מאת:

התפרסם בתאריך:

26/05/2015

החרדים נוטלים בכלל חלק ביישוב ארץ ישראל?

שאלה מקטגוריה:

שלום,אני חוזר בתשובה מזה תקופה, בזמן האחרון יש לי תהיות לגבי הציבור החרדי שהתחזקו עקב לימוד למבחן בהיסטוריה. במהלך הלימוד נתקלתי בקטע שכתב החת"ם סופר (כידוע ממנהיגי הציבור החרדי).
וזהו הקטע: "לא אמר מקרא 'ואספת דגנך' אלא בא"י ורוב ישראל שרויין בה, שהעבודה בקרקע גופה מצווה, משום יישוב א"י ולהוציא פירותיה הקדושים ועל זה ציוותה התורה 'ואספת דגנך'.(…) וכאילו תאמר: לא אניח תפילין מפני שאנוכי עוסק בתורה; הכי נמי לא יאמר: לא אאסוף דגני, מפני עסק תורה. ואפשר אפילו שארי אומנויות שיש בהם יישוב העולם הכל בכלל מצוה."
ושאלתי היא, מדוע החרדים אינם נוטלים חלק אקטיבי ביישוב ארץ ישראל? מדוע אינם רוכשים לעצמם השכלה כללית ואינם מקנים אותה לילדיהם (כשם שעשה החת"ם סופר)? מדוע אינם לוקחים חלק בהגנה על אחיהם ומתגייסים לשורות צבא הגנה לישראל? מדוע אינם משתלבים בתוך שאר העם ונכנסים לשוק התעסוקה?
‫#‏השאלה‬ אמיתית וכנה ולא באה מתוך מקום סובייקטיבי או מזלזל

תשובה:

שלום לך,

 

קודם כל, אני מבקש להודות לך על שאלתך, הבאה מתוך ענין אמיתי ורצון ללמוד ולהבין.

ברשותך, אסתפק במקור שהבאת, ולא אפתח את הדיון למקורות נוספים, שכן הקטע הזה, דיו כדי להאיר את הדיון, אף את חילוקי הדעות ואת העמדות הרווחות בציבור החרדי.

השאלה כמו גם התשובות, נחלקות לשני מישורים: המישור המעשי-פרקטי והמישור העיוני-השקפתי.

אפתח במישור העיוני, שכן ממנו נובעת התוצאה המעשית. מישור זה כולל בעצמו כמה רבדים:

 

רובד היחיד

הציטוט שהבאת מהחתם סופר, "וכאילו תאמר לא אניח תפילין…" עוסק במצוה שבגופו, שלא ניתן לקיימה על ידי אחר. המדובר בציווי אישי: כל אחד מאיתנו מחוייב ליישב את ארץ ישראל, באופן אישי. לא על ידי שליח. אי אפשר לצאת ידי חובת מצוות יישוב ארץ ישראל על ידי תרומת עץ לקק"ל או לקרן לב"י. על כל אחד לקיים בגופו מצוות ישוב ארץ ישראל, גם אם זה על חשבון לימוד תורה.

אתה שואל מדוע החרדים אינם נוטלים חלק אקטיבי בישוב ארץ ישראל. אולם אשאל אותך: האם חרדי שגר בארץ ישראל אינו מיישב את ארץ ישראל? הרי זהו בדיוק קיום מצוות יישוב הארץ! בעידן העִיוּר, והחקלאות המכנית והמתוחכמת, רוב האנשים אינם חורשים וזורעים, ואינם מעבדים את האדמה. ועל כן, הדרגה הגבוהה של ישוב הארץ עליה מדבר החתם סופר, אינה רלוונטית לרוב האנשים. אך הדרגה הנוספת, של "שארי אומנויות שיש בהם ישובו של עולם" שייכת גם שייכת. אם כי, החתם סופר מסופק אם בכך מקיים מצוות ישוב ארץ ישראל, אך נוטה לומר שכן. ("ואפשר אפילו…").

 

אולם תחושתי, שבירור השאלה רק מזווית אישית של הפרט, אינה מוקד שאלתך.

 

רובד הרבים

האמור לעיל, עוסק בחובה האישית לעשות פעולות שיש בהן עיסוק ישיר בפיתוח אדמת ארץ ישראל: "ואספת דגנך" שהוא סיום עבודת החריש, הזריעה, החריש והקציר. אך החתם סופר מוסיף שיתכן שגם שאר המקצועות שיש בהם "ישוב העולם", דהיינו פיתוח פיזי, חברתי וכלכלי מכל סוג שהוא, ייחשבו כקיום מצות ישוב ארץ ישראל באופן שמחייב לבטל תורה עבורה.

