שואלת אהובה

איזו שאלה מתוקה ונוגעת שאלת: שאלה כל כך חשובה, כל כך מיוחדת, שאלה שאני בטוחה שה' שמח איתה – כי אני בין השורות שומעת על רצון של אישה להיות מחוברת לאיש שלה עד מאוד: רצון של אישה להקים את פשטות הביטוי 'בית נאמן בישראל' – איש ואישה זכו – שכינה ביניהם. אני חושבת ומרגישה שאת בעזרת ה' בדרך הטובה והנכונה לשם: את לא מוותרת, לא נבהלת מהקושי הנוכחי, את פונה לבקש עזרה – ומי שמונע מכוונות טובות זוכה לראות עזרה, השגחה ומגיע אל היעד – בעזרתו הרחומה בורא עולם.

קראתי את השאלה שלך כמה וכמה פעמים – והאמת, שכאבתי איתך את הכאב: כי אם מסתכלים 'בגדול' אז הרוב טוב: שמחתי לקרוא שאתם בזוגיות מאוד טובה וחזקה עם תקשורת פתוחה.

תודי להקב"ה בכל יום על כך – קיבלת כ"כ הרבה מתנות ושפע – שזה כ"כ לא ברור מאליו! שמחה כל כך בשבילך. איזה כיף! אבל, יש לך קושי שאיתו את מתמודדת: את מרגישה שהמשפחה של בעלך – חשובה לו יותר ממך.

אני כל כך יכולה להבין את הקושי שאת חווה: אין דבר שאישה רוצה יותר מלהיות במקום הראשון בליבו של בעלה "ואל אישך תשוקתך" – אישה, במהותה רוצה לדעת שאין לבעלה בעולם משהו חשוב ומיוחד יותר ממנה.

בגלל שאת מרגישה את זה, ובגלל שאת חכמה ומודעת כבר ניסית להסביר לו, ולתאר לו מה את מרגישה ואת עתידכם המשותף והטוב בעז"ה – אבל כרגע, זה לא מצליח לך.

אני רוצה, ברשותך, לשים את הפקוס על כמה משפטים שכתבת – שלהרגשתי הם לב העניין. כמובן, בחני את הדברים ואם הם מתאימים לך – מוזמנת לקחת וליישם ואני מאמינה שתראי ישועות.

כתבת שבעלך אומר לך שהוא אוהב אותך ואת הכי חשובה לו בעולם – ואת לא מצליחה להאמין לזה. את מרגישה שאת ממוקמת תמיד במקום האחרון.

מצד שני גם כתבת שבעלך הוא אצלך במקום הראשון – לא משנה כמה את אוהבת את המשפחה שלך וההורים שלך.

רוצה להזמין אותך רגע להתבוננות פנימית – ואולי זה יראה לך לא קשור – אבל תנסי לסמוך עלי:

כידוע, התנהגויות שמציקות לנו בעולם הזה משקפות לנו, ברוב ככל המקרים את הכתמים העיוורים שלנו שאנו לא מצליחים לראות. ע"י השיקוף של הסביבה, ובדר"כ של האנשים הקרובים לנו ביותר

אם אנחנו זוכים לעשות עבודת התבוננות פנימית עם עצמינו – אנחנו זוכים לראות מה עלינו לתקן מבחינה רוחנית מהותית ולהיות הגירסה הטובה יותר של עצמינו וככה נהיה לנו טוב יותר בחיים האישיים, הזוגיים ובכלל.

רוצה לשאול אותך: איפה את ממוקמת ביחס לעצמך? האם את אוהבת את עצמך? האם את חשובה לעצמך?

אני אשאל בזהירות – אבל רק בשביל שתביני את לב הרעיון: הייתי רוצה שתרגישי שאת הכי אוהבת בעולם את בעלך… אבל במקום השני – כי במקום הראשון את נמצאת!!

כשאת תשימי את עצמך במקום הראשון בעיני עצמך – את תראי שכבר תרגישי הרבה פחות שבעלך ממקם אותך בסוף הפירמידה אחרי ההורים והמשפחה שלו.

המרחב הזוגי, בגלל היותו בנוי על קשר אמיתי, אינטימי וקרוב מזמן לנו הרבה פעמים הזדמנויות להתמודד עם המקומות הנסתרים הפנימיים שלנו שאנו לא מודעים אליהם.

בן הזוג משקף לנו דברים שאנו לא יודעים על עצמינו – ובעזרתו ובזכותו אנו יכולים לעשות עם עצמינו עבודה ולצאת במקומות הללו מגלות לחרות.

