אמא יקרה!
נושא השאלה שלך נסוב בהקשר של דפוס ההתנהגות ההמנעותי של ילדך.
את מתארת את בנך כילד מוכשר, מחונך, חכם אבל ביישן במידה שהדבר מפריע לתפקודו.
יתכן והסיטואציה בבית הספר המחישה לך עד כמה תלוי הוא בעזרה שלכם ההורים כדי להסתגל ולעשות את שנדרש ממנו, ועד כמה את/ם כהורים צריכים להתאמץ כדי להצליח לעזור לו.
בעצם, את מספרת כי מזה זמן שאתם מכירים אצלו את הנטייה להימנעות ואת הקושי בהסתגלות.
ככל התנהגות אחרת ניתן לראות התנהגות נמנעת כנמצאת על ציר רצפי אשר בקוטב האחד הוא מתקיים עם רמה נמוכה של נמנעות ומצדו השני רמה גבוהה של נמנעות. בהתבוננות על יכולת הסתגלות של ילדים נמדדת היכולת של ילד להסתגל לדרישות המציאות בכוחות עצמו (וכמה עזרה הוא צריך מה מבוגרים לשם כך),המהירות בה הוא מסתגל ואיכות ההסתגלות שלו.
קושי בהסתגלות בשל דפוס המנעותי יכול לנבוע מכמה סיבות.
חלק מהילדים פרופיל סנסורי לא מווסת המאופיין ביתר או בתת רגישות חושית או טונוס שירים נמוך.
הדבר משפיע על האופן בו ילדים אלו חווים את הגוף שלהם בעולם ועל תחושת הביטחון הנבנית בעקבות כך.
לפעמים מדובר בילד שחווה חרדת פרידה. מדובר במצבים שהילד חווה ואשר בעקבותיהם או בעקבות יחסי ההתקשרות עם הוריו הילד קולט כי לא ניתן לגמרי לסמוך על מבוגרים אחרים חוץ מהוריו וכי הכי טוב, בטוח ומוגן עבורו להישאר בביתו.
לחלק מהילדים חרדות שהם לא יצליחו לעמוד בדרישות המבוגרים ולא מכירים ביכולות שלהם.
אצל חלק מהילדים החרדה היא יותר בדגש חברתי. לילדים אלו קושי במיומנויות החברתיות והם חשים עצמם חסרי ביטחון וכלים במישור החברתי.
בגלל המשימה הגדולה המחכה לפתחו של בנכם עם עלותו לכיתה א', ובגלל הקושי הכרוני המלווה אותו, אני ממליצה על ברור מקצועי לגבי מקור הקושי שלו.
אני ממליצה על פנייה לאיש מקצוע בתחום כגון פסיכולוג חינוכי. ניתן גם לפנות לעזרה מקצועית דרך השרות הפסיכולוגי לילד שבעירכם. השרות הפסיכולוגי מתמחה בעבודה עם ילדים בגילאים אלו סביב נושאים כגון זה המעסיק אתכם.
מניסיוני, ילדכם עלול לעשות הרבה כדי להישאר בתוך הקונכיה שלו, כשהוא מנסה לשכנע אתכם שאתם המגינים הכי טובים שלו.
אנא, עבורו, אל תפלו ברשת ההימנעות שלו. עזרו לו לגלות שהוא יכול ושיש מבוגרים טובים אחרים שיכולים לעזור לו ולהיטיב עימו. עזרו לו באופן מקצועי.
בהצלחה רבה!
בתיה
[email protected]