מאת:

התפרסם בתאריך:

22/05/2015

איך זה שאלוקים תמיד היה?

שאלה מקטגוריה:

יש לי שאלות באמונה אני מאמין מאוד באלוהים ויודע שהוא קיים
אבל אבקש תשובות לשאלות איך זה שהיקום לא נגמר זה לא נתפס בראש
גם קשה לי להבין שהיה אל או משהו לפני כולם ותמיד הוא היה ותמיד הוא יהיה ואין זמן מבחינתו מאיפה הוא נוצר ועם לא נוצר איך זה הגיוני.

תשובה:

בס"ד

שלום לך,

משמח לקרוא כי אתה עסוק בליבון סוגיות אמוניות, ישנו פתגם חסידי על הפסוק האמנתי כי אדבר שאומר האמנתי – כי אדבר, רק כאשר אדם מדבר באמונה הוא הופך למאמין.

אתה פותח את דבריך בכך שיש לך שאלות באמונה. אך לאור ההצהרה שאתה מצהיר תיכף ומיד כי אתה מאמין ויודע כי השם קיים ברצוני לברר אתך האם אלו באמת שאלות באמונה? אם יתברר לך כי אינך יכול להבין זאת זה יערער את אמונתך? אולי אלו לא שאלות באמונה אלא תמיהה על היכולת המוגבלת שלנו להבין את העולם?!

כאשר ניגשים ללימוד סוגיות באמונה חשוב לזכור מראש כי לעולם לא נוכל להבין עד הסוף. מכיוון שהבורא הינו כה רם, אין לנו אפשרות להבין אותו רק דרך הכלים שהוא נתן לנו, כלי השכל המוגבל שלנו ואנו יכולים להכיר אותו רק דרך ההנהגה שלו את העולם.

כעת, ניתן להתחיל ולהתבונן על הבורא והבריאה. בבסיס אמונת הייחוד עומדת התפיסה כי הבורא הינו אחד. מה זה אומר אחד? אחד זה כולל את העובדה כי אי אפשר לחלקו לחלקים מפני שאם ניתן לחלקו זה אומר שהוא מורכב והבורא הוא אחד ואיננו מורכב. במציאות החיים שלנו בעולם כל חומר ניתן לחלוקה ולאיחוד. האם אנחנו יכולים להבין מה זה מציאות של אחד? הלוצאטו כותב על זה שאין לנו כל אפשרות להבין מה זה על דרך החיוב ואנו יכולים להבין מה זה רק על דרך השלילה, כלומר להבין מה זה מורכב ולדעת שזה לא הקב"ה.

בכלי שכלנו המוגבל, אנו יכולים להבין רק דברים שבנויים על פי הסדר המקובל בעולם. מרגע שנברא הזמן, המקום, הצורה, אנחנו לא יכולים לתפוס מה זה מציאות ממשית שאין בה מימד של מקום, מה זה עולם שאין בו מחזוריות של זמן ולפיכך אנחנו יכולים להבין את הדברים הללו רק על דרך השלילה. אנחנו יודעים מה זה דבר חולף – לא נצחי – מתכלה וכל זה זה לא הקב"ה. מה כן? על כך נאמר בגמרא חגיגה יג. במופלא ממך אל תדרוש.

חז"ל אומרים כי הבורא נקרא מקום מפני שהוא מקומו של עולם ואין העולם מקומו. בתפיסה הילדותית הילד חושב כי יש עולם, יש כדור הארץ ואח"כ הוא מבין שיש גם מערכות של כוכבים והקב"ה נמצא מעל זה ומנהל את זה, אבל המציאות שונה לחלוטין, העולם ואנחנו נבראנו בתוך הקב"ה. כאשר חושבים על כך בצורה כזו, יותר נוח לחיות עם נקודות לא מובנות דיין בבורא ובבריאה. כך יותר קל להבין איך זה שהיקום לא נגמר, כי הוא נברא בתוך הבורא האינסופי הממשיך במעשה הבריאה האינסופי.

זכור לי ספר לבני נוער העוסק בדרכו הייחודית בנושא של זמן, הספר נקרא 'מומו' ונכתב על ידי הסופר הגרמני מיכאל אנדה. הוא לא פותר את השאלה מהי מציאות ללא מימד של זמן אבל הוא מעלה שאלות מעניינות בהתייחסות למושג הזמן ובעיקר בהתייחסות שלנו בני האדם למשאב היקר והמתכלה הזה.

המשך לדבר באמונה,

אשמח להמשיך וללבן עמך את הסוגיות הללו ואחרות,

 בהצלחה רבה,

 אליעזר

[email protected]

 

 

 

שתפו בפייסבוק, באימייל או הדפיסו

גם לך יש שאלה מציקה?

הגיע הזמן שיקשיבו לך!

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

תגובה אחת

  1. עצם זה שהיה זמן בו אלוקים לא החליט לברוא את העולם ורק לפני 6000 שנה הוא החליט לברוא אותו מעמיד את אותו במימד של זמן…הזמן שעדיין לא החליט לברוא את העולם והזמן בו החליט לברוא את העולם,אם אלוקים מעל מימד הזמן בהכרח שגם העולם שלנו קיים מאז ומתמיד כי לא היה ״זמן״ שאלוקים החליט לברוא אותו,ואם העולם שלנו קיים מאז ומתמיד כבר אין צורך בקיומו של אלוקים..

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן