The Butterfly Button
דואג לעתיד הכלכלי של הילדים שלי שקיבלו חינוך חרדי

שאלה מקטגוריה:

הילדים שלי גדלים במוסדות חרדים, תלמודי תורה וישיבות קטנות מהשורה הראשונה, ואני שמח מאוד בכך, באמת משוכנע שבמצב הנוכחי המוסדות החינוכיים בציבור החרדי הם הדבר הטוב ביותר ביחס לכל מערכת חינוכית חלופית שאני מכיר.
יחד עם זאת, אני גם גדלתי בצורה כזאת ולמרות היותי בעל יכולות טובות מעבר לממוצע.. גם מבחינה לימודית, כדוגמת מסירת שיעורים וכישרון כתיבה, גם מבחינה ניהולית, צברתי ניסיון גדול בתחום החינוכי, עדיין אני סובל מאוד מאוד בתחום הפרנסה.
לאורך השנים היו גם תקופות טובות ב”ה, אבל בסך הכל אני נמצא בסוג של מסלול הישרדותי מפרך ומתיש…
בגלל פערי השכלה ובגלל התנאים כלכליים ומשפחתיים, לא הצלחתי להדביק את הפער ולהשלים תארים אפילו באופן מינימלי לפי הנדרש בשוק העבודה, ומעת לעת מתקשה ממש למצוא עבודה שהולמת את הכישורים שלי באופן בסיסי, וכתוצאה מהקושי האישי שלי אני קודם כל חושב על הילדים שלי, מה יהיה איתם?
אומר שוב, ברור לי שעד גיל החתונה פחות או יותר הם יקבלו חינוך יחסית הכי טוב ושמור שאפשר מהבחינה הרוחנית והחינוכית, בוודאי בהשוואה לילדים ונוער שגדלים במסגרות בציבור הדתי לאומי, שלא לומר החילוני…
אבל המחיר הוא כל כך יקר… כי בתכל’ס אני מגדל אותם בלי כלים מינימליים להצליח לפרנס את המשפחה שהם עתידים לבנות, וזה לא ראוי הן על פי התורה ומנוגד לדרכו של עולם.
אז נכון שאני משלם כסף לחוגי אנגלית פרטיים בשעות אחר הצהרים, כדי לתת להם איזשהו בסיס. אבל זה ממש לא נראה לי מספיק…
השאלה מה עוד אפשר לעשות במסגרת הנורמה החרדית הקיימת, כדי שהם לא יסבלו כמוני בעניין של הפרנסה? חוץ מלהתפלל, כמובן.
מודה מראש על התשובה.
כיף שיש את אקשיבה!

תשובה:

בס”ד

שלום וברכה שואל יקר!

קראתי בצער רב על הקשיים שאתה מתאר בדבריך, ועל כך שאתה נמצא ב”מסלול הישרדותי מפרך ומתיש” כדבריך, בנושא הפרנסה. תחושתך כבדה ובוודאי מציקה וטורדת, אך אתה אינך יחיד בה. אינני יודע האם זה מנחם אותך, אך מאז קללתו של אדם הראשון “בזעת אפיך תאכל לחם” (בראשית, ג’ י”ט), מעטים האנשים שפרנסתם מצויה להם ברווח והם נחים על זרי הדפנה ומרוצים מהכנסותיהם ותפקידם. ישנם כאלו שהקב”ה לא זיכה אותם להרוויח די מחסורם, והם חשים תחושת מחסור וטרודים במחשבה ובמעשה כיצד למלא את החסר, וישנם כאלו שהקב”ה זיכה אותם בכל טוב, אך כידוע שטבעם של בני האדם “יש לו מנה רוצה מאתיים” (על פי מאמר חז”ל בקהלת רבה פרק א’, “אין אדם יוצא מן העולם וחצי תאוותו בידו”) וגם הם טרודים בלהגדיל את הכנסותיהם עוד ועוד. ישנם גם נוספים שהגיעו ל”תפקיד החלומות” המאפשר להם מימוש עצמי והכנסה טובה, אך הם עסוקים בלהשיג עוד ועוד אפיקי התקדמות מקצועיים, וגם הם אינם מאושרים בחלקם. כך שכנראה הטירדה בחיפוש פרנסה אינה בהכרח בגלל מחסור אלא מהלך שטבע הקב”ה בעולמו שהאדם יצטרך להזיע כדי לבוא על סיפוקו בעניין הפרנסה.