אולם, האם גם, למשל, עצם ההתארגנות להקמת ישוב חדש כלולה בקיום המצווה? האם הישיבות אל תוך הלילה על כוסות קפה שחור, האם פרסום ותעמולה לעודד עליה לארץ כלולים גם הם בקיום מצוות ישוב ארץ ישראל, למרות שהן נעשות בכלל בחו"ל? לכאורה יש מקום לומר שכן, שהרי אלה 'מכשירי מצווה' משום שלא ניתן להקים ישוב בלי תכנון מוקדם, השגת רשיונות וכד'.

 

היה לכאורה אפשר להסתפק (suffice) בכך.

 

אולם תחושתי, שגם בירור סוגיות דרגות החיוב השונות במצוות ישוב ארץ ישראל, העוסקות בדרכים היעילות יותר לקיום המצווה, על ידי התארגנות הכוללת יותר מאדם יחיד – הגם שהן חשובות מאד – אינן במוקד שאלתך.

שכן הסוגיות שאתה מעלה, עוסקות ברובד ציבורי ולאומי: רכישת השכלה, גיוס לצבא, תעסוקה וכמובן השתלבות בשוק התעסוקה, או בלשונך, מציק לך מאד מדוע הציבור החרדי אינם "משתלבים בתוך העם".

                                                     

רובד לאומי

כאן מתגנבת ללב המחשבה, שאם – כפי שאמרנו – התארגנות של רבים לשם הקמת ישוב עירוני חדש בארץ ישראל הינו חלק ממצוות ישוב הארץ, וגם בהתארגנות עצמה מקיימים את מצוות יישוב ארץ ישראל או לפחות זה מהווה 'מכשירי מצווה', אם כן, אולי גם ארגון ציבורי כולל, שנועד לישוב הארץ, גם הוא בכלל אותם 'מכשירי מצווה' או אף חלק מהמצווה עצמה. שהרי בעידן המודרני, לא ניתן לקיים התארגנות ברמה לאומית, בלי אותו ארגון ציבורי כולל, שבמקרה קוראים לו מדינה.

ולצורך תחזוקת אותה מדינה, שהיא ארגון ציבורי כולל, המאפשר התארגנויות להקמת ישובים המאפשרים בסופו של דבר לפרט ליישב את ארץ ישראל, צריך מספיק אנשים עם השכלה רחבה, צריך להחזיק צבא וצריך מספיק אנשים שישלמו מסים.

ובכן, במישור המעשי, למעלה מ-90% מבנות הציבור החרדי רוכשות השכלה על תיכונית ומקצועית. מתוכן למעלה מ-75% עובדות. זהו שיעור גבוה ביותר. יותר מממוצע ה-OECD. גם רבים מתוך בני הציבור החרדי למעלה מ-50% עובדים ומתפרנסים.

שנית, ואולי בעצם זאת הראשית, בעיני הציבור החרדי, לימוד תורה בארץ ישראל הינו חלק עיקרי ממצוות יישוב ארץ ישראל. שכן ארץ ישראל היא המקום העיקרי לקיום המצוות, ללימוד תורה, ולמימוש היעוד של עם ישראל: להיות "ממלכת כהנים וגוי קדוש". יתרה מזאת, לימוד התורה הוא הלוז של עם ישראל. "אין אומתנו אומה אלא בתורותיה". בלעדי לימוד התורה, היה ישוב הארץ כגוף בלי נשמה. התורה היא המבדילה בין ישראל לעמים. בין הישראלי לצרפתי. ועל כן, בעיקר בעידן שרוב עם ישראל אינו עוסק בתורה, צריך להתגייס ללימוד תורה – הן מצד עצמה, והן מצד קיום מצוות ישוב ארץ ישראל מן המובחר שיש בעסק התורה.

אך אפילו כל זה אינו די, ואתה מוטרד ושואל "מדוע אינם משתלבים בתוך שאר העם".

תחושתי, שזהו הדבר שהכי מפריע לך: ההתבדלות של הציבור החרדי. שכן כאמור לעיל, כמעט כל הציבור החרדי מעורב בישובו של עולם.

מכאן שורש ופינה לשאלותיך.

 

השאלה חשובה ונכבדה, וכמי שעוסק בהסטוריה, אני מבקש שתתן את לבך למאבקים על צביון המדינה, שהיו כאן בתקופת קום המדינה: את מחנות הנוער והעולים, את הכפיה החילונית, את שיסוי דור הבנים בדור ההורים, את יעודו של צה"ל גם כמכשיר מחנך ומתיך ולא רק כצבא הגנה, ואת תפיסת האינטרנציונל ששלטה: עולם ישן עדי יסוד נחריבה. כאן נוליד מחדש יהודי חדש, גאה, שזוף, שרירי, זקוף ועובד האדמה. לא עוד יהודי חיוור, חלש, כפוף וזעיר בורגני העוסק באותיות הקטנות והשחורות.

