מאת:

התפרסם בתאריך:

26/07/2017

לעזוב את הישיבה?

שאלה מקטגוריה:

שלום, אני בן 22. עד עכשיו עברתי כמה וכמה ישיבות ולא ממש מצאתי את עצמי באף אחת מהן.
מישהו הציע לי ללכת ללמוד מקצו מסודר כמו תואר או משהו בסגנון ומצד אחד אני מאד רוצה אבל מצד שני אני פוחד שגם שם מהר מאד אני יעזוב ואעבור ממקום למקום כמו בישיבות כי במקום מסוים פיתחתי חוסר יציבות.
אבא שלי גם כל הזמן אומר לי שאם ישיבה לא מתאימה לי אז שאלך ללמוד מקצוע שיהיה לי סיפוק מעצמי אבל הוא גם אומר לי את זה שאם אני יוותר מהר ולא יילחם אז חבל שאתחיל את הלימודים ואז אני ינשור החוצה.
מה אתם מציעים שאפשר לעשות כדי להיות יציב ולהצליח בזה?

תשובה:

לשואל היקר שלום, קראתי את שאלתך ואשתדל לענות לך בסיעתא דשמיא. אמת, זה באמת מצער ועצוב לשמוע שכבר תקופה ארוכה אתה לא מוצא נחת במה שאתה עושה ביומיום למרות הניסיונות הרבים שניסית כפי שאתה כותב. ודווקא בגלל זה משמח לראות שבחוכמתך הרבה בחרת שלא להתעלם מהבעיה או לטאטא אותה מתחת לשטיח כאילו היא אינה קיימת, אלא, לפנות ולבקש עצה ועזרה. ואכן, כדאי מאד להתייחס לנושא הזה במלוא הרצינות כבר כעת ולא להזניח אותו. אומנם אתה לשמחתך עדיין מאד צעיר וכל החיים עודם לפנייך. אבל דווקא בגלל זה כדאי להתאמץ ולפתור את הבעיה מהשורש כבר כעת בכדי שתוכל להתחיל בהקדם דרך חדשה בחייך שתוביל אותך בעזרת השם ליציבות, סיפוק, אושר והישגים. זאת, הן מבחינה לימודים או עבודה ולא פחות חשוב מכך, מבחינת החיים האישיים שלך עצמם- כעת עם עצמך, ובהמשך הדרך בעז"ה יחד עם בת הזוג שאיתה תחפוץ להקים בית נאמן בישראל. לא פרטת הרבה על עצמך- מאיזה מגזר אתה, באיזה סגנון ישיבות למדת וכדומה ולכן אשתדל לענות לך על סמך המידע שכן קיים בידי. אני מרשה לעצמי להניח שאביך שלח אותך לישיבות שאמורות, על פניו, להתאים לך מבחינת הסגנון הדתי שלך ומבחינת הכישורים שלך. למרות זאת, אתה כותב שכבר עברת כמה וכמה ישיבות ואתה לא מוצא את עצמך. נשאלת השאלה למה ומדוע? האם בכל אחת מן הישיבות היה לך כל כך גרוע עד שהרגשת שאין ברירה וחייבים לעזוב ולעבור לישיבה אחרת? או, שהמצב לא היה בגדר של בלתי-נסבל אלא שכל קושי שהוא שהיה לך באותן ישיבות שאותן עזבת גרם לך לחשוב שאם רק תעבור לישיבה אחרת הקשיים יפתרו מאליהם. מצד שני, יכול להיות שהסיבה טמונה בכך שלימוד התורה "לא מדבר אליך", מסיבה כלשהיא. אבל, בכל מקרה, תהא אשר תהא הסיבה הפתרון לא אמור להיות במעברים חוזרים ונשנים מישיבה לישיבה אלא במציאת פתרון מן השורש לבעיה. אם מה שגרם לך לעבור מישיבה לישיבה היה קשיים שחווית, אז אם תשמע לעצתי אומר לך בצורה הכי גלויה וברורה: עם קשיים בחיים צריכים להתמודד. פנים אל פנים. בריחה מקשיים לא עוזרת במאומה. הקשיים פשוט באים איתך ביחד למקום החדש שאליו נמלטת מתוך תקווה, שגויה, שהקשיים אכן ישארו רחוקים ממך במקום שאותו עזבת… החיים מלאים בקשיים שונים ומשונים. אומנם, לחלק מאיתנו יש פחות קשיים בחיים, הן בכמות והן באיכות, ולחלק מאיתנו יש קשיים רבים יותר וגדולים יותר. אולם, העיקרון המשותף לכולנו הוא שנחווה קשיים מסוימים בחיים. חז"ל מלמדים אותנו שהעולם הזה הוא "נווה התלאות" (כדברי רבינו תם בספר הישר). (אגב, יש שיר בשם הזה של יונתן רזאל. אם הסגנון שלו מדבר אליך תוכל להאזין לו בחיפוש ברשת). משכך, צריך להחדיר לתודעה שלנו שכך בנויים החיים ואין לנו את היכולת והאפשרות לסדר לעצמנו חיים מושלמים בלי כל קשיים. אדם צריך להתמודד מול ניסיונות ואתגרים שיש לו בחיים כאשר אם הוא עומד בהם בהצלחה הוא מקבל על כך את שכרו הן בעולם הזה ובעיקר, בעולם הבא. באם הסיבה שעברת מישיבה לישיבה היא רק בגלל שאין לך טעם בלימוד תורה ואתה לא מוצא בעצמך חשק לכך, אז המצב שונה. אתה צריך לשבת עם עצמך ולחשוב היטב היטב אם אתה רוצה לעזוב את העולם הישיבתי כבר בגיל כל כך צעיר ולפנות לאקדמיה. חשוב שתזכור ותדע שבחירה להמשיך ולהישאר בעולם הישיבתי בגיל הזה כלל וכלל אינה מחייבת שאתה תישאר לעד ועולמי עולמים במסגרת של לימוד תורה במשך כל היום כולו. אפשר להישאר בישיבה עד לאחר החתונה ולהשתדל לגדול כמה שיותר בתורה וביראת שמיים בזמן הזה ולאחר מכן לצאת אל עולם המעשה ללמוד מקצוע ולהתפרנס. באם לאחר שתשקול את הדברים היטב היטב עם עצמך תגיע למסקנה נחושה וחד משמעית שמנוי וגמור איתך לצאת ללמוד באקדמיה, אזי אני מציע שתשקול היטב היטב לאיזה תחום לימודי אקדמי תפנה. אסור לך להגיע למצב שבו תחל ללמוד באקדמיה תואר מסוים ולאחר זמן תראה שהוא לא מתאים עבורך ואז תיאלץ להתחיל הכל מההתחלה וללמוד תואר אחר. את זה כבר היה לך מספיק בישיבות הרבות שבהם למדת… לכן, חשוב מאד שתפנה לקבלת ייעוץ מקצועי בקשר לתואר האקדמי הספציפי המתאים ביותר לכישוריך. ישנם מכונים מקצועיים מיוחדים שעוסקים בייעוץ ובאבחנה לקראת לימודים אקדמיים ועלות הבדיקה בהם היא כמה מאות שקלים בלבד. אסייג את דבריי ואומר שבאם אתה "סגור" במאת האחוזים על תואר מסוים שאתה משוכנע שכישורייך מתאימים לו ואתה יודע שיש לך נטייה חזקה לגבי התחום הזה, אז אכן אתה יכול לוותר על האבחון המקצועי. כל מה שכתבתי לך עד כה היה באופן כללי בהתאם לנתונים המעטים שפירטת בשאלתך. אוסיף ואומר שייתכן שהמעברים התכופים שלך מישיבה לישיבה נובעים לא רק מחוסר רצון להתמודד עם קשיים או מחוסר טעם בלימוד תורה אלא, אולי גם מקושי רגשי חזק שאתה סובל ממנו. ייתכן שעברת בצעירותך מאורע קשה שהשפיע עליך לרעה וטרם עיבדת את מה שארע עם עצמך אלא הדחקת את הדברים עמוק עמוק בלב כסוג של מנגנון הדחקה טבעי. באם אכן זה המצב, כדאי מאד שתפנה לקבל עזרה אצל גורם מקצועי מוסמך כדוגמת עובד סוציאלי טיפולי או פסיכולוג. חבל מאד לשמור את הדברים בבטן ולסבול מהם רבות שלא לצורך. עוד נקודה חשובה מאד שברצוני להדגיש היא שהיציבות שחשוב מאד שתהיה לך בחיים היא לא רק כלפי עצמך אלא גם כלפי בת זוגך העתידית. לאשתו של אדם מאד חשוב לראות בבעל שלה כגורם שמקנה לה בטחון בחיים והיא רוצה להיות בטוחה שבעלה יכול להוות עבורה משענת חזקה שאפשר להסתמך עליה לאורך החיים. זה ממש תנאי בסיסי לשלום בית אמיתי ולזוגיות טובה וחזקה. היציבות שלך בחיי היומיום הינה היסוד הבסיסי ליכולת שתהיה לך להקנות לאשתך תחושת בטחון וידיעה שניתן לסמוך עליך ולבטוח בך בחיים המשותפים. באם אכן תחליט בסופו של יום לפנות כבר כעת ללימודים אקדמיים הרי שחשוב ביותר שתעשה את זה רק במוסד לימודים שמקפיד על מסלולי לימוד נפרדים לחלוטין לגברים ונשים. ההקפדה על ההפרדה חשובה ביותר בגילך הצעיר ובפרט למי שעדיין אינו נשוי ובעל משפחה. אני מאמין שזה אכן מה שחשבת בעצמך אבל לייתר בטחון חשוב לי מאד להדגיש זאת בפנייך. באם אתה בחור מהמגזר החרדי, אומר גם שעלייך לקחת בחשבון במסגרת שיקולייך את נושא השידוכים. נכון למצב כיום, רוב הבנות החרדיות שהן בנות גילך או צעירות יותר, לא ירצו להיפגש עם בחור שעזב לגמרי את עולם הישיבות והחל ללמוד באקדמיה. אומנם, שידוכים זה משהו שמימיי אולם עדיין, מוטל עלינו כבני אדם לקחת בחשבון שגם ענייניים שמימיים מתנהלים במסגרת דרך הטבע. לכן, לא הייתי שולל בכלל מתכונת של לימודים בישיבה בסדר א' ו-ב' ולימודים אקדמאים במסגרת ערב. מקווה שסייעתי לך. אשמח אם תעדכן אותי בעתיד כשהדברים יסתדרו לך בעז"ה על הצד הטוב ביותר. ברכה והצלחה! צבי [email protected]

שתפו בפייסבוק, באימייל או הדפיסו

גם לך יש שאלה מציקה?

הגיע הזמן שיקשיבו לך!

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן