שואלת יקרה!

ראשית אני מתנצלת על העיכוב בשליחת התשובה,

השאלה הגיעה אלי מס’ ימים לפני סוכות. למרות שקראתי את השאלה והתחברתי לדברים העומס ומטלות ההכנה לחג לא אפשרו לי להתיישב לענות, כך גם הנחיתה ההדרגתית לשגרה…

עכשיו כבר עבר למעלה מחודש מתחילת הלימודים, אנסה שהדברים שאכתוב יהיו רלוונטיים עבורך ויתייחסו למצב שאת מתארת. בתקווה שאת מרגישה יותר טוב והמצב השתפר…

אולי גם התקופה של אחרי החגים עוזרת לי להיות להזדהות עם המצב שתיארת. חוויה של טוב , שמחה והתרוממות מתמשכים שבן לילה הופכים לצניחה לתוך השגרה האפרורית והתובענית. (שגם בה יש הרבה טוב)

ברגעי הטוב קשה ולא נח לחשוב על כך שהמציאות יכולה להשתנות ולהיראות אחרת, שיכולות להיות ירידות, שהן לא נעימות, אבל בקיומן כל עוד אפשר לשאת אותן, הן מאפשרות לזמני העליה והטוב להיות טובים ומאושרים…

לפי דבריך עושה רושם שאת בחורה אנרגטית, חמודה, מלאת חיות, רוח ושמחה שמוצאת את עצמה במקום לא מוכר של עצבות, חוסר מוטיבציה קרירות ואפילו יאוש.

המצב הוא זמני. האישיות הגדולה ומלאת החיים שלך לא השתנתה. את נמצאת במצב זמני שיעבור, איננו יודעים האם כתוצאה, או ללא כל קשר למעבר הדרמטי משנה שעברה , לשנה”ל הנוכחית.

אבל ברור שמדובר במצב זמני שיעבור ולא לשינוי מהותי בך.

אולי תשאלי איך אני כ”כ בטוחה בזה שהמצב הוא זמני ולא שינוי באישיותך. עצם הרצון לחזור למה שהיית, לרצות להיות שמחה וחיונית כמו שהיית והבחירה להיעזר, מעידות על כך, ואני מעריכה מאד את הפניה והיכולת (כן זו ממש יכולת, חשובה מאד!) להיטיב עם עצמך.

מכיוון שהעצבות יכולה להיות ברמות שונות, לבוא מסיבות שונות אנסה להתייחס אליה ממס’ כיוונים אפשריים.

יכול להיות שמדובר בשינוי קל, זמני, במצב הרוח, תופעה מקובלת שאופיינית לגיל (ולא רק בגיל, קיומם של “ימי אהבה” ו”ימי שנאה”, או המושג “מוחין דקטנות” ו”מוחין דגדלות” מופיעים במקורותינו ומסתבר שם נחלת כולם בשלב זה או אחר, מוזמנת לכתוב לי ואפנה אותך לקריאה על כך), בעקבות שינויים רגשיים ופיזיולוגיים, יכולה לבוא תקופה בה מרגישים קצת ב”דאון”, ואז השגרה האפורה, נראית שחורה יותר, החברות של פעם פחות אטרקטיביות, או מספקות, ה”כיף” של פעם מאבד את עוצמתו ועבודה פנימית שלך יכולה לעזור לך להסתכל על הדברים בצורה מושכלת ולהרים את עצמך.

ישנם ספרים, מאמרים ורעיונות רבים מלאים חכמה (ממקורותינו וממקורות חיצוניים)על דרכים שונות להרגיש טוב ולהסתכל בצורה שונה על מציאות החיים. מחיזוקים באמונה שהכל לטובה ועד ספרי אימון שונים (כמו לדוגמא ספר מומלץ ונחמד: “בוחרים להרגיש טוב”/ ד. ברנס),

כשמדובר בגל חולף, כאשר האדם עושה עבודה ומנסה להרים את עצמו, המציאות יכולה להיראות אחרת ועבודה עצמית יכולה להקל על ההתמודדות,או לרפא את הקושי. מכיוון שהרעיונות ודרכי ההתמודדות רבים, ונגישים לקריאה ולימוד אתייחס רק לנקודת הסתכלות אחת שבעיני נותנת הרבה בזמני קושי.

לפעמים בתקופות קשות אחת השאלות המתסכלות שעולות הנו זוהי שאלת התכלית- בשביל מה?!? במקרה שלך לדוג’ (מחקי כמובן את מה שמיותר לך) ‘בשביל מה לי לבוא כל יום לביה”ס, ללמוד שעות מקצועות שלא בוודאות יתנו לי הרבה בחיים, להתאמץ, לעמול, ללמוד למבחנים ולהכין ש”ב , מה יוצא לי מזה?!.בשביל מה אני מעבירה את הזמן עם חברות בדיבורים חסרי תכלית, מה יוצא לי מהחברויות עם חברות שלי? מי באמת חברה שלי ממניעים טהורים ולא מאינטרסים אנוכיים, איזה חברות תישאר לי בכל מצב אם בזמנים קשים אני מוצאת את עצמי כ”כ לבד??

התשובה לשאלות התכלית יכולה להיות דווקא במציאת תכלית ומשמעות, בקידוש הרגעים ובהפיכתם למשמעותיים- באופן ובפרשנות הנוחים לך-

לדוג’: אני באה לביה”ס כי זהו מקום בו אני יכולה ללמוד ולקנות ערכים שבשלבים אחרים בחיים כבר לא יהיה לי הפנאי, או היכולת, אני יכולה לנסות לבטא את עצמי, לממש את היכולות שלי בתחומים שונים, למצוא בנות שזקוקות למילה טובה ולהיות שם בשבילם, להעמיק קשרי חברות, להעלות רמה של שיחות רדודות וכדו’. הפיכת שגרה פשוטה למשמעותית ותכליתית זוהי משימה לא קלה, אבל אם מצליחים בה, היא בהחלט משמחת.

אתייחס גם לתפילה-בזמנים כאלה קשה יותר להתרכז ולהרגיש רגשות חמים כמו שהכרת או חווית, אבל זו הזדמנות דווקא לעבוד על תפילה אחרת אישית קרובה ומהלב, פשוט לדבר עם אלוקים, לספר לו על הקושי, על הרצון להרגיש, להתכוון ולהתרגש, הדיבור האישי והכנה הזה הוא בהחלט תפילה, מחברת, שינה שבה ריקם.

ישנם מצבים בהם למרות רצון לצאת מהמצב המדכדך, הדכדוך קצת משתלט למרות הנסיון לעזור לעצמנו ואז יש צורך להיעזר מבחוץ.

ראשית לבדוק האם ישנן סיבות פיזיות לשינוי המקיף בהרגשה, שינויי תזונה, ובעיות פיזיות שונות יכולות להשליך על מצב הרוח וההרגשה הכללית, בדיקות רפואיות כלליות מומלצות כדי לוודא שאין בעיה גופנית שגרמה למצב.

אם ברור שמבחינה פיזית הגוף בריא, כדאי לשקול התייעצות עם איש מקצוע שיתייחס לרמה הרגשית, לחשוב על טיפול, שיחות, או עזרה שמומלצת. אני לא יודעת האם עולם הנפש, הפסיכולוגיה או הטיפול הרגשי מוכרים לך וקרובים לעולמך, אולי תחשבי שהרחקתי לכת, אבל תדעי שמצבים דומים לזה שתיארת הם נחלתם של רבים רבים באוכלוסיה, ואם למרות בחירה ונסיון לצאת מהמצב לא הצלחנו כי המציאות מרגישה קצת גדולה עלינו, אין בחירה טובה יותר, וגדולה יותר מלקום ולהיעזר בצורה שיטתית.

אם את רואה בכך צורך, את מוזמנת לפנות אלי באופן אישי ואמליץ לך לאלו אנשי מקצוע לפנות,

אם את מרגישה שאת מסוגלת לשאת את המצב בכוחות עצמך, ואת זקוקה לכך, אשמח לכוון אותך לחומרי קריאה ומקורות לחיזוק.

ואם עד קבלת התשובה הדברים כבר נראים אחרת ואת שוב שמחה וחיונית, את מוזמנת לשתף. סתם שאשמח איתך, הצלחת להיכנס לי ללב.

בהצלחה רבה,

חורף בריא,

שגרה שמחה והרבה טוב!!

בהערכה-

חנה

chanafarb@gmail.com)