The Butterfly Button
הפגת תחושת בדידות, איך עושים את זה?

שאלה מקטגוריה:

הפגת תחושת בדידות - איך להפיג את תחושת הבדידות?

שלום רב לצוות הנפלא!

יש לי בזמן האחרון תחושה טבעית ומצויה של בדידות. אני נמצא בתוך מסגרת חברתית של 24/7 למשך ארבע שבועות רצוף, אבל בכל זאת יוצא לי גם להיות פרק זמן נכבד מהיום לבד.
אני מרגיש ממש קשה עם זה, לא יודע בעצמי למה כל כך.
איך אני מצליח להפיג את תחושת הבדידות שלי?
יש לי מחשבה אווילית שמאחר ואני רווק כרגע, ובגילי, אין לי אפשרות להתחתן בלי צרות ולהיות על סף גירושין מאחר וזה בעצם מה שיש במעמד החברתי – כלכלי בו אני ומשפחתי נמצאים, זה מה שמביא לי את תחושת הבדידות. אני מניח שזו מחשבה שקרית, כי מן הסתם זה רק יוכל לשפר את המצב, אבל לא לפתור את הבעיה.
סתם באמת בלי קשר למה שנכתב לעיל מפריע לי המחסור ביכולת להעניק אהבה, לקבלהּ, ובגידול ילדים. וכן, אמרו לי כבר שעוד אתחתן ואקים משפחה לתפארת וכו’ וכו’… אבל זה לא משהו שניתן לפתור, והסיבה שכתבתי את זה הייתה על מנת שיהיה ניתן להבין את המצב בו אני שרוי.
בכל אופן, אשמח אם יביאו לי עצות מעשיות איך להפיג את תחושת הבדידות. לא יודע אם זה נשמע מגוחך אבל ככה אני חש.

לסיכום: איך אני גורם לגיבוב המילים שכתבתי למעלה להיות כבר לא רלוונטים 🙂

תשובה:

שלום רב לך אלי היקר!

המכתב שלך מאד נגע לליבי.

הדבר שהכי בולט לי במה שכתבת, הוא שאתה בחור מאד עמוק ואיכותי, מנסה לראות את כל הצדדים והאפשרויות, והמח שלך עובד שעות נוספות…

לפני שאגש לעצם השאלה שלך, ננסה לעשות קצת סדר במה שכתבת:

1. אתה רווק, ואתה חש צורך עמוק מאד בבת זוג.

הצורך הזה מבלבל אותך, אתה מרגיש שאתה לא יכול כרגע למלא אותו, אתה מנסה להתחמק ממנו, אבל למרות זאת אתה עדיין חש את הצימאון הגדול הזה.

אתה כמה לאהבה, אתה רוצה משפחה וילדים שיהיו שלך, ושימלאו את הלב שלך באהבה. ותחושת החסר הזאת מעסיקה אותך מאד למרות שאתה מנסה להתחמק ממנה.

2. אתה מרגיש שהפתרון שלך יבוא כשתתחתן, אבל אתה חושב שאתה כרגע לא יכול להתחתן, כי (אני מצטט אותך) “בגילי, אין לי אפשרות להתחתן בלי צרות ולהיות על סף גירושין”.

אתה מאמין שיש בך חלק שעדיין לא בשל לנישואין, ואם תתחתן לפני שהחלק הזה יבשיל הנישואין שלך יכשלו.

אם אני מבין אותך נכון, אתה בוחר שלא להתחתן עדיין, כי אתה בוחר להשקיע בטווח הארוך ולהעדיף חיי נישואין תקינים על פני חתונה מתוך דחפים רגעיים.

אני יכול בהחלט להעריך את הבחירה הזאת. זאת בחירה בוגרת וחכמה שמגיעה מהבנת המשמעות של בחירת בת זוג.

על בחירה זו אתה כרגע משלם מחיר יקר של בדידות וחסר.

הייתי שמח להעניק לך משמעות נוספת לבחירה שלך, ולתת לך דרך שבה גם תרגיש פחות בודד – וגם תתקדם לעבר המטרה שהצבת לעצמך, שהיא להגיע מוכן לחיי הנישואין.

בשבוע שעבר קראתי משפט שמאד תפס אותי.

משפט שכתבה יועצת נישואין וותיקה. היא טענה שהתובנה הכי משמעותית שאליה היא הגיעה במהלך ניסיונה כיועצת, הוא ש”בן זוג הוא שותף – ולא מושיע”…

האם אתה מבין את ההבדל התהומי בין להתייחס לבת זוג כ”שותפה” לבין להתייחס אליה כאל “מושיעה”?

כשאתה מצפה מבת זוג להושיע אותך, זה אומר שהמקום שלך בחיים לא יציב ולא נח, ואתה מנסה להימלט ממנו באמצעות מישהי שתתן לך מקום יציב. לעומת זאת כשאתה מחפש “שותפה”, המקום שלך יציב, ואתה מצפה שגם המקום שלה בעולם יהיה יציב. ומהמקום היציב שלך, אתה רוצה להעלות את חייך שלב אחד גבוה יותר. אתה רוצה להעניק למשפחה שלך מכל הטוב שאתה מגלה בעצמך, ולבנות משפחה שתלך בדרך שבה אתה צועד.

כשאתה מתייחס לבת הזוג העתידית כמי שתפתור לך את בעיית הבדידות וכמי שתשמח אותך – אתה מצפה ממנה שהיא תגרום לך לאושר. וציפיות הם המתכון המדויק ביותר לאכזבות.

כשאתה מתאר לי עכשיו קשיים רבים שנגרמים לך בגלל שאתה עדיין לא יכול להתחתן, אתה בעצם מצפה שאתן לך טיפים כיצד להעביר במהירות את השנים שלפני החתונה (שנות הסבל) בקלות ככל האפשר, כדי שתוכל כבר להגיע לחתונה (- שנות האושר).

אם תשנה את צורת ההסתכלות שלך, ותעשה עבודה עם עצמך על העניין שאתן לך – אתה גם לא תרגיש כל כך צמא, וגם כשתתחתן זה יקרה ממקום הרבה יותר שלם ויציב.

אתן לך נקודה מעשית לעבודה פנימית, שאליה שמתי לב בתוכן של המכתב שכתבת. ואני בטוח שאם תשנה את אותה הנקודה הקושי שעליו דיברת ישתנה בצורה דרמטית.

בשאלה שלך כתבת שהמחשבה שלך “אווילית” ובסוף השאלה שלך כתבת שזה אולי נשמע מצחיק…

ובכן יקירי – השאלה שלך לא הצחיקה אותי כלל. היא כאבה לי מאד, ואני יודע שמאחורי השאלה מסתתר כאב גדול.

והכאב הגדול יותר בעיניי לא נמצא בכך שאתה צמא לאהבה, אלא בכך שאתה מתקשה להשלים עם הרגשות שלך, ובכך שאתה לא בטוח בהם. החברה הגברית ככלל, לא מעודדת גברים להעניק תשומת לב לרגשותיהם, ואולי לכן אתה מתייחס לתחושת הבדידות העמוקה שלך כאל תחושה “לא לגיטימית”.

כשאתה מגדיר את התחושה שלך כ”מוזרה” או “מצחיקה” – זה אומר לי שאתה בעצמך מרגיש מוזר ומצחיק עם התחושות שלך.

ואני באמת לא מבין למה. אתה בחור כל כך מוכשר, רהוט, הגיוני, עמוק, רגיש, וחכם, כל שורה שלך זועקת פקחות ועומק, ומשום מה אתה עדיין לא בטוח שההרגשה שלך נכונה.

ידידי היקר, אני רוצה לחדש לך חידוש שלא הרבה יודעים אותו: אין כזה דבר הרגשה “לא לגיטימית”. אם אתה מרגיש אותה, ואתה אדם שפוי, כנראה שזאת ההרגשה שלך והיא לגיטימית וראויה.

וכאן מגיע המקום של העבודה המעשית – ככל שתתן יותר לגיטימציה לעצמך, וככל שתאהב את הרגשות שלך, תאמין בהם, תקשיב להם, תכבד אותם, ותנסה לספק אותם – ככה תהיה פחות ופחות בפוזיציה של הזקוק לאישור, וגם פחות תהיה זקוק בדחיפות לבת זוג, וכשתתחתן תגיע ממקום הרבה יותר בטוח ורגוע – ופחות ממקום נואש וזקוק.

אתן לך תרגיל מעשי, שאם תבצע אותו מדי יום אני מאמין שהרגשתך תשתפר.

קח לך מחברת, ופעם ביום תרשום רגש, מחשבה, או מעשה שאתה עושה – ששונים מצורת ההסתכלות של החברים שלך.

תכתוב לך על דף, “היום הרגשתי/ חשבתי /עשיתי משהו מסויים, וזה שונה ממה שמקובל להרגיש /לחשוב / לעשות. ותכתוב גם מדוע זה לגיטימי, מדוע אתה אוהב את הרגש/ מחשבה /מעשה הזה, ומדוע הוא לגיטימי ואנושי, למרות שאחרים חושבים שהוא לא כזה. תבין אותו. תאהב אותו, ותתייחס אליו בחמלה. אני מאמין שזה ישפיע בצורה משמעותית על הקושי שלך, ויקדם אותך בחיים אל המקום שאליו אתה רוצה להגיע.

אני מאחל לך שתצליח כל חייך להתקדם ולהבין את עומקי הנפש שלך, ושתתקדם בכיוון שיוביל אותך לאושר הגדול ביותר ולסיפוק מלא בחיי הנישואין שלך!

ישראל ג.

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

אני מחפשת דבר שלא קיים?....
אני בחורה חרדית, קצת פתוחה, בגיל השידוכים, שאמורה להתחיל לדעת איך היא רוצה שהבית שלה יהיה ויראה, איזה בעל היא רוצה.. הבעיה היא שאני לא יודעת מה אני רוצה מעצמי. בהתחלה היו לי הגדרות מאד ברורות מה אני רוצה, מה אני מחפשת ואיזה בית אני שואפת להקים. ואז שהתחלתי יותר...
מה המקום של התלבטויות אחרי האירוסין?
בן 29 ממשפחה דתית גדלתי כדתי לאומי ובשנים האחרונות התחזקתי בדת והתפיסה שלי יותר נוטה לכיוון החרדי או החרדלי,קובע עיתים ומבין את החשיבות של לימוד תורה וכן רוצה שהילדים ילמדו במסגרות יותר תורניות ולא דתיות לאומיות. מבחינת לבוש אני מתלבש בסיגנון הרגיל מכנסיים או גינסים וטי שירט סולידים כיפה שחורה...
מה צריך להרגיש כשנפגשים?
יש לי שאלה שמעסיקה אותי מאד בנושא שידוכים השאלה היא: מה צריך להרגיש. כולם אמרו לי כשזה יגיע את תדעי. ולא. אני לא יודעת. אם נחמד לי זה נקרא שאני מרגישה? האם לחשוב עליו יום למחרת זה נקרא להרגיש? או שאחרי הפגישה צריך להיות פרפרים וכו? אני פשוט לא יודעת...
מתלבטת לגבי הבחור - האם יש בינינו פערים?
אני בת 26. חרדית בחורה ביישנית ומעט מופנמת. יצאתי לשידוכים בגיל מאוחר כי סיימתי סמינר בתחושה מאד מבולבלת – מי אני, מה אני מחפשת? חיפשתי את עצמי מאד. אפשר לומר שמצאתי. בשביל הרקע: גדלתי בבית פתוח אבל עד רמה מסויימת (רואים סרטים, שומעים מוזיקה ישראלית / לועזית), אבל הרוח וההלכה...
אכזבה עמוקה משידוך שירד
אני בחור ישיבה כבר תקופה ארוכה בשידוכים , נחלתי אכזבות רבות במהלך הבירורים פגישות וכו’. אבל בימים האחרונים קרה משהו ששבר את ליבי לגמרי, נפגשתי עם בחורה כמה פגישות, ופעם ראשונה שנהניתי מכל רגע, היתה זרימה, התחברתי, וכך גם היא נתנה את התחושה, שהיא נהנתה וכו’, לפני כמה ימים קבענו...
נעלמה לי המשיכה אחרי שהתחזקתי מהנפילות
אני בחור כבן 22 התמודדתי בעבר בנסיונות קשים של צניעות אחרי כל פעם שראיתי ברחוב מה שהו זה גרם לי להיכשל על בסיס יום יומי, עד שקראתי איזה ספר שפתחתי שסידר לי את הראש וגרם לי לחשוב ולהפסיק לקשר בין מה שרואים ברחוב לבן המעשים שנכשלים אח”כ, וככה יצאתי מזה...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
בטלגרם
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
דילוג לתוכן