מאת:

התפרסם בתאריך:

05/09/2017

רוצה את הטוב והמתאים!

שאלה מקטגוריה:

שלום, תודה על האתר המדהים הזה ועל כך שיש אפשרות לשאול כל שאלה שמתבקשת ולקבל מענה הולם. תודה.
אני בחורה בשידוכים ונפגשת יחסית הרבה. לא מזמן נפגשתי עם בחור טוב ומתאים לי מאוד, אומנם אנחנו הפכים אבל משלימים ומתאימים.
נהננו מאוד מאוד וזרמנו על אותו גל מבחינת דעות והשקפות וכו…
מה שקרה שאני רציתי מאוד להמשיך ותאמת שגם הוא רק יש איזו שהיא נקודה מבחינת התאמה בלבד שהוא חושב שזה מידי בשבילו.
תאמת שגם אני התלבטתי בדיוק באותה נקודה בהפוך.
אבל אחרי מחשבה הגעתי למסקנה שזה אפילו טוב בשבילי.
מה שקרה שהוא כרגע הוריד למרות שפירגן מאוד וכו…. ואמר שמבחינתו כלום לא סופי.
אם בהמשך וכו…. הוא יחליט שכן ואני יהיה פנויה אז…
וכרגע אני מרגישה שאין לי הרבה טעם להמשיך ולהיפגש. גם ככה לא קל למצוא בחור עם כל הנתונים מכלול של אישיות שמורכבת מסגנון, השקפה, אופי וכו… שיתאים.
אז מה עכשיו?? להמשיך למרות זאת. אין לי את הכח לאסוף את עצמי ולהמשיך להיפגש.
וגם יש לי תקוה שאולי הוא…
מה אני אמורה לעשות???
להתנתק למרות הכל ולהמשיך? לתת לעצמי קצת שקט והפסקה למרות הגיל והשעון שמתקתק? או פשוט לחכות????
אשמח לקבל איזושהי תשובה… משהו….
תודה!

תשובה:

שלום לך יקרה, את בתקופה של טלטלות רגשיות. הציפיות, המחשבות, החששות, והרצון להגיע כבר אל "היעד" הם מתישים מאד. פרטת שני דברים עיקריים שכואבים לך: הבחור הספיציפי הזה גרם לך לשברון לב מסוים. את מותשת באופן כללי מכל העליות והמורדות של תקופת השידוכים. דבר ראשון – קבלי את הערכתי הרבה על עצם הגישה הכל-כך בוגרת שלך: את לא מחפשת תירוצים ולא מנסה לעשות את הדבר הקל, אלא לעשות את הדבר הנכון ומתלבטת האם "הדבר הנכון" הוא לקחת הפסקה ולנוח, או להמשיך להיפגש (כשליבך עדיין כאוב). תראי יקירתי, אף אחד לא יכול לענות על זה במקומך, אבל כן הייתי רוצה לומר שלושה דברים: בעיני, זה לגיטימי לצאת להפסקה, השאלה באיזה אורך: יש הבדל גדול בין הפסקה של שבועיים להפסקה של חודשיים, או הפסקה של חצי שנה… לצאת להפסקה "עד שתתאוששי ותחזרי לעצמך" זה לא בריא ואני משווה את זה למחלה רגילה בה, כידוע, מי שמבקר את החולה "לוקח שישים מחוליו". למה? איך? אחת התשובות היא שהמבקר מסיט את המחשבות של החולה מהכאב והחשיבה המתחדשת מסייעת גם לריפוי הגופני. אני חושבת שלהישאר עם מחשבה "תקועה" בשידוך ההוא – לא תקדם אותך מבחינה נפשית או מעשית. הגיוני שאת צריכה מנוחה קצרה אבל אל תאריכי אותה מעבר למינימום הנדרש. נכון שלא קל ולבוא בלב מתרונן ונקי לפגישה כשאת עדיין לא שלמה עם העבר, אבל זה עדיף מאשר לשבת ולחשוב "מה היה יכול להיות אם, אילו וכאילו" ולדשדש בתוך ביצת העבר שאינה באמת מקדמת אותך. את חייבת למצוא ולהבין מה נותן לך כח. כרגע את במצב שה"בטרייה" לא טעונה במלואה. את חייבת לברר איך ניתן להטעין אותך בכח? אולי התנדבות? אולי טיול? מה ממלא את המצברים שלך? עשי רשימה של דברים שעושים לך טוב ונסי לבצעם. עשי רשימה של אנשים שמעצימים את האופטימיות שלך ונסי לקבוע איתם פגישות. לא קל להתמודד עם שברון לב אבל לפעמים דווקא בגללו מגיעים לבשלות אמיתית והבשלות הזו הרבה פעמים מעלה אותנו לדרגה שאנחנו רוצים. לא רק מבחינה רוחנית, אלא בעיקר מבחינה טכנית היא "מעבירה אותנו לשלב הבא במשחק". בעזרת ה' עוד יבואו בקרוב ימים אחרים, מלאים רק טוב, בהם התקופה הזו תראה לך כמו חלום רחוק ומעורפל. מאחלת לך המון הצלחה ומעריכה מאד יעל [email protected]

שתפו בפייסבוק, באימייל או הדפיסו

גם לך יש שאלה מציקה?

הגיע הזמן שיקשיבו לך!

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן