The Butterfly Button
העם הנבחר זו התנשאות?

שאלה מקטגוריה:

אני נתקלת הרבה בשאלה הזאת שחילונים שאני פוגשת שואלים אותי ואני לא יודעת לענות, אני למדתי על כך שבכל יהודי יש נשמה אלוקית ושיש לו פוטנציאל שעליו לממש וכו, מה בקשר לגויים?, האם הם נולדו עם נשמה אלוקית?, והאם זה לא יוצא קצת מתנשא להגיד לפעמים שהם נחותים מאיתנו כי אנחנו העם הנבחר?, קצת קשה לי עם זה כי זה גם קצת סותר את מידת הענווה, שהרי אנחנו מתגאים על חשבונם שאנחנו עם ה’. סליחה אם השאלה שלי נשמעת ילדותית קצת.

תודה מראש

תשובה:

שלום רב

השאלה שלך חשובה מאוד מכמה סיבות ורחוקה מאוד מלהיות “ילדותית”. שאלות כאלה מגיעות מתוך מבט רחב ומעמיק, מתוך היכולת לראות גם את האחר והשונה ולהתעניין בו וכן מתוך מקום נקי של ענווה. מעניין שלפעמים צריך מפגש עם “חילונים” בכדי לעורר בנו שאלות שמסתתרות מאחורי מוסכמות אליהן התרגלנו.

נושא “ישראל והעמים” הוא נושא רחב ומלא בנושאים הטעונים הסבר. מדוע בחר בנו ה’? מדוע הוא בכלל היה צריך לבחור בעם אחד? מה תפקידם של העמים האחרים? איך עלינו להתייחס לבני עמים אחרים? האם יש “באמת” הבדל בין ישראל לעמים? ועוד כהנה וכהנה שאלות חשובות.

אנסה לתת כיוון להבנה הכללית של הנושא בדגש על שאלותייך.

בבריאתו של האדם נאמר, וַיִּבְרָא אֱלֹקִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ, בְּצֶלֶם אֱלֹקִים בָּרָא אֹתוֹ, זָכָר וּנְקֵבָה בָּרָא אֹתָם. מדובר כאן ב”אדם” בכול אדם, כול איש ואישה, ילד וילדה, זקן וזקנה, כולם נבראו ב”צלם אלוקים” וחביב אדם שנברא בצלם. אותו “צלם אלוקים” כולל בו את המתנה המיוחדת שניתנה רק למין האנושי, מתנת הבחירה החופשית, אותה יכולת נפלאה לבחור בין טוב לרע.

כמובן שהיכולת הזו היא משמעותית רק אם יש מטרה, אם יש גבולות. כלומר, עצם כך שנברא אדם וניתנה לו זכות הבחירה מורה על כך שיש לו תפקיד. שהוא יכול לזכות אם ימלא את ייעודו ושנדרש ממנו לא להחטיא את אותה המטרה. כול אדם בעולם חייב לבחור את הטוב על פני הרע. ומלבד השאיפה לטוב והמניעה מהרע, התורה גם מגדירה שבע מצוות “דתיות” שניתנו לכל בן אנוש. כמובן שאין הקב”ה מקפח שכר כול בריה ולכן ברור שכול אדם שבוחר בטוב ועושה טוב נכלל בכך.

ומה בכול זאת שונה? לא אכנס להגדרות של “נשמה אלוקית” מהסיבה הפשוטה שאנחנו רחוקים מאוד מלהבין מה זה אומר. עם זאת, ברור לנו שעל פי התורה יש הבדל משמעותי מאוד בין ישראל לעמים, משמעותי כל כך עד שהוא נכלל ברשימת ההבדלות אותן אנו מונים במוצאי שבת. אז מה הוא אותו הבדל? והאם עצם כך שיש הבדל משמעו שאנחנו פועלים במישורים המתנגדים זה לזה?

ההבדל הגדול הוא בתפקיד. אבל לא מדובר בתפקידים הסותרים זה את זה אלא אדרבה, בתפקידים האמורים להשלים זה את זה ולפעול במקביל. ניקח לדוגמה את גוף האדם. המוח שונה בתכלית מהלב, גם במבנה וגם במרכיבים, השרירים שונים מרקמות העין, ותאי דם שונים מאוד מתאי עצם. לא רק שהם שונים, גם התפקיד של כול איבר, כול מבנה רקמה וכל סוג תא, שונה. האם זה אומר שיש לי כאן מלחמה בגוף? האם יהיה בכלל נכון לשאול מי יותר חשוב [אלא אם כן האדם השלם נמצא בסכנה]. הרי אף אחד לא רוצה לוותר על קצה אצבעו ואף אחד גם לא היה מעוניין שהאצבע תיהפך למוח.

היופי של האדם הוא בכך שכל אותם תאים, רקמות ואברים שונים מתאחדים יחד למטרה אחת. לקיום של הגוף השלם. במובן זה גם האנושות מורכבת ממרכיבים שונים. התפקיד שעם ישראל קיבל חשוב מאין כדוגמתו לאנושות כולה, לא רק שהוא לא מתנגד לה, הוא חלק אינטגראלי ומוביל בעיצוב וקידום אותו ה”גוף” השלם. המטרה שלנו היא לקדם את עצמנו ואת האנושות למקום הכי גבוה שנוכל ועלינו לדעת שכל אדם שיפעל בטוב הוא גם חלק מאותה התקדמות כללית.

והאם יש לנו מקום להתגאות? התשובה היא ברורה. לא. ומכמה טעמים.

הראשון, איזה הגיון יש לאדם להתגאות בדבר שהוא לא עשה. אם בכך שה’ בחר בנו, וגם אם זה בזכות אבותינו, אני יותר טוב ממישהו אחר? כול אדם שמתגאה בדבר שלא טרח ולא פעל למענו, שבגלל משהו שהגיע אליו ללא שום טורח או אפילו בחירה הוא מתגאה ומסתכל “מלמעלה” על האחר, הוא מבוזה.

השני, מכיוון שאנחנו כולנו חלק מאותה המטרה המשותפת, אין סיבה שנראה את עצמנו כיחידה נפרדת ה”מתגאה” על חלק אחר. אם יש לנו במה להתגאות ולשמוח הרי שזה בעצם כך שאנחנו עושים את התפקיד הגדול והמחייב איליו יועדנו ושכול אחד אחר עושה את התפקיד אליו נועד. זו אינה גאווה מעל מישהו אחר, אלא גאווה שמקורה בשמחה בעשיה שנועדה עבורי.

בנוסף, כמובן שגאווה בכלל היא תכונה רעה שמגיעה ממקום לא שלם. גם אדם שבאמת מצליח להביא את עצמו למקומות גבוהים ראוי שיישאר בענווה. ענווה אינה התעלמות מהתכונות או המעלות הטובות שיש בי. הרי משה רבנו ידע עד כמה הוא השיג על פני כל אדם אחר ונשאר בענווה מלאה, יותר מכול אחד אחר וזאת בגלל ההכרה בכך שכול דבר שהגיע אליי ואפילו מה שאני עשיתי הוא בעצם עשייה של הבורא שיצר אותי כך ושהביא אותי לכך.

כשאנחנו מודעים ושמחים בכך שאנחנו “עם ה'” זו שמחה בתפקיד האחראי והמורכב אותו קיבלנו, עבורנו ועבור האנושות כולה.

ואסיים בדברי חז”ל בירושלמי: “ואהבת לרעך כמוך” רבי עקיבה אומר, זהו כלל גדול בתורה. בן עזאי אומר “זה ספר תולדות אדם” זה כלל גדול מזה.

אנחנו פועלים כאן ומנסים לעשות את הנכון והטוב ועדיין הכלל הגדול הוא לזכור שאנחנו לא עושים רק עבורנו, אנחנו עושים עבור הכלל, עבור רעינו ועבור כול מי שנכלל ב”תולדות האדם”.

בברכה

מנחם ס.

mns10300@hotmail.com

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

איזה ערך יש לאמונה שאסור לשאול עליה שאלות?
רציתי לשאול בנוגע לאיסור המובא בהלכה של קריאה בספרי מינים. לא פעם אנשים רוצים לבדוק את אמונתם ולכן מעיינים בצידו השני של המיתרס ולא דרך פילטר של אתרי חזרה בתשובה וכד’ (שהרי לא תמיד יודעים אם מביאים את הצד השני בצורה אמיתית ומדוייקת). ולא ברור לי, אם ההלכה מבקשת מהאדם...
אמונה, חוסר ביטחון וסוף העולם
אני אישה בשנות הארבעים נשואה ואמא. תמיד הייתי דתיה וב- 3 שנים האחרונות התחזקתי יותר יחד עם בעלי. לפני כשנתיים הייתי צריכה לעבור ניתוח גדול, ובעלי לקח על עצמו כיפה. ואני בהחלטה פזיזה של הרגע, לקחתי על עצמי כיסוי ראש! זה משהו שבחיים לא חשבתי שאקפיד כי המראה החיצוני והטיפוח...
מאז שהתאזנתי אני פחות צדיק
לפני שלש שנים כשהתחלתי ישיבה גדולה הייתי בתקופה מאד לא מאוזנת בחיים שלי לילות בלי שנה סטרס גדול לחץ בעבודת השם בתפילה ובלימוד. היה נורא קשה המון לחץ ובילבול, מאז התאזנתי עשיתי תהליך עם עצמי ונרגעתי אבל מה שאני מרגיש שעבודת השם שלי כבר פחות טובה מאז שנרגעתי התפילות פחות...
בשביל מה הסבל בעולם הזה?
יש לי כמה שאלות באמונה שמתעוררות לי בתקופה האחרונה והחלטתי להעלות אותם כאן. תודה מראש על האפשרות לשאול ולקבל מענה, זו באמת זכות אדירה! אני אישה חרדית שחונכה בבית מאמין מאד, במוסדות מהשורה הראשונה ואני בהחלט מרגישה שהאמונה הבסיסית מושרשת בי כמו שצריך. אבל משהו בה התערער לי לאחרונה ב-2...
ספקות איומים באמונה שמטלטלים את חיי
אני חוזר בתשובה מלפני כ20 שנה, נשוי עם אישה טובה וילדים. במשך שנים הכל הלך למישרים ואז השטן נכנס. פתאום אני מוצא את עצמי משוטט במחשבות- מי אמר לך שכל זה נכון? אולי הכל בלוף? יום הצטרף ליום ומחשבה רודפת מחשבה ואני אומר לעצמי עזוב אתה מכיר את זה, תשחרר...
שאלות על קיום ה' ואמיתות התורה והבריאה
*יצא קצת ארוך, אשמח מאוד לתשובה בונה, לתשובות ועצות שיעזרו לי להמשיך את תהליך החקירה, הלמידה וההתחזקות באמונה. אני מתחזק מאוד בתקופה האחרונה. עם החיזוק גודל גם היצר הרע, האפיקורס שבתוכי, והשאלות על קיום השם, על אמיתות התורה ובריאת האדם. אני מוצא ויודע כל כך הרבה דברים בתורה הקדושה שאפשר...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
בטלגרם
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
דילוג לתוכן