שלום לך

תודה רבה על שאלתך, והתנצלות כנה על עיכוב המענה. הלוואי שתוכל להמשיך ולהתחזק במסלול שבו אתה הולך, וכי אף אשתך תצטרף אליך במסע.

השאלה אכן מעלה דילמה קשה ביותר, בין שני ערכים חשובים ובסיסיים: שמירת שבת מחד, וחיי משפחה מאידך. בעולם אידאלי מתח כזה אינו קיים. חיי הדת וחיי המשפחה הולכים יחד בהרמוניה מלאה, ויתרה מזו – חיי המשפחה הנם חלק מהותי בתוך חיי הדת, ובתוך השבת בפרט: אינה דומה שבת כאדם בודד, לשבת בחיק המשפחה.

אך מה נעשה, והעולם שבו אנו חיים אינו עולם מתוקן ואידאלי, אלא עולם מורכב ומסובך, המעלה בפנינו אתגרים קשים ודילמות שהיינו מוותרים עליהם בשמחה רבה. השבת היא מיסודות הדת, וחלילה להקל בה ראש. מנגד, פירוק משפחה הוא דבר קשה לכל המעורבים, מה עוד שאתם אוהבים אחד את השני ורוצים לקיים את הקשר הזוגי ואת שלמות התא המשפחתי. כמו כן, טובת הילדים – הגשמית והרוחנית גם יחד – היא כמובן שלמות המשפחה.

במצב זה, השאיפה תהיה לפתור את הדילמה בצורה שאין צורך להכריע הכרעה חדה בין הצדדים – בין המשפחה לבין השבת. אתם לא תהיו הזוג הראשון שמקיים חיי משפחה תוך חילוקי דעות, לעתים חריפות, בנושא הדתי. אני אישית מכיר זוגות המשלבים יחד בעל חילוני ואישה דתית, או להפך, כאשר כל אחד מכבד את השני, את בחירותיו ואת אורחות חייו. המצב אינו אידאלי, והזוג נדרש לקבוע כללים בנוגע לשאלות עדינות (כגון חילולי שבת שונים בתוך הבית) – אבל הוא אפשרי.

לפעמים זוגות אלה מגיעים למשבר בנוגע לילדים: באיזה מסלול חינוך ילמדו? במקרה שלכם, נדמה שזו לא תהיה בעיה קשה, שכן הילדים יחסית גדולים, ובמידה רבה יוכלו להחליט לעצמם על המשך דרכם. בנוסף, אתם כבר רגילים לאורח חיים דתי, למעט השבת, כך שהמרחק ביניכם קטן, יחסית.

במסלול האמור נראה שאין מקום, לפחות לא בשלב הזה, לניסיונות מצדך לשכנע את אשתך בצדקת דרכך. כעת, בזמן שאתה עובר שינויים שאשתך מתקשה להכיל, יש להקפיד על הכיבוד ההדדי, ללא ניסיונות שכנוע של כל צד. עליה לכבד אותך בכך שאתה מקדש על היין והולך לבית הכנסת, ועליך לכבד אותה גם כאשר היא נוסעת לים או יוצאת לבלות.

נכון, אתם לא תוכלו לעשות את הכל ביחד ביום השבת. אבל תוכלו להגיע די קרוב לכך. אין מניעה שתיסעו יחדיו לחו”ל, למשל, כאשר גם בשבת תבלו יחדיו, למעט בילוי הכרוך בחילול שבת. זה לא בהכרח יהיה קל עבורה. אבל זה גם לא יהיה קל עבורך. אם היא תראה שאתה מוכן להקריב עבור הנישואין והתא המשפחתי, אני מאמין ומקווה שאף היא תהיה מוכנה להקריב למענם.

עד כמה שתוכל להקפיד לכבד את אשתך בבחירותיה (ושגם היא תכבד אותך בבחירתך), אין סיבה שהמתח סביב השבת יביא לידי פיצוץ הנישואין ופירוק התא המשפחתי. להפך, תוכלו להמשיך לחיות ביחד בשמחה ובאהבה, ועם הזמן, לאחר שתכיר את הנושא יותר לעומק, ייתכן שאשתך תחליט להצטרף אליך במסע. וייתכן שלא.

ועוד מילת אחת. תהליך ההתחזקות ביחס לשבת אולי מצטייר לך כדבר פשוט וטבעי. אני מניח שלאשתך אין אלו פני הדברים. אני מניח ששינוי הגישה בנוגע לשבת לא נעשה בחלל ריק, וכי הוא משקף שינוי יותר עמוק המתחולל בקרבך. קשה לבן או בת-זוג, לאחר שנות נישואין רבות, לראות את בן-הזוג משתנה מול עיניה. תפגין כלפיה הבנה, אהבה, ואורך רוח. קבל אותה כמות שהיא. תאמר לה שאתה מבין שזה לא פשוט עבורה, כי אתה מלא הערכה כלפיה בכך שהיא מקבלת את בחירתך, וכי אתה, מנגד, מכבד את בחירתה בלב שלם.

בדרך זו תוכל בס”ד “לקיים את שניהם” – גם את השבת וגם את התא המשפחתי. הלוואי, כאמור בפתח הדברים, שתוכל להמשיך ולהתחזק, יחד עם המשפחה, לקיים את כל תורת ה’ ומצוותיו, ללכת בדרך הישר והאמת, ולעשות נחת רוח לפניו תמיד.

בברכה ובהערכה,

יהושע

yehoshuapfeffer@gmail.com