אני נשואה ויש לי ילדה מהממת אנחנו דיי חיים על הקצה אבל לא רע לנו יש שפע מסוים שרודף אותנו אפילו אם אין עושר גדול. הבעיה היא שאיפשהוא הלכתי לאיבוד בתוך כל זה אני בת 21 התחתנתי בת 19 הבת שלי בת שנתיים כמעט . ואני מרגישה שאין לי כלום בחיים לא אכפת לי מה קורה סביבי לא מהבית לא מעבודה שאין לי לא מבעלי שכל כך רוצה לתת ולהעניק ולקבל אהבה ולא מעצמי , אני מרגישה שאין בי כוחות לשום דבר , עברתי מסכת חיים לא פשוטה ואני לא מצליחה להתנתק מהעבר . הבעיה הכי גדולה שלי שאני לא מצליחה לאהוב את בעלי כי אני מסתובבת כל הזמן בתחושה שהוא אוהב אותי בגלל הגוף שלי או כדי שאני יעניק לו ואני לא מצליחה לאהוב אותו באמת לא מצליחה לתת לו גם פיזית וגם נפשית כמעט שום דבר כי אין לי .
מעבר לזה אני כל היום תקועה בטלפון רצה אחרי סדרות כדי לשכוח כדי לא לקום כי אין לי אנרגיות בגוף אני מרגישה שכל פעולה לוקחת ממני מלא כוחות שאין בי . עברתי 2 הפלות השנייה ממש היום ואני לא מבינה מה אלוקים רוצים ממני אני רוצה להתקרב אליו אבל לא יודעת איך אני מרגישה רחוקה כאילו אני גויה בכלל אטומה לגמרי…
הוצאתי תואר ראשון כמורה ואני שונאת להיות מורה ואין לי את האומץ לקום ולעשות מעשה וללכת ללמוד משהו שאני אוהבת כי גם ככה תמיד יהיה את המשפחה שלי שיורידו וירמסו אותי שאני לא יצליח אני מפחדת לקרוס לא להיות בשליטה על החיים , א ל זה מה שקורה לי בלי שאני יודעת אני פשוט נשלטת ואני לא יודעת מה לעשות .
אשמח לעצה למעני ולמען בעלי וילדי
