מאת:

התפרסם בתאריך:

01/02/2021

למה דווקא בתקופה שאנחנו מאורסים צריך לשמור על גבולות בקשר?

שאלה מקטגוריה:

הייי
קודם כל אין עליכם בעולם נותנים את כל הכח כל יום כל היום
אם צלחתי את תקופת השידוכים זה היה פשוט בזכותכם שליחים נאמנים מאת בורא עולם…תודה להשם
רציתי לברר למה דווקא בתקופה שאנחנו מאורסים צריך לשמור על הרחקות ולדבר רק פעמיים בשבוע ולהיפגש אחת לשבועיים(כל אחד לפי מנהגו)
כי לפי "ההיגיון" אנחנו אמורים להכיר עכשיו אחד את השני ולא להתבייש כדי שלא יהיה קשה אחרי החתונה…
אני ממש בעד כל ההרחקות אבל רוצה חיזוק וחידוד…
וגם איך אפשר להתחבר ולהכיר אחד את השני גם "מרחוק"
אודה לעזרתכם
תודה רבה רבה

תשובה:

כלה יקרה, מזל טוב!! שיהיה בניין עדי עד עם יסודות איתנים של תורה ויראת שמיים, אהבה ושמחה כל הימים. מעריכה מאד את הפנייה שלך במיוחד, גם בתקופה הזו הקצרה והעמוסה, את לא מתפשרת על בינוניות ולא פועלת על 'עיוור'. רוצה לחיות מתוך חיבור ועומק. אמן. את מבקשת להבין מה עניין ההרחקות בין האירוסין לחתונה. הרי מצד 'ההגיון' נכון לחזק את הקשר דווקא בזמן הזה כדי להגיע מוכנים לחתונה בתחושת קרבה ולא להתרחק. יקירתי, אני מאד מבינה את התחושות שלך, הן טבעיות לתקופה הזו, חוסר הבהירות והבלבול בנוגע לקשר מאפיין את השלב הזה של טרום חתונה. והתקופה הזו היא אכן מורכבת ולא פשוטה, הקרבה והריחוק משמשים בה בעירבוביה: הזמן שעובר מקרב אותך אל יומכם הגדול, יום הנישואין והקשר הרגשי מתחזק, יחד עם זה יש הרחקות והגבלות שנועדו לשמור על ריחוק. ובאמת, זה מהותה של תקופת האירוסין, הריקוד העדין הזה בין ריחוק לקרבה, מצד אחד להרגיש יותר בטוחה בקשר, להכיר יותר, לשמר את הרצון בקרבה מצד שני להקפיד על ההגבלות וההרחקות. כל זוג יתן משקל אחר לריחוק או לקרבה, ולכל החלטה כזו יש רווח והפסד. אני מבינה מימך שאתם בחרתם לשמור על ריחוק משמעותי ואני רוצה לחזק אותך מאד, אמנם זוהי החלטה לא פשוטה ליישום ולעיתים שכיחות לא מחזיקים בה כפשוטה, אך עצם קביעת הגבול היא בעלת משקל רב לבנין הבית בקדושה. השמירה על ריחוק לפי הכללים (כל אחת לפי מנהגה) היא הנסיון להתוות דרך כיצד לאזן בין הריחוק לקרבה, לתת הנחיות לריקוד.. מצד אחד חשוב לחזק הקשר על ידי שיחות משמעותיות ועמוקות, להכיר את הצד השני יותר (ברובד מסוים מאד( ומצד שני סייגי הריחוק המחמירים שציינת משמשים כגדר שמרחיקה מהתהום, ועוזרים ומקלים על שמירת הגבולות ההלכתיים. אכן, זוהי התמודדות, להמשיל את השכל על הלב כשהכל מאד סוער זה גבורה של ממש . אני מציעה לך לראות בהתמודדות הזו העמדת יסוד משמעותי לבניין הבית היהודי, יסוד האיפוק. אתם מתרחקים על מנת להתקרב. אני חושבת שאפשר לדמות את זה לתבשיל- הריחוק משמר את הקשר על חום נמוך, הקשר 'נאפה' בקצב איטי אבל בטוח. לעומת זאת קרבה גדולה בתקופה הזו היא כמו להכניס לחם בחום גבוה, נראה אפוי אבל מבפנים ממש לא. לשני בני הזוג, תדירות גבוהה של שיחות ומפגשים מעלה את רף הציפיות לקרבה רגשית ואת הצורך בקרבה פיזית, והחתירה לקרבה גדולה לפני הנישואין עלולה לגרום להרבה תסכול וקונפליקטים שאפשר לייתר אותם. ועדיין אפשר להינות מהתקופה הזו, ולהיות בשמחה להבין שזה מהותו של הקשר, ויש לזה חן מיוחד. הציפיה וההתרגשות לשיחה למפגש יכולות להיות יתרון גדול מאד, וזכרון מתוק לעוד הרבה שנים טובות של נישואין מאושרים. ממליצה לך לקרוא את הספר של הרבנית רות טולידאנו שמסבירה במתק שפתיים ובצורה מכבדת ונעימה על עניני ההרחקות בתקופת האירוסין יקרה, מאחלת לך קשר קרוב ומחובר מתוך אהבת אמת והשראת השכינה תמר ש.

שתפו בפייסבוק, באימייל או הדפיסו

גם לך יש שאלה מציקה?

הגיע הזמן שיקשיבו לך!

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן