The Butterfly Button
האם התפילות מתקבלות?

שאלה מקטגוריה:

ידועים דברי הסטייפלר שאין תפילה שחוזרת ריקם. ואם זה לא מועיל למקרה הספציפי זה מועיל למקרים אחרים ואם לא לאדם הספציפי הרי שזה יועיל למישהו אחר. ועל כך התמיהה הרבתית. אם עכשיו לצורך העניין אני בחובות וזקוק לישועה בפרנסה. או בשידוך. או בשלום-בית או כל דבר אחר איש איש היודע את נגעי לבבו. מה מעניין אותי שבמקום שאני יקבל את זה יהיה איזשהו אדם אחר שבזכות התפילה שלי הוא יקום ממיטת חוליו? והרבה פעמים גם אומרים שיש כמות מסויימת של תפילות שצריך ומשה רבינו התפלל 515 תפילות ואם היה מוסיף ומתפלל רק עוד תפילה אחת היה זוכה להתפלל. ראשית כל אצלינו אין עוד נביא ולא איתנו יודע עד מה. אז איך אדע שאם אכן אתפלל שוב (או עוד חמישים פעם) אקבל את מבוקשי? תמיד זה יהיה תלוי ועומד ל”עוד תפילה אחת”! לי זה נראה כמו ילד שאומרים לו תדבר יפה תקבל ממתק ולאחר שדיבר יפה אומרים לו עוד פעם אחת! ולאחר מכן שוב! האם זה יגרום לו לבקש שוב או לאבד את האימון? תשובה נוספת (“חכמה”) ששמעתי “אתה יודע מה היה קורה לולי התפילה”? טוב אז נכון שאם המצב עכשיו הוא על הפנים ה”נחמה” שהיה יכול להיות ותר גרוע לא ממש מנחם ומרגיע. זה עוד בלי להכנס לשאלה של האם אי-מי חקר ובדק האם אלו שמתפללים חיים יותר טוב מאלו שלא? קח קבוצה של חרדים וקבוצה של חילוניים. האם החרדי חי יותר טוב? (לא מדבר על כרגע רוגע נפשי שהינו תוצאה ישירה של “מהות הביטחון הינה מנוחת נפשו של הבוטח” כלשונו הזהב של החובת-הלבבות אלא ברובד הנמוך יותר. האם באמת יש להם יותר פרנסה? יותר בריאות? וכדו’ וגם בקרב אלו שיבטחו במוחמד או ביש”ו ויתפללו אליו כנראה שתגיע לאותה מנוחת-הנפש כך שזה לא כ”כ רלוונטי לענינינו) מלבד זאת שישנם מאמרי חז”ל רבים המלמדים להיפך. מיום שחרב ביהמ”ק מחיצת ברזל מפסקת בין ישראל לאביהם שבשמים, שערי תפילה ננעלו ועוד מאמרים שמוכיחים שלא כל תפילה מתקבלת. ועצם הדבר שיש לנו בנוסח התפילה ואל תשיבנו ריקם מלפניך מוכיח שיש מצב שכזה. אחרת לא היה מקום לבקשה הזאת.

תשובה:

שלום לך איש יקר

לעתים כדאי לנו פחות להיתפס לסיסמאות ולמשפטים שנאמרים ויותר להקשיב ולהבין את עצם נושא התפילה והתקבלותה, והיה אם יבין ליבנו, אם נפשנו תזכה לחיות ולחוות לעומק את התפילה ומשמעותה, אזי נוכל אולי, לא בטוח, לתת גם מקום לאמירות מסוג זה כי נבין שהם מגיעים מתוך הרגשה יהודית פנימית , גם אם הן נשמעות מוזרות משהו בחיצוניותן

אני סבור שבפשטות אתה צודק, לא כל תפילה מתקבלת, וכפי שהבאת מפורשות מהתנ”ך ומהתפילה, השאלה שנותרת אם כן היא איזה טעם יש לתפילה על הצד שלא תתקבל, העוד יש מה להתפלל אם ליבנו ממאן להאמין בהתקבלותה?

ובאמת, חלק מעבודת התפילה היא האמונה בכך שהתפילה נשמעת, ובשל כך אנו גם מתפללים על כך, כפי שהבאת, זה חלק מהותי בתפילה עצמה, התפילה על עצם התפילה, התפילה שאכן נאמין ביחסנו עם ה’, בכך שיש מי ששומע, ואי לכך יש לנו טעם באמת להתפלל, זה כשלעצמו דבר עמוק מאוד ובו נמצא המפתח לפתרון הבעיה שהעלית

ובכל זאת מה התשובה לכך, מה באמת הטעם להתפלל אם אנו חשים שהסיכוי קלוש לכך שזה יישמע?

יש שאומרים כי לתפילה יש ערך עצמי בגלל שהיא קושרת אותנו עם הקב”ה, הדבר נכון, אך עלינו להבין איך זה מתקשר עם עצם בקשתינו, וכי בקשתינו אינה אלא כלי לקשר עם ה’? האם שקר אנו עושים כאשר אנו מבקשים והיא אינה אלא אמצעי לקשר? לא ייתכן דבר כזה!

העניין הוא שחיינו כחיים אנושיים בעולם הם חיים חסרים במהותם, אין מושג כזה של מילוי כל המשאלות בעולם הזה, החיים מלאים במתח וכל טוב גם אם הוא קיים הוא חולף ואיננו יודעים באמת מה יהיה בהמשך, המשען היחידי שהוא משען נצח הוא הקב”ה, כי אצלו עצם החיים, כל חיינו אינם אלא בבואה לחיי החיים, לאור ה’, כל חיינו הם בעצם געגוע עמוק אל השלמות שאינה נמצאת בעולמינו, אל חיים שאינם חולפים והם נטועים וקבועים בנצח האלוקי

בשל כך, אנו פונים אליו בתפילה, התפילה בעומקה אינה רק בקשה פרטית על משהו מסויים, והקב”ה כידוע אינו כספומט תפילות, אוי למי שסבור כך כי לא הבין מעולם מהי תפילה, התפילה היא בעצם תפילתם של כל החיים בעולם הזה, ואני בתוכם, שלא מוכנים להשלים עם החסר שיש בעולם, ובכלל זה החיסרון הספציפי שלי עכשיו, זה שחסר לי כסף בריאות וכדו, גם זה חלק מהחיסרון הזה, והתפילה היא האמירה שלנו, האמונה שלנו שגם חיינו שייכים לאלוקים חיים, וכי אנו רוצים לקבל את שפע החיים מהמקור, ממנו עצמו ואז גם לחיינו תהיה משמעות, גם חיינו יהיו אחוזים בנצח, יש לזה משמעות רוחנית, כשאנו בוחרים לקבל את חיינו מאת ה’ ולא לחיות את הרגע החולף ולנסות להשיג בו את המרב בכוחות עצמנו בלא אמונה ובלא התעקשות על כך שגם לחיינו מגיעה נצחיות, שגם לחיינו יש משמעות אלוקית והם ניתנים ממנו,

אך יש לזה גם משמעות גשמית

והמשמעות הגשמית של זה תהיה שתשרה בתוכינו ברכה מיוחדת, גם מבחינה גשמית, זו הברכה של השראת שכינה, כשאנו מכניסים את הקבה לתוך חיינו ומבקשים ממנו את החיים, כאשר זה נעשה באמת ומעומק הלב ולא מן השפה ולחוץ, פתאום נראה שחיינו מתברכים, ואם לא בדיוק בדבר שרצינו אתמול, אבל זה משהו כללי בחיים , וגם בכל עם ישראל זה כך, הקבה מבטיח את הברכה אם נהיה דבקים בו, זה לא תן וקח תפילה, זו אמונה, זו שייכות בעומק הלב לקב”ה ועוז רוח לבקש את החיים מאיתו ולא להתפתות לאפשרות האחרת והכוזבת גם אם היא נראית לעתים מבטיחה יותר

כתוב שהתקבלות התפילה תלויה בחן, חן הוא הדרך בה אנו מבקשים את הבקשה, האם ביקשנו בחן, חן קשור לכך שאנו מקשטים את עצמנו לפני ה’ שאנו באים אליו בלב פתוח ממש, מעומק עומק הלב, חן אינו דבר שניתן למדידה, זה הדבר הכי עמוק, האם אנחנו באמת שם, בבקשה מאיתו? או שכל כך הרבה מסכות יש על ליבנו שאנחנו כבר לא מצליחים לגעת? לא מצליחים להרגיש? אז זה באמת חלק מהותי מעבודת התפילה, להסיר את לב האבן ולפתוח את שערי הלב ואז ה’ יפתח גם הוא את ליבו ואזי אנו נרגיש זאת מבשרנו ולא יהו עוד שאלות, כי התשובה ניתנה

אני חושב שדברי הם גם פתח לתשובה עבור דברי הסטייפלר, אך נראה לי שהעיקר היה לענות על השאלה היותר עמוקה וכואבת שלך, מה לעשות שאני לא מאמין שהתפילה שלי תתקבל, מה טעם עוד יש בתפילה, אך כל תפילה יכולה להתקבל ולו במובן הרחב שלה, אך זה דורש גם משהו מאוד אמיתי מאיתנו, שנפתח את ליבנו באמת, וגם על כך נתפלל כל הזמן, אני אישית, זה אולי רוב תפילתי, לפחות באיכות

ומי יתן שבאמת נאמין בכל ליבנו בתפילה, כי תפילה שכזו, אינה יכולה שלא להתקבל

הלואי ויפתח ה’ לך ולכולנו שערי תפילה

בברכה

אריה מ.

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

"קיבלתי קבלה ונושעתי"?
אתם בטח מכירים את הסיסמאות של “תרמתי ונושעתי” “הבטחתי ונושעתי” ודומיהן. כל תקופה עוד מישהו צץ עם משהו כזה. ואני לא מזלזל חלילה בכל הקבלות הטובות. אם זה לא לדבר עם תפילין או לא לדבר בבית הכנסת, בשעת התפילה וקריה”ת, קבלת שבת עשר דקות יותר מוקדם, עשרה פרקים ביום ועוד...
שום מעשה טוב לא עשיתי?
אגש לעניין לא לפני שאקדים ואומר שאינני בא חלילה להתריס ולא ממקום של גאווה אני שואל, חלילה וחס. בתפילת יום הכיפורים בוידוי דרבנו ניסים אמרנו “אני יודע בעצמי שאין בי לא תורה ולא מצוות וכו וכו ואני רשע ולא צדיק רע ולא טוב ושום מעשה טוב לא עשיתי” ברגע שאמרתי...
עולות לי שאלות קשות על אמונה בקב"ה
אני אשה חרדית בגילאי ה40. לאחרונה עקב תהליכים שונים אני עוברת תהליך ברור עם עצמי לגבי תפיסתי את השקפתי היהודית. לאחר מחשבה חילקתי זאת לחרדיות, להלכה, ולקב”ה. כל מיני דברים שקיבלתי כמובנים מאליהם ועם סימן קריאה, מתקבלים אצלי עכשיו עם סימן שאלה. כאן בפורמט זה ברצוני לשאול אתכם לגבי 2...
מרגישה לא ראויה להתפלל בתקופה החשוכה שעוברת עלי
אני בת 20, מתמודדת עם דיכאון מג’ורי קרוב לשנתיים. אני אדם רוחני, מאד. תמיד הייתי כזו. מחפשת קשר קרוב עם אלוקים. קשר קרוב מתבטא בעיקר בתפילה. אני אוהבת להתפלל. מחוברת לתפילה, ומאמינה בה מאד מאד מאד. אבל באזשהו שלב, קצת אחרי שהדכאון נכנס לחיי, הפסקתי להתפלל. ולא בהדרגתיות. לא מסוגלת....
לא מחוברת לתפילה ולא מרגישה בוחרת
אני בת 25, מבית חרדי מאוד. מוצאת את עצמי עם המון ספקות ובלבול. יש לי שתי נקודות שהייתי שמחה אם תתייחסו: 1. בנושא תפילה – אני לא מחוברת לתפילה וכמעט ולא מתפללת, אני רואה סביבי הרבה שאומרים שהם רואים בחוש את הכוח של התפילה, אבל כשהם נותנים דוגמאות אני לגמרי...
לבעלי יש קושי עם תפילות ולי יש קושי עם זה....
התחתנתי לפני כשנה וחצי, לאחר שנים ארוכות של שידוכים. ב”ה זכיתי-זכינו ויש לנו זוגיות נפלאה. יש לי בעל אוהב ותומך ומכיל ועוזר כמה שרק יכול וב”ה אנחנו כבר הורים לאוצר נפלא. ב”ה בעלי תלמיד חכם אמיתי, קובע עיתים לתורה כפי כוחו ויכולתו ובאמת מונח בתורה (למרות שבפועל הוא גם עובד...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
בטלגרם
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
דילוג לתוכן