מאת:

התפרסם בתאריך:

01/05/2018

קשר עם בחור שלא יכול להתממש

שאלה מקטגוריה:

היי ,קודם כל תודה ענקית!
אני הולכת לגעת בנושא קצת רגיש בציבור החרדי ומעלה אותו מתוך כאב.
אני בחורה חרדית , עובדת בעבודה בה עובדים גם גברים אך יושבים נפרד ויחסית אין קשר ככ בין הנשים לבינם.אני עובדת כבר די הרבה זמן במקום ודי בהתחלה קלטתי שאחד הבחורים שם מתעניין בי.אם זה על ידי עידוד כשדברים בעבודה לא הסתדרו או הצעת עזרה ,יש לציין שהבחור בתפקיד אחראי כלשהו לכן מין ההכרח שתהיה ביננו אנטרקציה .אני לא רציתי קשר איתו כי חשבתי שזה לא הסגנון שלי ולא אהבתי את המראה שלו ככ
ולאחר זמן שאנחנו עובדים ביחד הכרתי את הפנימיות שלו ואפשר לומר שהתאהבתי בו.יש לציין שמבחינה דתית זה מישהו שיכל להתאים לי מאוד ,אנחנו הרבה מדברים אחד עם השני על עניני יום יום מתייעצים או אפילו מעודדים אבל לא המשיך ליותר מזה לא בדיבורים ובטח שלא במעשים.. ,הוא באמת בן אדם מאןד מאןד טוב .
יש בעיה אחת.אני אשכנזיה והוא ספרדי.
המשפחה שלי בחיים לא תקבל את זה .מה לעשות להפסיק את הקשר ביננו בשביל זה ?? אני מרגישה שאני לא מסוגלת.
ומצד שני אין ענין שנהיה בקשר כאשר אין לנו אפשרות לצאת .אבל כמה שאנסה להפסיק את הקשר מתוך ההבנה שאנחנו אנשים בוגרים כבר ולא מחפשים קשר של גיל צעיר ,אלא באמת קשר לנישואין ,בכז אני מאוד נקשרתי אליו ואני לא מסוגלת.
מה לעשותתת????

תשובה:

היי יקרה, אני מסתובבת כבר יותר משבוע עם שאלתך, וכל יום חושבת על פן אחר, על היבט שונה, ועל המורכבות הגדולה של השאלה. אני מתארת לעצמי אותך בימים האלה, לא מסוגלת לחשוב על שום דבר אחר, מבולבלת ותוהה. משאלתך עולה הרושם שאת בחורה אחראית ורצינית. את חושבת על חייך ברצינות, ושוקלת כל התפתחות בצורה שכלית ושקולה. את מתארת מצב בו את חוששת מתגובתה של משפחתך לעובדת היותו ספרדי, ואת מתארת בעיה זו, (לה נקרא בשמה המלא והמכוער: גזענות) כדבר היחיד העוצר בינך לבין הנישואין. אפילו הגדרת את השאלה כשאלה הנוגעת לנושא כאוב בחברה החרדית ברשותך, אני לא רוצה לדבר על גזענות. אפשר לשפוך נהרות של דיו ודמעות על הסוגיה הכאובה הזו. על האפליה, על הסטיגמות, ועל האופן בו יש לתקן את החברה כולה. אבל אני, יותר מכל, רוצה לדבר עלייך. על הקושי, על התהיה, ועל דרכי פעולה אפשריות. הקושי שלך עצום. פגשת בחור בצורה שאינה מקובלת בציבור החרדי, מה שבוודאי יקשה עוד יותר על הורייך לקבל אותו (או שלא? מקווה כך!) הדיבור שלך איתו עמוק ופורה, את מרגישה מוכנה להמשיך ולהעמיק את הקשר, אך חוששת מתגובת ההורים, ומדחיה מוחלטת שלהם. מה אפשר לעשות? איך אפשר לצאת מפלונטר כזה? האם ניתן להמשיך ככה את הקשר? כמו רוב הפלונטרים בעולם, יש 3 תשובות אפשריות. כן, לא, ואולי  ניקח את שלוש התשובות הללו, וננסה לנתח אותן ואת השלכותיהן ביסודיות האפשרית. הבחירה מה לעשות היתה ותישאר בידייך, לאחר מחשבה על כלל ההשלכות.. 1. נתחיל מ – "אולי" שאותו הייתי מגדירה במקרה הזה "אולי בכל זאת כן"? את כותבת שההורים שלך לא יקבלו אותו בגלל עדתו. יש משהו שניתן לעשות כדי לשכנע אותם שכן? ניסית לדבר איתם על זה? אולי יש דרך כלשהי לשכנע אותם? ברור ששום החלטה שלך לא תוכל להתקבל לפני שתנסי את הדרך הזו. דרך השכנוע. האם יש להורייך דמות תורנית מוערכת – רב/רבנית? מישהו במשפחה המורחבת שיוכל לעמוד לצידך ולדבר עם ההורים? האם יש לך אח או אחות גדולים שיוכלו לעמוד לצידך? אם יש דמות כזו, נסי לפנות אליה בבקשת עזרה. תארי את המצב, ואולי היא תוכל לעזור. ייתכן והעזרה תוכל להיעשות ע"י הצגת דמות זו כ"שדכנית" או פניה אליהם בשמך. אם את לא רואה סביבך מישהו חיצוני שיוכל לעזור ולדבר על לב הורייך, אין מנוס אלא לעשות זאת בעצמך… לשבת עם ההורים לשיחה רצינית, לפתוח איתם את הנושא בצורה בוגרת ומכובדת ולנסות לדבר על ליבם. נסי לשוות לדיבור איתם אופי מכובד ומכבד, ואווירה רצינית. אמרי להם מראש שיש להם משהו חשוב לדבר איתם, תקבעי איתם מראש זמן וכו', ותציגי את הדברים במלוא הכנות והיושר. לפני הפגישה חשבי לעצמך כמובן, מה תעשי אם יעמדו על שלהם בכל תוקף ולא יסכימו. זה משמעותי מאוד לאופן השיחה. האם את מעמידה מולם עובדה מוגמרת, או שמא יכולה לומר להם שזו ההכרעה שלהם, ואת תקבלי כל החלטה שלהם למרות שייתכן וזה יעצור את הרצון שלך לצאת לפגישות שידוכים תקופה לא ידועה, עד שתרגישי שאת מסוגלת להמשיך הלאה. ומכאן נמשיך להחלטה הזו שלך. מה תעשי במידה ויעמדו על שלהם בכל תוקף? כ"כ קשה להחליט החלטה כזו! קריעה של ממש! אבל הבחירה על כך בידייך בלבד, ולאחר שעשית כל שביכולתך לשכנע את ההורים ולדבר על ליבם: כן, או לא. אני מנסה לחשוב מה מהאפשרויות קלה יותר, ואין לי מושג. שתיהן קשות כל כך… 2. כן- להמשיך למרות רצונם. האפשרות הזו בטח עלתה במוחך. ללכת כמו רחל אשת רבי עקיבא בעקבות ליבך, ולהתעלם מרצונם ותקוותם של ההורים. אבל האם את חזקה כמוה? האם את בטוחה ב 100% שהבחור המדובר "שווה" את המחיר הכבד הזה? המחיר הזה במקרה קיצון יכול להגיע לחתונה בלי נוכחות של ההורים והמשפחה, של חוסר השתתפות טוטלי בכל ההוצאות, בלהגיע לחתונה כמו בחורה יתומה, רק בלי עזרה מקרנות