The Butterfly Button
כמה עוד אוכל להיות סבלנית עד שיגיע השידוך שלי?

שאלה מקטגוריה:

היי
אני כבר שנתיים בשידוכים
רציתי לדעת כמה אפשר להיות סבלניים
להישאר אדישים ולא להילחץ ולהתעצבן שכל חברותי נשואות+אחד/שתיים
ממש מנסה להתחזק אבל פתאום יש חלק ביום שתופס אותי ואני ממש ממש מתעצבנת ומתמלאת לחץ ואל מבינה למה לי זה לא קורה
זה ממש קשה!!!!!!!!!!!!!!!!
וגם גורם להרגשה נחותה
שאני לא מצליחה להאמין וכו…
אודה מאוד מאוד לעזרתכם
בטוחה ומאמינה שלעוד אלפי בחורים ובחורות יש את אותה שאלה….

תודה רבה רבה

תשובה:

שלום לך יקרה.

השאלה שלך מטרידה רבות העומדות בתקופת השידוכים, כפי שציינת. הקושי שלך מורגש מבין המילים, והוא מובן בהחלט. את עומדת ברציף, רואה אותו מתרוקן, רכבות נעות לכל כיוון, ואת עדיין עומדת בו, ממתינה. אין שום שלט שיורה על שעת ההגעה של הרכבת המיועדת למסע שלך, ולפעמים חולף הרהרון שמנסה לבדוק אם לא איחרת את השעה, והרכבת נעלמה מהרציף בלעדייך.

אז לא. היא לא נעלמה. היא כנראה 'כבדה' יותר, ואורך לה זמן להגיע. אבל זה יקרה.

שיטוט ברציף מלמד אותנו על סגנונות שונים של אנשים. יש כאלו שרק יעיפו כל שניה מבט בשעון, ויתופפו ברגלם בעצבנות. יש שינצלו את הזמן לשיחת טלפון, ואחרים יפתחו מחשב נייד וימשיכו בעבודה אותה הפסיקו.

יש גם כאלו שיפתחו ספר וימשיכו פרק או סוגיא נוספת. יהיו שיניחו את הראש על הקיטבג וינמנמו קלות, ויש כאלו שיעקבו בסקרנות אחר הנוסעים.

יש גם כאלו שרק יקטרו על זמן ההמתנה או על המחיר המופקע של הנסיעה.

השאלה שעלייך לשאול את עצמך היא: איזה נוסע את רוצה להיות.

האם להיות כמו ההוא שרק מתעצבן שהשעון לא זז, כשאין בידו מה לעשות, או לבחור לנצל את הזמן.

לא חייבים להיות אדישים, כי מה לעשות – זה לא קל.

מותר לכאוב, מותר להיות חסרי סבלנות – אבל רצוי לתחום את זה בזמן.

לא כל היום אני רוטנת על המצב. אלא חמש דקות. לאחר מכן אני בוחרת מה לעשות עם עצמי ועם הזמן שבידי.

אפשר לנצל אותו לעיסוקים שלא אוכל לאפשר לעצמי אחר כך. אפשר לנצל את הזמן לעבודה נוספת כדי לחסוך עוד כמה שקלים לעתיד.

אפשר לנוח או להתנדב. המוטו הוא למצא משהו שירגיש לי טוב. שייתן לי סיפוק בעשייתו, או בתוצאה. כך, לפחות, את לא נאלצת רק 'להעביר משקל' למרגל לרגל, ולהצטער על כל דקה שאת ברציף.

הזכרת את הרגשת הנחיתות בכך שאינך נשואה.

אם מישהו צריך להגיע לבאר שבע, וכל הזמן מגיעות רכבות רק לחיפה – הוא מרגיש נחות? בעייתי? זו הרי לא הרכבת שלו. עליו לוודא שהוא עומד ברציף הנכון. מכאן ואיך, זה לא תלוי בו. הוא יכול לעלות על הרכבת הבאה, אולם זו עלולה רק להרחיק אותו ממחוז חפצו…

לפעמים התפקיד שלנו הוא להרפות. "הרפו.. כי אני ד'". לא הכל בידנו. לא הכל בשליטתינו. אנחנו רק עושים השתדלות. השאר בידי שמיים.

בתפילה איתך לבשורות טובות במהרה-

תמי

[email protected]

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

דיכאון אחרי פרידה מבחור- איך מקבלים כוחות להמשיך במסע?
אני בת 28 ותקופה ארוכה בשידוכים. יצאתי עם בחור חודש וחצי, והיה לי קשה להמשיך באיזה שהוא שלב, וסיימתי. אני 3 שבועות אחרי ועוד לא שלמה עם ההחלטה שלי, מרגישה תקועה קשה לי לחזור אליו, וקשה לי להמשיך הלאה, או לראות איך אני ממשיכה הלאה. בד"כ יש לי קושי בקבלת...
איך אני יכול לצפות שה׳ ישלח לי את השידוך שלי אם עד היום זה לא קרה?
אני רווק מבוגר בן 30 וקרוב ל-8 שנים בשידוכים אני מרגיש תסכול עצום מהדרך אל היעד הנכסף (הקמת בית נאמן בישראל) אין לי הרבה הצעות ועד שהצעה עולה לוקח הרבה זמן (כשבועיים בממוצע) עד שמגיעים לפגישה ואח״כ זה יורד או שזה יורד לפני פגישה בשלב של הבירורים הכאב לצד התסכול...
אף אחת לא מתאימה לי – כי אני לא בטוח מי אני באמת
קודם כל תודה רבה על ההזדמנות והפלטפורמה, ממש משמח שזה עם ישראל שלנו. אני תלמיד ישיבה כמה שנים, ובשנים האחרונות עברתי תהליך של התחזקות, יותר מקפיד על המצוות, לומד תורה מתעניין יותר בעומק החיים ושאלות מהותיות. מה שבעיקר מטריד אותי זה ענייני הדייטים, אני מרגיש שהמצב הרוחני שלי לא מתאים...
משבר זהות לאחר אובדן
רוצה לציין שזו לא הפעם הראשונה שאני נעזרת בכם, תודה רבה על כל העזרה והאוזן הקשבת… אני מגיעה מרקע משפחתי מורכב. ומאחר שכן, מעולם לא היה לי דוגמא אישית לחינוך ודרך רוחנית בחיים. בבית אפשרו לנו כמעט הכל: סרטים, אינטרנט פתוח וכו'. לא היה מי שישגיח עלינו הילדים. משכך, המקום...
איך אפשר רק לשבת ולחכות לשידוך שלי בלי לצאת ולחפש אותו?
בכל אחד משלבי החיים בורא עולם נתן לנו סוג של עצמאות ובחירה מאד מוחשית בין הדברים שלא כך בשידוכים ההוראה היא לא לצאת לחפש בחור אלא לחכות להצעה שתבוא עם בחור המיועד וזה קשה לי!!! כי אין לי משהו שאני יכולה לעשות מלבד תפילה !!! וזה מרגיש לי ההפך משאר...
מפחד שלא אתחתן לעולם
היי אני בן 21 ואני מודע לזה שזה יחסית גיל צעיר, אבל יש בי פחד עמוק מאוד שאני לא אתחתן כבר הייתי בזוגיות למשך שנתיים אבל חזרתי בתשובה והפערים יצרו את שלהם בחלק מהנושאים. אני רוצה להתחתן כל כך, מתפלל על זה כל יום וזה לא יוציא לצערי מהראש לפעמים...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
בטלגרם
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
דילוג לתוכן