מאת:

התפרסם בתאריך:

13/11/2016

רוצה למחול למי שפגע בי

שאלה מקטגוריה:

שלום רב,
קשה לי לסלוח ואני נושאת עמי פגיעות של שנים רבות אחורה.
אני רוצה למחול לאלו שפגעו בי, במיוחד הקרובים אלי ביותר, אבל אני פשוט לא מצליחה לעשות את זה, אני אוצרת בלבי הרבה כעס שיוצא לא פעם בצורת התפרצויות עליהם ובאופן כללי אני כועסת הרבה. אני מאוד רוצה לעשות עבודה רוחנית על מידת הכעס,
לצערי כל העצות היהודיות שמצאתי היו רק גינוי מידת הכעס ושפע של ציטוטים בגנות המידה הזו.
ואת זה אני כבר יודעת.
השאלה היא איך עכשיו אני יכולה לעשות עבודה על המידה הזו?

תשובה:

שואלת יקרה, אקדים כי אני רואה בדברייך הרבה כנות ורצון טהור להיות שלימה יותר ולהיפטר מהמידה שכה מעיקה עלייך. זה מוערך מאוד ולא מובן מאליו, שכן אנשים רבים נוטים לומר "כזה אני, ואל תבקשו ממני להשתנות". עצם הרצון לתקן ולעבוד על המידות, דיו כדי להציב אותך צעד אחד קדימה בדרך לכך. ברשותך אחלק בין מידת הכעס, שפירושה תגובת עצבים המלווה בהתפרצות החוצה או פנימה בעקבות מעשה שנתפס על ידינו כעוול, כפגיעה או כבגידה במוסכמות המקובלות בין איש לרעהו, לבין היעדר היכולת לסלוח ולהמשיך הלאה שהיא אולי לפעמים תוצאה של הכעס, אך למעשה מעט שונה ממנה. ציינת כי את רוצה למחול אך אינך מצליחה לנקז את הכעס האצור בך, גם ציינת כי כבר חיפשת תשובה יהודית לעבודה רוחנית אך כל שקיבלת היו תגובות גינוי למידת הכעס. למעשה, לא צריך ציטוטים כדי להבין שהכעס והנטירה מגונות הן, עובדה שתחושתך האישית וחוסר הנחת שלך בעקבות הקושי שאת חווה בהתמודדות עם מידות אלו הביא אותך אל השאלה הזו. ואני לא יכול שלא להסכים איתך שמאמירות גינוי, כפי שאת יודעת כבר בעצמך, לא תצא לנו הישועה. ובכל זאת, כיון שכתבת שאת רוצה לעשות עבודה רוחנית דווקא, הרשי לי להציע בפנייך זווית שונה מזו שתיארת לעיל. כיהודים אנחנו מאמינים שהכל מושגח בפרטות ושהעולם שאנחנו רואים אינו התמונה השלימה אלא חלקים הנחשפים על מנת להעביר לנו מסרים מכוונים. כך למשל, אדם יכול לראות רצף של רמזורים ירוקים כמקרה אך גם יכול לראות זאת כחיוך מיוחד מאת הבורא. על זו הדרך אנחנו מאמינים כי אין דבר שמגיע סתם כך וגם אירוע שלילי שפוקד אותנו, בא להעביר לנו מסר, מעין מכתב מאת המכוון הגדול שם למעלה. אני משער שאחת הציטטות שבטח הגיעו לאוזנייך היו "כל הכועס כאילו עובד עבודה זרה", לכאורה זה נשמע תלוש ומוגזם, וכי מה קשור כעס, תכונה טבעית אנושית וכמעט אינסטנקטיבית לעבודה זרה שהיא חתירה תחת אושיות האמונה? והאמת היא שאם נחשוב על זה נבחין שכאשר אנחנו מאמינים בלב שלם ששום דבר אינו קורה במקרה ושכל אירוע הוא מסר, הרי שאותו אדם שפגע בנו בסך הכל די מסכן, הוא נבחר להיות השליח להעביר את המסר אלינו. ולמה לנו להרוג את השליח? דומה הדבר לכלב שחבט בו אדונו במקל והתמלא הכלב כעס עד שנשך את המקל. לעניות דעתי, עיקר העבודה צריכה להיות על האמונה הפשוטה שהכל מאת ה' יתברך, ואם הוא שולח אלי מסר לא נעים, אין שום סיבה לכעוס על השליח, נהפוך הוא, כשחושבים אמונה, ניתן לפעמים לראות כי אנחנו כועסים על האדם הלא נכון. בשלב הבא, ניתן להשתמש באינטליגנציה הרגשית שלנו ובמילים פשוטות יותר, ביכולת שלנו לנהל את הרגשות ולא לתת להם לנהל אותנו. כאשר אנחנו מסוגלים להביט אמונית על הסיטואציה, רגשות הכעס יכולים להפוך לרגשות חמלה ורחמים, על האדם שלמרבה הצער נבחר להיות המקל, השליח הרע להעביר את המכתב אלינו. ברגע שנביט על מושא הכעס בחמלה, הרי שאנחנו מורידים מעצמנו עול כבד. לא הוא זה שפעל נגדנו אלא בסך הכל נבחר לשליחות שאינה מוסיפה לו כבוד גדול (מגלגלים חובה ע"י חייב וכו'). כשחושבים על זה ולאט לאט גם מצליחים להרגיש את זה, אפשר לחוש כאילו אבן הכעס יורדת מהלב. סיפר לי אדם מיוחד שלפני כמה שנים הוסיף לביתו יחידת דיור ואחד השכנים הלך והלשין עליו לעירייה. אותו שכן לא ניזוק מאותה בניה ולכאורה קשה היה לדון אותו לכף זכות. הרגשות היו קשים ובמוחו של ידידי צצו ועלו כל איחולי שאול על ראשו של המלשין עד שלא היה מסוגל אפילו להביט בפניו בעברו על פניו. יום אחד ישב ידידי עם עצמו וניסה לחשוב באמונה, לעבוד על רגשותיו ולהסב אותם מטינה וכעס תהומי לחמלה ורחמים. ניסה ניסה עד שחשב שהצליח, אך עדיין לבוא ולדבר איתו לא היה מסוגל. ויהי היום בהגיע חג הפורים החליט ידידי להכין משלוח מנות ולהעניק אותו לשכן המלשין. הוא הכין סלסלה מלאה כל טוב, בעוד רעייתו מרימה עליו גבה וחוששת לצלילות דעתו, הוא פוסע לעבר הדלת, מתחיל לטפס במעלה הבניין, בטנו מתהפכת ורגליו כבדות. הוא מגיע לדלת, מאזין בה ודופק חרישית, הלוואי שלא יפתחו… בסוף פתח השכן ולהפתעתו לא היה גבול. ידידי מספר שבאותו רגע הוא חש הקלה אדירה ממשא שסחב לשווא במשך שנים. אמר פעם מישהו חכם, שלכעוס זה להעניש את עצמך על טעויות של אחרים… אני מקווה שהצלחתי לפתוח ולו במעט אפיק לחשיבה מעט שונה, בטוחני כי תדעי לקחת את הדברים ולהרחיב אותם לכדי מבט נקי ומכוון יותר על העולם. אאחל לך שלא תהיינה לך עוד סיבות לכעס ותקבלי מאת האינסוף ברוך הוא רק מכתבים טובים ומשמחים תמיד. בברכה יעקב [email protected]  

שתפו בפייסבוק, באימייל או הדפיסו

גם לך יש שאלה מציקה?

הגיע הזמן שיקשיבו לך!

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן