The Butterfly Button
הוא רוצה ילדים ואני רוצה פחות

שאלה מקטגוריה:

אני רציתי להתחתן רק בשביל זוגיות ואהבה. זה הדבר היחיד שחשבתי עליו בבואי לנישואין. ואילו בעלי קודם כל חשב על המשכיות-משפחה-ילדים ועם זה הוא בא לנישואים.
כשאני התפללתי בתור כלה שהאהבה בינינו תפרח ותהיה עמוקה -הוא התפלל שאכנס להריון במהרה.
וזה הייתה המסקנה מהשיחה שאני ובעלי ניהלנו אתמול.
והמסקנה הזו פשוט שברה אותי.
למה? כי אני מאוד לא רציתי את ההריון הראשון שבא במהירות יתר אחרי החתונה- ובעלי כל כך שמח עד לשמיים – ולא הצליח להבין את התחושות הקשות שלי לאורך כל ההריון – הרגשתי שהכל נלקח ממני, הגוף היפה שהיה לי איננו, ולאחר הלידה-החירות והחופש(וכמובן שהגוף לא חזר לעצמו וכנראה שגם לא יחזור למה שהיה) .
כרגע הילדה שלנו בת שנה. ואני לא מוכנה לשמוע אפילו על הריון נוסף. ובעלי כל הזמן מברך אותי לרפואה שלמה -למה? כי הוא טוען שזה שאני מונעת כרגע את ההריון זה בגלל או שהגוף שלי עדיין לא התרפא- או שהנפש שלי עדיין חולה. הבעייה שהוא לא מבין שאני פשוט לא רוצה!!! לא עושה לי את זה לגדל עוד ילד כרגע. בשביל מה? יש לי ילדה אחת, לוקחת ממני הרבה אנרגיות. למה אני צריכה עוד אחת??? טוב לי ככה. עד שסוף סוף היא גדלה והתחילה להיות יותר נוחה – שוב פעם לחזור להתחלה? ואז הגענו לנקודה של למה התחתנו? הוא טוען שזה התכלית שלנו- להביא ילדים ולגדל. ובשביל זה מתחתנים. אבל אני ממש לא התחתנתי בשביל זה!! אני התחתנתי איתו כי רציתי אהבה, וזוגיות וכיף ורגש!! וכל זה פשוט הולך ודועך מהרגע שהילדה נולדה היום שלנו עמוס מאוד, ורק אחרי שהיא נרדמת ב10 בלילה מתפנה קצת מקום לזוגיות- אבל כשאסורים חצי חודש- יש מקום רק למריבות.
בקיצור- עכשיו שהבנתי את המטרה שלשמה הוא הגיע לנישואים- ירד לי כל החשק לנישואים!!!
לא חושבת שאפשר לגשר על הפער הזה..
וזה פשוט מתסכל אותי ..

תשובה:

שלום לך שואלת יקרה

ראשית אני מתנצלת על הזמן שלקח לי לענות. השאלה שלך קצרה אך טעונה וכתיבת התשובה אליה דרשה מני מחשבה.

השאלה שלך כתובה נהדר ומביעה את התסכול שלך באופן עמוק- כמעט מדבק. כשסיימתי לקרא אותה, הרגשתי את התסכול שלך ממש. הרגשתי את הקושי הגדול שנלווה במעבר לאימהות, את התסכול מהגוף החדש שנוצר אחרי הלידה, את הצורך במישהו שיבין אותך ויהיה איתך שם, ואת האכזבה מכך שהאיש שאיתך לא ממלא את הצורך הזה.

לידה יכולה וצריכה להחוות כמאורע מאוד משמעותי גם לאישה שהתחתנה בשביל התכלית של הבאת ילדים לעולם. גם אישה שהתחתנה ולא חשבה על אהבה יכולה לחוות קושי עצום בפרידה מהגוף שלה כפי הוא היה קודם, תסכול מהחופש שנלקח ממנה ורצון לבנות את עצמה שוב לפני שהיא חושבת אם להביא עוד ילדים לעולם. מה שאני כותבת לך כאן זה שמה שאת חווה הוא מאוד נורמטיבי בעולמן של הנשים (שילדו?) אך גברים- לא כולם, לא תמיד מצליחים להבין את המורכבות במעבר לאימהות ופעמים רבות הקושי המשמעותי והאמיתי שלנו, נחווה בעיניים גבריות כמשהו אחר.

אני חושבת שזה הפער שצריך וראוי ונכון לנסות לגשר עליו לפני הפער שאיתו חתמת את המכתב שלך. גם גבר שמטרתו בנישואים, כפי שהוא הצהיר, היא ” המשכיות משפחה ילדים”, יכול וצריך להבין שבשביל המשכיות משפחה וילדים צריך זוג הורים שמח ומתפקד. שמשפחה זה לא רק ילדים חמודים שמתרוצצים בבית אלא גם זוג שמביא אותם לעולם באהבה והורים שרוצים בהם ושמחים בהם.

ממה שאת כותבת אני מצליחה להבין שאת אוהבת את בן הזוג שלך- אם התחתנת איתו כי רצית אהבה וזוגיות וכיף ורגש, אני מבינה מזה שלכתחילה הוא אכן בעל פוטנציאל להיות האיש שחווה יחד איתך את האהבה והרגש. אבל ברור שהוא צריך לראות גם אותך ואת הצרכים שלך וזה כרגע לא קורה ויש סיבות מגוונות ושונות שיכולות להסביר למה זה לא קורה. אני לא יודעת מה גילו- אולי הוא מאוד צעיר? ואני לא יודעת באיזה בית הוא גדל- אולי בבית שאהבה לא הייתה משהו ראוי? אולי הוא לא יודע שמשפחה יכולה להראות אחרת?

אני כן יודעת שבשאלה שלך היו כמה ציטוטים שראוי לדון בהם. גם גבר שהתחתן כדי להביא ילדים לעולם לא צריך להניח שאישה שלא רוצה ללדת צריכה רפואה שלימה לנפשה.. .זה מעיד על חוסר הבנה עמוק אבל זה חוסר הבנה שניתן לשנות אותו, שניתן למלא בהבנה חדשה. אני מדמיינת סיטואציה בה הוא מדבר עם איש חכם שקצת מאיר את עיניו ועוזר לו לפקוח את עיניו ולראות גם אותך, להרחיב את הנפש שלו ולקבל גם את המורכבות שלך. אני מאמינה שזה יהיה נכון גם עבורו. ואני שואלת, האם הוא יסכים לפגוש מישהו שידבר איתו על הנושא? לקבל ממנו?

אם כן, אשמח להפנות אותו למישהו מתאים. אני מאמינה ששיחה כזאת תעשה טוב לו ולכם.

ולך יקירתי אני רוצה לכתוב שוב: התחושות שאת מרגישה הן נורמטיביות! לידה היא לא תמיד חוויה קלה, למלא צרכים של תינוקת זה עסק מאוד תובעני ושואב, לרצות לקבל אמפטיה מבן הזוג שלך למצב שלך ולחוויה שלך זה נכון וראוי. רק צריך ליצר שיח סביב זה, הבנה משותפת שלו ושלך שאנשים שונים שמגיעים לאותו מקום דרך מטרה אחרת- לא חייבים לגרום סבל אחד לשני. בני זוג שמגיעים לנישואים למלא צרכים שונים, יכולים לתת ולקבל אהבה, אמפטיה, תמיכה וחברות אחד לשני ואחד מהשני. שניכם יכולים יחד לבנות בית שבו תשוחחו על למה אתם רואים את הדברים כך או אחרת, על למה הוא בחר בך כבת הזוג האידיאלית שמתאימה לאופן שבו הוא רואה משפחה ונישואים ועל למה את בחרת בו לבן הזוג שלך שימלא את עולמך ברגש.

אני מאמינה בכל ליבי שזהו פער שניתן לגשר עליו. שהגשר שתבנו כדי לשוחח ולהבין אחד את השני, יעשיר ויעמיק את הקשר שלכם ואת הזוגיות שלכם.

ואני מאחלת לך שכל זה אכן יתגשם.

שלך

נועם

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

2 תגובות

  1. אני רוצה להוסיף שלפעמים כשיש וויכוח, ולכל אחד יש “תפקיד” בוויכוח,
    התפיסות שלנו מתקצנות. וכל אחד נהיה אחראי על הצד שלו…
    כשאת מרגישה שבעלך לא מספיק מרוכז באהבה ובזוגיות, את מרגישה שאין לך שום מקום לרצון במשפחה וילדים, כי את מרגישה שאין מי שיגן על העמדה שלך ואת צריכה להגן על התפיסה שלך ועל הצורך שלך בהשקעה בזוגיות.
    ובעלך, להיפך, הוא מרגיש שרק הוא נשאר להגן על העמדה שלו, אז הוא לא יכול להתמקד בחלק שבו הוא כן מזדהה עם הרצון שלך להשקיע בזוגיות.
    אם תצליח להתחבר קצת לרצון שלו במשפחה וילדים, לדבר איתו על זה, ולתת לו הרגשה שאת שותפה לזה ברמה כלשהי, אולי הוא גם יצליח להתחבר לחלק בתוכו שבו הוא שותף לרצון שלך, ותגלו שהפער הוא יותר קטן ממה שזה נראה בוויכוח.
    בנוסף, אני חושבת שבמשפט של בעלך על זה שאת כנראה צריכה להבריא, טמון איזה מטען בנושא ההלכתי. ייתכן שהוא בהחלט יכול להבין שאת לא רוצה, אבל זה מסבך אותו מבחינת התפיסה ההלכתית. אולי הוא מרגיש שהוא צריך שתגידי שאת לא מרגישה טוב, כדי להרגיש שיש לכם היתר הלכתי מוצדק למנוע הריון?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

מובחנות בזוגיות תעזור לי לא להיפגע מבעלי?
קראתי פעם דימוי, יפהפה בעיני, שנישואין זה בעצם להסכים להפקיד את הלב שלך בכף ידו של מישהו אחר, ולהיות בטוח שהוא ינהג בו בעדינות ולא ינפץ אותו לרסיסים. (כל הזכויות על הביטוי הנ”ל שמורות לאיה קרמרמן, בטור בעיתון “בשבע”) אחרי כמה וכמה שנות נישואין, אני יכולה לומר שאני מזדהה מאד...
חלוקת התפקידים בזוגיות לא נראית לי הוגנת
ראשית תודה על אתר שעונה בדיוק על מה שצריך הציבור החרדי ופותר הרבה ספקות פנימיים . ומכאן לשאלתי: חשוב לי להדגיש שאני מסתכלת על העולם בעיניים של צדק ושויון ולכן יש לי שאלה שלא ברורה לי . לפני דור או שניים היה ידוע שהתפקיד של האישה זה לבצע את צרכי...
אני לא מרגישה שאני רוצה להתחתן... יש לי בעיה?
אני בחורה דתיה חזקה, כך שבציבור שלנו כבר יחסית מקובל שבנות יתחתנו בגיל הזה(לצורך העניין כבר יותר מחצי מהכיתה שלי התחתנה…). הבעיה היא שתמיד הרגשתי שונה מאותן הבנות… כאשר כולן היו קושרות מטפחות, מקוות ומייחלות להקים משפחה זוגיות כבר מגיל קטן, אני לא הרגשתי את זה, הרגשתי שאני קטנה מידי,...
לשתף בזוגיות בסערות שעוברות עלי?
ממש תודה על התשובות באתר, ניכר שהצוות כאן מקצועי ומבין בתחומו! הקדמה שאולי פחות נצרכת: ב”ה ארוסתי ואני נתחתן עוד חודשיים. לא מזמן קרה שהיה לי יום עם תחושת תסכול גדולה מאוד מכל מיני דברים שהצטברו, דיברתי עם ארוסתי היא שאלה אותי מה שלומי ואז פשוט הבכי התפרץ… שיתפתי. יום...
מה יהיה עם הזוגיות שלנו?
אני בת 27 . אני ובעלי נשואים 7 שנים ויש לנו 2 ילדים מתוקים .. מתחילת הנישואים היו קשיים . בהתחלה הוא היה מסור וקשוב וניסה לעשות הכל כדי שיהיה לי טוב . אני כנראה לא הייתי בשלה לנישואין והיה לי מאוד קשה עם השינויים שהנישואין הביאו איתם ונתתי לו...
פערים שהולכים וגדלים ביני לבין אשתי
כבר תקופה ארוכה שמפריע לי משהו בזוגיות שלנו שלי ושל אשתי. אז קצת רקע על הזוגיות שלנו :יש לנו זוגיות יחסית טובה אני מגדיר את זה הכי טובה, כי בשבילי זה טוב. אנחנו הורים ל-2 תכף לשלושה ברוך ה’, שנינו בערך באותו גיל התחתנו לפני 10 שנים, סך הכל הפערים...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
בטלגרם
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
דילוג לתוכן