כאן נקים מדינה כיצירה חדשה, עצמאית, הגדולה מסך פרטיה. היה כאן מאבק דיכוטומי ובלתי מתפשר על דמותו של העם היהודי. חזון היהודי החדש עיצב את דמותה של מדינת ישראל, וחזון הציונות היה להחליף את הזהות היהודית בזהות לאומית. כתמונת ראי עיצב המאבק את תבניתו של הציבור החרדי.

 

– האם הציבור החרדי מקיים מצוות ישוב ארץ ישראל? בהחלט. הן כפרטים, והן כציבור. מאז עליות תלמידי הגר"א והחסידים, היו תמיד החרדים בראש החץ בהקמת ישובים ושכונות בארץ. השכונות הראשונות מחוץ לחומות הוקמו על ידי חרדים. גם הישוב הישן היה כמעט כולו חרדי, ואף ערב קום המדינה וסמוך לאחריה הקימו תנועות ההתיישבות החרדיות ישובים וקיבוצים רבים.

– האם הציבור החרדי משתף פעולה עם המוסדות הלאומיים? כן. הן זהו המימסד.

– האם הציבור החרדי שותף לאתוס היהודי החדש? לאתוס הזהות הלאומית? לא ולא! ראיית הציבור החרדי היא ראיה פרקטית. המודרנה היא דבר טוב. ומדינה היא אמצעי מצויין. הן אינן מטרות בפני עצמן. הן גם אינן משנות את ייעודו של עם ישראל ואת העקרונות הישנים והטובים של קיומו.

ולכן, הן ברמה ההסטורית, פשוט, כך נוצק הציבור החרדי, שגם במעשיו הדומים (כעבודה) הינו נבדל ואינו משתלב. והן ברמה הפרקטית כל עוד ישנו נסיון לשנות את הציבור החרדי, ובעיקר את ערכיו, הדבר אינו מאפשר את השתלבותו 'בתוך שאר העם'. כל עוד לא תהיה הסכמה על 'מרחב ציבורי מאפשר' בו יוכל החרדי להרגיש בנוח כפי שהוא, לא יוכל הציבור החרדי להשתלב.

 

כל זה נכון בהכללה.

עד השנים האחרונות, היתה מגמת 'כור ההיתוך' דומיננטית. ציפו מחרדי שבא להשתלב, אם בצבא ואם במערכות אחרות, להשיל מעליו את חרדיותו (פרט למקרה שבא לשמש ככלי קודש).

אולם, ככל שתהליכים פוסט מודרניסטים מתרחבים בעולם, הולך ומתרחב גם תהליך פוסט ציוני במדינה. לצערנו העמוק, עיקרו של התהליך מוביל אנשים אל עבר האוניברסאליות, תחת להוביל אותם חזרה לזהותם היהודית.

השפעה  לפוסט הציונות, הינו תהליך קבלת החרדים כפי שהם, שהפציע זה מכבר, ולמולו, ישנו תהליך הולך ומתרחב, של צעירים חרדים ישראלים 'שאינם מתנצלים' על כך שהם חרדים, ופונים להשתלב במערכות השונות כשווים בין שווים.

התהליך החל ב-5 שנים האחרונות, וככל תהליך היסטורי, הוא ארוך טווח. יש לו השפעה על דמותה של המדינה, וגם על דמותו של הציבור החרדי.

ברור שתמיד ישארו המתבדלים, שייוותרו כסמן ימני בהתנגדות לציונות ולמדינה, אך אני מאמין שככל שהסביבה תאפשר, החרדים ישתלבו.

 

עם זאת, בעיניי, לנצח תישאר התורה הלוז המרכזי של קיום העם היהודי. במובן זה, סבורני שהישיבות מהוות חלק מרכזי בישוב ארץ ישראל.

אולם בחללו של עולם תמשיך לנסר השאלה מדוע רק החרדים והדתיים נושאים בנטל לימוד התורה?! שכן ההסטוריה הקצרה הוכיחה שגם לחילונים אין קיום כיהודים בלי יסודות בלימוד תורה.

 

 

אני מקווה שעניתי לך הן על הנקודות המסקרנות אותך, והן אלו המציקות לך.

 

אני מתנצל על העיכוב הרב בתשובתי. מה שהלב חושק הזמן עושק. אך אתה יותר ממוזמן להמשיך לברר ולשאול אם משהו לא בהיר דיו או אף בעניינים אחרים.

 

בברכת התורה העם והארץ,

יחזקאל

[email protected]

———————-

 

 

שתפו בפייסבוק, באימייל או הדפיסו

גם לך יש שאלה מציקה?

הגיע הזמן שיקשיבו לך!

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן