שלום לך בן זוג יקר!
קראתי את דבריך הקשים בדמע. המילים “טוב מותי מחיי” אותם כתבת בסיום, מהדהדות בי כפטיש וקורנס ואינן נותנות מנוח. נראה שההבדלים בינך לבין רעייתך, והעובדה שהנך חש כי אין לך “חברה לחיים” כפי שהנך מצפה, גורמים לך למחנק, לסבל רב ולתחושות קשות מנשוא, ואין לי אלא לעודד ולחזק את עמידתך האיתנה למרות הקשיים.
אין לי ספק כי התחושות שאתה חש הן אמיתיות, וכי באמת לא טוב לך בחיי הנישואין. אני גם מעריך אותך על כך שמצאת עוז כדי להביע מחנק זה וכדי לנסות ולהתמודד אתו בדרכים שונות. אינך בורח, אינך מתחמק, אלא מודע לבעיה ומנסה להתמודד עמה בכל דרך אפשרית. אתה ראוי להערכה רבה על מהלך זה, ולעתים רבות זהו כבר חלק מהפתרון.
ברצוני בשורות הבאות לנסות ולהעלות בפניך היבטים שונים של המצב אליו נקלעת, ולהציע כמה רעיונות ומחשבות העולות בי.
א. שונות בין בני זוג אינה בהכרח מתכון לזוגיות לא טובה. צא וראה זוגות רבים וטובים, הרחוקים זו מזה כמעט בכל דבר אפשרי, ואף על פי כן חיים שנים רבות באושר ונחת. נכון שלזוגיות טובה צריך להיות בסיס מאחד כלשהו, אך לעתים רבות הבסיס המאחד הוא העדה, מוצא המשפחה או אף צבע העיניים המשותף. אמנם כשבוחרים בן זוג מנסים מלכתחילה למצוא מכנים משותפים שיאפשרו שיח בין בני הזוג, אך היעדרם של אלו אינו מביא בהכרח לזוגיות כושלת.
מה שכן, יש עניין חשוב של תיאום ציפיות כשמגיעים לזוגיות:
אם אדם משוכנע שהוא יכול להשיג בת זוג שתהיה גם רעיה טובה, גם חברה לחיים (במובן זה שתחומי העניין שלו יעניינו אותה) , גם בשלנית טובה וגם אמא מסורה לגידול הילדים, הרי שאם יקבל מישהי שאין לה את כל התכונות הללו אלא רק את חלקם, הוא יחוש מאוכזב ומתוסכל. לעומתו חברו, אשר ציפה שבת הזוג תהיה רק רעיה טובה וקבל עוד דבר או שניים, יכול להיות מאושר מהחיים על אף שתחומי העניין שלו ושל אשתו שונים לחלוטין.
השונות היא בהחלט אבן נגף, אך השאלה הגדולה איך מסתכלים עליה. אם מסתכלים טוב, ניתן לראות כי בכל חיבור בין בני אדם ישנן נקודות אור שניתן להעצימן. לפעמים נקודות החושך כל כך גדולות שהן מאפילות עליהן ומקשות עלינו לגלות את האור, אך לעתים נובע הדבר מאכזבה ותסכול המונעים מאיתנו מלחפש את נקודות החיבור והחיוב שיש בנושא.
לעיתים שווה לקחת קצת אויר, ליטול פסק זמן ולהסתכל על עצמנו במבט של זום-אאוט. לעיתים נגלה שם דברים מעניינים שלא היינו מודעים להם…
ב. חיי הזוגיות הם ארוכים כמעט כמו ימי חייו של האדם, ועליות ומורדות מתרחשים בשלבים שונים של החיים. לא הרי התחושות באמצעם של גילאי ה-20 כהרי התחושות באמצעם של גילאי ה-30 או ה-40. דברים משתנים, אנחנו משתנים, בני הזוג משתנים, ולעתים דברים שנראו לנו בעבר כהר גבוה וקשה, הופכים למישור כמה שנים אחר כך. אנשים שנטשו זוגיות בשלבים שונים של חייהם מסתכלים לאחור בתמיהה כיצד עם אתגרים כה קטנים הם ויתרו על זוגיות נעורים, בעוד כיום אתגריהם בזוגיות השניה גדולים בהרבה.
כך שלעתים כדאי לנשום עמוק ולנסות להסתכל בפרספקטיבה רחבה על החיים, משמעותם וכיצד הזוגיות תורמת בתוכם. בכל מקרה, לא כדאי לרוץ ולהזדרז אלא לחשוב היטב לפני שנעשה מעשים שאולי נצטער עליהם. תמיד לזכור שהעתיד טומן בחובו הפתעות טובות, והזמן הוא לרוב המרפא הטוב ביותר.
ג. זוגיות הנה אומנות בלתי אפשרית של חיבור בין שני בני אדם שלכל אחד/אחת רצונות, דעות, ערכים, התנהגויות ומחשבות משלו/ה. לא בכדי אמרו חז”ל שקשה זיווגו של אדם כקריעת ים סוף. היכולת לחבר שני אנשים למקום אחד, למשך עשרות שנים, לחיים משותפים, לעול משותף, הוא בלתי נתפס במושגים אנושיים. הקב”ה נתן לנו מנגנונים שונים כדי להתמודד עם שונות זו ולחיות יחד למרות קיומה, כמו אהבה ומשיכה הדדית. מנגנונים אלו מסייעים לנו בעתות משבר ואפילו כשנמאס, וגורמים לבני הזוג לצלוח שנים ארוכות גם בזמנים קשים.
לעתים מרוב קושי ואכזבה קשה לנו להשתמש במנגנונים אלו והיעדרותם עוד מעצימה את הקשיים. לעתים קשה להסתכל על העולם מהפריזמה של בן הזוג, אף שהסתכלות כזאת הייתה נותנת לנו הבנה גדולה בתחושותיו ותגובותיו, והייתה מאפשרת לנו להבינו ולהגיב נכון כלפיו.
ישנם בני זוג העסוקים בהסתכלות על בן הזוג, וכשזה אינו מוצא חן בעיניהם הם מתאכזבים ונוטשים. אך בני זוג חכמים אינם רק מסתכלים על בן הזוג, אלא מתאמצים להסתכל על העולם דרך משקפיו של בן הזוג. כך הם רוכשים הבנה טובה יותר באורחותיו ומנווטים נכונה את ההתנהלות הזוגית.
ד. שיטת ההיכרות לפני הנישואין הנהוגה בציבור החרדי בכלל ובקהילות החסידיות בפרט, מדוברת רבות בשנים האחרונות ויצאו עליה עוררים כמו גם תומכים נלהבים. ראשית יש לזכור שיסודות שיטה זו בהררי קודש, ורבים מגדולי הדורות האחרונים חיזקו את תלמידיהם להתנהג כך.
אך מעבר לכך, אמנם יש לשיטה זו חסרונות וכפי שתיארת בהרחבה בדבריך, אך יש לה גם יתרונות לא מעטים. התום והכמיהה המלווים את בני הזוג שזו להם היכרות ראשונה וקצרה, אין לה תחליף בחיזוק הזוגיות. נכון, ישנם זוגות שזה לא הולך ודברים הולכים ונהיים קשים עם הזמן, אך אצל מרבית הזוגות זהו מנגנון אדיר וחזק השומר על טהרת הבית ומחזק היטב את הזוגיות.
נכון, לא לכולם שיטה זו מתאימה, ויתכן שנזקקת עין חדה המבחינה מראש באלו שהיה עדיף לנהוג עמם בגישה שונה, אך יתרונות השיטה חזקים לעין ערוך במיוחד בתרבות שבקרבה אנו חיים, ועל כן על אף החסרונות רבים עדיין אוחזים בה.
שח לי לא מזמן חבר ילדות שגדל בקהילה חסידית, הכיר את רעייתו בדרך החסידית, ושנים לאחר החתונה החליטו שניהם לנתב את ביתם לגישה מודרנית ופתוחה יותר, שהוא ורעייתו (האולטרא-מודרניים כיום) מתרפקים בערגה על התום והזוך שהיו להם בעת החתונה. לטענתו, שיטת ההיכרות הזאת חיזקה אצלם מאד את הזוגיות, וחבל להם על כך שילדיהם (כנראה) לא ילכו בדרך זו…
הנה כי כן, ישנם קשיים רבים בשיטת היכרות זאת, אך במבט רחוק ובפרספקטיבה רחבה, יש לה גם לא מעט יתרונות.
ולאחר כל הדברים הללו, הכאב הגדול שהנך חווה הנה תחושה אמתית ונכונה, הנובעת מהסיטואציה שהתהוותה בינך לבין בת זוגך. הכאב הוא אמיתי, הכאב הוא חזק, ואיש לא יכול לבוא ולשפוט אותך על האכזבה הגדולה שאתה חש. אתה מרגיש הכי טוב מהו הדבר הטוב בעבורך, ויש לך מספיק עוז, כח ותבונה לעשות את הדבר הנכון. יתכן שניתן לשפר את המצב ויתכן שלא. אתה בעצמך הוא זה שיכול לתת את התשובה הטובה ביותר לשאלה זו. בשורות שלעיל רק הצעתי כמה נקודות הסתכלות, שאולי יסייעו לך לשקול את הנושא באור אחר.
הייתם במצבים קשים ו”מטורפים” כלשונך, וצלחתם כבר אבני דרך רבים. מציע לך לקחת את הזמן כדי לתת צ’אנס אחרון ולבדוק את אחת הנקודות הללו. עצם העובדה שפנית ושאלת, מורה על כך שבמעמקי לבך אתה מוכן לתת לזה צ’אנס. קח עוד זמן, קח עוד נשימה, ונסה לבדוק. לאחר שמיצית את כל האפשרויות, אתה תהיה האדם הכי מומחה בעולם כדי לתת את התשובה הנכונה.
מאחל לך בהצלחה רבה במציאת הדרך הנכונה, ומציע לך לשוב ולפנות ככל שתחוש צורך בכך.
דניאל
akshiva1976@gmail.com
דלג לתוכן
7 תגובות
זוגיות טובה לא נמדדת ברמת תיאום מושלם בין הזוג.
להפך, איש ואישה זה שני יצירות שונות לחלוטין, שעל זה נאמר: “השונה הוא הבונה”.
דווקא השוני הטבעי מצריך את הזוג להסתכל במשקפיים אחרות, בכדי להביע את הקשר החזק ביניהם.
שזה בעיקר נובע דרך הערכה, כבוד ואהבה אחד לשני.
בהצלחה!
שלום לך,
אני מבינה ללבך. לכולנו כבני אדם יש רצון להחליט על חיינו והתחושה שמישהו החליט בעבורנו יכולה לקומם ולגרום לנו לכעוס. ב”ה אנחנו אנשים שמאמינים בקב”ה, אנחנו מאמינים שהוא ברא את העולם, הוא ברא אותנו ולכן הוא יודע מה הכי טוב בעבורנו.
הכאב שלך, שהחליטו עבורך-הוא מובן. למרות שאני בטוחה שכל רצונם וכל רצונך זה טובתך.
למעשה, לא הם החליטו בשבילך.
גם הזוגות שיוצאים המון ומתחתנים לא החליטו בעצמם.
הקב”ה החליט בעבורם.
הקב”ה בעצמו יושב ומזווג זיווגים.
אין טעויות!
חיי נישואים הם חיים של עבודה על המידות ולצערנו אנחנו לא תמיד מבינים את זה.
כיף לך שלא מפרקים נישואים כל כך בקלות במגזר שלכם! הלוואי שכולנו היינו נלחמים על חיי הנישואים שלנו! שלא היינו מוותרים כל כך בקלות!
הרי אם זוג התחתן- זה מהקב”ה.
מה’ אשה לאיש, אצל הקב”ה אין טעויות!
ההפכים שעליהם אתה מדבר רק מדגישים עד כמה היא האשה שלך!
כל זוג נשוי הם הפכים! יש להם נושאים משותפים כמובן! אבל הם הפכים! כל כך הרבה זוגות רבים בשנה הראשונה ורוצים להתגרש כי הם פתאום מגלים עד כמה הם שונים ושלא ראו זאת לפני החתונה.
ה’ הסתיר זאת מעיניהם לפני החתונה, כדי שיתחתנו! כי אצלנו, במגזרים שלנו, אנחנו בוחרים! ולא תמיד מבינים שלא… ה’ הוא זה שבוחר עבורנו.
אז הקב”ה מסתיר דברים מעינינו לפני החתונה כדי שנתחתן ואחרי החתונה מגלים זאת ומתחילים לעבוד.
לעבוד על הזוגיות, על המידות.
שאלה לי אליך מכל הלב..
יכול להיות שנכנסת לחיי הנישואין בתחושה שהחליטו לך ומי יודע מה טוב עבורך ולכן אולי לא ניסית מספיק? או לא האמנת מספיק בנישואים האלו? אני לא מחליטה או שופטת חלילה אלא מנסה לחשוב ביחד איתך ולהבין.
המחשבה הזאת שיש לנו אופציה להתגרש ושיש עוד נשים- היא שגורמת לנו לא להילחם.
אם היית יודע בוודאות שהיא האחת שלך! אשתך! משורש הנשמה!
ש40 יום לפני יצירת הוולד יצאה בת קול ואמרה שהיא שלך ואתה שלה וביחד, רק ביחד- אתם אחד! רק ביחד- יש לכם ברכה!
היית מוותר?
תשכח מהאופציה של גירושים ותילחם על הבית! אל תוותר! אתה גבר! תילחם על הבית! תילחם על אשתך! תילחם על לאהוב אותה! להתקרב אליה! ליצור קשר חם ואוהב ביניכם! ליצור תקשורת ביניכם!
תילחם על זה שתהיה החבר הטוב ביותר שלה והיא החברה הטובה ביותר שלך!
אל תוותר!
חבל..וכואב..
היא אשתך!
האחת שלך!
אני מבטיחה לך!
תילחם!
תתפלל על זה! על לאהוב אותה, לכבד אותה!
תתפלל שתהיה בעל טוב עבורה, שתזכה לשמח אותה!
תתפלל שהתקשורת ביניכם תתחזק, שתזכו לזוגיות אוהבת וחמה.
תתפלל על כל מה שאתה מרגיש.
אני זכיתי לניסים וישועות ממש!
ואני אומרת לך שזכית! זכית שלא מפרקים בית כל כך מהר אצלכם. תוציא את זה מהמחשבות שלך.. ה’ לא טעה! הוא לא טועה! הוא יודע יותר טוב מאיתנו מה טוב לנו!
ה’ אוהב אותךך!!
ה’ דואג לך ולאשתך וייתן לכם את הטוב ביותר!
תעברו את הדרך הזאת ביחד!
יום יבוא ואתה תיזכר בכל זה ותצחק.. כי הקשר ביניכם יהיה הטוב ביותר!
אם תצליח אז תנסה לשבת כל יום לדבר עם ה’, ממש במילים שלך!
תפתח בתודה ותסיים בתודה.
תודה לקב”ה שאתה נשוי- יש מלא רווקים שהיו נותנים הכל כדי להתחתן.
תודה לקב”ה על האשה שלך- מהכתיבה שלך נראה שהיא אשה טובה, אם תעצים אותה ותתקרבו- אני בטוחה שגם היא תעצים אותך.
תודה על היתרונות שלה ועל החסרונות שלה כי גם היתרונות וגם החסרונות זה מה’ ובטוח זה הטוב ביותר עבורך. ובטוח שזה שאתם כאלה הפכים- זה הטוב ביותר עבורך- כי זה מה’.
תודה על זה שב”ה החסרונות שלה- הם היתרונות שלך (ככה נשמע מהדברים שכתבת ולמעשה, זהו זיווג- האחד משלים את השני..החסרונות של האחד הם היתרונות של השני).
תודה לקב”ה שזכית להיות אבא!
תודה לקב “ה שאתה נושם! קרובה שלי נפטרה מהמחלה, הדבר שהיא הכי רצתה זה לנשום, פשוט לנשום נשימות טובות. היא הודתה לקב”ה על נשימה אחת טובה שהיא הצליחה לנשום.
תודה לאל שאתה נושם!
תודה לאל שאשתך והילדים שלך נושמים!
תודה לאל על הקיים! על מה שהוא נתן לך!
תודה לקב”ה שזכית לא לוותר, שהוא אוהב אותך!
תודה לקב”ה שיש לך בית לישון בו, חום, אהבה, מיטה, ארון,
ילדים!
החלום של כולם זה שיהיו להם ילדים! זכית!
ועכשיו, תתפלל על מה שאתה מרגיש שאין, תודה על זה ותבקש על זה!
סבלנות….
הכל יסתדר!
אתם תהיו הזוג המאושר ביותר!
מבטיחה.
הדר. ריגשת!
הדר, ממש נהניתי מהדברים שכתבת!!!
תודה
קראתי את סיפורך והתעצבתי.
חבל על שנים שיכולות לעבור בהנאה ועוברות מתוך שיעמום, קצר בתקשורת, תחושת החמצה ועוד
אני יכול לומר לך מהניסיון שלי.
גם אני חשבתי שנפלתי עם אשה ממש לא בקטע שלי. לא אותם תחומי ענין. לא אותה רמה רוחנית. ות’אמת גם בחיצוניות לא משהו אבל זה שישאר בינינו.
אז למה התחתנתי איתה? כי הייתי צעיר ונלהב, ומפוחד שלא להיות אלטער וכו’.
אבל אני נשוי כבר 15 שנה ואני יכול לומר לך: הקב”ה מזווג זיווגים.
היום ברוך השם הקשר בינינו כמו שנה ראשונה.
איך זה קרה?
דוקא מה שעשה טוב זה הלחץ של החיים. כשאתה צעיר ובפרט בישיבה יש לך זמן פנוי ומתפתחים אצל כל אחד תחומי ענין שונים.
מוזיקה, אמנות, ריקוד, שפות, היסטוריה. זה מצוין. אבל בשטף החיים אין תמיד זמן לכל זה וממילא דרישות החיים המשותפות מקרבות אותנו. שנינו דואגים לקריירה (פרנוסע…) אחד של השני. הילדים כמובן זה נושא שיחה בלי סוף. וגם יציאות משותפות נעשות כבר באותו ראש. בשנה ראשונה זה נשמע מלהיב לעשות פיקניק במצדה על הבוקר או משהו בסגנון. אחרי כמה שנים יתכן ששניכם תעדיפו טיול רגוע על החוף. וגם אם לא, המרחקים כר לא יהיו כל כך גדולים.
מאחל לך רק כיף בחיים המשותפים!!!
עיני עיני ירדה דמעה כשקראתי על צערך…. כל כך מזדהה עם כל מילה ועם מה שבין המילים.
כמוך, גם אני חסידית, נשואה 15 שנה עם בעל שכפו עלי להתארס איתו. הפערים בינינו צועקים הצילו. סובלים סבל בלתי יתואר. אנחנו בטיפול זוגי כבר 6 שנים, אמנם עם שיפור רציני, אבל אין בינינו התאמה מינימלית, כך שהטיפול הוא כעין אקמול, או אולי טיפול קוסמטי כשבעצם מה שאנחנו צריכים זה השתלת לב…. אבל ממשיכים בכל אופן כי להתגרש זאת לא אופציה עם 4 ילדים…..
תכל’ס, מה שאני החלטתי בשנים האחרונות, זה פשוט לייצר לעצמי כל הזמן הנאות ודברים שעושים לי טוב ומספקים אותי. כמו קורסים חוויתיים, בילויים, טיולים לחו”ל עם חברות, לימודי קאוצ’ינג, קברי צדיקים וכדו’… לשקוע בכאב ובצער לא יביא איתו כלום, הנאות ושמחה יעשו את העבודה הכי טוב שאפשר. מקשיבה לעצמי כל הזמן, רגע לפני שהצער מתחיל לאותת, אני מתכננת את הדבר הבא שירומם אותי.
כולי תפילה, עליך ועלי ועל המוןןןן אנשים כמונו, שלכאורה הכל טוב ותקין בחייהם, אך העיקר חסר מן הספר.
תחזיק חזק, איחוליי להצלחה!!!
חסידים חמודים, כל מה שאתם מספרים “מתגלה” גם אצל זוגות ליטאים וספרדים, הכל היה נראה וורוד, והם בחרו בעצמם,בלי לחץ, אבל מסתבר שלא.. אל תחיו באשמה. פשוט תחשבו מה אתם יכולים לעשות מכאן.. אשמה לא מביאה לשום מקום ובעיות יש בכל מקום. אתם תחתנו את הילדים שלכם איך שנראה לכם. וה’ יצליח דרככם.