דלג לתוכן
הגיע לידיעתי שאחי ואמא שלי הסתירו ממני ושיקרו אותי, הם עדיין לא יודעים שאני יודע ,אני פגוע קשות ולא יודע איך להגיב לכך שמצד אחד שיבינו כמה נורא מה שעשו איבדתי את האמון בהם ומצד שני לא להגיע לניתוק יחסים חלילה.
המקרה הוא: [ על מנת לשמור על פרטיותו של השואל נדלג על הפרטים. השואל מתאר מצב בו אמו חלתה בדלקת ראות שהסתבכה ואף אושפזה ובכל אותם ימים לא גילו לו על כך ,לא אחיו ולא אמו,מה שגרם שהוא לא יוכל לעזור לבקר ולסייע לאמו בתקופה הקשה שעברה, והוא כועס מאד על כך ומבקש עזרה.
שלום לך,
ראשית אני מאחל רפואה שלמה לאמך. דלקת ראות בגיל מבוגר איננה עניין פשוט, ואני מקווה שההחלמה מתקדמת בכיוון חיובי. שהקב”ה ייתן לה הרבה שנים של בריאות ונחת מכל משפחתה. שנית, אני רוצה להביע הערכה לגישה שלך. אתה כעוס ופגוע מהדרך בה נהגו בך, ולמרות זאת אתה מבין את הערך החשוב של יחסים טובים בתוך משפחה ומבקש למצוא את הדרך לשמר אותם ולא להגיע לנתק שקשה יהיה לחזור ממנו. ראיתי משפחות מסוכסכות בגלל שלא היו שם אנשים כמוך.
על פי התיאור שלך נראה שבני משפחתך אכן נהגו שלא כשורה. נראה לי חשוב שאמך ואחיך ידעו איך אתה מרגיש, והייתי מציע לך למצוא את ההזדמנות המתאימה לשתף עם אמך ואחיך בנימה אישית את תחושת העלבון שלך. חשוב שהשיחה תתמקד לא בהם ובביקורת על מה שהם עשו, אלא בך ובדרך בה אתה מרגיש. מדובר בגבול דק ותצטרך לתכנן את השיחה כך שלא תגלוש לביקורת ולעימות. יחד עם זאת, מכיוון שאין לך באמת שליטה על דרך ההתנהלות שלהם, אתמקד ברשותך בכמה נקודות הנמצאות בשליטתך ובמרחב ההתנהלות שלך.
אתה מעלה השערה לפיה לא רצו לשתף אותך בכך שאמך חולה כיוון שהתאמצה יתר על המידה. נשמע הגיוני. אם זו אכן הסיבה, הרי שאפשר גם להבין שהם חששו מתגובתך אם תדע עלהמחלה שהיא עברה באותו זמן, ולכן העדיפו להסתיר גם את עניין האישפוז. אנשים לא אוהבים להיות מואשמים ויעשו לפעמים דברים לא ראויים כדי להימנע מכך.
אתה בוודאי מתכוון רק לטובה ודואג לבריאותה של אמך, אבל יתכן שהדרך בה אתה מביע את האהבה והדאגה הללו מתפרשות אצל אחרים בצורה לא נכונה. הגמרא במסכת גיטין מספרת על רבי חנינא בן גמליאל שהיה מקפיד מאד כאשר דברים לא נעשו כראוי בביתו. פעם אחת שחטו עבדיו בהמה אך לרוע המזל אחד מאיברי הבהמה אבד. בני ביתו שפחדו מפני תגובתו של רבי חנינא, הלכו והשלימו את האבר החסר מבהמה חיה וכמעט שהכשילו אותו באיסור החמור של אבר מן החי. כלקח מהמקרה הזה אמרו חז”ל: “לעולם אל יטיל אדם אימה יתירה בתוך ביתו”. הגמרא אינה אומרת שרבי חנינא לא צדק כאשר היה מעביר ביקורת על בני ביתו, אבל הדרך צריכה הייתה להיות במתינות ובאופן שלא יגרום לאנשים לפחד מפני תגובתו.
אשתף במחשבה נוספת הקשורה לדרך ההתנהלות שלנו כאשר אנו רואים אדם שמתנהל בדרך שלדעתנו איננה נכונה, ואפתח במקרה שקרה לי לאחרונה. בעבודתי אני מנהל פיתוח תוכנה. בשבוע שעבר קיימתי ישיבת צוות ועלתה שאלה לגבי הבדיקות הנדרשות על מנת לוודא שתוכנה מסוימת פועלת כראוי. רוב הצוות תמך בבדיקה מוגבלת בעוד אחד מאנשי הצוות, דווקא המנוסה והבכיר יותר, טען שיש צורך בבדיקות מקיפות יותר, ועמד בתוקף רב על דעתו. לאחר הישיבה שוחחתי ארוכות עם אותו מפתח בכיר והסברתי לו שהוא גוזל מהצוות את הנכס היקר ביותר שיש להם – את האפשרות לטעות וללמוד מהטעות של עצמם. יש מקרים בהם אי אפשר להניח לאחרים לטעות. לא אניח לילד לתחוב מזלג לתוך שקע או לרוץ לכביש ולתת לו ללמוד בעצמו את התוצאות מכיוון שהן עשויות חלילה להיות קשות ובלתי הפיכות. אבל רוב הטעויות שאנשים עושים אינן קריטיות, ואפשר לתת להם לטעות, לספוג את התוצאות וללמוד בעצמם היכן שגו. במקרה של התוכנה המדוברת אם יתברר בסוף שהבדיקות לא היו מספיקות, הצוות יאלץ אולי לתת מענה לבעיות באמצע הלילה או לעבוד שעות נוספות, וכך ללמוד בדרך הקשה לפעם הבאה.
העיקרון הזה נכון בכל מערכת: גידול ילדים, עבודת צוות, יחסי משפחה וכך הלאה. כאשר מישהו פועל בדרך שנראית לנו שגויה, אנו מחויבים להביע את דעתנו בצורה ברורה, אולם להבעת העמדה הזו צריכות להתלוות שלש מחשבות. המחשבה הראשונה היא שעם כל הביטחון שלנו, תמיד קיימת אפשרות שאולי בכל זאת השני צודק… אדם חכם אמר פעם שאם היינו בטוחים שאנו צודקים אפילו רק ב- 51% מהמקרים, היינו משקיעים בבורסה ונעשים מולטי מיליונרים בתקופה קצרה.. . המחשבה השנייה היא שגם אם אני צודק, לא הכול נמצא בשליטתי, אין לי יכולת לכפות על אחרים את דעתי, וכל שנותר לי לעשות הוא להניח להם לטעות וללמוד מהטעויות שלהם. המחשבה השלישית היא שהבעת עמדה צריכה להיעשות בנחת ולא מתוך כעס, ושהנזק שעלול להיגרם מתקיפות ונחרצות יתר עלול לעלות על התועלת. הדבר נכון תמיד, אבל הוא מקבל משנה תוקף כאשר אנו מקבלים איתותים לכך שדברינו אינם מתקבלים ברצון.
אז אל תרפה מהאכפתיות שלך ומן הדאגה האוהבת שלך לאמך ולמשפחתך. כאשר יש לך משהו לומר, אתה צריך לדבר ולשתף, אבל התובנות הנ”ל עשויות להכתיב את הדרך בה הדברים יאמרו, את העוצמה, את העיתוי ואת המינון. מה יותר טוב מאשר להיות גם צודק וגם חכם?
בהצלחה,
גרשון
gporush@cisco.com>
יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:
