שואלת יקרה שלום לך,

מתנצלת על האיחור בתשובה דבר ראשון רציתי לומר שממש נהניתי לקרוא את השאלה שלך, האנרגיה שלך צפה ועולה ממנה… את מתארת תכונה ייחודית שיש לך, של קסם אישי ויכולת יצירת קשרים בקלות עם כל אחד. זו תכונה מיוחדת ומקסימה, ואני רואה גם שאת כבר חושבת איך לנווט אותה בהמשך מבחינה מקצועית – לעבוד עם נוער בסיכון. את גם מודעת לעצמך, ומזהה את הנקודות המאתגרות שהתכונה הזו מביאה איתה.

תכונות הן כלים שקיבלנו למסע שלנו כאן בעולם, הן יכולות לספק מקור להרבה סיפוק והתקדמות, וכמו כל כלי – נראה לי שהדבר החשוב הוא פשוט לזכור שהוא כלי בידינו, ולא להיפך.

אני קוראת מהשאלה שלך שאת ממש מודעת לזה, ומזהה שני אתגרים שצפים לך: הראשון הוא איך להתמודד עם היכרויות חדשות ומלהיבות שלא תמיד הופכות לקשר ארוך טווח, והשני הוא הספק כיצד התכונה הזו תשפיעה על בחירת בן הזוג שלך.

אני חושבת שההבנה שתכונה היא כלי יכולה לתת פה כיוון מחשבה, ואני מצרפת פה עוד משפט שאני חושבת שהוא חשוב – ‘רגשות הם חלק משמעותי מחיינו, רק צריך לשים לב האם אנחנו מנהלים אותם או שהם מנהלים אותנו”.

ביחס לשאלה הראשונה שהעלית, אני חושבת שהרגשות שלך נורמליים וחיוביים מאד. תחושת אהבה ורצון לקשר יכולה להתעורר בנו גם בלי היכרות ארוכת טווח, ולפי מה שאת מתארת, יש לך יכולת לראות פנימה אל הנפש של השני, גם אם מבחוץ הוא משדר דברים שמקשים על יצירת הקשר, יש לך יכולת להמס את הקרח ולדבר פנימה אל הנפש. כך שגם היכרויות קצרות טווח, עשויות להיות משמעותיות ועמוקות עבורך.

אני חושבת שהשאלה היא בעיקר מה עושים עם הרגשות האלה, איך מנהלים אותם בלי להיות מנוהלים על ידם.

וכאן אני רוצה להפנות אליך כמה נקודות למחשבה-

איך אפשר להפוך היכרות ראשונית – לארוכה ומעמיקה יותר? אולי כדאי באמת לקבוע צורה להמשך הקשר – לקבוע לדבר בטלפון, אולי אפילו לחשוב על פעילות משותפת: הליכה משותפת לשיעור או לסדנא, או לימוד משותף…

מה לדעתך מבדיל בין חברות ארוכה ויציבה לבין חברויות קצרות? או במילים אחרות, כמה מקום ופנאי יש לנו עבור קשרים? האם כל קשר חייב להיות ארוך כדי להיות משמעותי עבורנו? אולי תמצאי שלא מתאים לך להפוך כל קשר לחברות יציבה וארוכה, ויש דווקא קסם בלאסוף רגעים כאלו, של שיחות עומק. אני מבינה שאת מרגישה מין תחושת קטיעה של ”איך יכול להיות שדיברנו כל כך פתוח ומעמיק ופתאום זה נגמר”,

הייתי מציעה לך לנסות לדמיין שוב את סוף ההיכרות שלך עם מישהי שפגשת ודברת איתה שיחת עומק כמו שתיארת ולחשוב מה היית אומרת לה לו היית יודעת שהיא גרה לדוגמא בארץ אחרת, משהו כמו ”אני ממש שמחה שפגשתי בך, למדתי ממך המון והכרתי בך אישיות מיוחדת. גם אם לא נדבר יותר, השיחה שהייתה לי איתך תישאר משמעותית עבורי”. כמובן זה רק כיוון כללי, הניסוח יכול להשתנות…

וברובד תוך אישי יותר, את מספרת שאת חושבת לעבוד עם נערות בסיכון, נראה לי שזו הבנה מאד יפה לחוזקות של התכונות שלך ואיך אפשר להשתמש בהן לטובה, הייתי מציעה לך לנסות עוד להעמיק ולחשוב, איפה עוד במהלך החיים היומיומיים את יכולה לעשות שימוש בכלי המדהים הזה שיש לך, של יכולת התבוננות מעמיקה אל הנפש, בלי להתעכב על תכונות חיצוניות מאתגרות. איפה זה יכול לבוא לידי ביטוי במעגלים הקרובים והמוכרים אלייך, ולהעשיר את חייך?

לשאלה השניה שלך על בחירת בן זוג,

אני מסכימה איתך שיש אלמנטים שדומים בין היכרות עם חברות לבין היכרות עם בן זוג פוטנציאלי, עם זאת אני חושבת שיש גם הבדלים משמעותיים.

בשידוכים את תיפגשי בעז”ה עם בחורים לאחר בירור ובדיקה ראשונית האם הרקע והאישיות של הבחור עשויים להתאים לך, כך שכבר נקודת המוצא שונה מאשר להכיר מישהי באירוע וכדומה,

מעבר לכך, בבחירת בן זוג יש הרבה מאד גורמים שפחות משמעותיים בהיכרות עם חברה, אבל כן עשויים להיות חשובים בבניית הבית שלך.

הייתי מציעה לך לנסות לחשוב – מה יכול להפוך קשר בין בני זוג לארוך ויציב, מה התכונות שאת מעריכה ושחשובות לך באנשים הקרובים אליך.

אני חושבת שאחרי בירורים על הרקע, ואחרי שיש לך מודעות לבדיקה האם הבחור אכן הוא בעל התכונות שאת מוצאת כחשובות עבור בניית בית בכלל ועבורך בפרט, הרי שהתכונה שלך של מציאת חן ויכולת יצירת חיבור רגשי – היא תכונה מבורכת ומדהימה בבניית בית, שיכולה להפוך את התקופה הזו למיוחדת ומלאת התרגשות ושמחה.

בהצלחה גדולה לך

אם תרצי להמשיך לדבר על הנקודות שהעליתי אני כאן,

esti05484@gmail.com

אסתי.