מאת:

התפרסם בתאריך:

08/12/2021

הרצון היחיד שלי הוא לסיים את הנישואין האלה

שאלה מקטגוריה:

שלום
ראשית תודה על הבמה הנדירה
לעניני, אני נשואה 10 שנים, יש לנו 5 ילדים.
אני חושבת שהפערים שלנו התחילו דיי מהר, ונבעו מכך שעומס החיים לא איפשר לנו להתחיל את החיים כיו שצריך ולבנות את הזוגיות.
בנוסף החיים שמהם באתי היו לא פשוטים.
עם השנים הפערים בינינו גדלים יותר יותר
מבחינה דתית הוא מקצין ואני נחלשת
מבחינה זוגית אין לי ממנו מספיק כמו שאני זקוקה, אני זקוקה להמון ביטויי אהבה כנראה בגלל הרקע שממנו הגעתי.
אני לא מרגישה שאני אוהבת אותו, אני יושבת שבתחילה כן אהבתי.
אני לא חושבת שהוא אוהב אותי.
מבחינת הבית אין לי כמעט עזרה ממנו.
לצערי אני פוזלת החוצה, כיון שהוא לא מענין אותי כתהליך מכך שהוא לא מספק אותי ולא רואה אותי.
ניסיתי לפני כשנתיים ללכת ליעוץ, הוא כמובן לא מוכן ללכת, כשהלכתי לבד זה יצר בעיות נוספות והוא לא מוכן שאלך ליועצת הזו יותר. תכלס אין לי שום רצון ללכת.
הרצון היחיד שלי הוא לסיים את הנישואין האלה. אני לא עושה את זה כי אני פוחדת מהצעד הזה. אני חוששת להתמודד עם 4 ילדים לבד, ואני לא בטוחה בכלל שזיווג הבא יהיה טוב אז להשאר איתו ולהיות בודדה או להיות בודדה לגמרי לא יודעת מה עדיף.
בנוסף אני אחרי 5 הריונות קשים לא רוצה ללדת עוד נכון לעכשיו, הוא לא מוכן לשמוע על אמצעי מניעה, מבחינתו זה יהרג ואל יעבור, כשהקושי הנפשי שלי מההתמודדות עם החיים, ההריונות, והזוגיות לא משנים מבחינתו.

אני בודדה מאד. הבדידות מוציאה ממני המון תסכול ואף כאב פיזי. אני מוצאת את עצמי לאחרונה עם דמעות בעיניים לעיתים קרובות, כמעט כל יום.
כבר ממש קשה לי כך.
אשמח לעזרתכם. תודה!

תשובה:

שלום יקרה, המכתב שלך מלא דמעות, ויחד איתך גם אני דמעתי כשקראתי את תמונת החיים שלך. בהשראת חנוכה ניסיתי לחפש מעט מן האור אבל לאן שהסתכלתי ראיתי כאב. בזוגיות, בעבר, ברוח, בעומס החיים. בתוך החושך מהבהבת מולי להבה קטנה וזו את. אני מאמינה שהרצון שלך לחיות אחרת ולא להמשיך כך הוא קרן האור. את לא מסכימה להמשיך כך, ומשהו בך קם ואומר: די, ככה אני לא אמורה לחיות. וזה קול בריא ונכון שרוצה בשינוי. האם את יכולה להגביר את הווליום של הקול הזה עד שהוא יחולל תפנית בחייך? ברור לי שהקב"ה לא רוצה אותך בוכיה וסובלת. הוא נתן לך את החיים האלה כדי שתבני את עצמך ואת המשפחה שלך עם חיוך בלב. זה בסדר שיש תקופות קשות ורגעים קשים במהלך הדרך, אבל צריך שיהיה בחיים איזשהו תהליך ודרך. אני מקווה שהמכתב שלי יעזור לך לקחת את הרצון שלך שהחיים ייראו אחרת, ולתעל אותו לשינוי משמעותי. אני רוצה להתחבר אל הבדידות שלך. זה כל כך קשה להרגיש לבד לבד, נושאת על הכתפיים את כל סימני השאלה. הולכת עם זה לישון וקמה עם זה ליום נוסף של בדידות. הלוואי ויכולתי ללחוש לך שלא, את לא לבד, זה רק נראה לך. אבל זה לא יהיה נכון. את לבד לבד. אני כואבת את זה איתך, וזה נשאר רק שלך. ועכשיו לאן לקחת את הלבד הזה? נראה לי שאין לך ברירה אלא לקחת את הלבד הזה למקום של אחריות על החיים שלך, כי אם אין את לך מי לך. יש מאחורייך ילדות ולצידך התמודדויות לא פשוטות, ואפשר כל החיים לשבת לבכות על מה שאין. אבל בסופו של דבר רק את יכולה להרים את הסיפור הזה, ובעצם כבר התחלת, עובדה שכתבת את המכתב שלך. את רוצה אהבה, שותפות וקירבה בחייך – קומי ותיצרי אותן, אפילו אם זה נראה לך ממש יש מאין. את רוצה להתקדם? את חושבת שייעוץ יכול לעזור? את מבינה שבמצב כזה לא ראוי ולא אפשרי להביא ילד נוסף לעולם? לכי עם ההבנות שלך. תהיי לעצמך חברה טובה ומחזקת, כי כרגע את היחידה שיכולה לעשות את זה. אני מדגישה 'כרגע' כי זה עשוי להשתנות. אולי בהמשך הדרך תכירי מטפלת טובה שתקל עלייך את המשא, אולי תכירי חברה שתדע להקשיב ולהשתתף, ובהמשך גם הקשר הזוגי ימלא אותך יותר, כפי שאמור להיות. בכל אופן, הדבר המשמעותי ביותר כאן הוא האמירה: אני רוצה לשפר את חיי! אני הולכת להשקיע בעצמי! כתבת משפט חריף וחד: הרצון היחיד שלי הוא לסיים את הנישואין האלה. אני מחזקת אותך ותומכת בך בכל לב: את הנישואין האלה, המדולדלים, המיובשים, המצומקים והנבולים – סיימי כמה שיותר מהר! במקום זה תבני לך נישואין שיש בהם אהבה וסיפוק, וכנראה שכשתהיי קצת יותר מאושרת יהיה לך יותר קל לחזור ולהתחבר גם מבחינה רוחנית. יכול בהחלט להיות שאת הנישואין הנפלאים האלה את יכולה לבנות עם הבעל הנוכחי שלך, לא צריך להתגרש בשביל לסיים נישואין מתים. אפשר לשקם ולבנות בכל יום מחדש. אני בעצם מנסה לומר לך, שמה שלא יהיה ובכל דרך שתבחרי ללכת בה – את תצטרכי לקחת את גורלך בידייך. כדי להתגרש צריך להיות אישה מאוד חזקה, לא סתם זה נראה לך מפחיד לגדל ילדים לבד ולפתוח פרק ב'. אבל גם כדי להיות נשואה באושר את תצטרכי להיות חזקה. להיות חזקה זה אומר לקחת אחריות, ליזום, להתגייס, לעשות שינויים, לא לוותר על החלומות ולא להפסיק לחפש דרכים כדי להגשים אותם. קל לכתוב, אבל לא קל לקום ולעשות. להרים את עצמך במו ידייך ולנהל את הפרויקט הכי גדול שהוא החיים שלך, ולבד. לכן אני חושבת שמגיעה לך עזרה. זה כמו שעסק קטן יכול לעשות את הנהלת החשבונות לבד, אבל עסק גדול מחזיק יועץ כלכלי. העסק שלך רציני ביותר, וכדי שהוא יצליח מישהו צריך להשקיע בו את כל כולו. המישהו הזה יכול להיות את, ובהחלט מגיע לך לקבל ליווי, יעוץ, טיפול, הדרכה, לא חשוב איך תקראי לזה. האם ינחם אותך לדעת שפגשתי לא מעט נשים כאובות ושבורות לב שקמו בגבורה והפכו את חייהן לטובים? האם יחזק אותך לחשוב על הילדים היקרים שלך, שכל כך זקוקים לאמא מאושרת? האם יעודד אותך להיזכר שיש לך אבא בשמים והוא יודע מה את עוברת, וקורא לך "התנערי מעפר קומי, לבשי בגדי תפארתך"? אולי עכשיו זה נראה לך קשה, אבל לחיות עם דמעות בעיניים זה עוד יותר קשה. אני רואה אותך בעיני רוחי קמה ואוספת את כל הכוחות שכבר מזמן שכחת שיש בך, ולוקחת על עצמך את התפקיד הגדול לעשות אותך למאושרת. נגבי לעצמך את הדמעות מהעיניים, יקרה ואהובה, ולכי להשקות בהן את חלקת האלוקים הקטנה שלך. שלך בברכת הבית, ברוריה

שתפו בפייסבוק, באימייל או הדפיסו

גם לך יש שאלה מציקה?

הגיע הזמן שיקשיבו לך!

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

2 תגובות

  1. איזו תשובה רגישה ונוגעת ללב, מלאה בחכמה אבל מהמקום הכי פשוט וכנה, בלי התחכמויות.

    משפט הסיום כל כך עוצמתי:
    "נגבי לעצמך את הדמעות מהעיניים, יקרה ואהובה, ולכי להשקות בהן את חלקת האלוקים הקטנה שלך".

    במילים אחרות – שואלת יקרה, פשוט תתחילי להשקיע בעצמך, לחיות את החיים מתוך דאגה לעצמך, אבל לא למרות שאת לבד, אלא דווקא בגלל שאת באמת לבד!

  2. את לא לבד בתחושות האלה..
    טיפול וליווי צמוד עוזרים מאד.. תתמקדי בזה..

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן