מאת:

התפרסם בתאריך:

02/07/2016

שאלות על אלוקים ואמונה

שאלה מקטגוריה:

איך אפשר להוכיח שיש אלוהים וזה לא איזה קונספט שהמציאו כדי שלאנשים יהיה משמעות?
אולי יש משהו מעליו?
אולי יש ישות שבראה את העולם אך מי אמר שאנחנו מאמינים באל הנכון?
בלי קשר…דבורה שרה ליד ברק וצבאו ברק לא היה בעלה למה זה היה בסדר?

תשובה:

לשואל היקר שלום,

 

ראשית, אני שמח על האומץ שלך לשתף אותנו- אתר אקשיבה- בלבטי האמונה שלך במקום "להתבשל" עם הדברים לבד בתוך הבטן.

בדיוק בשביל זה אנחנו כאן.

אשתדל להשיב על שאלותיך בעזרת השם.

 

התלבטתי אם לכתוב לך תשובה ארוכה, פילוסופית ומורכבת או לכתוב תשובה מתומצת יותר.

החלטתי לבסוף לכתוב תשובה מתומצת ולתת לך להתבונן בעצמך בדברים ולהעמיק בהם כשאתה נמצא עם עצמך.

בבחינת דברי החכם מכל אדם, שלמה המלך :"ישמע חכם ויוסיף לקח" (משלי, א', ה').

 

אני חושב שגם אתה עצמך לא מאמין באמת ברצינות בשאלתך הראשונה- אולי האמונה באלוקים היא רק איזה קונספט שהמציאו בכדי לתת משמעות לחיים של האנשים?

אם המאמינים באלוקים היו רק האנשים הפשוטים, חסרי ההשכלה, אלה שאינם חריפים, מפולפלים ומתוחכמים ואלה שיש להם חיים פשוטים ואפורים מכל הבחינות, אז אולי היה מקום להצדיק את שאלתך.

אבל מכיוון ששנינו יודעים היטב היטב שענקי הרוח בכל הדורות ובכל הדתות האמינו באלוקים, אז ברור שאמונה זו לא נעשתה רק בשביל לתת להם משמעות לחייהם.

אנשים אלו שהיו חכמים ומוכשרים בצורה מבהילה, בעלי כשרונות עצומים וברוכים וחיו חיים מלאים ופוריים במחשבה, יצירה ועמקות, לא צריכים משהו שייתן להם משמעות לחייהם.

החיים שלהם היו מלאי תוכן ומלאי משמעות גם בלי זה.

 

אנשים אלו האמינו בעבר ועודם מאמינים בהווה באלוקים מהסיבה הפשוטה בתכלית – הידיעה שיש גורם עליון שהעניק להם את העושר הרוחני והאינטלקטואלי שהם ניחונו בו. ויש לו לראותו גורם עליון תכלית ורצון ברורים מה הם צריכים לעשות עם כישורים אלו.

 

 

וכעת, אפנה לשאלותיך האחרות- אולי יש משהו מעל אלוקים? אולי באמת קיים מושג ושמו "אלוקים" אך עדיין, מי אמר שאנחנו מאמינים בא-ל הנכון?

 

אלו אכן שאלות רציניות ונכונות שצריך לתת עליהם את הדעת.

 

שהרי, בימי קדם האמינו האנשים באלים מאלים שונים- איל הגשם; איל השמש; איל האדמה וכדומה.

 

אז מי אמר באמת שאלוקים הוא האל הנכון להאמין בו ומי אמר שאין מעליו שום אל גדול יותר?

 

התשובה לכך היא- המסורת המקובלת בידינו דור אחר דור עד מעמד הר סיני.

 

אסביר את דבריי.

 

הנחת המוצא בשאלותיך היא ברורה. ברור לך שישנו כוח עליון שמנהל את העולם הזה שבו אנו חיים ומכוחו מתרחשים כל מילארדי הפעולות הנעשות בו רגע רגע שעה שעה.

 

השאלה היא רק מיהו בדיוק אותו כח עליון?

 

ולשם כך באמת חייבים להישען על המסורת הותיקה המעוברת אלינו דור אחרי דור כבר אלפי שנים.

 

במעמד הר סיני עמדו אבות אבותינו בעצמם כשהם בשר ודם בתחתית הר סיני ושמעו בקול עוצמתי ומהדהד את האמירה הברורה : "אנוכי ה' אלוקיך".

אמירה זו נאמרה להם מתוך "תפאורה" בלתי-שגרתית בעליל: קולות עצומים, ברקים, מראה אש נורא הוד שהתרכזו על פסגת הר סיני מחד, ומתוך שתיקה רועמת ודממה מוחלטת של כל היקום כולו עלי אדמות, מאידך.

במחזה הזה שבו מחד, הקריאה נאמרת מתוך ריכוז עצום של כוחות הטבע למקום פיזי מוגדר ומתוחם אחד, ומאידך, מתוך "שיתוק" מוחלט של כל כוחות החיים שיש בעולם הזה בכל המקומות שמחוץ לאירוע שבו נערך המעמד, הראה להם הקב"ה את שליטתו המלאה והמוחלטת על כל הכוחות הכבירים הפועלים תחת כדור הארץ.

הקב"ה הכריז ואמר בקול ברור וחד: אני הוא זה היחיד ששולט על מכלול הכוחות כולם.

אין כאן מגוון של אילים כפי שחשבו עובדי האלילים עד אותו העת, כאשר האדם רק צריך לזכות ולבחור באל "הנכון" שיסדר לי/לך את החיים.

יש כאן גורם-על עליון השולט בכל הכוחות הכבירים אשר נשמעים לו וסרים למרותו המוחלטת.

 

ושמא תשאל אותי- הכל טוב ויפה אבל מי אמר שמעמד כזה אכן התקיים?

אולי זה רק סיפור יפה שכתוב לנו בתנ"ך?

על כך אענה לך תשובה פשוטה.

לא יכול להיות שמליוני בני אדם ידברו במשך מאות דורות על אירוע שלא היה ולא נברא.

בדיוק כשם שבטוח אני שאינך מפקפק בקיומם של אירועים מפורסמים כדוגמת גירוש ספרד, מסעי הצלב, חורבן בית המקדש ועוד ועוד למרות שלא חיית כשהם התרחשו ולמרות שגם סבות סבותיך לא חיו באותו העת.

אתה מאמין בהם רק מפני שאתה מאמין במושג שנקרא "היסטוריה"-תולדות העמים ותולדות דברי הימים המוספרים מדור לדור גם מאות ואלפי שנה לאחר התרחשותם.

כמו שאתה מאמין שקולמבוס גילה את יבשת אמריקה כאשר עד התגלותה לא חלמו רוב תושבי כדור הארץ שקיימת בכלל יבשת שכזו על פני כדור הארץ.

כך,באותה מידה, לא ייתכן שעשרות מיליוני יהודים מזה אלפי שנים מעבירים מאב לבן, דור אחר דור, סיפור על מחזה שלא היה בפועל במציאות.

מי שבכל זאת מפקפק בקיומו של מחזה שכזה אין זאת אלא משום שמשהו בנפשו ובנשמתו התחספס וגרם לו להיות קר ומנוכר.

מי שהרגש שבליבו פועם, בין בעוז ובין רק ברמה נמוכה של גחלים לוחשות, מרגיש מחובר ומשויך לציבור הענק שמאמין במסורת הזו שנמסרה לנו כעם בעקביות רצופה וללא הפסקה גם בהיותינו פרודים ומפוזרים בכל קצוות תבל בזמן הגלות במשך כאלפיים שנה.

אכן, כן- "האמונה היא נטיה דקה מעדינות הנפש", כדבריו של החזון-איש בספרו קטן הכמות ורב האיכות "אמונה ובטחון".

אני ממליץ לך לרכוש את הספרון הזה ולעיין בו.

כמובן וברור מאליו שככל שאדם מקפיד לשמור ולקיים כמה שיותר מצוות מתוך תרי"ג המצוות וככל שהוא משתדל לשמור את אותן המצוות בצורה מלאה ומושלמת, כאשר הוא מבצע זאת מתוך חיות פנימית ומתוך התעוררות ושימת לב לתכליות הטמונה בהן, הוא גורם לרוחניות שבו להזדכך ולהתעצם ולחומריות שבו להיחלש ולהתקטן.

על ידי כך נפשו נהיית מעודנת יותר וממילא מאמינה ברמה עמוקה ופנימית הרבה יותר.

 

 

ולשאלתך לגבי שירת דבורה- צריך לדעת שהמושג "שירה" בתנ"ך הוא לא בעל אותה משמעות כמו שיש לו בימינו.

בימינו, שירה הכוונה לניגון מנגינה בקול ערב.

וממילא, לאשה שאלוקים חנן אותה בקול ערב ונעים במיוחד, אסור לשיר בפני גברים זרים (מי שאינו בעלה או אחיה או אביה או סבה).

וזאת מפני שבכך היא גורמת ליצרים המיניים שלהם להתעורר ולהתגבר והדבר הזה פוגם בקדושת המחשבה שלהם, מחליש את הדבקות הרוחנית שלהם בבורא עולם ועלול להביא אותם לידי חטא.

 

לעומת זאת, בלשון התנ"ך המושג "שירה" משמעו התפייטות והשתפכות הנפש בשבח והודיה לבורא עולם על הטבה וחסד גדול שעשה עם ברואיו.

השירה יכולה להתבטא בלשון של חרוזים ובאותה מידה היא יכולה להתבטא רק בהבעה באמצעות מילים המבטאות כלפי חוץ את התרוממות הרוח שמרגיש האדם בתוך ליבו פנימה.

 

השירה ששרה דברו לפני ברק וצבאו הייתה אמירת מילות הלל ושבח לבורא עולם בכדי לבטא את ההודיה הגדולה שחשה דבורה, בשם עם ישראל כולו, לקדוש ברוך הוא שהצילם מיד סיסרא וצבאו הגדול והכביר.

 

 

מקווה שעזרתי לך.

 

ברכה והצלחה!

 

צבי

 

[email protected]

 

 

 

שתפו בפייסבוק, באימייל או הדפיסו

גם לך יש שאלה מציקה?

הגיע הזמן שיקשיבו לך!

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן