דלג לתוכן
שלום רב למשיב/ה היקר/ה
קודם כל אני רוצה להודות מקרב לב על האתר הזה אני ממש נהנה ממנו. שאלתי היא כך, הדת היהודית כידוע מתבססת על אמיתות המסורת היהודית בנוגע למקור התורה ופירושה כמובן שאם נשלול את מקור התורה כמקור אלוהי לא ישאר כלום מהדת היהודית (חוץ מעצם מציאות האל שאם לא נרצה לקבל את ההסבר הדחוק של תאוריית ההתפתחות נאלץ לקבל אותו) הבעיה שלי נעוצה בכך שאני עברתי ועובר על הדברה האחת עשרה (“לא תחשוב”) של הציבור החרדי וזה שאני נולדתי בבית חרדי וגדלתי כל ימי בישיבות הכי טובות לא מונע ממני לחשוב שאולי המסורת היהודית לא מדוייקת. מבחינתי האפשרות היחידה להאמין בודאות בתורה היא אם אני אקרא את ספרי ביקורת המקרא אחפש תשובות של היהדות לטענות הללו ואחפש תשובות של חוקרי מקרא לטענות של המחזירים בתשובה הבעיה הפרדוקסלית שלי היא שלפי היהדות אסור לקרוא ספרים של מינים מחשש שמא ימשך לכפירה (זכור לי שכתוב בסנהדרין פרק חלק שהקורא בספרים אלה אין לו חלק לעוה”ב) ככה שעל הצד שהיהדות אמיתית אם אני אקרא בספרים האלה עברתי על איסור חמור והפסדתי את העולם הבא שלי אבל אם אני לא אקרא ואחקור אני מניח שאני אמשיך לשמור מצוות מן הספק (לדעתי הסיכון של סבל אינסופי בגיהנום גבוה ושוה לקחת את הסיכון שאני זורק את החיים לפח וסתם חי חיי נזירות) אבל לא באמת יאמין לגמרי, וביתר חידוד הרמב”ם כתב בהל’ תשובה שמי שלא מאמין שפסוק אחד מהתורה נכתב ע”י משה מפי הגבורה אין לו חלק לעוה”ב אני מניח שכונת הרמב”ם לאמונה מוחלטת ללא ספק אבל מה יהיה הדין אם הדרך להגיע לשם זה רק ע”י קריאת ספרים שעונש הקוראם הוא “אין לו חלק לעוה”ב”. אני מניח שהתגובה האינסטינקטיבית תהיה להסתכל בספר הכוזרי ובספרי המחזירי בתשובה למיניהם, הבעיה היא שזה לא מספיק לי מהסיבה הפשוטה שכידוע אסור לדיין לשמוע את טענת אחד הצדדים שלא בנוכחות הצד השני כ”ש שאסור לדיין לדון אם הוא לעולם לא ישמע את טענות הצד השני, ההיגיון בזה הוא פשוט שהרי ברור שאותו צד יספר לדיין את הסיפור בהתאם לאינטרסיו, מכיון שכך איני יכול להאמין עפ”י מידע שאקבל ממקור אחד שמאמין בדבר שהוא מנסה להוכיח לי ומשוכנע שיש לו מצווה גדולה לגרום לי להאמין במה שהוא מאמין ובמיוחד כשאני מכיר מקרוב את תופעת הסילופים ביודעין של חלק מהמחזירים בתשובה, לדוגמא “הידע המדעי בחז”ל” מי שיקרא חומר של מחזירים בתשובה בנושא ישתכנע במהרה שחז”ל ידעו דברים שלא היה להם שום דרך טבעית לדעת ומכאן למסקנה הנגזרת שהם קבלו במסורת איש מפי איש עד ליוצר היקום אבל אם טיפה מתבוננים בנושא מתברר בדיוק הפוך חז”ל לא ידעו יותר מחכמי תקופתם הגויים ואפילו ידעו בדברים מסויימים פחות מחכמי יון (למשל צורת העולם לפי הש”ס בבלי פסחים צד) הטיעונים של החוזרים בתשובה מבוססים על ציטוטים חלקיים ו/או שהוצאו מהקשרם ובנויים על ההנחה שרוב האנשים לא מודעים לידע המדעי שהיה מצוי בתקופת חז”ל והתעלמות ממקומות שחז”ל באופן מפורש סותרים את המדע ו/או ניסיון לפשר ביניהם בדרכים עקלקלות עד שקריות לגמרי (לדוגמא כתוב בגמ’ בבכורות ח שזמן עיבור נחש הוא שבע שנים לפי המדע זמן העיבור הוא בין חודש לארבעה חודשים וראיתי שאחד מהמחזירים בתשובה תירץ שמצאו איזה מקרה שנחשה שהיתה בלי זכר שבע שנים ילדה ולזה התכוונו חז”ל שיש אפשרות שנחשה תוליד לסוף שבע שנים תירוץ זה או נובע מבורות גדולה או חמור מכך בשקר גס המעיין בגמ’ שם והא סבי דבי אתונא כו’ ימצא שמוכרח בסוגיא שאין אפשרות שנחשה תוליד בפחות משבע שנים מה שכמובן אינו) כמובן שאין בדבר זה כדי לסתור את אמיתת היהדות, הגאונים והרמב”ם ועוד רבים אומרים מפורש שחז”ל למדו את הידע המדעי שלהם מחכמי תקופתם ו/או ניסוי אישי ובאמת טעו בהרבה דברים מדעיים (דעה שכמובן מעולם לא ראיתי אצל המחזירים בתשובה שטוענים שכל הידע של חז”ל הוא ממשה בסיני) אבל זו דוגמא טובה לדמגוגיה ולמכירת ידע למי שלא מכיר את הצד השני. עוד דוגמא לסילופים של מחזירים בתשובה הוא “הסתירות והקושיות לברית החדשה” אכמ”ל אבל במקרה מוחלט ראיתי סרטון של היהודים המשיחיים שמראה שרובם המוחלט נובע מסילוף וציטוט מגמתי ומוצא מהקשרו והמיעוט יש לו תירוצים (למען הגילוי הנאות איני מאמין בברית החדשה כל עיקר). אציין שאני דן את המחזירים בתשובה לכף זכות שלפי שיטתם הם עושים מצוה גדולה וכל האמצעים כשרים לכך אפילו לשקר (דבר שיש בו היגיון מסויים). איני מאמין שאחת/ד המשיבים/ות המשכלים/ות ת/יאמר לי את הטיעון האווילי הבא שראיתי בספר קצת קדום שצריך לסמוך על גדולי האומה למשל הרמב”ם שהיו חכמים גדולים וחקרו את הדבר בעצמם, מהסיבה הפשוטה שאם כבר אנחנו סומכים על חוכמה של אנשים אחרים באו נלך יותר רחוק ונסמוך על אריסטוטלס שהרי הוא היה חכם גדול עוד יותר או במעבר חד לימינו נסמוך על איינשטיין שכתב “כתבי הקודש אינם אלא אוסף של אגדות ראויות לכבוד אם גם פרימיטיביות” (ויקיפדיה) ויותר מזה פשוט לי שכל אחד נוטה באופן טבעי להאמין במה שהוא חונך ובמה שהסביבה והחברה שלו מאמינה, ההוכחה הפשוטה לכך היא שאף אחד לא העלה בדעתו מעולם שהרמב”ם או אבן סינא ואלפאראבי או ניוטון או אינשטיין היו טפשים או חסרי המצרך המכונה שכל ובכל זאת כל אחד דבק באמונה שעליה הוא התחנך אשר אינה שווה לכל האישים שהזכרתי (אגב איני הראשון שטוען זאת דבר זה נזכר במורה הנבוכים ח”א פרק ל”א) קיצורו של דבר שאלתי היא מה עלי לעשות עם הפרדוקס שאני נמצא בו, אני ממש מתנצל על כל האריכות התכונתי לכתוב קצר אבל יצא לי ארוך. תודתי מסורה מראש מקרב לב למשיב/ה שת/יענה לי.
נ.ב. אני לא יודע עד כמה זה אפשרי אבל אם אפשר להשתדל שהתשובה תגיע עד ראשון בבוקר אז אני חוזר לישיבה ולא יהיה לי גישה לאינטרנט לשבועיים שלשה (ההרגשה לא נוחה ללמוד 11 שעות ביממה דבר שאתה מאמין שיש צד שהוא בזבוז זמן מוחלט).
