שלום וברכה
ראשית כל ברצוני להודות לכם על המפעל האדיר הזה, השאלות מלבישות את מחשבות כולנו ועל הכל התשובות מחכימות הרבה ונותנות כיווני חשיבה לחיי היום יום.
אני גדלתי בבית חרדי ליטאי בחו״ל, וב״ה קיבלנו בבית גם את הגישמאק שביהדות אם כי בפאסיביות אבל זה נחרט בליבנו.
לפני כמה שנים התודעתי לתורת החסידות וזה שינה לי את כל הגישה ליהדות ולקשר שלנו עם בורא העולם, אך דא עקא שעם חלוף הזמן החלה להתבשל בליבי התודעה שככל שהקב״ה הוא כל יכול ומקור הכל והנבראים הם עפר ואפר אם כך אזי אין ערךכל לשום דבר ואין כל יסודות היהדות מתרועעים, אסביר את דבריי:
כל אדם מגיע לעולם עם מעלות וחסרונות שניתנו לו מאת הבורא, בחלוף הזמן הוא מתוודע לאין ספור מאורעות שגם הם הוכתבו ע״י הבורא, מוחו של האדם פועל ומעבד את הנתונים בדיוק כפי שתוכנת ע״י הבורא, אפילו כח הרצון שבאדם הו מגיע בדיוק עד הנקודה שהבורא סימן… מיותר לציין שאפילו ההיגיון שכולם נשענים עליו כדי להוכיח שיש בורא וכדי להוכיח את כל יסודות האמונה גם הוא מופעל ע״י… הבורא!!! אנו כיצורים של הקב״ה אין לנו משלנו מאומה, ואם כך עולות מליוני שאלות, מה ערך יש לפעולותינו? אם בגלל שקיימתי מצווה אני זכאי לשכר? אני ירגיש נהמא דכיסופא אפילו אם אהיה משה רבינו… וכמו שתינוק שנשבה לבין העכו״ם פתור מכלום מכיוון שלא התוודע ליהדותו כך גם מי שכן התוודע לחינוך הכי חרדי שיש אם רצונותיו, כח הרצון שבו, מבנה החשיבה שלו וכו׳ יוליכו אותו אל מחוץ לדרכי התורה זכאי לפטור זה ומאותה הסיבה.
אין זו שאלה רק בבחירה חופשית ובשכר ועונש, זו שאלה על קטנות האדם הרבה יותר מאשר על גדולת הבורא!
כשהנני מגיע בתפילתי ל׳ותחזינה עיננו בשובך לציון ברחמים׳ המילים נעתקות מפי, מי אני ומה אני שתהיינה חשיבות להתיצבותי במעמד נורא הוד הלז? שאר הברכות הינם בעיקרן בקשה לתיקון כדי שנוכל לעובדו כראוי אך לאחר שתפקיד הבריאה הושלם, לשם מה זקוקים לי שם? (גם עכשיו אינני יודע למה ולמה זקוקים לי, בהתבסס בנאמר לעיל)
עצם זה שהתוודעתי לאתר אקשיבה (המדהים!!!) זה לא היה בהחלטתי, כמו כן העובדה שהנני מדבר עברית שוטף על אף שהנני חי בחו״ל זו קביעה שהבורא קבע, הדרך שבו מוחי פועל הוא זה שלקח אותי לתת את הצעד הזה לכתוב ולא להשאיר את השאלות בצד, אך גם את מוחי הוא יתברך בנה… וגם לאחר שאקבל תשובה מחכימה מכם עדיין מה תועלת תהיה בה הרי הוא סיבב את כל הסיבות שאתוודע לתשובה זו ואם כך למה מי שלא התוודע אליה וכתוצאה מכך התרחק, עלול לתת את הדין?
חושבני שחזרתי על שאלתי בנוסחאות שונות אבל פה בדיוק טמונה הבעיה, זה עניין שנוגע לכל צעד ושעל בחיים. שותף שלי בן אדם פרנואיד בעניין הפרנסה ואני לא, וכל פעם שהוא אומר לי ״אני מקנא באמונה שלך״ אני פשוט יוצא מהכלים, זה שהקב״ה ברא אותי או נתן בלב הורי לחנכני לכך שלא אפחד מכך כי הוא הנותן לחם לכל בשר לא עושה אותי בעל אמונה, ואפילו אם שותפי יעבוד קשה ויגיע לשקט הנפשי הזה האם לא דרבנו אותו מן השמים לכך שהוא יעבוד על זה? יתכן מאוד שהבורא שיתף אותנו יחדיו כדי שהוא ידבק מהאמונה שלי (?), מדוע הוא ייקרא בעל אמונה?
למשל: (אחרון, מבטיח…בע״ה) חדשיים נשמרנו ולא יצאנו מפתח הבית מחמת הפחד מהדבקות הווירוס, לאחמ״כ יצאנו לפי כל כללי הזהירות הראוים, רק התאווררות קטנה כדי לאגור כח להמשיך, והנה הפלא ופלא… נדבקנו… אז מה? זה שיצאנו לא היה בסדר? אבל את ההחלטה הזו אנחנו החלטנו עם מעבד הנתונים שהקב״ה התקין לנו, בדיוק אותו מח שאמר לנו חודשיים לא לצאת, מה אני לומד מכך? שחכמתו ית׳ גזרה שנידבק ולכן הכניס במוחנו את הרעיון לצאת, אבל אם כך שאלתו של בני שיח׳ היא בלתי נמנעת, מה מועילה השתדלות אם בכל אופן מה שהוא גזר יקרה בדיוק בזמן, במקום ובנסיבות שהוא החליט וגם עצם ההשתדלות הינה פועל יוצא ממכלול כל מה שנקרא ״אני״? (לא קשור לשאלת הידיעה בבחירת האדם שכבר דשו בה רבים)
סליחה על האריכות אבל מקווה שהדברים יובנו ואוכל לקבל תשובה המרגיעה את הנפש.