שלום לך שואל יקר מאד.
ראשית אני שמח שפנית, ניכר שהיכולת להיעזר קיימת אצלך כפי שסיפרת שנעזרת ואתה ממשיך להתייעץ, ותודה רבה על האמון שאתה נותן בנו זה לא מובן מאליו ואני מקווה שנצליח להצדיק את האמון הזה.
יחד עם זאת, הוצאת פרטים רבים מתוך הסיפור מפני החשש וחוסר הרצון להיחשף. דבר זה הוא כמובן בסדר גמור וזכותך אך ייתכן שהתשובה שאכתוב לא תתאים בדיוק למה שאתה צריך כיוון שכאמור חסרים פרטים רבים על מהי ההטעייה ואיך היא תלויה בך כמו גם היכן אתה היום. אז תקח לך את מה שמתאים ומה שלא תרגיש חופשי לזרוק.
אז אתייחס לפרטים שכן כתבת, אתה מתאר את תחושת חוסר הביטחון שמלווה אותך אל מול מערכת נישואין בפעם השניה, במיוחד לאור העובדה שחיי הנישואין שהיו לך לא עלו יפה. חשש זה מובן והגיוני כמו המשפט שאומר "מי שנכווה ברותחין נזהר בפושרין".
אך אני רוצה לדבר איתך רגע על מהותם של חיי נישואין באופן כללי ומקווה שמתוך כך יתבררו דברים שיועילו אף לך. חיי נישואין הם בעצם לוטים בערפל מראשיתם אך חוסר הבהירות בדבר ההצלחה שלהם ממשיכה ללוות זמן רב. הסיבה לכך היא שהצורה שבה אנחנו מתחתנים היא לפני שהחיים עצמם מתחילים, אנחנו בוחנים בכלים שלנו את מה שאנחנו יכולים לבחון ועל פי הנתונים העולים כמו חכמה יופי נשיאת חן תחומי עניין משותפים חזון לעתיד דומה אנחנו בוחרים להתחתן.
בעצם, הבחירה הזו משקפת את הרצון לנישואין אך יותר מזה היא משקפת את המוכנות להיכנס למסע עם בת הזוג אל עבר הלא נודע, החיים מזמנים לנו אתגרים והתמודדויות שאי אפשר לחשב אותם מראש. אנחנו בוחרים את אתגרי הצמיחה והחיים לעבור עם האדם הזה דווקא.
לרוב, אתגרי החיים שבאים לידי ביטוי בחיי הנישואין יהיו מול המקומות המורכבים שלנו שדורשים עבודה, שאם לא כן לא היה לנו כלל אתגר בהם והם היו נהפכים לסתמיות בחיים עצמם. למשל: אם פתאום יש מינוס בבנק, אתה שמתאר חשש מפני חוסר ביטחון והלא נודע יתכן שתחווה חרדה יותר מרעייתך מול מצב זה.
מחשבות אלו אין מטרתם לייאש אותך אלא להתבונן איתך ביחד על מהות הבחירה שמתלווה לחיי נישואין, הבחירה להיות יחד אל מול הלא נודע, לצעוד בחיים המשותפים.
איני יודע אם חווית זאת בחיי הנישואין הקודמים שלך אך היכולת להישען אחד על השני ברגעי קושי ואתגר והצמיחה יחד על ידי התמודדויות והצלחות שונות בתוך החיים מניבים חווית חיים טובה בהרבה מאשר לבד, כזו שמאפשרת לשים את 'אני' שניה בצד ולחוות חיים מאושרים ושלמים יותר של 'אנחנו'. כמו גם היכולת לשאת את הפחד מפני הלא נודע ואזורים נוספים ושונים ומורכבים שלך ושל רעייתך לעתיד בעזרת השם, לא לבד אלא יחד עם עוד מישהו.
אין ספק שבחירה זו דורשת אומץ ובגרות אך הבחירה הזו גם מצמיחה ומאפשרת למרות ובגלל האתגרים שהיא מביאה עימה.
אני בטוח שהיכולת שלך להיעזר ולעבוד על עצמך תלווה אותך גם בחיי הנישואין ולמרות שאלו הם חייך שאתה תבחר ותחליט אתה גם יודע שאתה לא לבד, גם אם יש ציפיות שלא עולות בקנה אחד עם מה שחשבת גם אם החשש מהטעיה מעכב את רגלייך, אתה יכול לפנות לקבל עזרה, איזו הקלה!
נקודה נוספת שעלתה לי מדבריך היא ההסתכלות על הדבר הכולל 'נישואין 'חתונה' אלו מילים גדולות ומשמעותיות אך הם מורכבות מאירועים קטנים, פגישה ועוד פגישה בחינה אם טוב לי, אם בדקתי את מה שבכוחי לבדוק ואז עוד פגישה ואז תקופת אירוסין ואז חיי נישואין שמורכבים מעוד יום ועוד יום שבכל כל רגע ויום כזה הוא לשנות את אותם חיי הנישואין הגדולים למקום טוב יותר. חיי נישואין אינם רגע של החלטה אלא דבר חי ונושם שאנחנו חיים ומתחזקים אותו בקביעות וממילא יש בהם רכיב דינמי ומשתנה לאורך הזמן.
ובגדול הכל הפיך, אם הולכים בקטן.
ההליכה בצעדים קטנים עוזרת לתחושת הביטחון כיוון שהיא מסתכלת רק על המדרגה הקרובה שלפניך ולא על יותר מזה, ומולה אפשר יותר לראות את הדבר הנכון. כאשר אתה בפגישה שניה השאלה שעומדת כעת היא לא מי יקום להחליף טיטול לילד בלילה או איפה קונים דירה, אלא האם נחמד לכם יחד? האם אתה מרגיש שאתה יכול לסמוך עליה?
נקודה נוספת היא האמון, אפשר לומר בביטחון כמעט מוחלט שחיי נישואין תלויים במידת האמון שבני הזוג רוחשים זה לזו. אמנם, בשבילך לפתח יחסי אמון יכול להיות תהליך מורכב, אך זו אמורה להיות השאיפה שלך, לא לבדוק את אשתך אם היא בסדר או לא באורח קבע אם היא מטעה אותך או לא, אלא לסמוך עליה ולבטוח בה על ידי נתינת אמון שהיא פה לטובתך.
שוב, זה לא כפתור שלוחצים וזה נהיה ברגע, אבל זהו תהליך אפשרי וחשוב, ביטחון של מאה אחוז אי אפשר להשיג, אך האמון הוא הביטחון בטוב שבבני האדם ובכלל זה אשתך שרוצה עוד בטובתך, תכונה זו למרות שהיא נפגעה צריכה לשוב ולחזור אל חייך.
נקודה נוספת שקשורה באופן ישיר לדברים שנאמרו עכשיו היא שלא תמיד דברים לא טובים חוזרים. זאת אומרת שלנו, בני האדם, ישנה נטיה לייצר ערוצי חשיבה על סמך התנסויות העבר שלנו, אם מישהו הטעה אותנו אנחנו מייצרים חשש מול כל אדם שמא הוא יפגע בנו, אך למרות עוצמת החוויה אנחנו יכולים לשוב ולבחון האם באמת העולם היה מטעה כלפינו? האם האנשים שסביבי ובהם נעזרתי הטעו אותי? הסתכלות על חוויות טובות אלו יכול לייצר ערוץ חשיבה חדש, שטוב אולי לחשוש מפני הטעיה אך הטעיה היא לא התכונה הבסיסית בקשר עם בני אדם אלא ההפך הוא הנכון, בני האדם הם טובים, נותנים אמון וראויים לאמון.
אני מאחל לך מכל הלב את מציאת הזיווג הנכון לך וחיי נחת ושלווה מעצימים ללא הטעיות וחששות.
בכל מקרה אם תרצה תמיד תוכל לשאול שוב או להרחיב במייל שבתחתית הודעה זו או באתר אקשיבה. אנחנו פה בשבילך.
צביקה
[email protected]
