שואלת יקרה. העלית פה סוגיה חשובה מאוד שהעסיקה אותי זמן רב. סוגיית חינוך הילדים שמספרת על סוגיה גדולה יותר שהיא הקשר הזוגי שלך ושל בעלך.
פעמים רבות הילדים מאירים לנו דברים שאנחנו לא שלמות בהם, דרכם אנחנו מתוודעות לרגשות נהדרים שלא דמיינו שיש להם עוצמות כאלה ודרכם אנחנו לומדות מה עדיין לא פתור אצלינו. אלו זיכרונות ילדות מכתיבים את ההתנהגות שלנו כיום. מה מכל מה שקרה לנו בעבר גורם לנו לחשוש בהווה.
זה נהדר ונפלא כי פתאום יש לנו בהירות וכלים להבין מה אנחנו באמת רוצות ומה באמת מפריע לנו אבל את כל התהליך הזה צריך וחשוב לעשות באופן מאוזן ואיטי כדי לא לפגוע ביקרים לנו מכל- בילדים שלנו.
העולם הפוסט מודרני של היום מציב בפני אנשים חושבים את שאלת המיקום שלנו באופן כמעט יומיומי. כשאני כותבת “שאלת המיקום” אני מתכוונת לכך שיש הכוונה רבה לבני האדם למקם את עצמם במרכז “אני צריך להקשיב ללב שלי” ” שברתי את המחסומים כדי להגשים את החלום שלי” “אני זה מי שאני ואתם צריכים לקבל אותי ככה” “מה את מרגישה זה מה שהכי חשוב” וכו’ וכו’. העמדה הזאת מנוגדת לחינוך היהודי (אני כותבת יהודי ולא חרדי בכוונה תחילה) שמחזיק בערכים חשובים של אחריות אישית, של ערבות הדדית, של זוגיות כקדושה ושל הורות כשליחות.
אני קוראת בשאלה שלך את השאלות הללו גם- האם לטובת הזוגיות עלי לוותר מה שאני חושבת שנכון לי? האם מה שאני חושבת שנכון לי זה באמת מה שנכון לילדים שלי? האם עלי לוותר על הנוחות שלי ולפעול לפי חוקים שאינם נכונים בעיני רק כדי לרצות מישהו אחר?
אני קוראת גם את מה שאת כתבת לאורך המכתב, את מרגישה אין לך פרטנר, אין לך למי להסביר למה זה נראה לך כל כך לא נכון, אין מי שיקשיב לסיפור הקשיים שחווית ויבין לעומק כמה זה מטריד אותך גם היום.
אני חייבת לומר לך שהשאלות לא פשוטות והסיטואציה לא פשוטה ולכן מה שאני כותבת לך הוא בגדר עצה אך את העבודה את תצטרכי לעשות עם ליווי מתאים כדי שהמקום הזה שאת נמצאת בו עכשיו יאיר לך ויגדל אותך ואת הזוגיות שלך ולא להפך.
השאלה הראשונה והפשוטה בעיני היא האם לילד טוב שם? הוא שמח ללכת בבוקר? יש לו חברים? הוא לומד דברים חדשים? אם לילד טוב זה יכול להרגיע אותך מאוד ולתת לך מרחב לעבד את מה שאת צריכה באופן אישי ולא למהר ללחוץ על בחירה של מוסד לימודים אחר. בזמן הזה את יכולה לעבוד ולבדוק איך את עוברת ממצב של אימא חוששת ודואגת למצב של אימא שמאמינה שהיא עשתה את המיטב למען ילדיה.
השאלה השניה היא למה ואיך הגעת למצב בו את כותבת שבעלך לא אמפטי אלייך? האם יש נקודת התחלה למצב הזה? האם סוגיית החינוך העלתה בך את התחושה הזאת בפעם הראשונה? או שבכלל מדובר בדפוס בזוגיות שלכם שבו את כל פעם מאפשרת לו להחליט ואת אינך שותפה בהחלטות הנוגות לבית/ לחינוך וכו’.אם יש נקודת התחלה כזאת כדאי לבדוק מה קרה שם? הרי שתינו יודעות שבלי שיתוף פעולה ויכולת להחליט על דברים ביחד, כעסים יצטברו.
לעניות דעתי אין דבר כזה “עצה איך לדבר עם גברים” כי יש הרבה מאוד גברים והרבה סוגים של זוגיות ואני לא יכולה לנחש איזה עצה תזיק ואיזו תועיל. אני יכולה להגיד לך מהניסיון שלי שהדבר הכי טוב הוא לנסות למצא את מה שמשותף לכם ומשם לצאת לדרך- מהם הדברים שאתם אוהבים לעשות יחד? מהם השאלות שאתם מסכימים על התשובה? מה השאיפה המשותפת שיש לכם לגבי הילדים? אחרי שתדעי את התשובות האלה 1. תרגישי יותר נינוחה ולא בתוך מלחמה 2. תוכלי לחשוב על דרך להסביר שבזוגיות יש שניים ואת בהחלט אחד מהם! ולכן אך טבעי הוא שתרצי שישמעו גם את קולך. אני מאמינה שאם בעלך ישכיל ויגיב באמפטיה לקושי האישי שלך עם מערכת החינוך ויבין שאת לא מתחברת לערכים הללו את כבר תרגישי נינוחה יותר ותוכלי אולי להבין גם את הצד שלו וממה הוא חושש. אולי הוא חושש שאם הוא לא ייתן לילדיו חינוך חסידי הוא למעשה מעודד אותם לחפש דרכים אחרות שלא עולות בקנה אחד עם הערכים והאמונות שלו? אולי הוא חושש מה יגידו בני משפחתו? אולי מה שמפחיד אותו זו את והדרך שבה את חיה בשלום עם אתיאיזם ואמונה בדרך?
אני יודעת שמה שאני עושה בכתיבת התשובה הזו זה לתת לך מלא שאלות, אבל אני מאמינה שהשאלות הנכונות הן התחלה של פיתרון ואני פשוט מקווה שתמצאי בתשובה שלי את השאלות הנכונות.
אני חושבת שאת אישה מאוד חכמה וזה מתבטא בעיקר ביכולת שלך לבחור בתוך קונפליקט. לדעת מה נכון עבורך באופן מעשי גם אם זה לא מסתדר עם כל התיאוריה. את יודעת לזהות מה מעיק עלייך בין אם זה בצביעות של אנשים מסויימים ובין אם זה בקושי שלך עם זה שנכנסים לך לארון הבגדים. כל אילו לא מובנים מאליהם ובעיני הם מוכיחים שאת אישה חזקה יותר ממה שאת חושבת. שיש לך יכולת להבין ולהכיל אך גם לדעת מה נכון בעינייך ובגלל זה אני לא חושבת שהילדים שלך בהכרח יראו “אימא דואגת וחוששת” אלא ייתכן שהם יראו אימא שידעה מה נכון לעשות. זאת התחלה של תשובה לשאלה “מה איתי”? כי זה באמת חשוב לדעת מה איתך, מהם הדברים שאת מוכנה לקבל ולעמוד בהם ומהם הדברים שלא. מהם הערכים שחשובים לך הכי הרבה ומהם הערכים שפחות. מהי בעינייך הורות טובה ומה את מוכנה לעשות בשבילה. את בדרך הנכונה ואני מאמינה שעוד קצת ואת תמצאי את המקום שלך בתוך הסבך ותרגישי טוב יותר עם מי שאת ועם הבחירות שלך. אני מקווה שאת יכולה להאמין בזה גם.
את מוזמנת לפנות אלי עם כל שאלה או סתם כדי לפרוק.
וכשתגיע השעה הנכונה אני ממליצה ממש לפנות להנהלת אקשיבה ולקבל המלצה על מטפל/ת זוגי מתאימ/ה לכם כדי שתוכלו לשאול ולהשיב יחד מתוך הקשבה אמיתית ואמונה הדדית שזה הדבר הטוב ביותר.
שלך
נועם
noam.shnoor@gmail.com