שלום וברכה,
קראתי את שאלתך.
אשתדל לתת לך מענה הולם, בסיעתא דשמיא.
ראשית, יישר כח לך על כך שאתה לא חי את החיים בצורה רדודה ושטחית אלא מעדיף להתבוננ היטב באירועי העולם ובהיסטוריה ולהפעיל מחשבה מעמיקה המשתוקקת ורוצה להבין את הדברים לעומקם ומשורשם. המשך בכך.
אכן, אנו מאמינים שלכל אדם יש תפקיד מסוים שאותו עליו למלא כאן בעולם הזה.
בעבר, בעת שהייתה מצויה הנבואה בעם ישראל, הרי שבני אדם מסוימים קיבלו מידע מפורש בדבר השליחות הספציפית שלהם ע"י הנביא שהעביר להם את המסר השמיימי ישירות מבורא עולם. כדוגמת האבות הקדושים, משה אהרון ושמואל הנביא.
כיום, כשהנבואה לא מצויה ביננו, מוטל על האדם לנסות ולהגיע בעצמו למסקנה מהו בדיוק אותו תפקיד ספציפי המוטל עליו לבצע.
האדם יכול להסיק זאת מאירועי החיים האישיים שלו, ממקום מגוריו המסוים, ממקום עבודתו ומסוג עבודתו הספציפית, מהמשפחה שאליה נולד ועוד ועוד על זה הדרך.
הרמח"ל בספרו "דרך השם" מתייחס באריכות לנושא הזה. כיוון שאתה אדם מעמיק, אני ממליץ לך ללמוד בעיון את הספר החשוב הזה, לאט לאט, כמה פסקאות מידי יום.
ולגבי אנשים רשעים ורעים- אכן, גם להם היה תפקיד בבריאה. לשמש כשליחים של בורא עולם להכאיב ולייסר את מי שנגזרו עליו צרות וייסורים.
כבר אמרו חז"ל "מגלגלין זכות עלך ידי זכאי וחובה על ידי חייב". כלומר, מן השמיים משתמשים בבני האדם כאן בעולם הזה בכדי לגרום באמצעותם להשפעת טובה או לגרימת רעה. הזכאי, זוכה להיות שליח להשפעת טוב והאדם שאיננו בעל זכויות, משמש, בעל כורחו, כשליח לגרימת הרע שהיה צריך להיגרם.
וכך נאמר מפורש בפסוק בספר ישעיה, י, ה:
"הוי אשור שבט אפי ומטה הוא בידם זעמי"
ופרש שם רש"י: "הוי" -כי עשיתי את אשור שבט אפי לרדות בו את עמי
"ומטה הוא זעמי" – בידם של בני אשור"
גם פרעה במצרים היה שליח של הבורא יתברך לשעבד את בני ישראל מכח הגזרה שנגזרה כנאמר "ועבדום ועינו אותם ארבע מאות שנה". אלא, שאותו פרעה רשע ברשעתו כי רבה, הגדיל לעשות וציער את בני ישראל הרבה מעבר למה שנגזר עליהם משמיים. מבחינה "טכנית", הדבר הזה התאפשר לו בגלל עקרון הבחירה החופשית הקיים בעולם ולפיו, אדם רשאי לבחור, מעצמו, בטוב או, חלילה, ברע.
ועל כך נענש פרעה על ידי הבורא יתברך שננעלו בפניו דלתות התשובה כך שכבר לא התאפשר לו לשוב למוטב.
תוכל להרחיב בהבנת הנושא באמצעות עיון בדבריו היסודיים של הרמב"ם במשנה תורה, ספר המדע, הלכות תשובה, פרק ו'.
שאלת אותי האם אפשר לאהוב כל אדם באשר הוא, יהיו מעשיו אשר יהיו? התשובה היא שזה תלוי.
אדם שחוטא, אפילו שוב ושוב, אבל עושה זאת "לתאבון"- היינו מחמת חולשה רגעית שהשתלטה עליו באותו רגע ומחמת יצרו הרע שגבר עליו ונצחו, הרי שעדיין אנו מצויים לאהוב אותו, לרחם עליו, ולהשתדל להשפיע עליו שיתקן את דרכיו וישוב למוטב.
אולם, אדם שחוטא בשביל "להכעיס"- היינו לא מחמת תאווה רעה ויצר הרע שיש לו אלא, אך ורק, בכדי להתריס, למרוד וללעוג לתורה ולשומריה ולכפור בעובדה שבורא עולם הוא שציווה אותם לשמור מצוות, הרי שאדם כזה הוא רשע ממש וממילא אין עלינו חובה כלל לאהוב אותו. אדרבה, על אנשים מעין אלה דוד המלך אומר בתהילים (קלט, כא) "הלא משנאיך השם אשנא ובמתקוממיך אתקוטט".
אבל, וזה אבל חשוב מאד- כל זה רק מהצד שלנו, בני האדם. לעומת זאת, מצדו של בורא עולם, הדרך לתשובה פתוחה בפני כל אדם. כבר נאמר בתפילת מוסף של יום הכיפורים "עד יום מותו תחכה לו אם ישוב מיד תקבלו". אלא שכאמור לעיל, יש לדעת כי בעבור מי שחטא סתם כך, להכעיס, ועשה זאת שוב ושוב ושוב, כמו פרעה, הרי שדלתות התשובה ינעלו בפניו ויקשה עליו מאד מאד לחזור בתשובה מפני שהוא לא יקבל שום סיוע רוחני מן השמיים לשם כך.
אבל, עדיין, גם לאדם כזה, עצם האפשרות לחזור בתשובה עדיין קיימת בנמצא.
אז נאחל שננזכה כולנו לדבוק רק בטוב.
מקווה שסיעתי לך.
ברכה והצלחה!
צבי