אני אשמח שתחשבי עם עצמך האם ישנם אולי עוד מקומות שבהם את מרגישה ככה במינון כזה או אחר?

בהם את מרגישה קצת שקופה, או שלא מתייחסים אליך מספיק: איך הרגשת בבית של ההורים בין בני המשפחה? איך את מרגישה בעבודה? בין החברות שלך?

בחני את מעגלי היחסים שלך ואם את רואה שאת מתחברת לרעיון שאולי יש פה משהו רוחבי ולא נקודתי מול בעלך – בואי נעבור לשלב הבא.

אני מאמינה, שכשכתבתי לך לאהוב את עצמך במקום הראשון ואפילו אפילו לפני בעלך והילדים שעוד יגיעו זה היה נשמע לך קצת מוזר – אני צודקת?

אני מאוד מבינה את ההרגשה הזו שלך: כנשים ובטח נשים שמשתייכות למגזר המאמין חונכנו על נתינה, אהבת הזולת חסד וכו' – אבל האמת האמיתית האמיתית היא שאם לא נאהב את עצמינו באמת:

על כל המיכלול שלנו – על חולשותינו והחוזקות שלנו לא נצליח לאהוב אחרים: לא את הבעל ולא את הילדים שלנו.

ולכן כל כך חשוב שתתחילי בלאהוב את עצמך ללא תנאי ולשים את עצמך במקום הראשון. כשאת תאהבי את עצמך ותדאגי לעצמך – יחול בעז"ה גם עליך הכלל של "במידה שאדם מודד – מודדין לו"

ובגלל שאת אוהבת את עצמך תקבלי אהבה מהסביבה ותרגישי שאת ממוקמת במקום מאוד טוב אצלך בעלך וחלילה חלילה לא במקום האחרון. כי כמו שכתבת בעלך אומר לך שהוא אוהב אותך – את זו שקשה לה להאמין.

אני אתן לך דוגמא פשטנית – אבל היא עושה שכל: נניח יש לך בקבוק מים שהוא ריק, ואת הולכת איתו במדבר הצחיח וסביבך בעלך ובני משפחה מושטים לך כוסות ומשוועים לטיפת מים – אבל הבקבוק שלך הוא ריק – או שיש בו רק טיפת מים שלא מספיקה לכל הדורשים. כך גם באהבה עצמית – אם אין לנו אהבה עצמית כלפי עצמינו איך נוכל ונדע להעניק אהבה לסובבנו: ממיכל אהבה ריק?

בעצם זה שאת אוהבת את עצמך וממלאה את מיכל האהבה הפנימי שלך ללא ציפיה שהסביבה תעשה זאת – את עושה את רצון ה' ודואגת לך, למשפחתך, לבעלך ולכל הדורות הבאים.

לפני שנעבור לכמה עצות מעשיות ל"איך אני אוהב את עצמי מעבר למה שאני עושה כיום" אני רוצה להתייחס לנקודה שאולי מתעוררת אצלך:

אני לא יודעת לאיזה תשובה ציפית כשכתבת את השאלה – אבל באיזשהו מקום אולי ציפית שאני אצדיק אותך ואגיד שזה לא בסדר איך שבעלך מתנהג ומצדיק את המשפחה שלו לפניך וכו'. את בטח יודעת שבנישואין, כמו בכביש, כמו בכל החיים: חשוב להיות חכם ולא להיות צודק. כי את צודקת במה שאת רוצה, ואומנם לא שמעתי את הצד של בעלך לגבי המקרים המשפחתיים – אבל נניח ואת צודקת גם בזה – מה תעשי עם הצדק הזה? את עדיין תישארי בתחושת הבדידות והכאב שגורמת לריחוק. ולא מגיע לך!

מגיע לך חיים זוגיים, איכותיים וטובים כי את מלכה ואת ראויה. ולכן, הבשורה הכי טובה לאנושות היא לדעת שכמעט את כל הדברים שאנו רוצים להשיג אנו יכולים להשיג ע"י התבוננות פנימית ושינוי האמונות הפנימיות שמניעות אותנו ואת האנרגיות סביבנו: ואז אנו מקבלים את התוצאה שאנו רוצים בלי להיות תלוי בפעולה או שינוי של אחרים – השליטה בידיים שלנו.

איך עובדים על אהבה עצמית ומגדילים את האהבה שיש לי כלפי עצמי ליותר? יש מספר דרכים פרקטיות להגדיל אהבה עצמית:

1. לבחור לעשות בכל יום 3 דברים שאת רוצה שמסבים לך הנאה – ולעצור רגע לפני שעושים אותם. ולהגיד לעצמך בקול / בלחש או במחשבה – עכשיו אני עושה משהו טוב לעצמי, משהו שמסמל אהבה עצמית – זו פעולה שמאוד עוזרת לנו בעבודה מול התת מודע להנכיח את עצם קיומנו ולייקר אותו וזה מאוד חשוב. אלו יכולים להיות 3 דברים קטנים ולא מסובכים כמו לפנק את עצמך באיזה שוקולד או מאפה שווה, לסחוט לעצמך כוס מיץ תפוזים אם את אוהבת או לבחור כל הנאה אחרת שתעשה לך טוב. לשים את עצמך בראש סדר העדיפויות. בשביל לבסס את זה בחייך מציעה לך בהתחלה ממש לרשום לך בכל בוקר (או בלילה לקראת מחר) מה את הולכת לבחור לעשות לעצמך מחר, ממש לתכנן את זה עד שזה יהפך לך להרגל. התרגיל הזה תמיד עובד. אם עושים אותו נכון ובעקביות – זוכים לשפע אנרגטי שחוזר.

2. למודעות עצמית יש הרבה מקום בשיפור האהבה העצמית: אני מציעה לך לקחת לעצמך 3 דקות ביום (ממש לשים טיימר בשעון) ובמשך דקה שלימה לעמוד מול המראה להסתכל על עצמך באישונים של העיניים ולומר אני אני אני אני אני – ככה ברצף ו'בכוונה' – זה גורם לתת מודע ולפנימיות שלך לשים לב לעצם קיומך ולאהוב את אותך. אחרי דקה אני רוצה שבמשך 2 דקות נוספות תחפשי דברים טובים שאת אוהבת בך: אם זה בניראות, בתכונות, באופי וביופי. ואם נשאר זמן את יכולה להודות לה' על דברים טובים שיש לך כמו זה שאת הולכת, נושמת, רואה, עצמאית וכו.

3. אהבה עצמית היא היפך הביקורת העצמית המיותרת. ביקורת עצמית היא עצת היצר הרע! אם את רואה שאת מבקרת את עצמך הרבה במה הייתי לא בסדר וכו' – תנסי להיות במודעות ולהחליף כל שאלה עם "לא" או שאלה שמהותה שליליות – לשאלה עם כן או שאלה שמהותה 'חיוביות' נניח: במקום לשאול "במה אני לא בסדר?" – ולתת לעצמך באופן אוטומטי רשימת מכולת במה את צריכה להשתפר אני רוצה שתשאלי "במה אני בסדר? מה עשיתי היום טוב ? ככה תנסי מחשבות שליליות להפוך לחיוביות. בהתחלה זה יכול להיות לא קל. כי כח ההרגל ההישרדותי מושך אותנו לשלילה, למגננה – ולכן זה משהו שתצטרכי לשים לב אליו, להיות מודעת ולשנות לאט אבל בטוח

4. ואחרון הכי הכי חביב – וקשור לא רק לאהבה עצמית אלא להכלה כל – זה תפילה! קחי לך זמן, (כדאי לך אפילו להקדיש לזה זמן בכל יום) ותתפללי על זה לאבא שבשמים: תודי לו על הבעל שנתן לך (ונשמע שאת מרגישה ויודעת שיש לך הרבה על מה להודות), תספרי לו מה מציק לך, מה היית רוצה שיקרה. הכל הכל תספרי לו, במילים שלך. אני מאחלת לך שתרגישי איך בעז"ה נכנסת לך קצת הקלה ותקווה בלב – כי תפילות כאלו מאווררות את המקומות הלחוצים והדחוסים בנפש, תפילות כאלו גורמות לנו להבין שאנחנו לא לבד ויש לנו על מי להטיל את כל המשא.

אל תיבהלי אם בהתחלה זה יהיה קצת קשה – לוקח זמן להתרגל למהות ולרעיון – אבל ההשקעה משתלמת – את תראי איך בעז"ה את ממגנטת שפע ואהבה מבעלך ומהסביבה וכולם כולם יצאו מורווחים

מאחלת יקרה עוד המון שנים של בריאות ואושר עם בעלך: שתזכי להרגיש תמיד במקום הראשון אצלו ללא התלבטויות שתרגישי אהובה וראויה לכל הטוב שה' והעולם רוצים להשפיע עליך

בהצלחה

רותי