The Butterfly Button
כמה חשוב להאמין בביאת המשיח?

שאלה מקטגוריה:

שלום לכם. אני בן 17 ואני מגיע ממשפחה חרדית ספרדית מאמינה מאד בגדולי ישראל והצדיקים. ב"ה אני לומד בישיבה טובה אני עולה וגודל בתורה.
לאחרונה התחילו חבדניקים מהשכונה לדבר איתי על המשיח שהוא צריך לבוא וכו' בהתחלה הייתי דוחה אותם אבל לאט לאט התקרבנו ופעם אחת התישבתי עם אחד מהם לשיחה והוא דיבר איתי הרבה על המשיח והראה לי מקורות וזה שצריך לבקש את המשיח שיבוא עכשיו וזה מצווה לדרוש את זה מה' כי זה כמו ילד שמבקש משהו מאבא שלו ואומרים את זה בתפילה והדור שלנו הוא הדור של המשיח לא כ"כ ידעתי מה להגיד לו והלכתי. מאז דיברנו כמה פעמים וכל פעם הוא מראה לי עוד ועוד דברים שהרבי אמר על המשיח וגם שמי שלא מחכה למשיח ומבקש אותו כל יום הוא כאילו לא מאמין בתורה בכלל. התווכחנו וצעקתי עליו קצת ובסוף הלכתי הביתה. מאד הייתי מבולבל מכל זה במיוחד שאני יודע שהחבדניקים אצלנו הם בני תורה ויש להם פה ישיבה גדולה. החלטתי ללכת לשאול את הרב שלי בישיבה. הלכתי למשגיח וסיפרתי לו הכל ומה שהוא אמר יותר בילבל אותי. הוא אמר שהחבדניקים רובם כופרים ואסור לצרף אותם למניין והרבה דברים כאלה. ניסיתי קצת לשאול יותר והראתי לו את המקורות שהחבדניק הראה לי שאומרים בתפילה 3 פעמים ביום את צמח דוד עבדך מהרה תצמיח ועוד בקשות על הגאולה ומי שלא מתכוון באמת לא יוצא ידי חובת תפילה המשגיח כעס עלי ואמר לי נראה לך שאני לא מכוון בתפילה נראה לך שהראש ישיבה לא מכוון בתפילה רק שאנחנו מתכוונים שיבוא מתי שה' רוצה גם אם זה עוד הרבה שנים. ולא חייב דווקא עכשיו. והרבי שיגע את החבדניקים ועוד דברים לא יפים על הרבי. כמובן שהוא אמר את זה בצורה מכובדת אבל בתכלס הוא אמר דברים לא טובים על הרבי. ועל זה אני בטוח שהוא לא צודק כי אמא שלי חזרה בתשובה בזכות חבד ויש לנו בבית תמונה של הרבי ואפילו יש לאמא שלי דולר מהרבי שהיא מאד מאמינה בו. עכשיו אני נורא מבולבל מכל זה. במיוחד שאתמול שמעתי ממישהו שהחבדניקים אומרים שהרבי הוא המשיח. שאלתי את יוסף אם זה נכון והוא אמר לי שכן ויש סימנים ברמב"ם שהתקיימו ברבי שהוא מלך המשיח. ואני חוזר לישיבה ואף אחד פה לא יודע על הנושא הזה כלום או מדבר על זה.
אני נחשב לבחור שלא מתבייש לשאול ואם אני לא מבין אני שואל שוב כאילו אני קצת פתוח בנושאי אמונה אבל לא ח"ו מקל במשהו אלא לא מתבייש לשאול.
אני כבר כמה ימים מאד בהתלבטות ומחשבות על זה שאולי הרב שיקר עלי והוא בכלל לא יודע או שאולי החבדניק הזה תמים והוא מאמין בדברים לא נכונים. אני כבר לא יודע. זה גורם לי לפקפק גם בדברים אחרים שהמשגיח אמר לנו בתחילת הזמן של אלול. אני ממש מבולבל ואני חייב עזרה ממישהו. לא מצאתי מישהו בישיבה שבאמת יכול לענות לי ואבא שלי אני פוחד לשאול אותו כאלה דברים.
אני גם מפחד שאני יתקלקל.

תשובה:

בחור יקר.

אני קורא את שאלתך, חש יחד אתך את תחושות הבלבול והתהייה. מצד אחד הנך חש, ובצדק, שהציפייה למשיח הינה חלק מחיובי האדם המאמין; ומאידך גיסא, המשגיח בישיבתך שמשמש כדמות חינוכית, שולל את הפרשנות של חב"ד ורואה בה כפירה.

לפני שאתייחס לנידון האמונה בביאת המשיח, אתייחס לשני נידוני משנה שהובלעו בתוך השאלה.

היחס לגדולי תורה שדרכם מנוגדת לדעתנו, והשימוש במילה 'כופר' על אדם הסבור אחרת מאתנו.

על השימוש הרווח במילה 'כפירה' די אם אציין לדברי הרמב"ם (הלכות ממרים פרק ג הלכה א – ג): "מי שאינו מודה בתורה שבעל פה וכו' הרי זה בכלל האפיקורסים וכו' במה דברים אמורים באיש שכפר בתורה שבעל פה במחשבתו ובדברים שנראו לו, והלך אחר דעתו הקלה ואחר שרירות לבו וכופר בתורה שבעל פה תחילה כצדוק ובייתוס וכן כל התועים אחריו, אבל בני התועים האלה ובני בניהם שהדיחו אותם אבותם ונולדו בין הקראים וגדלו אותם על דעתם, הרי הוא כתינוק שנשבה ביניהם וגדלוהו ואינו זריז לאחוז בדרכי המצות שהרי הוא כאנוס ואף על פי ששמע אח"כ [שהוא יהודי וראה היהודים ודתם הרי הוא כאנוס שהרי גדלוהו על טעותם] כך אלו שאמרנו האוחזים בדרכי אבותם הקראים שטעו, לפיכך ראוי להחזירן בתשובה ולמשכם בדברי שלום עד שיחזרו לאיתן התורה".

ובספר העיקרים [לר' יוסף אלבו, שנפטר כחמישים שנה קודם גירוש ספרד] דן באריכות בתחילת ספרו (מאמר ראשון פרקים א – ב) על האמונה בביאת המשיח. ובתוך דבריו הוא מסכם ואומר: "כל איש ישראל חייב להאמין שכל מה שבא בתורה הוא אמת גמור, ומי שכופר בשום דבר ממה שנמצא בתורה עם היותו יודע שזהו דעת התורה נקרא כופר. וכו' אבל מי שהוא מחזיק בתורת משה ומאמין בעיקריה וכשבא לחקור על זה מצד השכל והבנת הפסוקים הטהו העיון לומר שאחד מן העיקרים הוא על דרך אחרת וכו' אין זה כופר, אבל הוא בכלל חכמי ישראל וחסידיהם, אף על פי שהוא טועה בעיונו, והוא חוטא בשוגג וצריך כפרה".

די במובאות אלו שהובאו לעיל, בכדי להחזיר את הדיון בענין לפרופורציה הנכונה, המסייעת לנהל את הדיון באופן מכובד ונכון ולא מתלהם וקיצוני.

כמו כן חשוב לא לערבב בדיון אמוני או תיאולוגי, התייחסויות לאנשים באופן אישי. בכדי לא לסטות מנושא הדיון, ולהיגרר לדיון שאולי תחילתו לשם שמים, אבל המשכו ודאי גובל בהוצאת שם רע וזלזול בכבוד תלמידי חכמים.

כעת אתייחס לעיקר הענין, מהי צורת ההסתכלות הנכונה על ביאת המשיח והציפיה לבואו.

הרמב"ם מנה את האמונה בביאת המשיח ולשונו בפירוש המשניות (סנהדרין פרק י משנה א): "והיסוד השנים עשר ימות המשיח, והוא להאמין ולאמת שיבא ואין לומר שנתאחר אם יתמהמה חכה לו, ואין לקבוע לו זמן, ולא לפרש את המקראות כדי להוציא מהן זמן בואו, אמרו חכמים תפוח דעתן של מחשבי קצין. ולהאמין בו מן הגדולה והאהבה ולהתפלל לבואו בהתאם למה שנאמר בו על ידי כל נביא, ממשה ועד מלאכי. ומי שנסתפק בו או זלזל בעניינו הרי זה מכחיש את התורה שהבטיחה בו בפירוש בפרשת בלעם ואתם נצבים".

כלומר הרמב"ם אוסר להסתפק בביאת המשיח, אלא צריך להאמין בו שהוא יכול לבוא, בלא קביעות זמן.

והחתם סופר בתשובה (יו"ד שנו) כתב: "אך א"א לי בשום אופן להאמין שיהיה גאולתנו א' מעיקרי הדת ושאם יפול היסוד תפול החומה חלילה, ושנאמר אלו היו ח"ו חטאינו גורמים שיגרש אותנו גירוש עולם וכו' המפני זה רשאים הם לפרוק עול מלכות השמים או לשנות קוצו של יו"ד אפי' מדברי רבנן?! חלילה אנחנו לא נעבוד ה' לאכול פרי הארץ ולשבוע מטוב' לעשות רצונך אלקי חפצתי ועכ"פ ועל כל אופן עבדי ד' אנחנו יעשה עמנו כרצונו וחפצו ואין זה עיקר ולא יסוד לבנות עליו שום בנין אך כיון שעיקר יסוד הכל להאמין בתורה ובנביאים ושם נאמר גאולתנו האחרונה וכו' אם כן מי שמפקפק על הגאולה הלז הרי כופר בעיקר האמנת התורה והנביאים. וכו'. ועכ"פ הגאולה וביאת המשיח איננה עיקר אבל מי שאינו מודה בו כופר בעיקר של האמנת התורה ודברי נביאים".

במילים אחרות החתם סופר לא רואה חשיבות ותועלת מיוחדת לאמונה, הציפייה לביאת המשיח, פרט לכך שכחלק מחובת האמונה בדברי הנביאים, מוטל עלינו להאמין בביאת המשיח.

אך היו שחלקו על החתם סופר, וביארו שהאמונה בביאת המשיח נצרכת בכדי לייצר שאיפה לתקן עולם במלכות שדי. האמונה שהעולם במצבו כעת אינו מתוקן, ויבוא היום שהוא יתוקן, גורמת לרצון גדול לפעול למען היום הזה, ולהשתדל לתקן את העולם.

מי שרואה כך את פני הדברים, והאמונה העזה בביאת המשיח גורמת לו לשפר את מעשיו ולנסות לתקן את העולם – אשריו ואשרי חלקו. מי שהאמונה הזו גורמת לו לשגות באשליות, ולסמוך על המשיח שיסדר לו את הבעיות, מוטב שלא יצפה ולא יאמין. חבל שהוא יתאכזב.

לסכום: האמונה בביאת המשיח אמורה לשמש מנוע חזק לתיקון העולם, והשגת שלימות אישית. מאידך סכנת ההתמכרות לאשליית הגאולה עלולה ליטול מהאדם את שיקול דעתו, ולגרום לו להשתעשע בדמיונות וכיסופים לעולם מדומיין.

אשר על כן, אלו ואלו דברי אלוקים חיים. אותו חסיד חב"ד המונחה על פי רבו לפעול למען תיקון העולם, בכדי לקרב את הגאולה, מחלקו יהי חלקי. ומאידך גיסא, חשוב לשמוע את הביקורת המאזנת של המשגיח המיועדת למתן את הדמיונות הפרועים, ומטרתה להחזיר לתלם את הכיסופים לביאת המשיח.

יהי רצון שנזכה כבר בקרוב לביאת המשיח ולגאולה השלימה.

בהצלחה.

בניהו.

[email protected]

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

תגובה אחת

  1. הייתי מבקש לשאול את אותו משגיח בישיבה:

    האם כאשר הוא מבקש מהקב"ה בשאר הברכות בתפילת שמונה עשרה, כמו למשל: "רפאנו ה' ונרפא…והעלה ארוכה שלמה לכל מכותינו", "ברך עלינו ה' אלוקינו את השנה הזאת… ושבענו מטובך וברך שנתנו" – האם גם שם כאשר הוא מבקש על רפואה, פרנסה ועוד, הוא לא מבקש על ההווה, ומותיר את עיתוי מימוש הברכה בידי הקב"ה לעוד שנים רבות?

    אז מדוע כאשר זה מגיע לגאולה, ש – 6 ברכות מתוך תפילת העמידה עוסקות בה ("ראה נא בעניינו…וגאלנו מהרה למען שמך", "תקע בשופר גדול לחרותנו", "השיבה שופטינו כבראשונה", "ולירושלים עירך ברחמים תשוב", "את צמח דוד עבדך מהרה תצמיח", "רצה..ואישי ישראל…ותחזינה עינינו בשובך לציון"), וסיומה הוא "שיבנה בית המקדש במהרה בימינו", שם פתאום הוא לא מביע רצון אישי וסומך על הקב"ה שיממש את הבקשות מתי שהוא כשיעלה ברצונו?

    ובכלל, האם זוהי כוונת המילים: "כי לישועתך קיוינו כל היום ומצפים לישועה", "את צמח דוד עבדך מהרה תצמיח", "שיבנה ביהמ"ק במהרה בימינו"?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

למה להודות על יציאת מצרים?
ראשית תודה רבה על כל התשובות הניפלאות אתם עושים עבודת קודש ממש! השאלה הזאת בוערת לי כבר שנים בעיקר עכשיו שאנחנו אחרי פסח.כל יום אדם חייב להיזכר ביציאת מצרים ואיך השם הוציא אותנו מעבדות לחירות ,ותמיד מתפעלים מגודל הניסים הבאמת מדהימים שקרו שם במצריים ,ואיך השם הוציא עם שלם ממצריים...
איך אפשר רק לשבת ולחכות לשידוך שלי בלי לצאת ולחפש אותו?
בכל אחד משלבי החיים בורא עולם נתן לנו סוג של עצמאות ובחירה מאד מוחשית בין הדברים שלא כך בשידוכים ההוראה היא לא לצאת לחפש בחור אלא לחכות להצעה שתבוא עם בחור המיועד וזה קשה לי!!! כי אין לי משהו שאני יכולה לעשות מלבד תפילה !!! וזה מרגיש לי ההפך משאר...
8 השאלות שלי על אלוקים גהינום ובחירה
השאלות שלי נשאלות באמת מתוך כאב ואולי ישמעו לא טוב, אבל אני לא שואלת מרצון להתריס אלא כי זה באמת קשה לי… 1. אמרו לי שכולם עוברים דרך גהינום, כי כולם הרי חוטאים ואף אחד לא מושלם. ואני חושבת שדוקא בגלל שאיננו מושלמים אז צריך לסלוח לנו… 2. איך יתכן...
כועסת על הקב"ה כשדברים שאני רוצה לא קורים
תודה על ההזדמנות לשאול.. אני לא יודעת עד כמה השאלה שלי מבוססת על משהו שאפשר לענות לו רק בשכל כי היא גם מאוד רגשית. אבל אני מרגישה חובה לנסות לפחות.. אני מנהלת בעולם עם מערכת יחסית מאוד קשה מול הקב"ה אני כל זמן מרגישה שאני כועסת, פשוט כועסת וזה קורה...
נמאס לי להיות עצובה מדברים שקורים...
נמאס לי לקבל על עצמי קבלות כל פעם שקורה דברים רעים… מרוב צרות של עם ישראל אין לי כוח כבר להצטער!! ולקבל על עצמי קבלות.. התרגלתי לזה ואני רק במקום לקבל על עצמי קבלות אני כועסת על הקבה… כי נמאס לי!!! אחרי שאני שומעת על דברים רעים עכשיו,אני רק אומרת...
מה אתה רוצה ממני?
נמאס לי. אין לי כוחות יותר. עייפתי לגמריי. לא יכולה יותר עם הדרישות של הקב"ה אליי. אני כותבת את זה עם דמעות. רווקה מעוכבת זיווג. עבדתי על המידות, כי השם הראה לי שזה למה אני לא מתחתנת. השתדלתי לקבל הכל באהבה. אני חווה בעיות בפרנסה. אני רוצה מאוד מאוד דבר...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
בטלגרם
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
דילוג לתוכן