למרות זאת אין ספק שתחושת המחסור ועוד יותר ממנה תחושת אי המיצוי האישי, קשות מנשוא. במיוחד ככל שהדבר נוגע אליך, איש חכם ונבון, בעל כישורים ויכולות מעל לממוצע שגם הוכיח את עצמו במהלך השנים כמוצלח ובעל יכולות. העובדה שגדלת בחינוך החרדי ואתה משוכנע כי העדר הכלים הבסיסיים מן החינוך שקיבלת שם הם אלו הגורמים לך את הקשיים בפרנסה, מעוררת מחשבות קשות שבוודאי טורדות את מנוחתך ובצדק.

בדבריך ישנם כמה חלקים המשולבים זה בזה אך לא בהכרח תלויים זה בזה. אנסה לנתח אותם כל אחד בפני עצמו ואולי בעקבות כך יתבהרו הדברים ונוכל להקל, להועיל ולתת אופק לעתיד.

ראשית, חשוב להדגיש את היתרון הגדול בכך שילדיך מקבלים חינוך חרדי, יתרון שאתה מכיר בו ומזכיר אותו כמה וכמה פעמים בדבריך. בסופו של דבר מטרת האדם בעולמו זה “להתענג על ה'” וזאת הוא אמור לעשות באמצעות הקיום המיטבי של התורה והמצוות (על פי מסילת ישרים א’). הדרך לגדל ילדים בצורה מיטבית לקיום תפקיד זה במהלך חייהם, עוברת דרך החינוך הטוב ביותר, הן מבחינה רוחנית, הן מבחינה חברתית, והן מבחינת הנחלת נורמות וערכים שיהיו אבן היסוד בחייהם. העובדה שמצאת חינוך שאתה שלם אתו, מעריך אותו ואת ערכיו ושמח שילדיך מתחנכים לאורו, אין גדולה וחשובה ממנה. אשריך וטוב לך! אין אנשים רבים ששלמים עם המערכת החינוכית אליה הם שולחים את ילדיהם ומרוצים מהחלק העיקרי שבה, הנחלת החלק הרוחני שהיא נותנת. דע לך שאתה בר מזל ויש בכך יתרון גדול.

נקודה נוספת שהזכרת, היא הטענה שהחינוך החרדי אמנם מלמד לימודי קודש בצורה הטובה ביותר, אך איננו נותן כלים בסיסיים לפרנסה בעתיד. בכך יש הרבה מן הצדק.

שני מקצועות עיקריים הקשורים להתפתחות בעולם התעסוקה המודרני ולאפשרות לרכוש מקצועות משמעותיים, מתמטיקה ואנגלית, אינם נלמדים באופן מלא במערכת החינוך החרדית לבנים. אמורים הדברים במיוחד כלפי השפה האנגלית, שאינה נלמדת כמעט כלל, ומחקרים הראו שרכישתה היא תלויית גיל. ככל שהגיל בו לומדים את השפה מאוחר יותר, הרי שקשה יותר לקלוט אותה, ומי שמתחיל ללמוד אחרי גיל 20 יתקשה לדבר ולקרוא באופן שוטף גם אם יצליח לרכוש את בסיס השפה. ניתן להבין את החשש החרדי מהנחלת מקצועות אלו, הפותחים בפני האדם אופציות רבות לתעסוקה, מאפשרים לו להתפתח כלכלית וחברתית, וישנו חשש שכפי שנאמר בתורה “וישמן ישורון ויבעט” (דברים, ל”ב, ט”ו), ניסיון העושר יביא אותו להתרחק מלימוד התורה וקיום מצוות בהקפדה יתירה. יחד עם זאת העדר לימודי המקצועות הללו מקשה על אברכים רבים המעוניינים להגדיל את הכנסתם כדי לפרנס כראוי את משפחותיהם הברוכות בלע”ר, והדבר בהחלט יוצר קושי ומצוקה.

אך האם כיום, בעשור השלישי של המאה ה-21, רכישת המקצועות בבית הספר בשיטה המסורתית היא זו שחשובה?, האם הלמידה בבית הספר רלוונטית להיותו של הבוגר בעל יכולת לדבר אנגלית או לשלוט במתמטיקה?

אספר לך סיפור: לפני מספר שנים הייתי בעל תפקיד במשרד רוה”מ, באחד האגפים הקשורים לנציבות שירות המדינה. יום אחד הופיעה ליד המעלית המרכזית במשרד, מודעה מאירת עיניים שכותרתה הייתה כדלהלן: “שולח מכתבים לחו”ל? אל תעשה פדיחות!”. בהמשך נכתב כי כיוון שאנשים שולחים לחו”ל מכתבים ומיילים באנגלית, ופעמים רבות אינם דוברים את השפה כראוי, הוקמה יחידה מיוחדת שתפקידה לעבור על הדברים שנשלחים ולתקן את תיקוני השפה. ראיתי את זה ולא האמנתי, מילא אני בוגר החינוך החרדי, מובן שלא אדע אנגלית על בוריה כי למדתי רק בגיל מבוגר ולא לימדו אותי בחיידר, אבל במשרד רוה”מ רובם המכריע למדו במערכת החינוך הממלכתית, אז למה שיהיו להם בעיות באנגלית??

מתברר שמערכת החינוך הישראלית עסוקה בללמד את האנגלית באופן השם דגש בעיקר על כללי דקדוק וקריאה, ופחות בללמד אנגלית מדוברת ושימושית שתוכל לשמש לתקשורת ברחבי העולם. סקרים בינלאומיים שנעשו, הראו כי בקרב מדינות נחשלות כמו ירדן, הפלסטינים, הודו וסרילנקה, רמת האנגלית הממוצעת של התושבים הרבה יותר גבוהה מישראל, וזה בלי כל קשר לחרדים! מערכת החינוך הישראלית הכללית כושלת שוב ושוב בהפיכת האוכלוסייה לדוברת אנגלית על בוריה, וזאת למרות שהמקצוע נלמד במלואו לאורך כל שנות החינוך היסודי והעל-יסודי. אז נכון שאלו שאינם חרדים חשופים יותר לצפייה בסרטים ובסדרות באנגלית המשפרים אצלם את השפה, נוסעים יותר לחו”ל ופוגשים יותר דוברי אנגלית בחיי היומיום, אבל גם אם ישנם כאלו עם אנגלית טובה הם בדרך כלל לא רוכשים אותה בבית הספר. במקרה הטוב הם קיבלו שם את הבסיס והמשיכו לשפר אותה עצמאית, דבר שניתן לעשות גם באמצעות שיעורים פרטיים איכותיים וממוקדים.

ועוד דבר: בעולם התעסוקה המודרני, שעבר לא מעט תהפוכות בעשור האחרון, חשיבות הידע והרמה המקצועית הולכת ויורדת, כשבמקביל שמים דגש יותר ויותר על כישורים ומיומנויות בהם ניחן האדם. כבר היום בחברות הייטק נעשים ראיונות עבודה בלי שום שאלה מקצועית על התוכן בו העובד אמור לעסוק בתפקידו. ישנה הבנה כי עובד מוכשר ילמד מהר את התוכן הנצרך ויוכל להביא תועלת רבה יותר מעובד מנוסה אך פחות כשרוני. הדינמיות וההשתנות המהירה של הצרכים והדרישות, גורמת להפחתה בחשיבות הידע, אותו ניתן לרכוש כיום אד-הוק ואף און ליין דרך לומדות אלקטרוניות, ושימת דגש רב על האוריינות והכישורים בהם ניחן האדם.

לאור זאת, על אף שאין להפחית מחשיבות לימוד מקצועות היסוד בבית הספר היסודי לבנים בחינוך החרדי, הרי שישנם דברים רלוונטיים שבוודאי ניתן להשלים בנושא זה: מתן שיעורים פרטיים שיתנו את היסוד במקצועות החשובים ותרגול בלתי פוסק באופן פרטי לאחר מכן (מה שאתה כנראה כבר עושה עם ילדיך, לפי מה שכתבת). עבודה על שיפור כישורים ומיומנויות (תרגול מונחה שניתן לעשות באופנים שונים), הנחלת אוריינות טכנולוגית ויצירתיות (שוב דרך למידה עצמאית ותרגול שוטף), ועוד ועוד. גם בחינוך הכללי הלמידה רחוקה מלהיות מושלמת והורים משלימים לילדיהם את הבסיס הנדרש כדי להתקדם מקצועית, כך שאין סיבה שגם אתה כחרדי לא תשלים זאת לילדיך. לפחות בחינוך החרדי ניתן להסביר את העדר הלימודים הללו באידיאל השמירה על ערך לימוד התורה, ובעיסוק רב במקצועות הקודש, ולא בהקניה כושלת של מקצוע ובזבוז זמן למידה רב המתכלה לריק.

נקודה נוספת שחשוב להזכיר: הקהילה החרדית בהיותה מעוניינת להסתפק במועט ולאפשר לחבריה אורח חיים צנוע המאפשר קיום סביר במינימום הנדרש, בנתה מערך שלם של “כלכלה שיתופית” המאפשרת לחיות ולגדל ילדים בהרבה פחות כסף ממה שעולה בחוץ. מכירות שיתופיות, מערכות טובות להסעת המונים המייתרות לעיתים החזקת רכב, חינוך במחיר מינימלי, ועוד ועוד. המתכונת החרדית בהקשר זה היא כל כך מוצלחת, שרבים ברחבי העולם מנסים לחקות אותה ולפתח מערכות שיתופיות שיאפשרו חיים חסכוניים. כיום מפתחים הסעות שיתופיות (הקארפול של WAZE למשל), דיור שיתופי (קיבוצים עירוניים, השכרת חדרי מגורים לתיירים בAIRBNB), עבודה שיתופית שכל אחד יכול לעסוק בה בזמנו החופשי (מוניות UBER למשל) ועוד ועוד. ניתן לומר בגאווה שהקהילה החרדית “גילתה” את הכדאיות שבחיים שיתופיים כבר לפני עשורים רבים, וברוב המקומות היא מקיימת את האפשרות לחבריה לחיות בזול ובצורה סבירה המניחה את הדעת.

ולמה אני מזכיר זאת? כי בסופו של דבר “קו העוני החרדי” הוא נמוך בהרבה מזה של שאר האוכלוסייה. כחרדי אתה יכול להרוויח הרבה פחות ולחיות חיים באותה רמה שחי המקביל שלך באוכלוסייה הכללית, על אף שהוא מרוויח הרבה יותר. החברה החרדית מצליחה לקיים חיים שוטפים ואף לחתן ילדים ולקנות דירות, רק בזכות אותה כלכלה שיתופית, המאפשרת הלוואות והעברות כספים קהילתיות, המשמשות היום את פלוני ובעוד כמה ימים ישמשו את אלמוני. שיתופיות זה כח, והקהילה החרדית יודעת לנצל את זה ובגדול.

ולמה כל זה נוגע אליך ולמצוקתך הנוכחית בפרנסה?

אינני ממעיט חלילה בערך הקשיים שאתה חווה, אינני אומר שחוויה של חוסר מיצוי היא קלה, גם אינני מסנגר על מערכת החינוך החרדית שבחרה לא ללמד בנים את מקצועות היסוד ברמה סבירה, אך אני בא לומר שיש לך עוד הרבה אופציות מעבר לכך. היכולת לעבוד על פיתוח כישורים ומיומנויות שיפצו על הידע שחסר, היכולת להשלים בסיס מקצועי וידע באופן פרטי, היכולת להגיע באמצעות תרגול לרמה גבוהה מזו של בוגרי מערכת החינוך הכללית, היכולת להיעזר במנגנונים קהילתיים כדי לחיות חיים סבירים וברמה טובה, כל אלו עומדים לרשותך ולרשות ילדיך על אף שהתחנכתם במערכת החינוך החרדית, ואולי דווקא בשל כך!

ועוד מילה על המימוש העצמי. בדבריך נשמע הכאב בכך שאלמלא היו חוסכים ממך בצעירותך את לימוד מקצועות היסוד, הרי שהיית יכול להתפתח מבחינה מקצועית ולממש את יכולותיך בעולם התעסוקה. חשוב לי לומר שכיום, לאחר השינוי שעבר עולם התעסוקה בשנים האחרונות, גם בגילך וגם ברמת הידע שלך, המון דברים עדיין פתוחים בפניך. בעידן שבו ניתן לעבוד מרחוק, להיות חלק מצוות היושב בכל קצווי עולם והתעסוקה נהפכה להיות זמנית, פרילנסית ועובדים נבחרים בה זמנית פר-צורך או מוצר, הרי שלגיל ולידע יש הרבה פחות משמעות. ישנן כיום בשוק הכשרות מקצועיות ממוקדות המאפשרות להשלים פערים בתוך זמן קצר ולהשתלב כעובד או כעצמאי בצוותים ובמקומות שונים במגוון תפקידים ומיומנויות, ללא צורך בדרישות סף קודמות או בידע מסויים. החשיבה על כך שחסכו ממך דברים ואין לך כרגע אפשרות לפצות על כך, אינה מטיבה עמך ויתכן שאף אינה נכונה. מציע לך ללמוד את נבכי עולם העבודה הגמיש והמשתנה ללא הרף, להעמיק בחקר המקצועות הנדרשים וצורות ההעסקה הגמישות הקיימות היום, ואין לי ספק כי אדם מוכשר כמוך יוכל במהרה למצוא את מקומו, לחוש תחושת מיצוי עצמי ולהתפרנס בכבוד. אינני אומר שזה יהיה פשוט, אינני אומר שלא יצוצו בדרך קשיים ומהמורות, אך אם תאמין שזה אפשרי, זה בסוף יקרה בעז”ה.

ומילה אחרונה לגבי ילדיך: הם גדלים לעולם שונה לחלוטין מזה שאתה גדלת. רבים מהכלים שיידרשו בעולם העבודה שיהיה רלוונטי להם, יכולים להירכש גם תוך כדי לימודים במערכת החינוך החרדית. כיום ניתן ליהנות מהיתרונות הגדולים שמספקת מערכת החינוך החרדית, ובה בעת להכין את הצעירים ליום שבו יידרשו לפרנס את משפחותיהם. זה בהחלט לא קל, לעיתים זה אף דורש תמרון ומורכבויות, אבל זה בהחלט אפשרי.

מעריך מאד את שמירתך על הערכים במקביל לדרך שבה בחרת, ומאחל לך הצלחה רבה בהמשך. מוזמן להמשיך ולהתייעץ ככל שיעלה הצורך.

חנוכה שמח

דניאל

[email protected]

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

13 תגובות

  1. שלום
    לצערי התשובה נשמעת כמו הליכה סחור סחור. האמת היא שמונעים בכוונה לימודי חול בסיסיים וזאת כדי להנציח את הנזקקות והתלות של המגזר במפלגות החרדיות וזאת למרות הציווי המפורש בתורה על הגבר לפרנס את משפחתו.
    מעולם לא היה מצב כזה אצל שומרי תורה ומצוות, ואי אפשר לנצח לנופף במצב שהיה בקום המדינה עם מיעוט החרדים לומדי תורה אז.

  2. שלום למשיב היקר והנכבד, תודה על תשובה מושקעת!

    בקטע הראשון של התשובה נעשה ניסיון להציג את המצוקה של השואל כחלק מרצף קלאסי של טרדה בעניין הפרנסה, כפי הקיים אצל רוב האנשים ברמה כזאת או אחרת,
    בעוד בבסיס השאלה קיימת הנחת יסוד שיש להבחין בין טרדה קלאסית בנושא הפרנסה לבין טרדה ברמה ההישרדותית ממש, וכבר אמרו חכמים על אב שאינו מלמד את בנו אומנות, שהוא כאילו מלמדו ליסטות!

    לתחושת השואל הוא בעצם מגדל את ילדיו ללא לימוד אמנות סבירה להתפרנס ממנה, בשל כך סיכוי גבוה שהם יסבלו מטרדה בנושא הפרנסה ברמה ההישרדותית (!), עד כדי “כאילו מלמדו ליסטות” כמאמר חז”ל.

    בחלק השני כתבת, שניתן להבין את החשש החרדי מהנחלת מקצועות המאפשרות תעסוקה בגלל החשש מניסיון העושר, זה לא ממין השאלה, כי אנחנו מדברים בשאלה על אפשרות לתעסוקה סבירה והולמת, וממש לא על עשירות.

    היכולת להשלים לימודים אקדמאים אחרי מיצוי המסלול הישיבתי, לרוב לאחר כמה שנים טובות בכולל, כאשר יש כבר משפחה ורחיים על צווארו, היא כמעט בלתי אפשרית לרוב בוגרי הישיבות.

    האמירה כביכול: ישנן כיום בשוק הכשרות מקצועיות ממוקדות המאפשרות להשלים פערים בתוך זמן קצר ולהשתלב כעובד או כעצמאי בצוותים ובמקומות שונים במגוון תפקידים ומיומנויות, ללא צורך בדרישות סף קודמות או בידע מסויים, לא מסונכרנת עם אתרי הדרושים שאני משוטט בהם, לכל משרה הכי פשוטה מציגים כתנאי סף תואר ראשון…!

    היכולת לקחת בחורי ישיבה שעמוסים בלימודים התורניים, ולעבוד איתם “על פיתוח כישורים ומיומנויות שיפצו על הידע שחסר, על היכולת להשלים בסיס מקצועי וידע באופן פרטי, ולהגיע באמצעות תרגול לרמה גבוהה מזו של בוגרי מערכת החינוך הכללית”, נראית לי תלושה מן המציאות לגמרי.

    הדבר שכן אולי הייתי אומר לשואל ברמה האישית, שאכן כציבור חרדי נוצר מצב שהוא כרגע ‘נתון’, במציאות שאין לנו באמת שליטה עליה, והקדוש ברוך הוא מנהל את עולמו בהשגחה פרטית מיוחדת לבני תורה, ומותר להודות כי אין לנו תשובות הגיוניות לשאלות האלו, ופרנסה מן השמיים.

    מסכים עם המגיבה יעל, שהתשובה נשמעת כהליכה סחור סחור.

  3. גם רפואה, הנדסה, יבוא ויצוא, עריכת דין ועוד, גם אפשר להשלים לבד דרך האינטרנט? האם כותב התשובה יוסיף מרפסת עם מהנדס שלמד קונסטרוקציה ביוטיוב וילך לרופא שיניים שהשלים לבד?

  4. חבל מאוד שבאתר כזה שמתיימר לתת מענה למצוקותיהם של שואלים בוחר בשיטות המריחה החרדיות הקלאסיות.
    יאמר ברורות
    בכל חברה אנושית ולא משנה אם היא חרדית חילונית ארגנטינאית או יפנית ישנם אנשים מסוימים בעלי חוש עסקי או יזמי שמסוגלים לבנות עסק מאפס ולהצליח גם בלי לימודים כלשהם אבל הם המיעוט.
    הציבור החרדי המסתפק במועט ( אין ציבור שאוהב רמת חיים מערבית גבוהה ונוחה יותר מהציבור החרדי) תלוי עד צוואר במאות אלפי נותני שירותים שהשחירו שיניהם על לימודים גבוהים והם המספקים לציבור זה את המיני גן עדן שבו הוא חי ולראיה ההיסטריה המוחלטת שציבור זה נתקף כאשר המדינה מקצצת בתשלום העברה כלשהו. אם כל תושבי מדינת ישראל היו מתנהגים כמו החרדים היינו רוכבים פה על גמלים עם תוחלת חיים של סיירה לאון.
    ברוב המקצועות הקשיחים ששהם המייצרים את מירב הצמיחה במשק מודרני אין תחליף ללמידה אינטנסיבית ולשהקעה רבה בדיוק כמו שאי אפשר ללמוד לפסוק רק מלקרוא שו”תים
    לשואל הנכבד אין לי בשורות טובות אתה חי בחברה שהנהגתה בוחרת במודע למנוע כל אפשרות לילד שהוריו והוא רוצים בכך ללמוד ולו מקצועות חול בסיסיים ולהישאר יהודי ירא שמים. ייתכן שחלק מילדיך יצליחו לשבור את הסטטיסטיקה ולהרוויח ממסחר באמזון או ממשהו כזה אבל במספרים הגדולים זה לא עובד ולעולם לא יעבוד ולא משנה כמה סיפורי הצלחה ומופתים ינסו למכור לך.

  5. שלום לכולם ותודה למגיבים על התשובה!
    חשוב להבהיר כי נושא לימודי היסוד בחינוך החרדי נתון במחלוקת מזה שנים רבות, וגדולים וטובים ממני עסוקים בדיון זה וכנראה עוד יעסקו בו שנים רבות.
    בתשובה זו לא הייתה המטרה לקבוע מדיניות רצויה או להיכנס לפולמוס עם עמדה כזו או אחרת. השואל הביע את כאבו על כך שהעובדה שלא למד לימודי חול מלאים גורמת לו קשיים, והתשובה עסקה בהארת היתרונות שכן עומדים לצידו בסיטואציה הנוכחית.
    מדובר בתגובה לשואל ולכאביו בסיטואציה הנתונה, ולא בהבעת עמדה כלשהי או תמיכה בתפיסה כזו או אחרת.

    שבת שלום וחנוכה שמח
    דניאל

  6. דניאל הנכבד
    אני סמוך ובטוח שכוונתך לשמיים ומטרתך היתה להביא מזור לנפש דואבת. ייתכן שלאדם בגיל מבוגר שכבר נלכד בצבת זו בהחלט התשובה המתאימה בכדי לשכך ולו במעט את כאביו
    ועדיין
    לימודי החול הבסיסיים והשכלהאקדמית הן מסלול מרכזי מאוד בדרך לפרנסה בכבוד האם ישנם מסלולים אחרים? כן בהחלט האם זה אומר שכל התארים הם אותו דבר? בהחלט לא לכן לספר לרבים שהכל ניתן להשלים לבד ובחמש דקות זו אינה אמת ועל כךתלונתי

  7. האמת שיש בזה קושי.. אמיתי בשאלת הכותב זה קונפליקט אמיתי… ונכון…

  8. מסכים עם הטוענים שהתשובה הולכת סחור-סחור, אם כי התמיהה היא בעיניי יותר על שואל השאלה, שכמוה כמו להתלונן על מזג האויר, ולמה ציפה?
    יש להבין כי מחיר לכל דבר!
    יתרונות החינוך החרדי – דתית ואף תרבותית – הם פשוט אדירים לאין ערוך!
    אני, כחרדי בוגר ישיבות מצויינות ששירת לאחר הנישואין במסלול חרדי בצבא, ועובד כבר כמה שנים טובות בחברת אנשים נהדרים מהציבור הכללי, מוצא עצמי מיום ליום יותר ויותר מאושר בחינוך החרדי שקיבלתי על כל חסרונותיו, ואיני חף מביקורת, ועל רוב הפערים ניתן לגשר או לעקוף אם כי לא בלי עבודה מאומצת וללא ערובה כלל.
    ישאל השואל את עצמו, אם בחרת בחינוך חרדי אתה כנראה יודע למה בחרת, אתה מודע למחיר, אם המחיר לא היה שווה בעיניך שווה את התמורה, כנראה שהיית בוחר בחינוך אחר. ואפשר כבר עכשיו לומר שטייס או רמטכ״ל הבן שלך כנראה כבר לא יהיה..
    אישית, בחרתי לשלוח את ילדיי לחינוך חרדי מעט יותר ״עדכני״ אך עדיין כזה שמעביר את עיקרי הדרך, בתקווה שהדבר מעט יקל עליהם בבוא היום אם כי אני עדיין מודע לדרך שהם ייאלצו לעשות.
    צדקו הכותבים כי עבור רוב הציבור אין לנושא פיתרון וגם לא יהיה, כי מטרת החינוך הזה היא בסוף להישאר בעולמה של תורה וברגע שנאפשר דברים נוספים נוכל ״לסגור את הבסטה״, אך בעיניי, להיות מהמיעוט העושה את ה״בלתי אפשרי״ הוא לגמרי דבר אפשרי!
    מי שבאמת רוצה, ויתאמץ בכל כוחו, תוך קבלת הסיוע הנדרש מצד הבית, ולא בלי הרבה סייעתא דשמיא שבוא תבוא! יכול בהחלט לעלות על מסלול של תורה, יראת שמיים ועבודת השם ושפרנסתו מצויה לו פלוס פלוס.. ובל נשכח שבסוף זוהי מטרה העומדת בסימן שאלה בלי קשר, הרי אין אמת אחת בנושא הזה האם לא נכון לחיות חיי פת במלח וכו׳ וכל אחד לגופו.
    והלוואי ונזכה להמשיך ולהביא לידי ביטוי גם בעולם המעשה את החינוך החרדי שקיבלנו על יתרונותיו הרבים, שזה לדעתי נושא כאוב בפני עצמו שמרוב שמתמקדים בלהשאיר אותנו בהיכלי התורה כל החיים, אנחנו לפעמים משאירים הרבה מאחור ביוצאנו לעולם העבודה ומתקשים לתרגם את הדרישות כך שיתאימו גם בדרכנו החדשה.
    דיו רב נשפך על הנושא הזה וסביבו אך זו המסקנה שהגעתי אליה לאחר עיסוק שעוד מתמשך, פחות להתבכיין, לעבוד קשה ולזכור שבסוף אנחנו ברי מזל.

    1. יישר כח נתנאל.
      הן על הדרך והן על ההשראה.
      לא יכולת לכתוב את הדברים טוב יותר.

      1. לא צריך להתעלם מחובת ההשתדלות. אני מאמינה שבהמשך יהיו התאמות. כמו שהסמינרים התאימו את עצמם. בסופו של דבר צריך להתקיים. והמציאות היא שאישה לא יכולה להחזיק בעול הפרנסה לבדה. עם כל הרצון הטוב..
        והקב”ה מזמן לכל אחד ואחד די מחסורו. אחד בצער אחד ברווח. אבל חובה לעשות השתדלות.(אברכית לשעבר שיצאה לחרות כלכלית. תודה אבא!)

    2. במחילה, אבל אילו היית קורא את השאלה במתינות אולי היית שם לב כי השואל לא מתלונן, ואף שמח ושלם עם הבחירה בחינוך החרדי הנפלא, הוא בסך הכל ביקש רעיונות בנוסח: “מה עוד אפשר לעשות במסגרת הנורמה החרדית הקיימת, כדי שילדים לא יסבלו בעתיד כל כך בעניין של הפרנסה?” חוץ מלהתפלל, כמובן.
      אם אין לך רעיונות להוסיף, אתה לא חייב להגיב נגד שאלה לגיטימית

  9. זה נשמע אמנם נדוש אבל הסיפור שלי מבטא את המשפט הזה בצורה הכי טובה שיש: בסופו של דבר ה’ זן ומפרנס לכל והוא מחליט אם נהיה עשירים או עניים. אנחנו צריכים לעשות השתדלות כדי לקבל את מה שמגיע לנו, אבל כלללל ההשתדלות שבעולם לא תגרום לכם לקבל יותר ממה שנגזר עליכם.
    ראשית אני חוזרת בתשובה- במשפחה הלא דתית של אמי היא היחידה שהשקיעה והוציאה ציונים טובים ועם תואר בהצטיינות, כל האחים שלה או שרק סיימו 12 שנות לימוד או שסיימו עם בגרות בלבד, שוב, כולם לא דתיים!! ותנחשו מי מרוויחה הכי מעט מכולם? אמא שלי! כולם שם פתחו עסקים עצמאיים מצליחים מאד והם כיום בעשירון העליון מבחינה כלכלית.
    לגבי- אני הייתי מקטנות תלמידה מצטיינת, 5 יחידות בהכל, תואר בביוטכנולוגיה מאוניברסיטה עם ציונים מעולים, ומה אני עושה היום? מורה לביולוגיה! עם משכורת ממוצעת מינוס..

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

המשפחה של בעלי ממש פתוחה
התחתנתי עם בחור ממש טוב וירא שמים, בפגישות הוא עשה עלי רושם מעולה מבחינה ערכית, הבנתי שהוא מגיע ממשפחה פתוחה, אבל לא חלמתי עד כמה, מדובר במשהו שלא הכרתי לפני כיוון שאני מגיעה ממשפחה יחסית שמרנית, והם בסגנון פתוח מאוד, בעיקר מבחינת ההשקפה שלהם, זה מתבטא בנושאי שיחה שמתחילים עם...
נמאס לי מזה שאני כל הזמן חושבת על הרמה הרוחנית שלי
יש לי לאחרונה שאלה שכל הזמן מנכרת בראש.אני אחת שכל הזמן חושבת על הרמה הרוחנית שלי. זה אומר שזה כולל גם המון מצפונים על איך שאני נראית ועל מה שאני רואה וגם סתם מחשבות על איך להתקדם ברוחניות.וכל הזמן אני שואלת את עצמי למה אני היחידה בין המון חברות שכל...
אני עוברת התעמרות קשה בעבודה
איני יודעת כיצד להתחיל ולפתוח בנושא הכול כך כואב שלי. נשגב מבינתי כמה אנשים יכולים להיות אכזריים. מדובר בהתעמרות קשה במקום העבודה, בהלבנת פנים ברבים, בהשפלות, בהרמת קול ודיבור מלא מלא כעס וזעם של אשת הבוס. האישה בעלת פתיל קצר, חולת עצבים, אין לה מעצורים, אין לה בושה, אין לה...
אני בחורה חרדית וכואבת את שאלת הגיוס
קראתי קודם את השאלה “אני בחור ישיבה וכואב את שאלת הגיוס”. קראתי את התשובה המיוחדת. הזדהיתי עם כל מילה ומילה מהשאלה. כבחורה חרדית ממשפחה חרדית, האחים שלי אברכים, ויש לי חברות דתיות שמספר המכרים שלהן שנפלו במלחמה הזאת גדול מנשוא, אני חשה המון נקיפות מצפון ומועקה שגם אין להן איך...
יש בי רצון להתגייס
אני בחורת סמינר וקיבלתי עכשיו צו גיוס אני מאוד מאוד מתלבטת מה לעשות אם להתגייס או לא. מילדות חינכו אותי לאהבת ישראל והמדינה ובאיזה שהוא שלב ההורים שלי שינו גישה. זה יצר בי הרבה חיכוכים ויכוחים וכו’ ההורים שלי חוזרים בתשובה ולכל כל המשפחה המורחבת לא חרדים ולכל זה עוד...
כדאי לי לעבור סמינר? אני כבר לא כל כך שומרת מצוות
דבר ראשון רציתי להודות מאוד על הפלטפורמה המדהימה הזאת, היא מחזקת מאוד ועזרה לי רבות. רציתי לשאול- אני בכיתה י”א , ולצערי כבר לא מאמינה בכלל. לא באלוקים ולא ביהדות. וגם לא שומרת מצוות בכלל (גם לא שבת) מבחוץ לא רואים עלי כלום. אני ממשיכה להגיע לסמינר, לנהל חיים חברתיים,...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
בטלגרם
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
דילוג לתוכן