וכו'. בלי בסיס כלכלי ובלי תמיכה נפשית. זה מחיר כבד מנשוא. האם תוכלי לעמוד בו? גם במקרה שהם "יכנעו" בסוף, וישתתפו בחתונה כמי שכפאם שד, מדובר על ההורים שלך, אלה שתרצי שיהיו לצידך גם בהמשך החיים – שיהיו סבא וסבתא לילדייך בעז"ה, ומקור כח לך ולבעלך במהלך החיים. במשפחות בהם ההורים לא מקבלים את החתן ישנן סיטואציות מאוד לא פשוטות, ולרוב גם פוגעות מאוד. זוהי אפשרות שבשביל לקבל אותה עלייך להיות בטוחה במאת האחוזים בקשר הזה, ולהיות בנויה מחומר חזק מאוד. רק את יודעת ומכירה את יכולותייך בשביל לדעת אם את מסוגלת לעמוד בכך. וגם אם תחליטי להמשיך, את מגדירה את עצמך כבחורה חרדית. ורוצה להמשיך כך, הלא כן? עשי את המשך התהליך בליווי שדכנית. פני לשדכנית שאת מכירה, ובקשי ממנה לנהל את השידוך. יש יתרונות רבים למהלך השידוך המסורתי, בו יש פגישות מכובדות המוקדשות אך ורק לדיבור בלי יציאה לבילוי, לזמן בו יש לך לחשוב כדי לענות תשובה, ולתיחום זמן השידוך. במקום "לצאת" במשך כמה חדשים ואף יותר, יש לך מישהי "שיושבת לך על הראש" ולא נותנת לתהליך להימרח, ולכם להיסחף למקומות שאת לא רוצה להגיע אליהם. ועוד נקודה שחשוב לי להוסיף,לא סתם בציבור שלנו מיחסים לבירורים שלפני הפגישות חשיבות רבה כל כך,בחור יכול להיות מקסים ומרשים מאד בהכרות ראשונית ובפגישות אבל לא ברור שהוא באמת כזה מבפנים,עד כמה הוא ירא שמים, איך המידות שלו, אלו דברים שחשוב מאד לבדוק לעומק. האם יש לך דרך לעשות זאת? כדאי מאד לא להסתמך רק על הכרות שיכולה להיות שטחית. 3. לא – לנתק קשר ולהפסיק. כמה קשה!! להכיר בחור שמצא חן בעינייך, שאת רואה בו דמות ערכית איתה את יכולה לבנות את חייך, ופשוט להגיד "לא". לא מתאים לי. לפחות לא כרגע כל עוד הוריי עומדים בסירובם. הקריעה היא קשה, תחושת חוסר אונים וכעס על ההורים. תחושה בהחלט לא פשוטה. אבל אם זו האופציה היחידה שנותרה, היא חייבת להיות מוחלטת. לא להמשיך לראות את הארץ המובטחת בכל יום, אלא ממש לנתק קשר. העובדה שהוא עובד איתך באותו מקום עבודה רק מעצימה את הקושי, ונראה שבשביל להמשיך בתהליך בצורה נכונה תיאלצי לעזוב את מקום העבודה, ולהתחיל מחדש במקום אחר. לא לענות לטלפונים, ולנתק כל קשר, כפשוטו. אני כותבת, וליבי כואב. מרגישה אותך בכל התלבטות, ובכל אחת מהאפשרויות הבלתי אפשריות האלו. חושבת כל הזמן מה הייתי עושה במקומך, וקשה כל כך בלי להכיר את הורייך, אותך, ואת כל הנתונים מסביב. בכל מקרה – דבר אחד אני בטוחה. כדאי לך לקחת פסק זמן ולהתרחק בשביל לשקול את הנתונים בצורה שכלית. כשנמצאים במערבולת אי אפשר לשקול נתונים בצורה בהירה ולקבל החלטה מושכלת קריטית כל כך. קחי חופשה, סעי עם חברה למקום הכי רחוק שאת יכולה להגיע אליו. התנתקי לגמרי, ומשם תחשבי על התמונה המלאה. מרחוק לפעמים דברים נראים שונה פתאום. לפעמים ישנה בהירות גדולה יותר. וכמובן, הדבר החשוב ביותר – תפילה. דברי עם מי שאמר והיה העולם. עם מי שאת רצונו את רוצה למלא. פני אליו בתחינה שיאיר את עינייך. שיתן לך שכל טוב להחליט את ההחלטה הנכונה ביותר. פנקי את עצמך בנסיעה למקום בו את מרגישה שתפילותייך עולות. אם זה הכותל, קבר רחל, ואולי דווקא מירון? גם נסיעה לקברי צדיקים בחו"ל כמובן יכולה לבוא בחשבון, ולמלא גם את הצורך בהתנתקות וריחוק… יקירה, ניסיתי להקצין פה את האפשרויות כדי להעמיד אותך על משמעותה העמוקה של הבחירה אותה את הולכת לקבל. זוהי החלטה קשה, וכדאי שתקבלי אותה ביישוב הדעת ובצורה מושכלת. אם את מרגישה שקשה לך לעשות לבד את המהלך הזה ואת רוצה לפנות לאשת מקצוע טובה שתלווה אותך בתהליך, פני אלי ואשמח להפנות אותך לכתובת מתאימה. בכל מקרה, אני איתך, וזמינה פה לכל שאלה או הבהרה תרצה [email protected]

שתפו בפייסבוק, באימייל או הדפיסו

גם לך יש שאלה מציקה?

הגיע הזמן שיקשיבו לך!

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

9 תגובות

  1. הי,

    אולי אם תגשי אל ההורים שלך בזמן טוב, עם תפילה ואמונה לפני זה – אולי תופתעי, והם לא יקחו את זה כל כך קשה?

  2. וואו! שאלה בכלל לא פשוטה, אבל יותר מכך אהבתי את התשובה, עניינית, עמוקה, תשובה הולמת ביותר.. אבל הבחירה.. יהי רצון שיהיה לך סיעתא דישמיא להחליט את ההחלטה הכי נכונה וטובה בשבילך. בהצלחה!!!

  3. שאלה כואבת מאוד!
    אהבתי את סגנון התשובה.
    אני מכירה בחור שראה בחורה אצל חבר, ודיברו ביניהם והרגישו חיבור מסויים שהלך והתפתח. הם הגיעו לשלב שהחליטו שצריך לקדם את הענינים אך היתה בעיה, הוא אשכנזי והיא ספרדיה.
    הוא למד באחת הישיבות הטובות, משפחה כובדת. והסגנון משפחה שלה יותר פשוטה.
    הוא ידע שההורים שלו לא יקבלו את זה. ולבסוף אזר אומץ, סיפר להם שבחים על הבחורה, המידות, האשיות ומה אהב בה. ורק בסוף אמר שהיא ספרדיה. ולמרבה הפלא הוריו קיבלו את זה בהסכמה.
    כיום הם נשואים כבר מס' חודשים.
    שווה לך לנסות ולפנות אליהם עם כל הרגישות. תספרי להם בשבח על הבחור ובסוף… את הפרט ממנו את חוששת.
    והכי חשוב! תאמיני שאם הוא הזיווג משורש נשמתך, שום דבר בעולם לא יוכל למנוע ממכם לחזור ולהיות אחד.
    לכי על זה…

  4. ווואו שאלה כואבת מאוד חבל שאין פתיחות בעולם הזה ללכת אחרי הלב ולא רק אחרי מה שמקובל

  5. תהילה
    אפשר ללכת אחרי הלב ולא רק מה שמקובל או לא.דווקא יש המון פתיחות בזה
    רק מה ,רוב הפעמים הליכה אחרי הלב מובילה לכשלונות צורמים וחרטה.
    לעיתים אין דרך חזרה רק מדרון תלול למטה למטה והחיים נהרסו
    העיקר שהלב ( הרגש ) קיבל את המנה שלו ל 15 דקות התהילה.
    כמה חבל שאנשים לא חושבים לעומק את התוצאות שהם ישלמו על כך בהמשך.

  6. אני מנחשת שאת צעירה, ושאת מניחה שבכל מקרה תכירי עוד מישהו ממש לטעמך בקלות. וזה לא תמיד ככה. אם ד. שלך לך מישהו ראוי לשידוך ולטעמך, תלכי על זה. זה לא כל כך פשוט למצוא את הבן זוג המתאים. והאמת היא שכל העניין של האפלייה היא בושה לעם ישראל.

  7. היי.
    בתור ספרדייה שנשואה לאשכנזי.
    השוני הוא גדול. אני יכולה להבין מאיזה מקום ההורים שלך פועלים. אבל יחד עם זאת הבית שלנו הוא בית של קירוב ואהבה בגלל השוני והפערים לנדנו ביחד למצוא את הדרך הנכונה לבית שלנו. זה ימות המשיח בעיניי.
    כי הרי כשיבוא המשיח בעז"ה נשוב להיות עם מאוחד ללא הבדלים אלא עם הלכה אחת. אל תפחדי ללכת עם האמת שלך אם את מרגישה טוב ונעים איתו לכי על זה. כשהורייך יראו שאת רצינית גם הם יצטרפו. בהצלחה ובניין עדי עד בעז"ה.

  8. כתבת שאת מאוהבת, יכול להיות שאת מאוהבת באהבה? כי אחרי החתונה אם לא מסתדרים האהבה פורחת דרך החלון, ובלי גזענות, יש הבדלי מנטליות בין אשכנזים לספרדים שיכולים לגרום לכם קשיים אחרי החתונה, לכן אני מציעה שתלכי להתייעץ עם מישהו נטרלי, שיעזור לך להבין אם את אוהבת ולא רק מאוהבת

  9. זאת אני שואלת השאלה.אני כבר הרבה זמן רוצה לכתוב ולא יצא.
    קודם כל להגיד תודה ,תודה על ההקשבה והעצה הנבונה.רוצה להגיד שאכן זה לא היה קל,אפשר להגיד שזה אחד הדברים הקשים שעברתי בחיים ,אבל זה קרה .
    אנחנו נשואים וטוב לנו,ואנחנו מאושרים ברוך ה.
    זכיתי בבעל מדהים.
    תמשיכו בעשיה המדהימה שלכם! .

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן