מאת:

התפרסם בתאריך:

16/01/2019

נבואות ישראל והתגשמותן במציאות

שאלה מקטגוריה:

שלום וברכה.
רציתי לשאול בעניין נבואות ישראל,שמבחינתי זו הראיה האמיתית לתורתינו הקדושה.
לפי הבנתי,נבואה מרשימה היא כזו שמנבאת תופעה מיוחדת ונדירה,שאי היה אפשר לצפות אותה-ורצף נבואות כאלו מאוששות את הטענה שהן לא מקריות ושהקב"ה אחראי להן.הטענה הרווחת שאכן יש רצף נבואות כאלו ושהן קונקרטיות(לא משתמעות לשתי פנים)ואף יש רצף גדול שלהן-אך יש לי בעיה עם הטענה הזו ועל זה רציתי לשאול:

"והפיצך ה' בכל העמים מקצה הארץ עד קצה הארץ"-לפי המקובל,נבואה זו מדברת על פיזור עמ"י בכל העמים-השאלה:כתוב מקצה הארץ עד קצה הארץ-וזה לא קונקרטי(יש יותר מהבנה אחת),איך מבינים מפה שזה תיאור לכל העולם?זה יכול להיות גם מתימן ועד מצרים?

"ובגויים ההם לא תרגיע ולא יהיה מנוח לכף רגלך"-ההבנה המקובלת היום היא שפסוק זה מדבר על הגלויות הרבות והפיזורים של עמ"י בגלות.-השאלה:הרי זה גם לא קונקרטי,אולי ניתן לומר שזה מדבר על כך שתמיד נעבוד קשה אצל הגויים כך שלא ננוח לרגע?

"והלכו גויים לאורך ומלכים לנוגה זרחך"-ההבנה הרווחת היום היא שהפסוק מדבר על כך שעמ"י יהיה אור לגויים-אך הפסוק בהקשר שלו מדבר על כך שירושלים תהיה אור לגויים?והרי היום זה לא כך?הגויים לא שבו בתשובה לאור ירושלים.

"ונתתים לזוועה לרעה לכל ממלכות הארץ לחרפה ולמשל ולשנינה בכל המקומות אשר אדיחם שם"-היום רואים בה כנבואה לאנטישמיות.אך קשה לי-שהרי כתוב שכאשר נגיע לגלות,נהיה לחרפה וכו' בעיני הגויים-כמו כל עם שגלה מארצו לארץ אויביו-הוא שפל ובזוי בעניני המקומיים.מכאן והלאה הנבואה לא מתארת מה יהיה,אם אנטישמיות או אולי אהדה מהמקומיים שתהיה במרוצת הדורות-זה פשוט לא מופיע בפסוקים.

"רוּחִי אֲשֶׁר עָלֶיךָ וּדְבָרַי אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְּפִיךָ לֹא יָמוּשׁוּ מִפִּיךָ וּמִפִּי זַרְעֲךָ וּמִפִּי זֶרַע זַרְעֲךָ אָמַר יְהֹוָה מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם" – מאיפה לנו שמדובר על נצחיות תורת ישראל?לפי פשט הפסוק מדובר על דברים שהקב"ה אמר ליחזקאל?
"כי לא תשכח מפי זרעו" (דברים לא)-מאיפה לנו שמדובר על התורה?אולי מדובר על שירת האזינו?

אשמח מאוד לעזרה,תודה ותזכו למצוות בעז"ה.

תשובה:

שואל נכבד מאד.

ראשית, אצטט את לשונו של הרמב"ן שכפי הנראה לי, מרבית שאלותיך הינם על דבריו.

הרמב"ן (פרשת האזינו לב, מ) כותב: "ואילו היתה השירה הזאת מכתב אחד מן החוזים בכוכבים שהגיד מראשית אחרית כן, היה ראוי להאמין בה מפני שנתקיימו כל דבריה עד הנה לא נפל דבר אחד, ואף כי אנחנו נאמין ונצפה בכל לב לדברי האלהים מפי נביאו הנאמן בכל ביתו, אשר לא היה לפניו ואחריו כמוהו, עליו השלום".

בכדי לבדוק את דברי הרמב"ן אודות הנבואות שבתורה, עלינו לבדוק מה היו התנאים הסביבתיים בשעה שהנבואה הללו נאמרו. עם ישראל, נמצא בערב כניסתו לארץ, כל הגויים יראים ומפחדים ממנו. רחב אמרה למרגלים לפי תומה (יהושע ב, ט – יא): "וַתֹּאמֶר אֶל הָאֲנָשִׁים יָדַעְתִּי כִּי נָתַן ה' לָכֶם אֶת הָאָרֶץ וְכִי נָפְלָה אֵימַתְכֶם עָלֵינוּ וְכִי נָמֹגוּ כָּל יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ מִפְּנֵיכֶם: כִּי שָׁמַעְנוּ אֵת אֲשֶׁר הוֹבִישׁ ה' אֶת מֵי יַם סוּף מִפְּנֵיכֶם בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם וַאֲשֶׁר עֲשִׂיתֶם לִשְׁנֵי מַלְכֵי הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן לְסִיחֹן וּלְעוֹג אֲשֶׁר הֶחֱרַמְתֶּם אוֹתָם: וַנִּשְׁמַע וַיִּמַּס לְבָבֵנוּ וְלֹא קָמָה עוֹד רוּחַ בְּאִישׁ מִפְּנֵיכֶם וכו'". והנה עומד לו משה רבינו ואומר לישראל: דעו לכם, אם לא תשמרו מצוות, יבוא היום שבו יתהפך עליכם הגלגל ולא יהיה לכם כלום. לא ארץ. לא מנוחה ונחלה. לא שלווה. ולא בריאות.

אני סבור שבזמן שנאמרה הנבואה הזו היו כאלו שהרימו גבה או שתים, כפי שכבר התורה עצמה מתארת (דברים כט, יח): "וְהָיָה בְּשָׁמְעוֹ אֶת דִּבְרֵי הָאָלָה הַזֹּאת וְהִתְבָּרֵךְ בִּלְבָבוֹ לֵאמֹר שָׁלוֹם יִהְיֶה לִּי כִּי בִּשְׁרִרוּת לִבִּי אֵלֵךְ וכו'". הנביא ירמיהו שראה את חורבן ירושלים כותב במגילת איכה (ד, יב): "לֹא הֶאֱמִינוּ מַלְכֵי אֶרֶץ כֹּל יֹשְׁבֵי תֵבֵל כִּי יָבֹא צַר וְאוֹיֵב בְּשַׁעֲרֵי יְרוּשָׁלִָם".

גם בלי להיכנס לדקדוקי הפסוקים, ניתן להשתומם מקיום הנבואות. הבה נתאר לעצמנו שיעמוד אדם ויאמר לנו שיבוא היום ומדינת ארצות הברית תהיה מדינה שוממה בלי תושבים, אם נבואתו תתקיים [ח"ו], ברור שאנחנו נתפעל מנבואתו. על אחת כמה וכמה אם הוא יתאר בדיוק כיצד הדבר הזה יקרה.

הרמב"ן בפירושו לתורה מאריך להראות שהקללות של פרשת בחוקותי התקיימו בחורבן בית ראשון, והקללות של כי תבוא התקיימו בחורבן בית שני.

אכן ניתן היה לפרש את הפסוקים באופן שונה, שהקללות הינם רכות יותר. כנראה שאם היינו חוטאים פחות, הפרשנות הזו היתה מתקיימת. אולם בסופו של דבר, לצערנו התקיימה בנו הפרשנות המחמירה של הקללה.

באשר לנבואות הנחמה, לדאבון לב, עדיין לא זכינו לגאולה השלימה. משכך, לא זכינו להתגשמותן המלאה של הנבואות. אם כי ניתן לומר שזכינו בעינינו לראות הרבה מהתגשמויות הנבואות, שעד לפני מאה שנה היו נראות חלום רחוק. כמו: היישוב היהודי בארץ, קיבוץ הגלויות ההמוני, ועוד.

באשר לנבואה על אי שכחת התורה – ראשית, מה ההיגיון לומר שנבואת יחזקאל לא תשתכח, וכל התורה תשתכח? מלבד זאת, זוהי נבואה שראינו את קיומה בעינינו. מרכזי התורה חרבו במהלך הגלות, הספרים נשרפו, והיה נראה שהתורה תשתכח; ולמרבה השמחה, לומדי התורה ממשיכים להתקיים, והתורה נשארת רלוונטית עד ימינו אנו. זוהי התגשמותה של ההבטחה שהתורה לא תשתכח (שבת קלט, ב).

יהי רצון שנזכה לראות את המשך התגשמות הבטחות הנחמה.

אשמח לענות על כל שאלה.

בידידות.

בניהו.

[email protected]>

שתפו בפייסבוק, באימייל או הדפיסו

גם לך יש שאלה מציקה?

הגיע הזמן שיקשיבו לך!

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן