מאת:

התפרסם בתאריך:

05/02/2017

קשיי תקשורת עם אנשים סביבי

שאלה מקטגוריה:

היי,
אשמח לשמוע את חוות דעתכם בקשר לעניין שמפריע לי בחיים: תקשורת עם אנשים בכלל ועם בנות בפרט. אני אסביר, אני סטודנט לפסיכולוגיה (כמה אירוני) ואני מתקשה מאוד ביצירת תקשורת עם אנשים סביבי. מאוד חושד באנשים ודי חי לבד. עכשיו, אם היה מדובר רק בזה הכול היה בסדר, הסיפור הוא הבנות. עם בנות יש לי תמיד התנגשויות לא מוסברות שתמיד מוציאות אותי רע ואני מואשם בתוקפנות ובאיום למרות שאני בכלל לא מתכוון לזה. האמת היא שהיום כל דיבור עם בנות עלול להוביל לעברי פי פחת מבחינת ההשלכות החוקיות שלו ולכן צריך להיזהר מזה כמו מאש, אך לפעמים זה בלתי נמנע. כתוצאה מכך, אני מתקשה להתמודד עם כל מיני מטלות שקשורות ללימודים בתחום ההתנדבותי בשביל ההמלצות ועוד כל מיני. ניסיתי טיפול cbt שלצערי כי רב לא הוכיח את עצמו. על חתונה אני בכלל לא מדבר, כי מסתבר שאני רחוק משם, אבל היום יום שלי יוצר לי בעיות בתחום שלפעמים גורמות לי להבין שאני בדרך למבוי סתום. היו לי מחשבות רציניות על המשך ללימודי רפואה בסיום התואר, אבל אני ממש חושש להיכנס לזה עם כל התסבוכת הזו והעבודה האינטנסיבית מול אנשים והמניפולציות שמסתובבות בבתי החולים. אני מאוד רוצה לעזור לחלשים בעיקר בתחום נפגעי הנפש, אבל בינתיים עסוק בעיקר בקרבות מול ה"נורמליים" בחבורה. כפי שאמרתי, עיקר הבעיות נוצרות בהתנהלות מול נשים שקבוע מתייחסות אליי בצורה משפילה ומבזה, עם בנים זה בדרך כלל רגוע יותר. מצחיק אותי שתמיד טוענים שבנות נחמדות יותר מגברים, בעוד שלי יש המוני הוכחות שהמצב הוא בדיוק הפוך. לא ברור לי אם זה עניין פתיר בכלל אבל אני בהחלט מוכן לשמוע חוות דעת שלכם בסוגיה

תשובה:

שלום יעקב שובה את ליבי הפשטות והבהירות שבה אתה שוטח את הדברים, בוודאי נדרש לכך אומץ רב, במסגרת תשובה באתר ללא הכרות אישית , האפשרויות הם מוגבלות והתשובה כללית יותר, ולכן אנסה רק להביא לתשומת לבך כמה נקודות למחשבה ולעבודה עצמית, בהסתמך על דבריך, אתה מספר על קשייך במתן אמון, ועל כך שזה גורם מרכזי בקשיים במערכות היחסים, ובהחלט הצבעת כאן על נקודה נכונה שהיא בדרך כלל שורש לרוב הבעיות שציינת בהמשך, אתה יכול להחמיא לעצמך על כך שידעת לשים אצבע על הדבר המרכזי, ולא במקרה פתחת בו, אנשים רבים חשים בלבול רב כאשר יש להם בעיה ומתקשים לעשות בה סדר, ואילו אתה הצבעת בבהירות על המרכז, ולאחר מכן הצבת באופן מסודר את הפרטים וזו יכולת שאינה מובנת מאליה כלל, היא גם נותנת בסיס ותקווה רבה לאפשרויות שלך להתקדם הלאה, קושי במתן אמון גורם לנו על פי רוב, לפרש את ההתנהגות של סביבתנו ככזו שבאה נגדנו במכוון, יותר ממה שהיא באמת, מכיון שחוסר האמון הוא בעצם ציפייה להתנהגות שלילית כלפינו, וכשאנו בציפייה זו, אנו בהכרח גם מפרשים חלקים גדולים בהתנהגות כלפינו באופן שכזה, בנוסף כשאנו נמצאים בפרשנות זו, קשה לנו מאוד להבחין שזו רק פרשנות וכתוצאה מכך נגרם לנו סבל רב כפי שמשתקף בדבריך, נראה שאתה אדם שמתבונן ומנתח את מה שעובר עליו [ולא במקרה בחרת ללמוד פסיכולוגיה] ולכן ברצוני להצביע לך על נקודות למחשבה, ולהתבוננות מעמיקה נוספת, שיתכן ותמצא בהם פתח ללמידה היכן יתכן שאתה מכניס פרשנות להתנהלות כלפיך, מדבריך נראה שאתה מביט על מערכות יחסים בהסתכלות שמזכירה מעט בית משפט, אתה בוחן את התקלות שקורות במערכת היחסים למצוא מי אשם, הסתכלות כזו גורמת סבל וקושי במערכות יחסים, ואסביר מדוע , בבסיסה של הסתכלות זו נמצאת הנחת יסוד שכאשר ישנה "התנגשות", הסיבה שגרמה אותה היא כוונה רעה של אחד הצדדים ועלינו לבחון ולקבוע מי הוא צד ה"אשם" וה"רע", החלופה להסתכלות זו היא, ההבנה שברוב הפעמים אנשים רוצים בטוב של הזולת, ולמרות זאת, נוצרים מריבות וחיכוכים, לא בגלל רוע, אלא בגלל השוני הגדול בתפיסות של האנשים, כאשר אנו נגשים לבחון חיכוכים בהסתכלות זו, אנו מבינים שאין בהכרח "רעים" ו"אשמים" באירוע, אלא בעיקר חוסר תקשורת, וכיון שכך המאמץ העיקרי שלנו צריך להיות מושקע בלימוד של שפת השני ולא בחיפוש אשמים, לדוגמה, נוכל לשאול את עצמינו לאחר כל אירוע, מה הבין העומד מולי, שגרם לו לכעוס , להתרגז , להעלב, הרי אני לא התכוונתי לזאת, א"כ במה טעה בדברי, נשאל האם יכולתי אני להבין אחרת את הנאמר לי שגרם לי לכל כך הרבה כאב, באופן כזה נמצא את עצמנו חיים בעולם של אנשים טובים יותר, בעלי כוונות טובות יותר, ובסופו של תהליך יהיה קל לנו יותר לתת אמון. נקודה נוספת למחשבה, אתה מספר על חוויה מאוד כואבת של יחס קשה כלפיך, אתה מואשם בדברים שאינך מתכוון להם, ולעתים אף חש מושפל ומבוזה, ועוד רגשות וחששות מכאיבים שעליהם סיפרת, יתכן וגם כאן, שינוי בנקודת ההסתכלות תוכל להקל עליך, הדברים מעט מורכבים ולכן נבחן אותם צעד אחר צעד, כאשר אנחנו חושבים ש"התנגשות" נוצרת בגלל רוע ואשמה של אחד הצדדים, אנחנו מוכרחים להתייחס לעצמו רק באחת מתוך שני האפשרויות האלה, או שאנחנו שייכים לצד הרעים ומתוך כך "התקפנו" את הזולת, או שאנחנו בצד הטובים והיינו "קורבן להתקפה, במילים אחרות אתה נהיה מוכרח להסתכל על עצמך כקורבן של התקפה שנגרמת מכוונות רעות /מניפולציות/ חוסר נחמדות וכו'. לעומת זאת אם נסתכל על התנגשויות בתפיסה השנייה, שהגורם להתנגשויות הוא חוסר תקשורת, נבין שבעצם אין צד רע וצד טוב, וברוב המקרים שני הצדדים תורמים משהו לאי ההבנה, לא מתוך רוע אלא מתוך אי הבנה, מתוך קריאה לא נכונה של השפה של הזולת, של נקודות הרגישות שלו, וכו', [כמובן איני מדבר על השלבים שבסוף ההתנגשות כאשר הצדדים טעונים והכעסים גדולים שאז גולשים לעיתים לפגיעה מכוונת, אלא אנחנו מדברים על הגורמים להתנגשות לקרות] הסתכלות זו תוביל אותנו לבחון מה עוד אני יכול ללמוד על מיומנות של תקשורת עם השני, על הבנה משוכללת יותר של השני, ובכך להשיג שיפור גדול או קטן ככל שיהיה, במערכות היחסים שלי, כאשר אני מתקדם באופן כזה אין זה מעניין אותי בכלל האם הצד השני לוקח אחריות על חלקו שלו, שהרי כאמור כמעט תמיד שני הצדדים תורמים בחוסר ההבנה, ואם הצד השני בחר לא להעמיק את לימודיו במיומנות תקשורת מה זה נוגע אלי, אני בוחר למען עצמי ! ללמוד עוד ועוד שכלולים באמנות התקשורת, ובסוף הדברים אציין אפשרות יותר מעשיות שיכולות לעזור במיומנות תקשורת. אתייחס עתה לנקודה ספציפית חשובה שכתבת ואצטט את מילותך "…ודי חי לבד. עכשיו, אם היה מדובר רק בזה הכול היה בסדר…" ולפני שאגיב, אשתף אותך שלמקרא הדברים, חשתי כאב רב על הבדידות שאתה מתאר, ומצאתי עצמי מהרהר שוב ושוב במשפט המהדהד הזה, אתה כותב שקיבלת כבר בהשלמה את המצב הזה, אפילו נראה לך בסדר, ומתוך הכאב למקרא דבריך אני אומר הפעם בקריאה רמה מעומק ליבי, לא! לא! לא! אל תשלים לעולם עם בדידות זו, האדם הוא יצור חברתי, והצורך החברתי הוא חלק אינטגרלי ממנו, הוויתור על חלק זה מסב כאב רב ומביא איתו עצבות רבה, ומלבד זאת, אי אפשר באמת לוותר על הצורך הבסיסי הזה, משום שהנפש הרעבה לקשר פועלת כמוכרחת, ומנסה להשיג את חיי החברה בדרכים עקומות [והדרכים רבות מאוד] בלי שיש לנו שליטה על כך, ואנחנו תוהים על ההתנהגות של עצמנו במקרים אלו, מדוע אנו מתנהגים כך, והתשובה לכך היא הרעב הביליתי נשלט לקשר חברתי, יתכן והקשיים הכואבים שבהם נתקלת במערכות יחסים הביאו אותך להחלטה זו כדי להגן על עצמך מפני הכאב, אבל פתרון זה מוביל בטווח הארוך לכאב רב יותר, כתבת שנסית טיפול cbt ללא הצלחה, ראשית נראה שבחרת בכיון נכון, לפני ההחלטה שהוא אינו מועיל, כדאי לבחון האם היה לך חיבור נכון עם המטפל, ההתאמה של המטפל היא עניין אישי כמו בחירת חבר, ואין זה נכון שכל מטפל מתאים לכל אחד, המלצתי באופן כללי לבחון בשני הפגישות הראשונות האם נוצרת כימיה עם המטפל ובמידה ולא לנסות מישהו אחר עד למציאת מטפל שנוצרת אתו כימיה טובה, אפשרות נוספת שהייתי ממליץ לבחון היא קבוצות או סדנאות של תמיכה קבוצתית, ואפרט מעט על האופן הזה, בקבוצות, אנשים מתכנסים [באופן אנונימי או לא בהתאם לסוג הקבוצה] ומשתפים על הקשיים, בקבוצות יש הרגשה בטוחה יותר לשתף בגלל האווירה שנוצרת שם, ההאזנה לשיתופים של אנשים אחרים [ששם אינך מעורב רגשית] עוזרת מאוד ללמוד כיצד אנשים מכניסים פרשנות למה שעובר עליהם, ולעתים הדרך הזו מהירה יותר מטיפול cbt כיון שהיא קרובה יותר להתרחשות הטבעית של החיים, ישנם סוגי קבוצות רבים, חלקם מלווי מנחה, חלקם ללא מנחה, באם תהיה מעוניין לנסות ותצטרך עזרה באיתור אפשריות תוכל לפנות שוב. מאחל לך הצלחה בדרכך, ומאמין שנכונותך לשאול תעזור לך להשתלם במיומנות תקשורת רבות באופן שישנה את חייך. בני [email protected]

שתפו בפייסבוק, באימייל או הדפיסו

גם לך יש שאלה מציקה?

הגיע הזמן שיקשיבו לך!

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

תגובה אחת

  1. בעלי גם כן כזה. כנראה שאתה אומר דברים או עושה דברים שהם מרגישות שכאילו אתה מקניט אותם וזה בלי לשים לב

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן