דלג לתוכן
שלום וברכה,
אני בת 21 חרדית קלאסית כמו שנקרא, אני נמצאת עמוק בתקופת השידוכים נפגשת וכולי וממש רוצה להתארס בקרוב.
אני בת בכורה וההורים שלי פעם ראשונה במצב הזה של שידוכים לבת.
ההורים שלי אנשים שאני ממש אוהבת ומעריכה ומאז ומתמיד ידעתי שהם מעריכים אותי מאוד אוחזים ממני ואוהבים אותי רק בתקופה הזאת של השידוכים הכול השתנה, משהו בעיתי לגמרי ואני לא מצליחה להבין מה הבעיה מקווה שאני יצליח להסביר.
מוצאים לי הרבה סגנונות של בחורים – מכל הסוגים ממש אולי כי עוד לא קלטו את הסגנון שלנו או שאנשים סתם תוקעים שמות, ההורים שלי מבררים על בחור ואולי צריך לצין שאמא שלי יותר מנהלת את ההצעות ומבקשת מאבא שלי לברר, אבא שלי אדם מאוד טוב שקשה לו לראות רע באחרים ורוב האינפורמציה שהוא מביא זה דברים כללים כי גם קשה לו לחפור לאחרים וגם הוא שומע רק דברים טובים ובחיים הוא לא חזר לי אם אינפורמציה של למשל – הבחור הזה לא משהו ב….., הקטע של הלימוד פחות נראה לי, הסגנון פחות מתאים לך.. וכולי.
ההרגשה שלי שהם מתלהבים על כלום כי הרי מחמיאים על כולם רק צריך לקלוט את האינפורמציה הנכונה, בברור אני יודעת על בחורים פחות טובים שהציעו לי וההורים שלי ממש ממש לא ממהרים להוריד כלום, ההרגשה שלי שהם בכלל לא חותרים לבחור הכי טוב שיכול להיות ( אני מודעת לזה שאני לא יקבל מושלם אבל אני רוצה להרגיש שההורים שלי מחפשים בשבילי את הטוב ביותר) מה שקורה זה שלמשל אני מגיעה אם אינפורמציה מבעלים של חברות שממש לא נשמע שמדובר בבחור טוב / מתאים וההורים שלי מתעצבנים עלי למה אני פוסלת את כולם או למשל אח שלי (קרוב בגיל) שמגיעה אם אינפורמציה מחברים שלו שמכירים את המדובר שהם מחויבים לאח שלי כמו שאומרים וזה אינפורמציה הרבה יותר אותנטית, ההורים שלי מתחילים לומר לא בטוח שזה נכון השאלה איך החבר ההוא תופס אותו אולי זה רק הנקודת מבט שלו וכולי, בקיצור בוחרים להתמקד באינפורמציה החיובית מה שמוביל אותי למקום שאני ממש לא מאמינה בברור של ההורים שלי וזה מוציע אותי מהדעת – כי אני רוצה לסמוך על ההורים שלי בלב שלם ואני פשוט לא מצליחה. היתה לנו שיחה וניסיתי להגדיר להם שמה שאני חושבת שצריך לצאת מתוך נקודת הנחה שלא כל מי שמציעים מתאים אלא בוא נראה אינפורמציה שתשמע לנו ולא לחשוב שמציעים לנו רק את גדולי הדור ולדון לכף זכות מה שאומרים עליהם . אבל באמת ההרים שלי חושבים שאני פוסלת בלי בסיס ונעולה על עצמי מה שאני מרגישה שפרוש לא נכון!!
אני יודעת שאני לא יקבל מושלם , אני יודעת שאני יתפשר , ואני מרגישה שאני פתוחה ומקבלת המון אבל אני רוצה ללכת בלב רגוע לפגישות בידיעה שאת שלב הברורים עברתי בהצלחה מה שלא קורה, אני מגיעה לפגישה ואני באה ממקום הרבה יותר בוחן בקטעים רוחניים כמו מידות, לימוד , השקפות במקום לבוא ולבדוק יותר חיבור ודעות משותפות.
המצב נהיה ממש גרוע אני מחפשת לברוח מהבית בכל זמן אפשרי או לישון כי קשה לי לראות את הבקורות של ההורים שלי, ואני מרגישה שאני קורסת כי גם ככה (כמה שאני צעירה וסימתי סמינר שנה שעברה) רב החברות שלי התחתנו ויש לי ולהם לחץ מסוים כבר וגם יש לי אח ואחות שברגע שאני יתארס הם יצאו לשידוכים.
לפני שבוע בערך החלטתי שאני פסיקה להביע דעות בכלל ובמקרה הכי גרוע אני ילך להפגש אבל אתמול אמא שלי אמרה לי שהציעו מישהו והם בררו קצת ואמרו עליו שהוא “צדיק” (אני מחפשת בחור צדיק ואכותי אבל את מבינה שהתכוונו מעבר..) ואח”כ עוד מישהו אמר שיש לו זקן (מה שממש לו מקובל בסגנון שלנו לבחור)אז אמרתי כי באמת אני לא רוצה שהם סתם יבררו ויעבדו קשה שלא נשמע הסגנון שלנו, ואז אמא שלי ממש כעסה לא אמרה לי אלא לאבא שלי אבל שמעתי.
היא אמרה שנמאס לה שאני סתם קוטלת ואין לה כח לשמוע לי שידוכים כי תמיד אני יפסול ויהיו לי דעות… וממש כעסה.
אני שמעתי וממש בכיתי חצי לילה כי אני לא רוצה לגרום שום צער להורים שלי ואני רוצה לסמוך עליהם הכי שאפשר ואני לא מצליחה!!
אני לא יודעת מה לעשות ומתחננת לתשובה כולנו סובלים ממש
תודה ענקית…..!
תגובה אחת
תשובה מקסימה אבל אני לא חושבת שניתן מענה במבחינה מעשית. אז מה בתכלס? לצאת להפגש? לא להפגש אם לא נראה? אני הייתי במקום הזה, ואני יכולה להגיד שההורים שלי ואני עשינו כברת דרך ענקית לגבי ההתנהלות בשידוכים וההידברות בינינו. הייתי מציעה בזמן רגוע, לשבת לשיחה עם אמא ולנסות להסביר את עצמך ואת התחושות שלך, כמובן עם מילות הערכה לגבי המאמצים שכבר נעשים. לחשוב על פתרון מעשי גם שיהיה לך להציע, במקרה ואמא תגיד שזה מה יש. כמו למצוא מישהו שלישי שגם את וגם אמא ואבא סומכים עליו שיברר נכון והוא ייעשה את הבירורים.