The Butterfly Button
הרב קוק וההתנגדות אליו אך לא למקביליו

שאלה מקטגוריה:

יש לי שאלה שאני מנסה להבין בראי ההיסטוריה.
הראיה קוק היה אדם גאון חרדי לאומי מחמיר שהייתה התנגדות אליו במיוחד בקרב העדה.
שאלתי הראשונה היא נראה על פניו צביעות שכן הראיה קוק לא היה החרדי הציוני היחיד בדורו.
המון היו חרדים ציונים כמו הרב אפשטיין,הרבנים מלצר,אדמורי רוז’ין,הרב כשר,הרב חרלפ,הרב פראנק והרב איינגש,הרב ראטה,הגריד סולובייציק,ובכלל הרבנים הראשיים האשכנזים וספרדים לאורך הדורות.
אני זוכר גם הבאבא חאקי והרבנים משאש ושלוש.
מדוע להם לא עשו את המוות ויצאו בשצף קצף עד היום בחברה החרדית?
כיצד רבותי הרב הכרמי ורוזנטל שהיו ציונים מקובלים והרב קוק לא בקרב רבים?

דבר נוסף אומרים שלרב קוק היה יחס חיובי ומסנגר על החלוצים החילוניים אפילו כופרים.
במה זה שונה מכל חבדניק ברסלב או שסניק?
הרי אני לא רואה שהאדמו”ר שניאורסון זצ”ל או הגר”ע יוסף זצ”ל או הרב גרוסמן שליט”א או הרב לאו שליט”א וגריד סולובייציק זצ”ל שונים בנושא הזה מהרב קוק?

אומרים שהרב קוק תמך בלימודי חו”ל
כיצד זה שונה מרבני גרמניה וארה”ב הרי מי תקף את הרב רודמן או הגריד סולובייציק?

בנוסף הרב קוק קיווה והאמין שהחלוצים הכופרים יחזרו בתשובה והינה לאורך הדורות עם ישראל עושה תשובה וצריך עוד הרי למה קיים ערכים והדברות ולב ויד לאחים ועוד אירגונים.

והדבר האחרון הרב קוק נראה לא היה מזרחי אלא סלד מהם והתנועה הציונית ועל פניו היה שילוב של פאג”י עם חובבי ציון שכן הוא האמין יותר בכתבי פרי הארץ ודרישת ציון וקול התור מאשר בהרצל וחבריו או הרב ריינס וחבריו.

תשובה:

שואל יקר ונכבד מאוד.

שאלתך היא שאלה כואבת ומצערת מאוד מאוד. אחת מפירותיה המבאישים של המחלוקת היא השוואת קטן וגדול. בסערת הוויכוח וברתחת הדיון לא ניכר שוע בפני דל. כל המגדף מחברו גדול מחברו. בעל הלשון המושחזת מתפרסם יותר מבעל הדעה הישרה. כמאמר חכמינו כל מחלוקת שהיא ‘לשם שמים’ סופה להתקיים.

על גדלותו התורנית והרוחנית וטוהר נשמתו של הרב קוק קטונתי מלהעיד עליה. מי יתן ואזכה לראות את זיו פניו בעולם העליון. הסיפורים אודות גדלותו התורנית מפורסמים הם, גם בקרב גדולי התורה מהמגזר הליטאי. די אם אציין את הגאון ר’ שלמה זלמן אויערבך ושל הגרי”ש אלישיב זצ”ל, אשר העריצו והוקירו מאוד את מרן הרב קוק. והדברים מפורסמים וידועים.

לפני שאתחיל להתייחס לתוכן השאלה, אשא תפילה לבורא העולם שלא תצא תקלה מתחת ידי. שלא אומר על טמא טהור ולא על טהור טמא. שלא אצדיק את הרשע ולא ארשיע את הצדיק.

מבין ריסי עיניך ניכר שההיסטוריה אינה זרה לך. מן הסתם אתה מכיר את מצב היהדות בתקופה שאחרי מלחמת העולם הראשונה. בישוב היהודי בירושלים המצב היה בכי רע. שנות המלחמה הקשו על העברת כספי החלוקה לאנשי ירושלים, והרעב האיום שהתגבר אחרי שנים רצופות של מכת בצורת ונחילי ארבה, הפיל חללים רבים. בשיכון חב”ד מתו כל התושבים כולם עד לאחד. העוני והמחסור היו איומים ונוראים.

גם באירופה היהודית המצב היה איום ונורא. במרבית המדינות החל להתפשט גל לאומנות אנטישמי שהצר את צעדי היהודים. השילוב של העוני העצום בשילוב גלי ההשכלה והחילון שהגיעו ממערב אירופה מוטטו את מרבית הקהילות היהודיות. בני התורה והיראים היו אחד מעיר ושנים ממשפחה.

תנועת הציונות סחפה אחריה רבים וטובים מבני הנוער, והישיבות הדלדלו מלומדים. במצב עגום שכזה התעורר וויכוח בין הרבנים כיצד עלינו לנהוג. היו רבנים גדולי עולם שסברו שעלינו להוקיע את הציונות ולהילחם עמה בכל הכוח. חשוב להדגיש, המלחמה היתה כנגד הרעיון לא כנגד האנשים באופן אישי. ניתן לציין את מרן הגר”ח מבריסק זצ”ל שדיבר בתקיפות כנגד הציונות, ומאידך נשתמרו עדויות רבות, גם של פורקי עול, על יחסו המכובד והמכבד לכל יהודי שנברא בצלם אלוהים. גם הגאון ר’ יוסף חיים זוננפלד שהתפרסם במלחמתו הנחרצת כנגד הציונות, יצא לעזרת פורק עול מפורסם ודאג שיאשפזו אותו בבית החולים שערי צדק, כפי שמסופר בספר האיש על החומה.

לעומת זאת, היו רבנים שסברו שניתן לאמץ חלק מערכי התנועה הציונית, ולהוציא יקר מזולל. לתפוס את השור בקרניו ולרתום אותו למען מטרות אחרות. הרב קוק שאהבתו הנודעת לארץ ישראל היתה מן המפורסמות, דגל בשיטה הזו, בצוותה חדא עם עוד מספר רבנים שהזכרת בשאלה. השאלה הזו היא שאלה עקרונית ועמוקה, ולא אני ולא אתה יכולים להכריע בה. השאלה הזו פושטת צורה ולובשת צורה בכל דור ודור בעניינים אחרים. [מה היחס הנכון למודרנה וקדמה, למדינת ישראל, לשוק העבודה ועוד.]

למרבה הצער מעשה שטן הצליח. מחלוקת שתחילתה בקדושה יצאה לרשות הרבים ועברה לניהולם של לבלרים ומושכי עט. חלקם היו תלמידי חכמים וחלקם היו רשעים ופושעים. בעוד שהרב זוננפלד העריך את הרב קוק באופן אישי, תלמידיו ושומעי לקחו התנהגו אחרת. היו כאלו שעשו מעשים אשר לא ייעשו, כמו אותה הצגה שבה שפטו את הרב קוק למיתה רח”ל. כידוע שגדולי הדור נידו את המשתתפים באותה הצגה. כנגד הרב קוק נעשו מעשים נוראים ואיומים, שכיום קשה לעכל כיצד ידם של אותם פושעים לא רעדה. כיצד לא חששו לדברי חכמים “הזהרו בגחלתם שלא תיכווה”. במאמר מוסגר אציין, שכפי המקובל כל אותם פושעים נענשו כאן בעולם הזה בעונשים קשים. כיון שרובם ככולם שוכני עפר ניתן להליץ עליהם זכות שסערת המחלוקת והקנאות ערפלו את דעתם והשכיחו מהם את היחס הנכון לתלמידי חכמים, שעל מוראם דרשו חז”ל (פסחים כה, ב) “את ד’ אלוקיך תירא לרבות תלמידי חכמים”.

אחד המורים הטובים שיש בעולם הוא ספר ההיסטוריה. קריאה מאוחרת של מאורעות והתבוננות בהם מביאה אותנו להסקת מסקנות שונה לחלוטין מהרבה חכמים שחיו ופעלו באותה תקופה. אם נתבונן בעצמנו לפני מספר שנים כשנגיף הקורונה השתלט על חיינו, ניווכח לראות שהיום היינו מגיבים לכל הענין הזה אחרת לגמרי. הפחד מלומר שיש בבנין מישהו ‘מאומת’ מעורר בנו היום חיוך מהול בסלחנות. עוד עשרים שנה ישאלו עלינו מדוע הגבנו כמו שהגבנו אחרי האסון של שמחת תורה. וכן הלאה.

