל לאפשר לעצמי אחר כך. אפשר לנצל את הזמן לעבודה נוספת כדי לחסוך עוד כמה שקלים לעתיד.

אפשר לנוח או להתנדב. המוטו הוא למצא משהו שירגיש לי טוב. שייתן לי סיפוק בעשייתו, או בתוצאה. כך, לפחות, את לא נאלצת רק ‘להעביר משקל’ למרגל לרגל, ולהצטער על כל דקה שאת ברציף.

הזכרת את הרגשת הנחיתות בכך שאינך נשואה.

אם מישהו צריך להגיע לבאר שבע, וכל הזמן מגיעות רכבות רק לחיפה – הוא מרגיש נחות? בעייתי? זו הרי לא הרכבת שלו. עליו לוודא שהוא עומד ברציף הנכון. מכאן ואיך, זה לא תלוי בו. הוא יכול לעלות על הרכבת הבאה, אולם זו עלולה רק להרחיק אותו ממחוז חפצו…

לפעמים התפקיד שלנו הוא להרפות. “הרפו.. כי אני ד'”. לא הכל בידנו. לא הכל בשליטתינו. אנחנו רק עושים השתדלות. השאר בידי שמיים.

בתפילה איתך לבשורות טובות במהרה-

תמי

tammy171986@gmail.com

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

נפילות בעניינים שבקדושה-יש מה לעשות עם זה?
אני בחור ישיבה בתקופת שידוכים לא קצרה ולא קלה, הכל אצלי רגיל, אני ברוך ה’ יושב ולומד ויחסית שמור, אבל יש בעיה אחת שמעיקה עליי ולא נותנת לי מנוחה – שוב ושוב אני נופל בעניינים שבקדושה שוב ושוב כך שכל החלטה שאני מקבל בנושא הזה וכל גדר שאני מציב לעצמי...
להתחיל שידוכים בתקופה שאני עם קשרים אחרים?
אשמח לעזרה וייעוץ, מקווה שזו הכתובת הנכונה. אני ב”ה בחורה חרדית בת 20, מיינסטרים פלוס, בעיני החברה והמשפחה שלי, נחשבת לבחורה חזקה (או צדיקה) אולי יותר מהרגיל. לצערי בחודשים האחרונים נחשפתי לפורומים בהם תקשרתי עם גברים בנושאים שונים, ככה שגם כיום אני בקשרים “ידידותיים” עם כמה. (כמעט רק בצ’אטים, לא...
כדאי/אפשר להיות פתוחה יותר בשידוכים?
שלום רב ותודה רבה על האפשרות לשאול קודם כל! אני בחורה חרדית בת 25 ומתקשה בשידוכים כי אני כנראה מיוחדת… אני לא אומרת את זה כיתרון. למרות שאני חברותית וכולם אוהבים אותי בלב אני מרגישה זרות ובדידות כמעט בכל מקום כי בכל מקום אני שונה וחריגה בנוף… האמת שאני חושבת...
איך הגעתי לגיל הזה ואני גרושה ללא ילדים?
תודה על כל העזרה שלכם ..ועל התשובות החכמות והיפות . שהייתי בת 26 התארסתי עם בחור שאחרי האירוסין התייחס אליי נורא . ואז ביטלתי. בגיל 29 התחתנתי עם בחור אחר, ואז הסתבר שהיה חולה נפש ולקח כדורים פסיכיאטריים קשים והתייחס אליי מזעזע והתגרשתי. כיום אני בת 34 גרושה בלי ילדים....
אני ספרדיה והוא בחור חסיד זה יכול לקרות ביננו?
אני בקשר עם בחור חסיד ואני בחורה ספרדיה מכירים ועכשיו מדברים על חתונה כן כיף לנו כן שומרים עלינו אבל מהצד שלי אני מפחדת ולכן לקחנו הפסקה של חודש לא מדברים אני לא יודעת מה לעשות אני מפחדת לאבד אותו מצד אחד מצד שני זה לשנות את החיים שלי לגמרי...
איך לשכוח בחור מהעבר?
קודם כל תודה ענקית על עצם קיומכם! תודה על ראיית הצורך והענקת האפשרות להיעזר ולקבל אוזן קשבת (גם אם אוזן ווירטואלית ;). האפשרות לשתף באנונימיות היא כל כך חשובה ונחוצה בתחומים רבים, והעזרה שלכם יכולה להציל נפשות כפשוטו. ועכשיו לענייננו, אני נמצאת שנתיים בתקופת השידוכים. במהלך התקופה הספקתי לחוות כמה...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
בטלגרם
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
דילוג לתוכן