The Butterfly Button
חסרים לי חברים מהעולם שלי

שאלה מקטגוריה:

הפגת תחושת בדידות - איך להפיג את תחושת הבדידות?

שלום,
אני בחור חרדי מודרני בשנות העשרים המוקדמות, מתחיל ללמוד באוניברסיטת בר אילן.
בנסיבות מסוימות נשרתי מהישיבה התיכונית אחרי שנה אחת בלבד, ומאז לקח לי זמן לחזור למסלול חיים תקין.
בסופו של דבר הצלחתי וכרגע אני מתמקד בלימודים האקדמאים (השלמתי את שעלי היה להשלים על מנת להתקבל לתואר).
לנושא – אין לי חברים. בלימודים עד כה החברה לא הייתה ממש דומה לי (בעיקר חילונית) ועל אף שבמובנים מסוימים היא לא רחוקה ממני, במובנים אחרים היא כן (לדוגמא מבחינת בילויים וכו).
יכול להיות שבשנה הבאה החברה תהייה קצת יותר מתאימה, אבל קשה לצפות מראש. בינתיים אני בחודשיים חופש מה שמחזק את הרגשת החוסר.
אציין שאני שיחסית קשה לו להיפתח, אבל זה פחות העניין לדעתי… העניין הוא בעיקר שמאז השנה ההיא בישיבה הקטנה לא באמת הכרתי אנשים שדומים לי… הכרתי בעיקר חילונים/חרדים בני ברקים.
בשורה תחתונה השאלה שלי היא איך/איפה אוכל להכיר אנשים מהעולם שלי? איך נראים בכלל חיי חברה של אנשים מהעולם שלי?

תודה רבה מראש!

תשובה:

שואל יקר,

שלומות.

לקח לי זמן רב להשיב לך ולא רק בגלל טרדות הזמן, אלא בעיקר מפני שהצפת בי מחשבות רבות.

אני רוצה לשתף אותך בסיפור אישי שלי. מאוד אעריך אם תקרא אותו כפתיח לתגובתי לשאלתך.

לפני כעשרים שנה בקירוב, נשלחתי על ידי מורי ורבי, הרב דן סגל, הידוע בכינויו, ‘המשגיח,’ ללימודי אבחון במכללת דוד ילין. היתה זו תקופה בה כמעט ולא היו אנשי מקצוע מהמגזר החרדי ובוודאי שלא מאבחנים חרדיים המחוברים לאוריינטציה החרדית.

המכללה בה למדתי היתה לגמרי תלושה מהווי החיים החרדיים. יתר על כן, במשך שלוש שנות לימודי אבחון, שכללו העמקה בתכנים הקשורים באופן ישיר לתחום החינוך המיוחד,ישבתי בכיתה המונה 35 נשים בגילאים שונים. יחד איתי היה גבר אחד בלבד מהמגזר הערבי.

(במהלך הלימודים התיידדנו, שמרנו על קשר ולאחר שנים מצאנו את עצמנו באותו משרד כמפקחים במשרד החינוך…)

שתי אנקדוטות חשובות ומשמעותיות נותרו לי מתקופת לימודים זו, אותם אני רוצה להעביר לך, כאמור:

א. באותה תקופה שימשתי כיועץ בישיבה תיכונית בה התחברתי לאחד מהמורים, מורה לשל”ח, רווק ותיק ומוערך. במהלך הלימודים התוודעתי לכך שאחת מהסטודנטיות שלמדה איתי, הינה בחורה דתית לאומית. , לאחר כמה שבועות מאז אותו ‘גילוי’, זכיתי לקבל ברכה מתחת לחופה כמחזיק תואר ‘השדכן’. אגב, מאז הם חיים ב”ה באושר ובאושר עד היום הזה…

ב. במשך שנות הלימודים,שמרה המכללה על ‘הווי תקרובת’- בכל שבוע היו הבנות מתחרות ביניהן מי תגיש אל שולחן הכיתה בזמן ההפסקה מנות מפוארות יותר של מוקרמים ועוגות כיד הדמיון והתנור הבא עליהן.מובן שלא טעמתי מאומה מאותן תקרובות. לא היה לי קל…. גם כשהגיע תורי, דאגתי לפנק את חברי וחברותיי בעוגות בחושות ורטובות ממיטב המאפים של מאפיית ברמן ואנג’ל המעטירות. ראיתי את מבטן ההמום .הן לא אמרו דבר עד שאחת מהן העזה לשאול אותי בתרעומת מדוע אינני אוכל מהתקרובת שהן מגישות. עניתי להן שכאדם חרדי אני נמצא בתוך מערכת חוקים והגנות שמאפשרות לי להיות מיוחד בדרכי שלי. כמובן שהמשכתי והסברתי להן בטעם ובריח את דעותיי בזהירות ורגישות.

שבוע לאחר מכן ועד סוף הלימודים, כולן ,ללא יוצא מהכלל דאגו להביא עוגות סגורות בכשרות מהודרת. הן נהנו מכך שהתחרות הסמויה נפסקה ולא רק מכך..

היו עוד אנקדוטות מעניינות שגרמו לדעתי לקידוש ה’ אולם בחרתי דווקא להביא לך דווקא אנקדוטות אלו כדי שתבין עד כמה משמעותי אדם יכול להיות גם כשהוא מרגיש בודד וללא חברה. אני כל כך מבין את שאתה מרגיש וחווה. הבדידות בה אתה נמצא היא אכן אמיתית. אך לבדידות זו יכול להיות ערך מוסף ומשמעותי מאוד.

חשוב שתנסה במצבך זה לנסות לזהות ערך מוסף זה מסביבך..

שים לב עד כמה אתה שונה מאחרים בכך שאתה נמצא במגמת התקדמות. אינך שוקט על שמריך.החלטת לתפוס את עצמך בידיים ולהתקדם רחוק יותר משאר החברה בה אתה נמצא במטרה לאפשר לחייך גיוון והעצמה. ברור שהדרך מלאה במכשולים.

בשבת האחרונה, חשבתי על כך שאתישב לכתוב לך מיד עם צאת השבת. לפתע ראיתי מדרש מעניין על הפסוק הראשון בפרשתנו, פרשת ראה:

ריבונו של עולם מצווה עלינו:” ראה! אנוכי מצווה אתכם היום….את החיים… את הברכה… ובחרת בחיים. -ריבונו של עולם מתחיל בפנייה אישית אליך, אלי,אל כל פרט ויחיד. ממשיך נותן/מצווה/מאפשר לכם… לכלל, לחברה כולה את החיים ואת המוות את הטוב ,את הרע. ושוב חוזר אלי ואליך בהמלצה אישית, חמה ואוהבת: “ובחרת בחיים”

המדרש כותב על כך משל לאדם שהיה יושב על פרשת דרכים ושני שבילים לפניו. המשל ממשיך ומסתעף אך ה’כלי יקר’ מייד מזדעק ושואל: הכיצד ,אם אדם אדם יושב על שתי דרכים מונחים לפניו שני שבילים? הרי דרך היא מקום מרכזי וגדול, שביל הינו מקום מעבר ליחיד, מקום פרטי ומבודד?

עונה על כך ה’כלי יקר’: אומנם נמצא האדם על פרשת דרכים. הוא מביט בחברה כולה , באנשים אותם הוא מכיר יותר או פחות, הוא לומד מהם, מתחבר אליהם אל מי יותר, אל מי פחות. הוא חושב, מתכוונן אל עצמו… ואז מחליט על חייו שלו ובוחר ללכת בדרכו המיוחדת לו. בשביל שאותו הוא בחר ואליו נשואות רגליו. בשביל זה הוא ילך עד ליעד האישי בו הוא בחר ואליו שאף.

גם אתה, בחור יקר, בחרת בדרך בהחלט מאתגרת ולא פשוטה. בחרת ללמוד ולהתקדם בדרכך שלך במקום למודים תובעני ודורש. אני משוכנע שלא קל לך! אולם היעד מול עינך.

אני מציע לך לנשום עמוק, להביט סביבך ולנסות לאבחן, ללא לחץ מי מהסביבה שלך נעים הליכות כמוך? מי רגוע יותר ומי פחות.מי תוסס יותר ומי פחות.מי מהחברים סביבך רגיש או אפילו מכונס בעצמו. נסה למצוא מישהו שדומה לך ‘בערך’, נסה לפתוח איתו בשיחה-לפתח איתו שיח ,להציע לו עזרה בתרגול או לבקש ממנו עזרה. זכור כי כרגע כל מי שסביבך מקהילת הלומדים נמצא בתהליך דומה לשלך, מי יותר ומי פחות. נסה למצוא מקהילת הלומדים שסביבך מי מהם המתאים לך באופן כללי .איתו נסה לפתח קשרי ידידות. אין צורך בחבורה של ידידים כאלו, חשוב שיהיה לך ידיד אחד איתו תוכל לחלוק תחושות ומחשבות ויתכן שלפתע תגלה שאתה לא לבד..

חשוב שתזכור שאתה הוא המחליט על חייך. אתה הוא שאזרת אומץ ויצאת ללימודים לא קלים בעליל! כל הכבוד לך! אני חושב שאתה אדם אמביציונר וגבוה! אני מאמין שלא כולם יוכלו להגיע לרמה כמו שלךללא מאמץ ניכר ועקבי, תהיה נחמד לכל אחד ממי שינסה להתחבר אליך ו’כמים פנים לפנים כן האדם אל האדם’.

מאחל לך הצלחה רבה בכל אשר תפנה.

עלה והצלח!!

ישראל א

<yisraelav@gmail.com>

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

2 תגובות

  1. באמת צורך,
    אפשר למצוא חברים אחרים שלא מעולם העבודה והלימודים.
    אני למשל מצאתי קבוצת וואסאפ שמאגדת בנות חרדיות – ממקומות ומקצועות שונים
    לקשרי חברות יציאות משותפות וכו’
    ידוע לי שגם יש “כולל”/שיעורים של בחורים חרדים בסגנון
    הצלחה..

  2. מזדהה, נמצא באותה הבעייה…
    באוניברסיטה הפתוחה האינטאקציה עם אנשים אפילו קטנה יותר.

    מקווה שישתפר בעזרת ה’.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

האם חייב בהכרח להיכנס לחברה מסוימת בשביל לעבוד את הקדוש ברוך הוא?
שלום לכם ותודה רבה על ההיענות העמוקה והרחבה, לפני פחות משנה זכיתי תודה להשם, לחזור בתשובה כשאני לוחם בצבא. כיום עדיין משרת ובעזרת השם כשאסיים השנה אני רוצה להיכנס לישיבה וללמוד תורה באופן מסודר וביישוב הדעת ולהקים בית יהודי כשר ולעסוק וללמוד תורה כמה שרק אפשר. מרגיש לי שאם אני...
המתקפות על החרדים -איך להתייחס לזה?
בשנים האחרונות וביתר שאת בשנה האחרונה, אני חש כי הציבור החילוני פשוט מתקיף אותנו בצורה בלתי נתפסת ממש. לא מתכוון לכולם חלילה, אבל כל ההפגנות בקפלן, מה שקרה בתפילה ביום כיפורים, מה שקורה עכשיו עם הגיוס, הקמפיינים הפוגעניים בבחירות לעיריות וכו’. בעינים שלי הקטן, החילונים אינם רואים שככל שהם מגדילים...
למה אנחנו לא עושים שירות לאומי?
יש לי ענין שמאוד מאוד קשה לי איתו כבר הרבה זמן, ועדיין לא קיבלתי תשובה שתספק אותי, אני בת 19.5 בלימודי ה ו בסמינר, ואני לא מבינה, למה אנחנו החרדים/ דתיים לא עושים שירות לאומי? אני מבינה את המורכבות שיש בצבא וזה ברור ומובן, אבל מה הבעיה עם שירות לאומי?...
הציבור שלנו צריך להתגייס?
תודה על האתר המחכים! אני בחור ישיבה ויש שאלה שמעסיקה כנראה הרבה בזמן האחרון. בנושא הגיוס ונשיאה בנטל. אני חושב שהתשובה שאנחנו בעיקר נותנים לצד השני שהיא, לימוד תורה לא פחות חשוב משירות צבאי יהיה אשר יהיה, כי יש עולם רוחני וגם בו צריך לפעול, ולכן צריך את שני הצדדים...
לאיזה זרם להשתייך?
קודם כל רציתי לומר תודה רבה על האפשרות שאתם נותנים להביע את הרגשות והשאלות דרך האתר עם מענה מקצועי ואדיב! וניגש לשאלה אנחנו משפחה עם חמשה ילדים שלא שייכת לשום מגזר לא למגזר החרדי ולא לדתי אנחנו שומרים תורה ומצוות וכשאן השאלה : לא פעם ולא פעמיים הילדים שלי שואלים...
הרב קוק וההתנגדות אליו אך לא למקביליו
יש לי שאלה שאני מנסה להבין בראי ההיסטוריה. הראיה קוק היה אדם גאון חרדי לאומי מחמיר שהייתה התנגדות אליו במיוחד בקרב העדה. שאלתי הראשונה היא נראה על פניו צביעות שכן הראיה קוק לא היה החרדי הציוני היחיד בדורו. המון היו חרדים ציונים כמו הרב אפשטיין,הרבנים מלצר,אדמורי רוז’ין,הרב כשר,הרב חרלפ,הרב פראנק...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
בטלגרם
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
דילוג לתוכן