במילים אחרות, כיום אחרי שעולם התורה התבסס הן פיזית והן חומרית, שדה הראיה שלנו שונה לחלוטין ממה שהיה לפני שמונים שנה. האתגרים וצורת החשיבה שלנו שונים. משכך, אין טעם לדון אנשים שפעלו בראיית זמן של תקופתם. כיום קירוב רחוקים מגיע ממקום אחר לגמרי ממה שהיה בזמן החלוצים. לימודי חול כיום מתמודדים מול עולם התורה מבוסס, בשונה מאותה תקופה.

לאחר כל זאת חשוב לציין נקודה חשובה מאוד. הרב קוק היה שונה מכל רשימת הרבנים שהזכרת. משנתו ההגותית היתה ייחודית ויוצאת דופן. ניתן למצוא לה מקבילות בכתבי ברסלב ובעיקר איזביצה, אבל עדיין ישנם חלקים במשנתו ההגותית שאינם קלים לעיכול.

יש שטוענים שהוא היה הוגה שהקדים את זמנו. ויש שהביעו ביקורת על חלקים ממשנתו. אבל כך או כך אין זה נוגע למעמדו כתלמיד חכם וגדול בעל שיעור קומה.

למרבה הצער הדיכוטומיה המחשבתית המאפיינת את דורנו, וראיית השחור לבן השחירו את דמותו שלא בצדק.

בתקוה שנזכה להתגשמות דברי חכמינו “תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם” “ה’ עוז לעמו יתן ה’ יברך את עמו בשלום”.

בניהו

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

חייבים לבחור זרם מסויים?
שלום לכם ותודה רבה על ההיענות העמוקה והרחבה, לפני פחות משנה זכיתי תודה להשם, לחזור בתשובה כשאני לוחם בצבא. כיום עדיין משרת ובעזרת השם כשאסיים השנה אני רוצה להיכנס לישיבה וללמוד תורה באופן מסודר וביישוב הדעת ולהקים בית יהודי כשר ולעסוק וללמוד תורה כמה שרק אפשר. מרגיש לי שאם אני...
המתקפות על החרדים -איך להתייחס לזה?
בשנים האחרונות וביתר שאת בשנה האחרונה, אני חש כי הציבור החילוני פשוט מתקיף אותנו בצורה בלתי נתפסת ממש. לא מתכוון לכולם חלילה, אבל כל ההפגנות בקפלן, מה שקרה בתפילה ביום כיפורים, מה שקורה עכשיו עם הגיוס, הקמפיינים הפוגעניים בבחירות לעיריות וכו’. בעינים שלי הקטן, החילונים אינם רואים שככל שהם מגדילים...
איך שואלים שאלת רב?
רוצה לדעת איך בדיוק שואלים שאלת רב. אציג כאן שאלה לדוגמא כאשר המטרה היא לא מה התשובה ההלכתית שבזה אתם מעדיפים שלא להתעסק אלא יותר על צורת השאלה. ישנם באיזור הרבה מניינים. לאחרונה בית כנסת מסוים רצה לפתוח גם אצלו מניין אז הוא פירסם ואני התקשרתי וביררתי מספר פרטים על...
הרב פוסק לי אחרת ממה שאני לומד בהלכה
מה אני אמור לעשות כשאני רואה בהלכה דעה מסויימת שנכתבה ללא חולק ואז הרב פוסק לי לעשות הפוך? ובחדא מחתא מחד גיסא מעודדים את הציבור ללמוד הלכות, ומאידך גיסא מעודדים אותם שלא לפסוק ע”פ ההלכה שלמדו אלא להציג כל שאלה לרב. ממה נפשך. אם אני לא אמור לפתוח ספר ולפסוק...
למה אנחנו לא עושים שירות לאומי?
יש לי ענין שמאוד מאוד קשה לי איתו כבר הרבה זמן, ועדיין לא קיבלתי תשובה שתספק אותי, אני בת 19.5 בלימודי ה ו בסמינר, ואני לא מבינה, למה אנחנו החרדים/ דתיים לא עושים שירות לאומי? אני מבינה את המורכבות שיש בצבא וזה ברור ומובן, אבל מה הבעיה עם שירות לאומי?...
הציבור שלנו צריך להתגייס?
תודה על האתר המחכים! אני בחור ישיבה ויש שאלה שמעסיקה כנראה הרבה בזמן האחרון. בנושא הגיוס ונשיאה בנטל. אני חושב שהתשובה שאנחנו בעיקר נותנים לצד השני שהיא, לימוד תורה לא פחות חשוב משירות צבאי יהיה אשר יהיה, כי יש עולם רוחני וגם בו צריך לפעול, ולכן צריך את שני הצדדים...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
בטלגרם
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
דילוג לתוכן