The Butterfly Button
נסיון לא ברור!

שאלה מקטגוריה:

היי ותודה מראש!
איך יתכן שהקב”ה מביא לאדם נסיון שהוא ההפך הגמור מהטבע של האדם?
הטבע שטבוע באדם זה להתחתן, להוליד, לגדל ילדים.
בכל אדם נורמטיבי חדור הצורך בשותפות, שותפות קרובה, כח של נתינה ועוד ועוד…
אז זה ממש מטריד אותי, זה לא נסיון וקושי בדבר מסויים שמאוד מאוד קשה, זהו הצורך ההכי בסיסי לאדם.
ואז מה קורה כשבחור או בחורה הולכים וגדלים?
ברור שגם הצורך הולך ועולה וכמוהו הנסיון.
ואז יש תחושה של תסכול גדול והרגשה כזו שלוקחים לך או יותר נכון לא מאפשרים לך דבר שהוא בסיסי.
מבחינתי בהרגשה זה כמעט כמו לקחת אדם רעב רעב ולא לאפשר לו לאכול שזהו הצורך הבסיסי שלו כרגע.
וכיוון שהוא חייב לאכול כדי להשביע את רעבונו אז כיוון שהצורך כל כך חזק הוא מן הסתם, ינסה להשיג את סיפוקו בכל מיני דרכים לא דרכים, ילחם, עד ש- בתקווה שימצא משהו לפני שימות מרעב.
ובהקבלה לכאן- אדם מחפש ומחפש ומחכה ומצפה אבל הצורך נשאר וכיוון שזה מתעכב הוא ינסה להשיג את סיפוקו בכל מיני דרכים ולא תמיד זאת תהיה הדרך הנכונה והישרה, כי שם לא בדיוק הלך והרי הוא חייב.
כי זה כבר לא מגיע מהמקום של הלהתחתן בגיל 20 כי כך מקובל ובגיל 24 להיות עם 2 ילדים לפחות…
זה מגיע למקום של צורך מתוך חסר.
יש גיל מסויים שהנפש דורשת את שלה והגוף מדבר בעד עצמו- זה צועק!
ההתמקדות של השאלה היא על כך שלא מספיק שכך ה’ ברא אותו עם הצורך הבסיסי הזה, גם לא מאפשרים לו לחיות ולמלא את צרכיו בכל המובנים אז הוא גם יענש שהוא לא בסדר??
אז מה קורה כאן??????
להוריד בנאדם לעולם עם טבע וצורך בסיסי, לא לאפשר בדרך הטובה והישרה, להגדיל את הצורך לתת לו לחפש ולהגיע לסיפוקו, לפחות החלקי, בדרכים לא כל כך ואז להעניש אותו על כך?! קשה לי קצת עם זה…
ובטח שכאן נעוץ הנסיון, ברור!
ומה קורה כשהרגש עולה על השכל?
כשלא מצליחים להשליט את השכל?
ששום הסבר הגיוני לא מניח לי את הדעת?
זה נשמע כעס וטרוניה כלפי הקב”ה. אז ממש לא! אין לי ספק באהבתו ובהשגחתו אל ברואיו.
פשוט קצת מפריע לי ולא מספיק ברור איך מתנהל שם…
שואלת את השאלה הזו דווקא כאן כי אוהבת את צורת ההתיחסות שלכם והתגובה לכל שאלה. תודה.

תשובה:

שלום וברכה, בת של ה’.

הרגשתי את הכאב הנובע מהשאלה שלך. את הכסיסה המלווה את המילים, ואת החסר הזועק מביניהם.

השנים החולפות שאינן מביאות עימן בשורה, מייאשות ומתסכלות.

אין ספק שהניסיון הוא קשה. היטבת להגדיר זאת- היפך גמור מטבעו של האדם ושל העולם.

אם נעמיק במילים הללו, נראה שכמעט כל התמודדות וניסיון הוא היפך הטבע. אם לא כן- לא היה בכך נסיון. ילד חולה, עוני, רמת משכל נמוכה ועוד.

ישנן נסיונות קשים יותר, וישנן פחות. ישנן נסיונות יותר ‘טכניים’ (פרנסה, חולי) ויש נסיונות יותר רגשיים (זיווג שמתעכב, ילד נושר)

כשאנחנו חווים נסיונות, או במקרה שלך- מרגישים את הבדידות, את החסר ואת השותף לחיים- חשוב לנו להבין את מהות הנסיון. כשיודעים מה משמעות הנסיון- קל יותר לעבור אותו.

העולם הזה הוא נווה התלאות. לכל אדם יש את ההתמודדות שלו. ולא בכדי. מצבי מצוקה יכולים להפיק מאיתנו תוצרים שלא היינו מצליחים, אלמלא הנסיון. מצבי קצה הם שיגרמו לנו להתרומם ולפעול.

ננסה לחשוב שניה על מסלול טיולים. יש את הטיול הרגוע, זה שיושבים לחוץ הים, שוטפים את העיניים בתכול תכול, מתמלאים ברוגע למראה התנועה הרגועה; ויש את המסלולים. אלו המיועדים למיטיבי לכת. השמש קופחת, הנשימה מתקצרת, והזיעה ניגרת.

אלו שני כיוונים שונים של טיולים, אבל בעוד הראשון הוא מאוורר בלבד, הרי שהשני מביא אותנו לנוף פסגות ולתחושת סיפוק עמוקה של ‘עשינו את זה’. התאמצנו מאד, הקזנו מאמץ איתנים אבל כבשנו את הפסגה.

ואלו החיים המאתגרים יותר. רק שבניגוד למסלול הטיול, בו את בוחרת אם ללכת או לא, בהתמודדות החיים הבורא מציב אותנו בפתחו של המסלול ואומר לנו: תתקדמו.

ומה עכשיו?

בדומה לטיול, אפשר לקטר על המאמץ, על השמש הקופחת, על המסלול התלול, ועל אבני החצץ הדוקרים.

ואפשר ליהנות מהנוף. להרגיש קרובים לפסגה, לדעת שאנחנו כובשים יעד מדהים וחדש, להחליט שאנו בוחרים לחזק את שרירי הגוף ולהיות ספורטאים יותר.

זה תמצית הדברים לכאורה.

הקב”ה בחר בך, ובך דווקא. כי הוא מאמין בך. הוא בטוח שאת יכולה, שאת מסוגלת.

אז איך באמת ניתן להבחין ביופיו של הנוף, אם הוא מכוסה בערפל??

כרגע חסר לך השיתוף של בן הזוג, האהבה המצופה. הבדידות היא שמציקה וצובטת.

התפקיד שלנו הוא לראות איך מתמודדים עם זה. איך ממלאים את המקום בצורה אחרת.

את הכלל הראשון למדנו דווקא מרבי עקיבא, שניצל מטביעתה של ספינה. ‘על כל גל וגל נענתי לו בראשי’. יש גלים. והם שוצפים ומאיימים להטביע, לסחוף.

נעניתי לו בראשי. כן, זה קשה. זה שורט ומדמם. וזה בסדר. זה טבעי.

מותר שיהיה כואב. בואי לא נתעלם מכך. קבלת הרגש זה הכלל הראשוני. נסכים שקשה. ברגע שזה יהיה מותר- זה ישרוף פחות. את יכולה לכתוב לעצמך את ההרגשה. פשוט להעלות אותה על הכתב. זה משחרר ומפיג.

דבר שני- לחפש תחליף ביניים. אכן, הבדידות קיימת, ואף אחד לא יוכל לטשטש אותה. אבל בהחלט יוכל למזער אותה אם תמצאי חברה או כל דמות אחרת קרובה שתרגישי איתה פתוח. אחת שלא תיבהל מהקושי, אלא תקבל אותו. היא תהווה לך תחליף למישהו קרוב.

אישית- הייתי ממליצה לך להיות חברה של עצמך. כן, הבנת נכון. תנסי להעמיק בעצמך, ולהפגש עם עצמך מבלי לחשוש. להיות חברה של עצמך. להרגיש טוב גם כשאת לבד, כי תמיד את תהיי עם עצמך.

לפעמים את תצטרכי לעבוד קצת כדי לגלות את עצמך. זה יכול להיות אפילו מפחיד, בהתחלה. אבל התוצאה שווה. תנסי לספר לעצמך מי את, מה האישיות שלך מגלמת, מה חשוב ועושה לך טוב. איך את מרגישה בכל מיני סיטואציות. איך את יכולה להתמודד ולהתגבר במצבים מסוימים. תלמדי להכיר את עצמך. כך לעולם את לא תהיי לבד.

במקביל- כדאי לך לחפש אפיקים ממלאים. זו יכולה להיות נתינה שזמנך הפנוי מאפשר, בשונה מחברותייך העסוקות (התנדבות בארגונים ובמקומות מסוימים, לדוגמא). אולי עבודה בשעות לא סטנדרטיות, שנוחות בעבורך.

תנצלי את הזמן גם להתמלא. תאפשרי לעצמך לנסוע קצת להתאוורר, לצאת למקומות שהמצב מאפשר לך. תחפשי את הקופונים שניתן לגזור מהמצב שלך. אמת. את היית מעדיפה חיים סטנדרטיים מבלי קופונים שכאלו. אבל זה המצב, כרגע. תנסי לחשוב איך את יכולה למנף אותו לתועלת עצמית ואישית. אולי לימודי מקצוע, אולי התמקצעות בתחום חביב ואולי אפילו… לחפש את ה’ במקום הזה.

הקושי הוא מגדל, הוא מעצים. אם רק לא בועטים בו. תספרי לה’ שקשה לך, תבקשי ממנו שהוא יזור לך, ובינתיים- תתאמצי לגדול. כאבי הגדילה הם אלו שמגביהים את האדם.

איתך בתפילה לבשורות טובות, ולהרבה כוחות

תמי

tammy171986@gmail.com

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

3 תגובות

  1. ראיתי את השאלה והתשובה ואין לי הרבה מה להוסיף על התשובה המהממת והמדוייקת, רק רציתי לומר שאני גם בסירה הזו ואני די מבין מה את עוברת.. אני לא יודע בת כמה את וכמה סבל עברת עד כה, אבל מצורת הכתיבה שלך ניכר שאת בחורה מיוחדת מאוד, אני יכול להיות בטוח שאת תמצאי את מבוקשך והצורך שלך בלי להתפשר, ניכר שאת מאוד עמוקה ויודעת להבין את העומק ולנתח את הנסיון שאת עוברת.. בעזרת השם את תזכי בקרוב מאוד למצוא זוגיות עמוקה וטובה בדיוק כמו שאת מחפשת וכל הזמן הזה של ההמתנה רק יגרום לך יותר ויותר להעריך ולהעמיק את הקשר הזוגי שלך בעתיד עם בן זוגך.. מאחל לך הרבה הצלחה ותזכרי תמיד שישועת ה’ היא ממש כהרף עין , דברים משתנים בחיים במהירות כל כך גבוהה ממש כהרף ומצמוץ העין שקורה בשבריר השניה..
    בהצלחה!

  2. תשובה מקסימה. אני לא מתמודדת עם נסיון מהסוג הזה
    (כי לכל אחד – “צרור” משלו…) ועדיין הרגשתי שהתשובה רוממה וחיזקה אותי.

  3. כן. בהחלט תשובה מדוייקת ויפה.
    וגם אתה- שבאותה סירה,
    מאחלת לך בהצלחה בחיפוש אחר אבידתך.
    ושישועתך תבוא כהרף עיין- בדיוק כפי שכתבת…

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

רוצה להתחתן אבל מפחדת להתנתק מהבית ומההורים
יש לי בעיה מצד אחד אני רוצה להתחתן ומצד שני אני ממש מפחדת להתנתק מהבית ומההורים אף פעם לא ישנתי מחוץ לבית ותמיד הייתי עם ההורים שלי בקשר מאד קרוב לא נעים להגיד אבל אני מפחדת לישון בלי שאני יודעת שהם בבית אני אוהבת ממש להיות קרובה אליהם ומפחדת מנישואין...
הבחור הזה באמת בעייתי?
יצאתי עם בחור חכם ועמוק מאוד במשך תקופה (בערך 10 פגישות כולל שיחות טלפון רבות והתכתבויות ארוכות) במהלך הפגישות הבחור העלה נושא בעייתי מאוד שבו הציג את עצמו כחוקר דתי, שבו בגישה שלו לדת היא קצת שונה מהרגיל והוא אפילו עושה דברים משונים בתהליך הזה. לא נבהלתי משום אמרה או...
מרגישה שאני יותר חזקה ממנו מבחינה רוחנית
היי אני בת 22 יוצאת עם בחור בגיל 26 בחור ממש טוב חמוד מעניין חכם יש כמה דברים שמפריעים לי בפגישה הראשונה הוא אמר הרבה דברים שהיתי בשוק והיה לי ממש מוזר תחביבים ומשפטים מוזרים שהוא אמר אבל גם הרמה הרוחנית מפריע לי מאד הוא עובד רוב היום ולומד תואר...
האם יתאים לי בחור שמתנדב במד"א?
אני בחורה בת 21 בשידוכים, ואני מקבלת הרבה הצעות על בחורים שמתנדבים במד”א, אני עצמי בלימודי סיעוד (אחיות) ובגלל זה יש הרבה אנשים שמורידים על זה בשידוכים ואני מבינה אותם לחלוטין, אבל כשמגיעה הצעה של בחור שבמד”א זה מסריח לי, אני ישר חושבת מה יש לבחור רווק לחפש במד”א במיוחד...
מבולבלת מהנושא של מראה חיצוני בשידוכים
התחלתי ממש לאחרונה לשמוע שידוכים , ומאד מאד משנה לי החיצוניות , תמיד אני מבקשת קודם תמונה של הבחור אבל ממש עכשיו נפגשתי עם בחור שהיה נראה לי נחמד בתמונה וגם במציאות היה לי נחמד וזורם מאד בשיחה אבל מבחינה חיצונית אני לא מפסיקה לחשוב שיכול להיות מישהו שנראה יותר...
בדידות ברווקות בלי שייכות חברתית
דבר ראשון תודה רבה לכל האנשים שמתנדבים פה באקשיבה, עזרתם לי הרבה בשנים האחרונות, אם זה בוואצאפ כמה פעמים ואם זה בקריאה של שאלות באתר שממש ממש מחכימות ומדברות בשפה שלנו אקדים ואומר קצת על מי אני, אני בן 24 מבית ללא סיווג מגזרי מסוים, למדתי בחינוך העצמאי ובחרתי ללכת...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
בטלגרם
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
דילוג לתוכן