מאת:

התפרסם בתאריך:

15/12/2016

מי אומר שבורא עולם נתן את התורה

שאלה מקטגוריה:

שלום רב
לאחרונה עולה לי מלא שאלות לגבי אמתיות התורה אמנם בבורא אני מאמין אבל בתורה ובצדיקים לא ממש משום מאות תאריכים ועובדות שיש בתורה שהם ממש סתירה לדברים אחרים וכן מלא דברים שלא מתקיימים כמו למשל את ברכת התורה לשומרי השמיטה שיגדל פי שלוש ותכלס אנחנו רואים שעושים להם מגביות וכן הבועל נידה בכרת והנה יש מלא פוקרים שעברו מזמן את גיל השישים יש לי עוד עשרות שאלות שמאוד מפריעים לי ולכך באתי למסקנה שיש בורא ויש מוחמד שנתן את הקוראן ואת ישו שנתן את השטיות שלו ויש את משה רבינו שנתן את התורה פרי המצאותו אני כבר ממש לפני יציאה ואני ממש לא רוצה לעשות את הדבר הלא נכון ולכך אשמח שתענו לי בדחיפות סליחה אם יש בחלק מהמילים הבנה של התרסה זה ממש לא אלא לדעת את מה שאני צריך לעשות

תשובה:

שלום רב לך. תודה רבה על שאלתך, פשוט נהניתי ממנה במלוא מובן המילה. וזאת מהסיבה ששמעתי את הד מחשבותי חוזר אלי. בדיוק אותן שאלות שציינת, אבל בדיוק! הטרידו אותי הרבה פעמים. (כמובן עם עוד כמה עשרות שאלות שלא זיכית אותי בהן, אבל מסתמא שכל המחפשים נפגשים בערך באותם מקומות…) אני מלא הערכה לביקוש הכנה שלך לעשות את מה שהאמת דורשת. קרוב לוודאי שאם אתה מרגיש "ממש לפני יציאה" אז כבר עכשיו קשה לך לשמור את כל החוקים והמצוות שהתורה של משה רבינו דורשת, ואף על פי כן אתה מנסה לבדוק שוב אולי זה נכון, ולתת את צווארך תחת העול הזה מדעת ומרצון. חושבני שאתה אדם מאוד מיוחד. על פי רוב המאמינים לא חושבים מחדש על הכל, והנטיה שלהם לשמור על התורה היא מכח ההרגל וההשקפה שעוצבה בגיל הילדות. מאידך גיסא, אצל הרבה אנשים שפורקים עול הדבר נובע מהרצון לשחרור ומהקושי לשמור על התורה, ומכח זה הם מעצבים תפיסת עולם הדוגלת בכך. טבע האדם לעצב את תפיסת עולמו על פי נטייתו האישית. ואילו אתה מגיע ממקום זך של רצון לברר את האמת בשביל לעשות את האמת. ובכן, אתה שואל שאלות מצויינות. לא אתן לך תשובה מקומית על כל שאלה, משום שברור לי כמעט בודאות שאתה מכיר את התשובות המקובלות או לפחות את חלקן (כרת – זה משהו בנשמה ולא ממש כפשוטו, ברכת התורה לשומרי שמיטה – מדובר רק על שביעית דאורייתא ולא על שביעית דרבנן, ובזמן הזה לרוב הפוסקים שביעית היא דרבנן, וכו'.) מן הסתם שמעת תשובות אלו או דומות להן. אבל לדעתי התשובות הללו אינן מספקות כלל, בכל אופן אותי הן לא סיפקו, וזאת משום שזה נשמע סוג של תירוצים. כלומר אחרי שהנחנו שהתורה אמת ואנחנו שבויים בתפיסה הזו אנחנו מכריחים את עצמנו לתרץ תירוצים שלא מתקבלים על הדעת בשכל ישר ובמבט ניטרלי. אני חושב שצריך לבדוק את הנושא מזוית שונה, ואמחיש את כוונתי בדוגמה הלקוחה ממעשה שקרה לי היום. ישבתי בכולל וקיבלתי טלפון דחוף מהבית, אשתי לא בבית והילדה בוכה לי בהיסטריה. מה קרה? בין היפחות הצלחתי איכשהו להבין: חתולה נכנסה לבית. סוף העולם. באתי מהר הביתה, הילדים הסתגרו בחדר והלכתי לגרש אותה. דלת הבית סגורה, ואני מנסה לרדוף אחריה. באיזשהו שלב היא התחמקה למטבח ומשם למרפסת הכביסה. החדרים האחרים היו סגורים. הרמתי שם כל אבן: פתחתי ארונות, רוקנתי את סלי הכביסה, הזזתי את המגירות, בדקתי מאחורי המקרר. היצור איננו. מה לדעתך עלי לעשות עכשיו, לשחרר את הילדים מהחדר או לא? מצד אחד, דלת הבית סגורה ואין מצב שהיא תצא. מצד שני במו ידי הפכתי כל ס"מ בבית והיא איננה! ברור שעלי לחשוב שהיא בבית ולא ראיתי אותה (מה שבאמת התברר אחר כך כנכון, ונחסוך ממך את התיאורים…), למרות שעד לרגע זה אין לי הסבר איך באמת לא ראיתי אותה. כי אם הצד שהיא יצאה מהבית עוד יותר בלתי אפשרי, עלי לקבל אותו, למרות שהוא לא מסתדר לי עם דברים אחרים. כל ההתנהלות שלנו בחיים בנויה על סבירות. המסקנות שאליהן מגיעים המדענים ועל פי זה מייצרים לנו תרופות, גם הם בנויים על סבירות. אם יש סתירה בין שני דברים, עלינו לנקוט את הצד המוכרח יותר והיותר קרוב אל השכל, ולהסתדר איכשהו עם הקושיות שיש לנו עליו. נחזור לענייננו. אתה מעלה שני צדדים: או שהתורה כולה נכונה, או שהיא כולה מצוצה מהאצבע. אתה טוען בהגיון שההבנה הפשוטה של הפסוקים סותרת למציאות, ואם כך עלינו להניח שהתורה לא נכונה. אם כך, עלינו לבדוק מה יותר הגיוני מבין שני הצדדים: או שהתורה נכונה ויש בה דברים הנראים תמוהים (כגון הדוגמה שהבאת מחיוב כרת), ובהכרח שעלינו לבאר אותם בצורה רחוקה מהפשט הפשוט, או שהתורה לא נכונה, ואז עלינו להסתדר עם הראיות המציאותיות המוכיחות לכאורה שהיא כן נכונה, ולענות עליהן איכשהו. מעתה עלינו לבדוק האם האפשרות שאתה מעלה – שהתורה לא נכונה אלא פרי המצאתו של משה רבינו – הינה הגיונית, על כל פנים ברמה מסוימת. האם ההגיון אומר שקבלת התורה היא אגדה או שהוא אומר שקבלת התורה היא עובדה היסטורית. לשם כך עלינו לדעת כיצד היסטוריה נוצרת, ומה מקור האמינות שלה. אין אדם מתורבת המפקפק בקיומו של אלכסנדר מוקדון, ותסביר לי בבקשה למה. תן איזו הגדרה למה למלחמות היהודים ברומאים אנחנו מאמינים ואילו לאגדות עם שונות ומשונות איננו מאמינים. מה ההבדל? מה הכלל הקובע מה עובדה ומה אגדה? אם נדע את הכלל, ואולי כמה כללים, נוכל להגדיר האם קבלת התורה היא היסטוריה או אגדה. אם היא היסטוריה – נצטרך להתמודד עם השאלות המצוינות שלך, ויש תשובות לא רעות. אם היא לא היסטוריה – השאלה לא מתחילה למה חילוניים לא מתים בגיל שישים, אלא על כל המערכת – מי בכלל אמר שהכל נכון. הייתי מציע לך לעצור כאן ולחשוב. אם אני אאכיל אותך את התשובה לא תקבל, ובצדק. אם תמצא את התשובה בכוחות עצמך – מה טוב, ואם לא – פתח ספרים ותבדוק. התרשמתי שאתה איש רציני, ולא מחליט דברים כאלה לפי תחושת בטן. זו שאלה שצריך לבדוק ביסודיות ולאחר הרבה מחשבה. אני ממליץ על הספרים של הרב יהושע עינבל "תורה מן השמים", "אגרות צפון השני", ועוד. האיש עשה עבודה נפלאה, מחקרית ויסודית. ראה באתר שלו "אקדמיה ליהדות". חשוב, ואשמח לשמוע את מסקנותיך. בהצלחה רבה בדרכך, דרך ביקוש האמת יעקב [email protected]

שתפו בפייסבוק, באימייל או הדפיסו

גם לך יש שאלה מציקה?

הגיע הזמן שיקשיבו לך!

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן