שלום לך שואלת יקרה,

קראתי את מכתבך בעיון רב, יש לציין כי יכולת הניסוח המדויקת והעמוקה שלך בתוך סיטואציה כה מורכבת מעוררים הערכה רבה.

ניתחת את הסיטואציה הלא פשוטה בחכמה רבה, וכל שהיה לי לעשות הוא רק להקשיב.

כפי שאת מבינה, אינני מתכוונת לתת פתרון מעשי או חד משמעי אלא רק אשתדל, בהרבה ענווה לשקף לך את אשר אמרת ולתת לך כיווני חשיבה.

ראשית, חשוב לי לומר, שדעתי היא שחשוב ללכת ולהתייעץ עם דמויות נוספות בקשר להחלטה הסופית – זה יכול להיות דמויות רבניות, טיפוליות או סתם בן משפחה או חבר בעל ניסיון, אבל חשוב להבחין בין "להתייעץ" לבין להפיל על מישהו אחר את ההחלטה. אנו עושים זאת פעמים רבות כאשר החלטה גורלית ומשמעותית נתונה בידינו, כי עול ההחלטה כבד עלינו, אך זה לא נכון! אדם מבוגר הינו אדם שלוקח אחריות על מעשיו כולל ההשלכות שהם טומנים בחובם.

שנית, לגבי הלבטים שאת חשה, והמטוטלת הרגשית, זה התחושה הכי נורמלית שישי, זה מעיד שאת בחורה בוגרת ובשלה שמבינה את משמעות הנישואים, והמחויבות שהם נושאים בחובם. אינני מכירה כמעט חתן וכלה בוגרים שאינם חשים לבטים, בלבול, חרדה וסימני שאלה. זה הכי לגיטימי בעולם שמדובר בהחלטות גורליות ומשנות חיים. ואגב, פעמים רבות זה גם ממשיך בתקופה הראשונה לאחר החתונה. וזה בסדר! זה בסדר אם מדי פעם בשנה הראשונה עולים לי סימני שאלה : "האם לנער הזה התפללתי"? "האם אנחנו מתאימים בכלל"? "הייתי רוצה פשוט לקום וללכת". ייתכן ותתקלי בסיטואציות מול בעלך / חתנך שיגרמו לך אכזבה, כעס, תסכול. אלו הם נישואים וזהו קשר זוגי. הכל בסדר. זה נובע מקשיי הסתגלות של התחלה, מהרגל למשהו חדש ולא מוכר, ולרוב זה עובר והכל בסדר. כמובן שאישה שחיה בספק תמידי ועמוק, כזה שלא מאפשר לה בכלל לשהות בחוויה של הקשר החדש , ראוי שתמהר ותפנה לאיש מקצוע אחראי ותתייעץ מה לעשות.

כעת, בואי ננסה להסתכל מה יש לנו כאן. את מתארת תחושות שהכותרת שלהן יכולה להיות: "מורכבות".

מצד אחד, את מתארת הרבה תכונות נפלאות שמצאו חן בעינייך בחתנך, תכונות שאת רואה כחיוביות ונחוצות להקמת בית, מצד שני, את מתארת תכונה שבעינייך חשובה מאד וככל הנראה לא קיימת בו -היכולת או הרצון להעמיק מעבר.

כפי שכבר הבנת לבד, אין דבר כזה נישואים מושלמים או בן זוג מושלם, נישואין וזוגיות טובים תמיד כרוכים בוויתורים על חלומות, בשום אופן לא כל החלומות, אבל אנו לומדים לתעדף את חשיבות החלומות ולהתרכז במה שטוב ובמה שבאמת חשוב. כמובן שתהליך כזה דורש מאיתנו רמה גבוהה של מודעות עצמית. מי אני? מהם העקרונות שחשובים לי? על מה אני לא מוכנה להתפשר? מהם הצרכים הכי בסיסיים שלי בתוך קשר? לא כל החתנים והכלות מתארסים ומתחתנים מתוך מקום של מודעות. כמובן שאפשר לעשות עבודה נפלאה עם מה שיש גם לאחר החתונה, אבל ככל שנבוא למערכת זוגית מודעים יותר לצרכינו, לדפוסים שלנו, למה שמניע אותנו מבפנים כך יוקל עלינו לבחור את האדם הנכון.

פעמים רבות קורה, שחלק ממה שאנו נוטים לפרש כ"צרכים" או "עקרונות", אינם באמת מגיעים ממקום עמוק בנפש שלנו, אלא כתוצאה מחינוך בבית, במוסד הלימודים, תרבות והשפעה סביבתית.

דוגמא קלאסית לכך, היא פעמים רבות בחורים מחפשים בחורה שעובדת במקצוע מכניס או כזו שאביה נותן נדוניה מכובדת, כי כך הרגילו אותם לחשוב, הם מנחים שבזה טמון האושר שלהם בחיים, אך ייתכן שאם יבדקו ויסתכלו פנימה יגלו, שלכל אחד יש צרכים אחרים, שדברים חיצוניים לא בהכרח מעניקים לנו את האושר וההצלחה. או דוגמא נוספת, בנות שרוצות בחור עם מאפיינים גבריים מסוימים, כי ככה הורגלו לחשוב, שרק אם יש לו x אז הוא באמת "גבר", בעוד שהצרכים האישיים שלהם שונים. כאמור לעיל, ספקות ולבטים בתוך קשר חדש הם נורמליים וטבעיים. מי שיגיד לך אחרת או שהוא אינו מודע לעצמו או שהוא שטוח מכדי להבין שקשר הינו דבר תלת מימד ועמוק.

הכלל הוא שהאושר צריך להאפיל על הקשיים , הן בכמות והן באיכות. מותר שיהיו רגעים של נפילה, של ריב, של ריחוק, בתנאי יודעים לחזור והתפייס, בתנאי שהחיים "מלמעלה" נראים לנו שלמים ומלאי סיפוק.

כתבת בשאלתך שחתנך הינו: " הוא בחור עם מידות טובות, מאוד אפילו, וותרן, נוח, עניו, עדין, ירא שמיים, נחמד וחביב לסביבה, נדיב, רגיש, מעשי". אילו תכונות מיוחדות שלא נמצאות בכל בחור, אלו תכונות שאיתם ניתן לעבוד, להתקדם, לבנות בית, להקים משפחה, ולחיות חיים שלוים לצד בעל דואג, מסור, שיוגע להודות בטעות. אין ספק שתכונות אלו מעידות על אדם בעל אישיות נפלאה ומיוחדת.

אך למרות כל זאת, חסר לך את הריגוש האינטלקטואלי, מישהו שיהיה פרטנר לשיחות, לתובנות לתהליכי חשיבה עמוקים. שימי לב שהתכונות שאת תיארת יותר מתאימות לקטגוריית "בן זוג", כלומר בתוך מערכת זוגית, חשוב שיהיה פרטנר שיוגע לוותר, עניו- שיודע להודות בטעות ולקבל ביקורת, משהו גמיש, נוח שיתמודד עם הדינמיות וההפתעות שהחיים טומנים בחובם. לעומת זאת,מה שמפריע לך יכול יותר להיכנס לקטגוריית "חבר", אנחנו לא חייבים שהחבר שלנו יהיה וותרן למשל, זה פחות קריטי במערכת יחסים חברית, אבל אם לא יהיה לנו תחומי עניין, שפה משותפת וזרימה – אזי לרוב לא יהיה בסיס לחברות. ישנו משולש שהמציא פסיכולוג אמריקאי, שאומר שזוגיות טובה מורכבת משלוש צלעות: אינטימיות, מחויבות, תשוקה.

אינטימיות – זוהי החברות, היכולת לחלוק סודות, היכולת להיחשף ולהיפתח בפני בן הזוג, להרגיש עמו בטוח ומוגנת, אינטימיות זוהי אותה תחושה נעימה של זרימה ונוחות שיש לנו לעיתים עם חברים.

מחויבות – זוהי הנאמנות אחד לשני, לדעת שבן הזוג תמיד היה לצידי, תמיד יאמר לי את האמת ותמיד אוכל לסמוך עליו. זוהי הברית של הנישואים, הקשר העמוק והחזק שאנו קושרים בינינו, לנצח .

תשוקה – זהו הרצון להיות ביחד, להרגיש , לגעת, להיות האחד במחיצת השני במובן הפיזי, להתגעגע שאנחנו רחוקים.

כמובן שמשולש זה אינו תורה למשה מסיני, זוהי רק סקיצה כללית של המרכיבים הנחוצים בקשר.

כעת, משנתתי לך קצת רקע, אני ממליצה לשבת רגע עם עצמך, ביום שקט, במקום שקט, ממש לנסות לנקות את הראש ככל שניתן, לשבת עם דף ועט, או בלי, עם מוזיקה או בלי, מה שנוח לך, מה שמחבר אותך פנימה ולבדוק.

לבדוק מהם באמת הצרכים שלך , מה חשוב לך בתוך קשר זוגי? מה ראית בבית ואת מעוניינת להמשיך ומה פחות, מהם יחסים ראויים בעיניים בין גבר לאישה? מהו גבר טוב? מהי אישה טובה?

לאחר שתלבני עם עצמך את הסוגיות האלו? לאחר שתרגישי מודעת ומחוברת יותר לעולמך הפנימי, אני בטוחה שהתמונה תתחיל להיראות מעט בהירה יותר. שום בחירה שתעשי לא תהיה מושלמת מכל ההיבטים. בכל בחירה טמון ויתור על בחירה אחרת. הבחירה זוהי היכולת הכי בסיסית ומהותית שהופכת אותנו לבני אדם(סתם הערה, גם למלאכים שהם דרגה מעלינו, וגם החיות וכו' לשולם אין זכות בחירה, זוהי באמת זכות ששמורה אך ורק לנו בני האדם). בחירה משמעותה שלפעמים אני לא אבחר נכון, אם היינו בוחרים תמיד רק טוב, ממילא זו לא הייתה בחירה. לכן, בהכרח , אנחנו בוחרים רע לעיתים ויהיו לכך מחירים. אבל אם אני בוחרת ממקום של כח, של הבנה, של מודעות, אני אדע כיצד להתמודד עם המחירים של הבחירה שלי, אני לא אתמוטט או אשבר שאגלה שלבחירה שלי ישנם צדדים פחות חיוביים, ועדיין זה מה שאני בחרתי, לאור שקלול של כל מה שידוע לי ברגע נתון. (גם לבחירה שלנו יש גבול, אנחנו יצורים מוגבלים ולעולם לא אוכל לבחור על סמך ידע והבנה של כל המרכיבים והאפשרויות וכו' וכו', צריך גם מקום של ענווה בבחירה, שאני כרגע בוחרת מתוך המקום שלי כעת, ויותר מזה אין לי שליטה). בין אם תבחרי להמשיך את הקשר ובין אם תחליטי לסיימו, יהיו לכך השלכות ומחירים, את יודעת אותם יותר טוב מכולם. מעבר לכך, זכרי שבכל קשר, חלומי ואידיאלי ככל שיהיה, ישנם אכזבות, ישנם ציפיות או חלומות שלא מתגשמים במלואם, זה לא אומר כלום על טיב או עומק הקשר, אלא שקשר זוגי הינו דבר מורכב מאד ודינאמי, ומצוי כל העת בשינוי, תנועה והתפתחות. סביר להניח שאדם שעימו תתחתני , לא יהיה אותו אדם כעבור עשור וכו' וכו'. לכן את יכולה לבחור רק במסגרת מה שידוע לך כעת, מה שחשוב לך כעת, ואת כל שאר אחריות, לשחרר. אני מסכימה עם האמירה שעומק זה חשוב, בפרט אם את כזו, אין ספק שאם שניכם מצויים באותם עולמות עניין, זה מעשיר ומפרה את הקשר. מצד שני, אולי, רק אולי, יש מחיר לאדם חושב, אולי הוא פחות מעשי, יותר איטי, אולי דווקא כדאי שמישהו בזוג יהיה יותר רציונלי או מקורקע. אולי! רק את יודעת מה הצורך והרצון הפנימיים שלך בעניין. אבל חשוב שתראי את התמונה הרחבה, כפי שתיארת בעצמך, מדובר בבחור עם מעלות לא מבוטלות בעליל, ואף בתחום החשיבתי, אץ מתארת בחור חכם, בעל יכולות חשיבה וזיכרון… לפעמים עומק זה גם דבר שמתפתח עם השנים ועם החיים ובעקבות דמויות לידינו, לפעמים לא. מה שבטוח, שהבחירה צריכה להיות מבוססת על מצבת הנתונים בהווה, ובשום אופן לא על סמך ציפייה שזה ישתנה בעתיד. הציפיה והאכזבה שבאים בעקבות כך הם הרסניים ביותר לקשר זוגי ולא מאפשרים לו לצמוח כראוי.

בנוסף, יכולות עומק וניתוח, בסך הכל זו תכונה שהיא יחסית סובייקטיבית. ישנן המון אנשים שתכונה זו אינה מעניינת אותם, אינה מהווה שום ערך מוסף עבורם. לעומת זאת, מידות טובות, ותרנות, שכל ישר, אילו תכונות שאובייקטיבית הן חיוביות , ויכולות לנבא קשר טוב, בריא ותומך. את אותו העיקרון אני מציע לך גם בנושאים של מראה חיצוני. להתחתן עם מישהו על סמך המראה שלו כיום זה לא מעשי. זה חלק מהשינוי שלפעמים בני זוג עוברים. כולנו יכולים להשמין, להשתנות, לשנות השקפות עולם ודיעות וכן הלאה. מה תגיד מישהי שהתחתנה עם בחור שהתחייב להיות באוהלה של תורה, וכעבור כמה שנים משנה דעתו ורוצה לצאת לעבוד? לא חסרים דוגמאות. כי בסוף , העומק של התחייבות לקשר, של נישואים, הוא ברית, ולא חוזה. חוזה מגדיר מראש את הציפיות בינינו, ברגע שהציפיה לא מתממשת , החוזה אינו תקף. נישואים, ברית, זה שונה לחלוטין. אני מתחייבת לקשר נצחי (חוץ ממצבי קיצון כמובן!) , בו שנינו מוכנים לעבור תהליך רוחני של התפתחות, של התקדמות, ושל שינוי. אנחנו מתחייבים לאהוב אחד את השני, בלי תנאי, כמו שהוא. כמובן שזה תהליך שלוקח זמן רב, הוא דורש השקעה ועבודה עצמית, והוא מתגמל מאין כמותו! אבל גם אם זה לא קורה מיד, זה הכיוון, ולשם שואפים.

אני מניחה פה עוד דבר בזהירות. אולי נכון לשוחח עם החתן בכנות. שוב, אומרת בזהירות רבה, כי בשלבים כאלו הקשר מאד מאד רגיש, עדין ושברירי. קשר בשלב הזה מגיב מאד בעוצמות לכל שינוי, איום או פגיעה. לכן זה חייב להיעשות בצורה חכמה, עם הרבה מחשבה , אולי עם ליווי מקצועי. כי באופן כללי, בקשר זוגי, הדבר אולי הכי הכי חשוב ומשמעותי, הינו שיח פתוח וכנה. ללא כנות, לא יכול להתפתח אמון, ביטחון ואינטימיות. בן הזוג ממש לא חייב לדעת ממה שאני מאוכזבת ממנו, ומה אני פחות מחבבת אצלו, אבל אולי נכון שיידע שאני עוברת תהליך רגשי כלשהוא, לשתף אותו שזה תקופה לא קלה עבורי, מלאת לחצים. אולי גם הוא חש באופן דומה? אולי אפשר לעשות מזה משהו קליל, התמודדות משותפת? אך זאת לא אוכל לומר בלי להכירך לעומק, כי זה תלוי באופי הקשר ובעוד המון מרכיבים. רק נקודה למחשבה.

לסיכום, כלה יקרה.

חשבי עם עצמך, מהם הצרכים העמוקים והפנימיים שלך, אלו שבאמת הנפש זקוקה להם, ולאו דווקא כאלו שנבנו בי עקב חינוך, לחץ חברתי או תרבות.

הגדירי לך סדר עדיפויות ברור, מהם שלושת הדברים שבלעדיהם לא תוכלי להיות מאושרת, הדברים שלעולם לא תוכלי להשלים את חסרונם.

זכרי, שלכל בחירה, ישנן מחירים. הבחירה שלי צריכה להיות רק במסגרת המגבלות שלי של זמן ומקום, אין לי יכולת לנבא או לצפות או לקחת בחשבון את כל המרכיבים, להתמקד בהחלטה מתוך מה שאני רואה וחווה כעת. לצד כמובן חשיבה רחבה ובעלת היגיון.

אין בן זוג מושלם, אין נישואים מושלמים. בכל קשר תהיה עבודה בנושא של ציפייה ואכזבה, והשלמה עם דברים שאינם קיימים בו.

קשר זוגי , ואנשים בכלל נתונים לשינויים תמידיים, פיזיים, רגשיים, רוחניים וכו'. כל אחד ואחד מאיתנו, גם את. כל אחד רוצה שבתוך קשר הוא יהיה אהוב ומוערך כפי שהוא, וכמו שאני רוצה זאת, גם בן זוגי רוצה שאני אתן לו זאת.

נורמלי שיש סימני שאלה ולבטים, נורמלי שלא מתחתנים בהכרח מהמקום הכי הכי בטוח. כמעט תמיד ישנם אחוזים של ספק.

הכי חשוב בעיניי – להיות בזה, יחד עם הקב"ה. לשתף אותו, לדבר איתו, לבקש ממנו חכמה , בינה והשכל. להתפלל אליו שאדע לבחור נכון, שאדע להאמין ולשחרר איפה שזה כבר לא בשליטתי. את מוזמנת בשמחה להמשיך את הדיון איתי בפרטי. אני מאחלת לך המון הצלחה וסע"ד ובחירות נכונות.

נעה

[email protected]