מאת:

התפרסם בתאריך:

27/06/2016

חיים כפולים ושידוכים

שאלה מקטגוריה:

שלום רב

בעיקרון שאלתי יותר מידי מורכבת בלשון המועטה לשאלה דרך האינטרנט. אבל כרגע זה מה שמסוגל מבחינת חשיפה .

אני בחור בן 19 מבית חסידי, כרגע לא בדיוק מאמין שיש אלוקים. ונע בין אתאיזם מוחלט לבין אגנוסטיציזם. (בעיקרון פשוט הקטע ששלילה מוחלטת או ידיעה מוחלטת אם יש אלוקים לפי הידע הקיים היום, יכולה גם להיות נוגדת לחשיבה מחקרית-מדעית )

אני לא בדיוק שומר תורה ומצוות כיום וכמובן לא מאמין. אך נמצא עדיין בתוך הבית החסידי ובקהילה.
(כמובן שבחוץ יש מראית עין מינימלית של קיום מצוות)

זה ההקדמה בקצרה, וכמובן יש עוד הרבה מה לפרט אבל קצרה היריעה.

אני סובל מהפרעה נפשית מסוימת שגרמה לעוד תופעות נלוות וכדומה.
כמובן שההתפתחות והיציאה בשאלה בתוכי פנימה קשורה למה שעברתי ועובר. אבל לא לגמרי, כי תמיד הייתי קצת שונה וריאליסטי. נוטה יותר לרציונלי שיש ביהדות. כמובן שלא על כל נושא יש פוסקים ומפרשים כאלו. ובסוף גם מגיעים לשאלות הגדולות והיסודיות שיש גם צורך באמונה.
אני סוטה קצת..
אז כילד צעיר גם לא הייתי מאמין גדול בכל, כלומר רוב מה שמלמדים, אתה מקבל כדרך האדם בצעירותו. אבל דברים מסוימים לא אהבתי התשובות כבר אז לדוגמא המוות או התכלית בגן עדן לעולמי עד.
כשבגרתי וכבר הפכתי למי שאני כבר התפתח ההפרעה הנפשית, ויש כנראה השפעה על מה שעובר נפשי על האמונות של האדם. עדיין לא היה קשר ישיר ומיידי..

שאלתי היא ככה.
לא שיניתי באופן דרסטי את חיי הן באי יציאה בשאלה והן בניסיון להיות יהודי שומר תורה ומצוות אחרת מאיפה שגדלתי. (עברתי תהליך ארוך, כששוקל לפני כמה שנים מעבר לקהילות וזרמים אחרים שאולי יותר מתאימות לי..)
כי הבעיות הנפשיות שיש לי די מנטרלות את האופציה לעשות שינויים גדולים בחיים. לקיחת סיכונים וכדומה.

תאורטית אם מחר קם בלעדיהן מסתבר יותר שיוצא והולך למצוא מה ומי רוצה בחיים, לא כחרדי.
למרות שלא בטוח 100%, כי בכל זאת גם לחרדי בלי בעיות נפשיות שמקשות על החיים, לא קל לצאת.

בחזרה למציאות, כי הולך מחר לקום כרגיל, והרגיל שלי לא בדיוק ירח דבש.
יוצא שנשאר בחברה החרדית ובבית החרדי בגלל חשש מסיכון/שינוי/עתיד.

וכמובן אנשים טובים באמצע הדרך וחברים ומכרים למיניהם, הן שמודעים לבעיות והן שלא. טוענים שעליי לנקוט מעשה.

בעיקרון הטענה שיכול להתחתן למרות המגבלות.

זה נושא לעצמו האם יכול עם המגבלות, לדעתי זה יעלה הון שאין לי או להוריי.(לא בשביל למצוא/לקנות כלה, אלא בהתמודדות עם המגבלות כגבר נשוי עם בית לבד)

השאלה שבעצם שואל זה לא לגבי המגבלות מההפרעות אלא כמובן על השידוך.

כי ברור שמה שמדברים ההורים ומכרים זה על לקחת חרדית וחסידית..
ואם עוד לא הובן מהתיאור אז אגיד שוב בבירור, אני כיום מנהל חיים כפולים.
תאורטית איזה זכות יש לי מוסרית כאדם לגרור מישהי לבלגן הזה של לחיות כחרדים בכאילו..
(אני לא בדיוק מאמין כרגע, כך שזכות לפי ההלכה לא מזיזה לי, אבל יוצא שכן דואג ומזיז לי, כי לבת שתהיה זה מזיז וזה מה שהיא מאמינה בו..)

אני לא יודע בדיוק למה מצפה כתשובה למרות שיכול לנחש חלקים ממה שכנראה יהיה כתוב בה.
מניח שהשאלה שלי בסופה של דבר באם פותר המגבלות המקשות על החיים בצורה שיכול להתחתן(לא פותר לגמרי) האם במצבי כרגע שלא שומר ומאמין יש איזשהוא צד שיהיה מותר לי להכניס מישהי לחיים הכפולים שלי..
מניח שבגדול התשובה היא לא.
אבל אולי יש איזשהוא משהו יצירתי שלא חשבתי עליו.
לדוגמא אולי אחת שבמצב דומה לשלי. שלא בטוחה אם יש אלוקים גם ורוצה להישאר ולראות מה יהיה בעתיד.
למרות שאני מניח מראש שיש כאלו שיהיו נחרצות נגד דבר כזה להניח 2 כופרים יחד כי יחמירו אחד השנייה.

מקווה לתשובה על האתר ולו חלקית, אם יש צורך לשנות קצת השאלה בשביל לקבל התשובה על האתר כמובן שאפשר.
מקווה גם ובאמת בלי לזלזל למענה מהמנוסים והוותיקים יותר.

תודה מראש ושבת שלום

תשובה:

שלום עלם חמודות אני אומר עלם, כי אתה באמת צעיר לימים, יניק וחכים קראתי ברוב קשב את שאלתך המפורטת, ומדבריך מצטיירת דמות של אדם שמחפש את האמת והיושר, את הנכון והרצוי – בתוך התמודדות עם מורכבות החיים   אתה מתאר את עצמך כמי שנוטה לתפיסה דתית רציונליסטית, ולצד זאת אתה מתאר השתייכות לזרם שבחוויה שלך מקדש תפיסת חיים שונה. כתוצאה מנטייתך זו, עיינת בדיונים פילוסופיים שונים ואתה סבור כי האמונה באלוקי ישראל אינה ניתנת להוכחה פילוסופית או שהיא אף נשללת באמצעים לוגיים. מדבריך משתמע שמתוך כך חדלת לקיים אורח חיים דתי, ואולם מאחר שאתה זקוק לתמיכת הקהילה אתה מקיים "חיים כפולים" כהגדרתך. שיתפת בפתיחות שאתה מתמודד עם מצב נפשי ייחודי, לא פירטת מאיזה סוג. חזרת על האמירה שמצב נפשי זה משפיע על השקפת עולמך הדתית, וגם פה לא פירטת כיצד הוא משפיע. אתה מסביר שבשל מצבך הנפשי אתה חש שאתה תלוי יותר בקהילה ולא יכול לחיות כפי תפיסת עולמך, ולכן הגעת למצב שבו אתה נאלץ להעמיד פנים שאתה מקיים אורח חיים חרדי-חסידי וכתוצאה מצופה ממך להתחתן בגילך הנוכחי עם בחורה מקהילה דומה. שאלתך, כפי שהבנתי אותה, מתמקדת ברצון להתחתן. אתה מודע לכך שלא תוכל להקים בית על אדני הסתרה והעמדת פנים, ולכן בת הזוג המיועדת אמורה להכיר את השקפותיך הדתיות, ומנגד אתה תוהה כיצד תצליח להתחתן, מאחר שאתה חי בתוך קהילה חסידית-חרדית, אתה שואל את עצמך האם תצליח למצא בת זוג שתוכל להכיל את עמדותיך הדתיות. אתה גם שואל האם נכון וראוי להקים בית עם מישהי שמחזיקה בעמדות דומות לשלך.   אמנם תשובות החלטיות אין באמתחתי, אך אנסה לחשוב יחד איתך ולנתח את צדדיה השונים של המציאות המורכבת שתיארת   הצבת כמה קביעות חלוטות שאני מבקש לבחון אותן, להציב אודותן סימן שאלה ולפתוח את הדרך לעיין בהן מחדש   לא מן הנמנע שבקהילה שבה אתה חי מקובל להתחיל "לשמוע" הצעות שידוך כבר בגיל 19, אבל זכותך להגדיר לעצמך פרק זמן נוסף שבו תגבש את זהותך החברתית/דתית, בטרם תתחיל לעסוק בענייני חתונה. ייתכן שעם הזמן תגיע למסקנות שונות מאלה שאתה מחזיק בהן היום, ייתכן גם שתצליח למצא פתרונות שיאפשרו לך לחיות בשלום עם הסביבה בה נוח לך להישאר, או שתמצא דרך להשתלב בסביבה חברתית שתוכל לקבל אותך עם נטייתך הביקורתית-רציונליסטית.   אתה חושב באופן עצמאי, חותר לברר את האמת, מעז להגיע למסקנות משל עצמך – גם אם מסקנות אלה עולות לך ביוקר, אבל לפני שאתה מגדיר את תפיסת עולמך האתאיסטית/אגנוסטית כמסקנה מוגמרת, הייתי שמח לדעת שאתה משוחח בעניין עם אדם שיש לו הבנה מעמיקה בתחומים אלה ושבידו להרחיב עבורך את הסוגיות הללו. אתה אמנם בחור נבון, אך עדיין צעיר ומן הסתם תוכל עוד להכיר כלי חשיבה, זרמים ושיטות פילוסופיות שונות שיפרסו בפניך מגוון רחב של מסקנות אפשריות.   הייתי מעדיף הגדרה אחרת מאשר "חיים כפולים". בהגדרה זו יש ניחוח שיפוטי ומגביל, משהו שלא תואם בעיני את הסיפור שלך, הגדרה שאולי קצת מחמירה איתך ואולי אפשר לרכך אותה. אתה עדיין בחור צעיר שבוחן את דרכו בחיים, ואני מתרשם שמניעים אותך ערכים חיוביים: אתה שואף לעשות את מה שנכון ואמתי, אתה רוצה להיות הוגן וישר כלפי בת הזוג העתידית שלך. אז נכון, ישנה ציפייה שתלך בתלם, שתאמין במה שכולם מאמינים, אבל אתה אינך טיפוס כזה. האם אתה מניח שאין מקום לאנשים שונים? האם ייתכן שבשל הנחה כזו התייאשת מלהשתלב באמת במשפחה/חברה שלך? ובמילים אחרות, האם ייתכן שהנחת שלא יוכלו לקבל אותך, להכיל את מי שאתה, ולכן פיתחת את היכולת להתנהל בשני מרחבי חיים – אחד שבו אתה נאמן לעצמך באופן מוחלט ואחר שבו אתה מרצה את סביבתך באופן מוחלט? הייתי מנסה לברר האם יש מקום לדיאלוג, פשרה ושאיפה לאיחוד בין שני המרחבים הללו   נכון, ייתכן שניסית בעבר להביע את עצמך ולא מצאת אוזן קשבת, ייתכן שהסביבה העבירה לך את המסר שהגישה שלך לחיים אינה מקובלת עליה ואתה, שנאמן היית לעצמך, נאלצת לחיות בשני מרחבים מקבילים מצד שני, מהתיאור שלך אפשר גם להסיק שאתה נמצא בסביבה תומכת, כזו ששואפת להיטיב איתך. אולי כיום בהדרכה מקצועית נכונה תוכל לשתף את הקרובים אליך במה שאתה באמת מרגיש/מתלבט/מאמין/עושה?   כשאתה מהרהר בגישתך לחיים שים לב למה שעומד מאחרי הקלעים. לתפיסות העולם שלנו ישנם שני אדנים: האחד הגיוני-אובייקטיבי והאחר רגשי-סובייקטיבי. המסקנות שאליהן אנו מגיעים מושפעות גם מהרגשות שלנו, מהנטייה האישית שלנו. אני פחות מאמין ביכולת האנושית להגיע למסקנות עובדתיות אובייקטיביות "נקיות" מהשפעת הסגנון האישיותי, נטיות ונסיון חיים של האדם. לצד בירור פילוסופי-תיאולוגי כאמור לעיל, כדאי לברר מה ההשפעה של החוויות והרגשות שלך על השקפת עולמך. אם תתעלם מזה הרי שאתה נותן לכח מסויים להשפיע עליך מבלי שתהייה מודע לקיומו. הייתי שואל מהם דמויות הוריות עבורך? עד כמה הן גמישות פרגמטיות, עד כמה הן מאפשרות מקום למשהו שונה מהן? אפשר להרחיב את ההסתכלות שלך על עצמך בעזרת שאלות כמו: כיצד תפסת בעבר את הדת, כיצד תפסת את האל, עד כמה ראית בו גורם מיטיב ומאפשר או זועם ונוקם, האם יש מקום לתפיסות נוספות?   אבהיר כי אינני טוען שהשקפת עולמך היא תוצר של איזה כשל רגשי/משפחתי. אני גם לא טוען שהיא רק ביטוי לצרכים נפשיים שלך. אני כן מזכיר שהשקפת עולם היא פרי של שילוב בין תוצאות חקירה הגיונית-לוגית לבין צרכים ויכולות אנושיים, ולכן הבירור צריך להיעשות בשני הערוצים הללו במקביל, ובירור זה, יחד עם הבירורים הקודמים, כך אני מציע לך לשקול, יהיו במסגרת חייך בזמן הקרוב.   לסיכום, דווקא מתוך המקום הערכי והעמוק הנמצא בך, אני מציע לך לראות מורכבות גדולה יותר, לבחון אפשרויות בינים ושטחים אפורים, ולעשות זאת בנחת, בשיתוף והתייעצות, ובלב רגוע, שקט ושליו.   אני, ומשיבים אחרים, נשמח כמובן להיות שותפים במסעך זה, הן זה האמוני והן זה המיישם את אמונותיו בעולם המעשה. כמו כן אם תרצה, לקשר אותך למישהו שתוכל לשבת לפרוס בפניו ביתר פירוט את הדילמה, ותוכלו לחשוב מעט יותר בהרחבה מאשר מכתב זה.   מאמין בכוחך ובישרותך לחולל נפלאות, ומעריץ את מוסריותך וכוחותיך,   אשמח לדעת אם תשובתי סייעה לך ואתה מוזמן בשמחה לפנות שוב בברכה מיכאל [email protected]    

שתפו בפייסבוק, באימייל או הדפיסו

גם לך יש שאלה מציקה?

הגיע הזמן שיקשיבו לך!

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן