מאת:

התפרסם בתאריך:

18/01/2016

צריכה חיזוק ברצון לחיים

שאלה מקטגוריה:

זאת לא בדיוק שאלה, אני פשוט צריכה שמישהו יקשיב למה שעובר עלי ולא יגיד ״פףףף לא נורא, יעבור!״
אז מילאתי שאלון דיי פשוט בנושא:״האם יש לי דיכאון?״ והתוצאה חיובית (יותר נכון, לפי השאלון, אני סובלת מדיכאון חמור מאוד) אבל לא כאן מסתתר הנושא העיקרי של המונולוג הזה.
רבותיי, מכירים את הסיטואציה שבה אתם יושבים באוטובוס (או בכל כלי רכב אחר) ומאחלים, ואף מתפללים, שהוא יתהפך, יתפוצץ או אולי יכנס מחבל ויהרוג אתכם. חס וחלילה לא כדי לפגוע ביושבים מסביב, אלא בכם עצמכם? אני אשמח מאוד אם התשובה שלכם תהיה שלילית, כיוון ששלי חיובית – וזה אמור להיות לא טוב במיוחד (אבל מצחיק, זה לא מפריע לי כלל).
או סיטואציה אחרת, בה אתם מתפללים שאולי, אולי יש לכם מחלה מאוד מאוד קשה (לאו דווקא סרטן) שבגללה אתם תגססו בייסורים? גם פה תשובתכם לא? זה פשוט מקסים.
הרבה פעמים אני נתקלת בסיטואציות בהם כביכול (אולי אחת ממיליון) שיקרה משהו שיגרום למותי, אם זה בעמידה על קצהו של הגג בבית סיפרי או נסיעה באוטובוס ליד אדם חשדני. איני רוצה להתאבד, אל תבינו לא נכון, אני רוצה שגורם שלישי יגרום לכך.
אז מה אני עושה עם עצמי?

אלף תודות על סבלנותכם, וסלחו לי מעומק הלב על הטקסט חסר הגבולות.

תשובה:

שלום לך יקרה!!! קראתי את הדברים שכתבת, וקראתי שוב, ושוב אולי עשרות פעמים… ומכיוון שהדברים נכתבו ממקום כ"כ עמוק, ממש מעומק הנשמה, וחשוב לי שתרגישי את התגובה הכי ספונטנית שלי מקריאת הדברים, ניסיתי פשוט לעצום עיניים להכניס את נשמתי לדברים שכתבת, ולכתוב לך את התחושות והמחשבות שעולות לי מקריאת הדברים בצורה הכי אותנטית שיש… אני מנסה פשוט להקשיב לך ולהיות הכי איתך שאפשר, להרגיש איתך את מה שעובר עליך, להקשיב לקול הכל-כך מפוקח בעולמך הפצוע, להיות שם איתך בתחושות הקשות, המייסרות. בלי פחד להסתכל לכאב האמתי בעיניים, בלי רצון להרגיע את עצמי או אותך ולברוח למקום הנח של  " פףףף יעבור…" בלי לפתור תחושות אמיתיות קשות של האשמה פנימית בטענות של הגיון מנותק. אני בוכה איתך, אני כואבת איתך וככל שאני מנסה לחוש את הדמות שנמצאת מאחורי המילים שנכתבו, מצטיירת לי מישהי גיבורה, גיבורה גדולה, מתמודדת בעוז, ובצורה ריאלית. עם כל הכאב סדר העדיפויות שלך וסולם הערכים שלך לא מתעוות. את נשארת מתחשבת ומכירה טובה וחכמה ומרגישה (כן.. שונאת.. אבל לא אדישה!!) ומלאת תקווה. אני מתמלאת בהערכה אמתית כלפיך, ומבינה שהחברים המקסימים שנמצאים לצידך כשצריך, לא נמצאים שם רק כי הם חברים טובים, מסתבר שיש להם חברה מאד טובה ורגישה שיודעת להיות שם כשצריך. חברה עם לב גדול שמלאה בהרבה טוב, ורוצה לעשות רק טוב בעולם. כל האיכויות האלה, היכולות, המעלות המיוחדות עולות לי תוך כדי קריאת דבריך (מלבד הסגנון המיוחד והכ"כ נוגע.. שלך.) אני תוהה עד כמה את מייחסת משמעות לצדדים האלה שיש בך… אבל מעבר לכל זה אני שומעת גם קול אחר. קול פנימי וחבוי בתוכך שאומר לך  שאת ראויה להיות, רק כאשר את מצליחה, ומשיגה ועומדת בציפיות שהעמדת לעצמך או שהסביבה העמידה לך. את ראויה להערכה וכבוד רק אם את עושה דברים גדולים, רק אם הולך לך כמו שצריך…. את מרגישה אולי שמאז שאת זוכרת את עצמך חווית מידי הרבה מצבים של כישלון צורב , התאכזבת מעצמך ולא עמדת בציפיות של הסביבה ובעיקר שלך מעצמך. ואני רוצה לשתף אותך במחשבה אחת בסיסית שעולה לי ביחס אליך, יקירתי- באותה מידה שאת שווה כאשר את מצליחה ועומדת בציפיות של עצמך את גם שווה כששום דבר לא הולך לך- את ראויה לכל האהבה, הכבוד וההערכה בעולם כי את הינך. ללא כל קשר למאמצים לתוצאות, לאכזבות. ללא תנאים. בורא עולם אוהב את ברואיו מחיה אותנו בכל רגע ורוצה בשבילנו את הטוב ביותר, גם במקומות הכי שפלים, נמוכים או עצובים. ושום הישג או כישלון לא ישנו את עובדת היותנו אנשים, אנושיים, שווים וראויים להערכה. אולי המחשבה הזאת תעשה לך קצת טוב בתוך ים התחושות שאת מתארת. אם תהיי מעוניינת, את מוזמנת לפנות אלי, אשמח להקשיב לך  וננסה ביחד לחשוב מה עוד יכול לעשות לך טוב. חזקי ואמצי. איתך בתפילה, איתך בכאב, ובהערכה כנה חנה [email protected]      

שתפו בפייסבוק, באימייל או הדפיסו

גם לך יש שאלה מציקה?

הגיע הזמן שיקשיבו לך!

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

תגובה אחת

  1. "את ראויה לכל האהבה, הכבוד וההערכה בעולם כי את הינך.
    ללא כל קשר למאמצים לתוצאות, לאכזבות.
    ללא תנאים."

    איזו תשובה נהדרת. איזו תזכורת חשובה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן