מאת:

התפרסם בתאריך:

01/05/2016

סתירות בתנ"ך ובגמרא?

שאלה מקטגוריה:

איך יכול להיות שבתורה האלוקית לכאורה מופיעות סתירות? לדוגמא, כתוב שעטלף זה ציפור בעוד שמדובר ביונק. כתוב שלאברהם אבינו היה גמלים בעוד שבאותה תקופה הגמלים בכלל עוד לא בויתו!

עוד שאלה- איך מתמודדים עם טעויות בגמרא? מה חז"ל החכמים כל כך טעו? לדוגמא- כתוב שכינה נוצרת מזיעה או מאדמה ולא בתהליך של רבייה זוויגית. יש עוד המון..
תודה:)

תשובה:

שלום רב, יפה שכבר בגיל 17 אתה מתחיל בחקירותיך, כה לחי! אני מאחל לך שתמשיך לחקור ולעיין ולפענח את התורה.   בתורה יש הרבה סתירות. לפעמים בין שני פסוקים מפורשים, לפעמים מתוך חישוב שאינו כתוב, ולפעמים קיים חוסר התאמה בין הכתוב לבין המציאות שלנו. אם ניקח דוגמה מחג פסח האחרון, אפשר למצוא סתירה פנימית כאשר התורה כותבת שבני ישראל ישבו במצרים 430 שנה, ובחישוב השנים של לוי, קהת, עמרם, משה – יוצא שיש פחות שנים.   יש כמה גישות ביחס לסתירות ואי הבנה בתורה. אבל לפני כן צריך לדעת שאין צורך להיבהל מסתירות. העולם שלנו מלא בסתירות ואי הבנות – וזה לא עוצר את העולם מלהתקיים ולהתנהל כרגיל. ואפשר להאמין בתורה גם אם יש חלקים לא מובנים. וזאת בתנאי שיש בסיס חזק ואיתן שמסביר למה אנחנו נותנים אמון כה גדול בתורה.   לגבי הגישות ביחס לסתירות בתורה, הגישה קלת הדעת טוענת שיש כאן הוכחה שהתורה היא לא אלוקית, והיא נכתבה בידי בני אדם. ולא רק שבני אדם כתבו אותה – אלא אנשים טפשים כתבו אותה ולא שמו לב לטעויות והסתירות שכתבו. ואם אנשים טפשים כתבו אותה, כיצד אם כן, יש עם שלם שמאמין בתורה? התשובה שלהם היא שהעם הזה עוד יותר טיפש. וכאן כבר מיותר לציין שיש"חוסר התאמה" חריף בין הטענות שלהם – למציאות, שהרי העם היהודי הוא עם חכם…   גישת חז"ל מיישבת את רוב הסתירות בתורה, בדרך כלל על ידי ביאור שונה מהמשמעות הראשונה, ולדוגמה בסוגיית ישיבת בני ישראל במצרים, הוסיפו בתרגום השבעים: "במצרים ובשאר ארצות" כאשר הביאור הוא שספירת השנים של "גר יהיה זרעך בארץ לא להם" מתחילה עוד בימי יצחק שהיה "גר" בארץ כנען ולא בעל בית. ב"ראשונים" וכן בהמשך הדורות אנחנו מוצאים הסברים המתקרבים יותר ל"פשוטו של מקרא", ולדוגמה בסתירה של מושב בני ישראל – מסביר הרב שד"ל (שמואל דוד לוצטו) שאכן ישבו 430 שנה במצרים. ואילו החישוב של שנות לוי-קהת-עמרם אינן נכונות, כי היו עוד דורות באמצע, והתורה מנתה רק את הבנים העיקריים בין הדורות.   וכל לומד תורה צריך למצוא את הנתיב שאליו הוא מתחבר ומבין את התורה. ובעיקר, עליו לשאול את עצמו  האם סתירה הזו או אחרת – מערערות את שלל ההוכחות והראיות שהתורה היא מן השמים. במידה וזה לא סותר את הראיות האחרות – אזי אנו יכולים להיות בטוחים שהתורה היא אכן משמים, על אף השאלות וחוסר ההבנה.   לגבי השאלות שהעלית, ליתר דיוק הן אינן סתירות בין פסוקים, אלא אי התאמה בין הנכתב לידע המצוי בידינו.
  1. כתוב שעטלף זה ציפור בעוד שמדובר ביונק. התורה התייחסה לכך שהוא בעל כנף, זה ממש לא משנה מהי ההגדרה הטקסונומית (הסיווג) שלו בימינו.
 
  1. כתוב שלאברהם אבינו היה גמלים בעוד שבאותה תקופה הגמלים בכלל עוד לא בויתו! אפשר לומר בדיוק להיפך, מכאן ראיה שהגמלים כבר בויתו באותה תקופה. שהרי התורה מדייקת מאוד בתיאור של ארצות מזרח התיכון באותם ימים, ברמה כזו שאי אפשר שכותב התורה לא הכיר את הדברים מקרוב, ולדוגמה כל גינוני מלכי מצרים ואופן ההמלכה של יוסף. ועוד.
  2. כתוב בחז"ל שכינה נוצרת מזיעה או מאדמה ולא בתהליך של רבייה זוגית צריך להכיר בכך שחז"ל דנו על פי מה שהבינו באותה תקופה. הם אכן לא ידעו על תהליך הרביה של הכינה. אין בכך כל גנאי. גם המציאות שאנחנו מתארים כיום – תהיה מאוד מוזרה בעוד 100 שנה, אבל אנחנו צריכים לעשות את המקסימום שאפשר בדורינו.
  ולמעשה ניתן להאריך ולהוסיף ערמות של סתירות וערימות של הסברים. ולפעמים זה מייאש עד שיש מי שאומר – אם יש כל כך הרבה בעיות – כנראה שיש תשובה אחת להכל – שהתורה לא מן השמיים.   אבל כפי שהקדמתי, הסיבה להאמין בתורה מן השמים לא נובעת מפסוקים אלו, והסתירות עדיין לא מפריכות את הראיות שהתורה מן השמים, כך שמי שהוכח לו שהתורה מן השמים, ימשיך להאמין. ומי שרוצה לדחות הכל, ידחה. והבחירה היא בידינו אם להעמיק ולחקור או לזלזל.   אני מאחל לך שתצליח להישמר מן הבלבול בעת החקירות. בברכה, מתי [email protected]

שתפו בפייסבוק, באימייל או הדפיסו

גם לך יש שאלה מציקה?

הגיע הזמן שיקשיבו לך!

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

5 תגובות

  1. קודם כל תודה רבה על התשובה המפורטת.
    לפני שאמשיך לשאול רק אומר שאם יש טעויות בתורה זה לא אומר שהמחבר טיפש, אלא שהוא חכם מאד(בכל זאת-הוא חיבר דבר עצום שכזה) אבל הוא פשוט לא מושלם.
    הייתי שמח להתמקד בחז"ל. אם חז"ל היו מוגבלים בידע שלהם מכאן שהם השתמשו בהנחות יסוד שחלקן מוטעות מהשורש. ולכן כל ההלכה שלנו , כל פירושי התורה ובעצם כל התורה שבעל פה, מתבססים על הנחות יסוד מוטעות!
    עכשיו גם אם נניח וטיעון זה לא מפריע לנו יותר מידי בפני עצמו,כשהוא מצטרף לאלפי הסתירות והטעויות, כשהוא מצטרף לאי רלוונטיות של חלקים בהלכה, לאנטרופולגיה שנוגדת את התורה, לחוסר המוסריות והפרימיטיביות המובהקת שמנצנצת מהחוקים הפטריארכלים של התורה וההלכה, בהחלט יש מקום לבוא ולהגיד- משהו פה לא בסדר.
    מצטער שזה כתוב ככה בבלאגן ובחוסר פירוט ושאני שופך את הכל ככה בבום, אבל זה פשוט נכון.

    1. שלום רב,

      אתה צודק שאם מסתכלים על כל יחד זה עשוי ליצור תמונת מציאות שחורה משחור.
      השאלה היא לאן אנחנו חותרים. אם אנחנו חותרים לטעון שהתורה לא אמת, אז אפשר לעשות את זה בקלות.
      להכריז ש"אני לא מאמין בתורה, ואני לא שומר מצוות יותר" וזהו. בלי להתעסק בכלל במה כתוב או לא כתוב, ובמה חז"ל ידעו או לא ידעו.

      השאלה היא אם מעניינת אותנו האמת או לא.

      אם מעניין אותנו לחקור את האמת, אז אין ברירה אלא להפשיל שרוולים ולחקור.
      כל חוקר טוב יודע, שאין "הנחות", צריך לבדוק כל נושא בפני עצמו, ואי אפשר לערב בין נושאים.
      העובדה שמצאנו כמה ידיעות שהיו חסרות לחז"ל לא הופכת את כ-ל ההלכה לטעות, וכ-ל פירושי התורה, וכ-ל התורה שבעל פה לטעות.
      הידיעות האלה מעידות שהעולם משתנה, ועלינו לשמוח שהעולם משתנה, כי בזמן חז"ל תינוק שנולד לשמונה חודשים – היה "מוקצה" בשבת, כי היה ברור שהוא לא יחיה, והיום בוודאי מחללים את השבת, כי רוב הסיכויים הם שיחיה. עלינו לשמוח שהיום יודעים היטב כיצד לטפל בפגים, ויודעים על מערכת הרביה של הכינים ושל שאר החיות, וכן הלאה.
      אבל אין שום סיבה לטעון שכל דברי חז"ל נאמרו בטעות, יש כמה דברים שהשתנו וטוב שכך.

      מבחינת אלפי סתירות, לא ידוע לי על אלפי סתירות, יש הרבה וכל נושא צריך לדון לגופו.

      לגבי אי רלוונטיות של חלקים בהלכה, שוב – זה רק משמח שהעולם מתקדם והמדע מגלה דברים שבעבר לא ידעו. ולכן צריך להגדיר את החלקים שאינם רלוונטים שאפשר לייתר.

      לגבי אנתרופולוגיה, לא הבנתי למה כוונתך, כדאי שתפרט ונוכל לדון בכך.

      לגבי חוסר מוסריות ופרימיטיביות – צריך להבין שמוסר אינו אבסולוטי, אפשר להרוג אדם – וזה יהיה מעשה הכי מכוער בעולם – כגון בן שרוצח את אביו. ואפשר להרוג אדם וזה יהיה מעשה הכי מפואר בעולם, כגון המתת היטלר ושאר רוצחים איומים.

      וכך גם לגבי מוסר התורה, התורה תמיד נקטה בדרך הכי מוסרית – יחסית לעמי העולם שהשתחוו לפסלים והקריבו את בניהם לפסלים. וככל שהדורות מתקדמים ויש רף מוסרי גבוה יותר – אדרבה עלינו לאמץ אותו ולפעול על פיו. זו בדיוק מטרת התורה, שלא נשב בשקט אלא נחקור כל הזמן ונשתפר.

      מקווה שעזרתי.

  2. ידעו השואל והמגיב שבעניין ביות הגמל – אין הוכחה מוחלטת שאכן לא היו גמלים מבויתים בזמן האבות!! כרגע – בלי שום קשר לענייני הדת – נמצאו כמה חרותות סלע והוכחות אחרות לפיהן יתכן מאוד שהיו גמלים מבויתים גם בברונזה התיכונה 1 (שכרגע הארכאולוגים טוענים שהוא זמן האבות). במילים אחרות: יש על זה וכוח בארכאולוגיה ואלה שטוענים שזה עובדה מוכחת (שהגמל בוית במאה העשירית לפנה"ס) פשוט טועים ומטעים.

  3. ביחס לגמל: יש ראיות ארכאולוגיות רבות לכך שהגמל כבר בוית בתקופת האבות, אולם נראה שהיה עדיין נדיר יחסית. לא רק שהדבר אינו סותר את האמור בתורה אלא שהדבר מאפשר הבנה מעמיקה יותר של פרשיות ופסוקים. למשל, כאשר אברהם שולח את עבדו למצוא אשה לבנו ומצייד אותו ב"עשרה גמלים", עצם השימוש בגמל נועד להרשים את משפחת הכלה המיועדת (כמו שבימינו אדם יגיע לשכונה של רעייתו-לעתיד במכונית פורשה יוקרתית…). כמו כן במלחמת מדיין גמלים לא מופיעים בשלל המלחמה ואילו במלחמת גדעון כבר יש למדיינים גמלים "כחול אשר על שפת הים". ויש עוד דוגמאות רבות לכך.

    ביחס למדע חז"ל: קיימות כמה גישות כיצד יש להתייחס לקביעות 'מדעיות' המופיעות בחז"ל. גישה אחת שיש לה עוגנים רבים בקרב הראשונים גורסת שאת הידע המדעי שלהם שאבו חז"ל מסביבתם ולא מרוח הקודש ועל כן בהחלט יתכן שקביעות מסוימות יתבררו כבלתי נכונות. כך למשל במחלוקת במסכת פסחים בנושא אסטרונומי מסוים בין חכמי ישראל לחכמי האומות מסתיים הדיון בקביעה כי "נראים דבריהם [חכמי האומות] מדברינו". וכן קביעת הגאונים שאין להשתמש ברפואות המצויות בתלמוד, ועוד מקורות רבים לכך.
    אומנם היו אחרים שחלקו על כך והציגו גישות אחרות, מכל מקום לגיטימי לאמץ גם עמדה זו ואין בכך סתירה ליהדות.
    שאלה אחרת היא האם שינוי בהבנה המדעית גורר שינוי בפסיקה ההלכתית – אבל זה כבר נושא נפרד.

  4. בקשר לגמלים, אוסיף מעט על דברי קודמי, כאמור, אכן נמצאו עדויות לביות גמלים מזמן האבות אלא שכנראה היה זה נדיר יחסית, למעשה זוהי בדיוק התמונה שמתקבלת מן התנ"ך: המקום הראשון שנזכרו גמלים מבוייתים הוא בבית המלוכה המצרי, פרעה נתן לאברהם גמלים, כמובן שהימצאות גמלים אצל מלך מצרים אינה מעידה על היות ביות הגמל דבר נפוץ, ומכאן גם מובן מהיכן היו לאברהם ובני משפחתו גמלים, מכאן מובן הגמלים שנשלחו עם אליעזר, וגם אין להתפלא על הגמלים ששלח יעקב לעשו, ייתכן שהוא השקיע רבות בגידולם עקב היכרותו עם בע"ח זה מבית אביו ולאו דוקא שהיה זה דבר נפוץ לגדל גמלים, גם אורחת הישמעאלים (במכירת יוסף) שרכבה על גמלים זה ג"כ מובן לפי טעם זה, כי ישמעאל הכיר את החיה מבית אביו והיה בקי בגידולו, ייתכן שאחר שיעקב חזר לא"י הפסיק את גידול הגמלים, שהרי בני יעקב ירדו למצרים ע"ג חמורים, ושוב לא מוזכר גמלים, במכות מצרים מוזכרים גמלים, ודבר זה ג"כ מובן ע"פ מש"כ מקודם שבבית המלוכה המצרי היו מגדלים גמלים, ביציאת מצרים לא מוזכר שהיו עמהם גמלים, גם משה רכב על חמור ולא על גמל, כך שניתן לומר שהמקומות שנזכרו הגמלים אינם מעידים כלל על היות ביות הגמל דבר נפוץ,
    לעומת זאת במקומות שהיה מצופה שיהיו מוזכרים גמלים הם אינם מוזכרים כלל, למשל במתנת אבימלך לאברהם מוזכרים "צאן ובקר ועבדים ושפחות" אך לא מוזכרים גמלים, גם במלחמת שמעון ולוי בשכם כתוב שלקחו "את צאנם ואת בקרם ואת חמוריהם" אך לא מוזכרים גמלים, גם במלחמת מדין מוזכרים בקר צאן וחמורים, ולא מוזכרים גמלים,
    לכן התמונה שמתקבלת היא, שאכן גידול הגמל לא היה דבר נפוץ, אך אצל אבותינו הוא מוזכר ברות ובאופן בולט, כי להם אכן היה שר עם בע"ח זה, קשר זה התחיל ממתנת פרעה לאברהם, מן הסתם היו עוד מקומות שהשתמשו בגמל מבוית אך אין סיבה להניח שהיה זה דבר מצי במיוחד.
    (ואגב, לענ"ד אמור להיות די קשה למצוא שרידים של גמלים מבוייתים, מכמה סיבות:
    א. הגמל מאריך ימים עד 40 שנה,
    ב. קצב התרבותו איטי למדי, בערך פעם בשנתיים נולד ולד אחד,
    ג. חלק גדול מהזמן הגמל בדרכים ואיננו נמצא במקומות יישוב,
    ד. החזקת גמלים היא דבר שדורש משאבים וטרחה רבה, הן מצד האוכל והמים, וגם מפני שהגמל נעשה מסוכן בזמן הייחום, ולכן מסתבר שכאשר גמל היה מזדקן היו משחררים אותו לטבע, או מאכילים אותו לכלבים וכדו', ולאו דוקא ממתינים לו ומחזיקים אותו עד הרגע האחרון),

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן