שלום לך, בחורה חושבת ומעמיקה.

השאלה שלך הסתובבה לי זמן רב בראש. היא הכילה הרבה ניואנסים, וניסיתי לפענח אותם. לא מבטיחה שהצלחתי, אבל ננסה :)

את מתארת את עצמך כאחת שלא מלא מספיק בטוחה בהחלטותיה, לא מספיק עקרונית בהם. מתייעצת עם חברות ומקבלת את דעתן מבלי להפעיל שיקול דעת עצמי.

האם רק בקבלת ההחלטות את לא בטוחה בעצמך? כשמישהי אומרת לך משפט על עצמך (את פרפקציוניסטית, לדוגמא), האם את מאמינה לה ומקבלת זאת כאמת אבסולוטית, או שיש לך גם דעה משל עצמך, ואת מסוגלת להתמקח איתה על כך?

שינוי מהיר וזרימה עם דעת החברה יכולה לנבוע ממספר מניעים. בדרך כל זה לא מוכיח על עודף ביטחון עצמי ודימוי חיובי. משום מה את חוששת שאת לא חכמה מספיק, שאת לא מסוגלת להחליט נכון, או שאין לך את הכלים להכיל את השאלה על מכלולה. 

במצב שכזה, כל דעה של מישהי אחרת עשויה לבלבל אותך ולהכניס אותך למתח שאולי את מבינה פחות/ לא מספיק קולטת את חשיבות הדברים, או כל מיני משפטים אחרים מקטינים. יתכן שחברה שלך בכלל לא חשבה שתנהגי כמוה. רק הציגה לך פן מסוים, אולם את כבר פסקת שהיא יודעת יותר טוב ממך. למה, בעצם? למה שיקול הדעת של חברתך יותר טוב/ נכון משלך? מותר לך לחשוב כך, ולה לחשוב אחרת וזה בסדר. אלא אם כן, את מרגישה שהדעות שלך לא נכונות ולא שוות. וזה כבר סיפור אחר. 

ועל הסיפור הזה בדיוק אנחנו מדברות. 

כי אם את לא מחשיבה את הדעה שלך, אף אחד אחר לא יוכל לעשות זאת במקומך. את אולי תתרגזי על חברה שטענה אחרת ממך, ואולי ‘שכנעה’ אותך לפעול בניגוד לרצונך. אבל בכל מקרה הבחירה היא בידייך, ובידייך בלבד. איש לא יוכל לכפות עלייך את דעתו בניגוד לרצונך. את בוחרת האם לשמוע לעצמך או לחברתך. ‘משום מה’ את בוחרת לשמוע לחברתך. זה אולי מרגיז, מאד לא נח לשמוע את זה, אבל זו היתה הבחירה שלך. 

רוצה לשנות את הבחירה הזו? להתחיל לבחור ברצונותייך שלך? מצוין. רק שלפני כן אנחנו צריכים לדעת מי את. לרצונות של מי שומעים? לפי החלטות של מי פועלים?

כדי שלדעות שלך יהיה משקל בעיני עצמך, חשוב שתדעי להגדיר את עצמך, כי אם את מרגישה לא שווה, מדוע שהדעות שלך כן יהיו שוות? אם את לא חכמה- למה שההחלטות שלך כן יהיו חכמות?

שבי עם עצמך, תחשבי מה יש בך, מהן המעלות שמרכיבות אותך, ובאלו נתונים חנן אותך הבורא. תזכירי לעצמך מה את. מומלץ שאפילו תמלילי את הנתונים הללו בקול, כך שתוכלי לשמוע אותם. אני ממליצה לך גם לומר אותם לעצמך מול המראה. ההדהוד יהיה כפול.

תזכירי לעצמך שמותר לך לרצות דברים. מותר לך גם לטעות, וזה עדיין לא מבטל את כולך. כל אדם טועה. אין זה מעיד שהבחירות שלו מוטעות, הוא שהוא כולו טעות. כשאת מחליטה משהו- וזה לא משנה אם מדובר בשעת השיחרור, או בנעל מסוימת שמוצאת חן בעינייך ולא בעיני חברתך, תזכירי לעצמך שאת חושבת כך, וחברתך סבורה אחרת. יש כאן דעות שונות, וכדאי לשקול זאת, ולא לפסול מלכתחילה את דעתך האישית. אם מדובר בעניין של טעם- פריטי לבוש וכד’, אפשר להתייעץ, אבל צריך לזכור שאת זו שתלבשי אותו, ולכן דעתך היא שתקבע בסוף. יתכן והיא תשתנה, אבל רק למשהו שתרגישי שלמה עמו.

בעניינים אחרים- לא יזיק לשמוע דעה נוספת, אבל לזכור שדעתך היא לא במיעוט. היא חשובה בדיוק כמו דעתה של חברתך, ומותר לכן לחשוב אחרת. חשוב שתהיי שלמה עם ההחלטות שלך, ולכן יש לשקול את הדברים בנחת, ולא להיבהל מדעות מנוגדות. כמו שלהן מותר להביע דעות הפוכות מעמדתך, כך לך מותר לעשות זאת. 

לעיתים, שינוי החשיבה המהיר נובע מקלות רוח. אנשים שקשה להם להעמיק ולחשוב בדברים, וכל דעה שתיאמר- טובה בעבורם. אני מאמינה שלא זו הנקודה שקשה לך, כי אנשים כאלו, הרבה פעמים, לא יתעכבו לחשוב שבעצם הם לא חושבים :)

מאחלת לך הרבה הצלחה במציאת ה’אני’ האמיתי בתוכך, ובבחירה נכונה הכל החלטה שהיא.

תמי

tammy171986@gmail.com