אישה יקרה
המשתוקקת לקרבה,
אך זו בורחת ממך ככל שאת רודפת אחרי הדבר הנכון.
התסכול והכאב מורגשים עד לשד עצמותי.
התחתנת וציפית לקרבה אוהבת, ועבורך- קרבת אלוקים היא לפיד האש להאיר את הדרך.
תחת זאת את מרגישה שאם אין קרבת אלוקים בבית הזה- אין קרבה. נקודה.
זה חשוב לך כל כך.
אני לא אשנה את סולם הערכים שלך, מכיון שא. זה לא המנדט שלי ו-ב. אני מסכימה איתך.
מסכימה שעל פי ה’ יחנו ועל פי ה’ יסעו, בכל מסעות החיים.
הקשב הזה מאפשר חיבור, סיפוק וגן עדן כבר בעולם הזה. כשיש את בורא עולם כמורה דרך- אפשר לסמוך על כל פסיעה, ולהנות מהנופים.
אז למה אצלך זה לא עובד כרגע? מדוע הקרבה שלך אל ה’ מתנגשת עם הקרבה אל בעלך? והאם את חייבת להקריב ערך חשוב כל כך למען הנישואים?
אזמין אותנו ללימוד משותף.
הנביא ירמיה מתנבא בטענה על ישראל, על כך שהקב”ה נהג עמהם כברית נישואין, והם הפרו את הברית. הפסוק “אכן בגדה אשה מרעה” (ירמיהו ג’) אומר שהבגידה של עם ישראל היא בכך שתפסו את הקשר עם הקב”ה כרעות ולא כקשר של אישות.
מה ההבדל ביניהם?
בחברות ורעות, הציפיה היא שאפשר שיהיו רבים, ואפשר להחליפם ולשוב אליהם כפי הצורך. “אני זקוקה לאדם מבין/מכיל/נותן ולכן אתחתן”. באופן הזה עמ”י פנו לאלילים כשהם היו נראים מבטיחים חיים טובים יותר. ברגע שהמטרה מתמלאת- אין סיבה לקשר להתקיים.
אבל הקשר האמיתי והנרצה הוא של “אישות” – בקשר הזה אין סיבה חיצונית לקשר, אין מטרה של הישג משותף. בקשר נישואים, עצם הקשר הוא המטרה הנכספת. החיים עם אדם שאינו תואם לך בדיוק- הוא השלמתך המדויקת.
זוהי השלמה פנימית, לא חיצונית.
זוהי השלמה במקומות הפחות פוטוגניים, אלו שהיית מעדיפה להתפטר מהם אתמול.
* נשימה עמוקה *
אפשרי לרעיון לחלחל:
הנישואים הם בהקבלה לקשר עם הקב”ה.
אנחנו לא במטרה להשיג משהו משותף
המשותף הוא המטרה.
את, שרצון ה’ וקרבתו בוערת בך-
הקשיבי לרצון ה’:
פשוט להיות, לחפש את הטוב, לבנות אחד את השני דרך משוב חיובי על מה שאפשר, דרך אמון שכל אחד עושה את הטוב ביותר שהוא מסוגל כרגע.
זה הבסיס, נקודת המוצא.
אם הלב שלך מסכים עם זה- תמשיכי לקרוא.
אם עדיין לא- תקראי שוב, בנשימה איטית ומפנימה.
כעת ניתן להתקדם לבירור מעמיק יותר. יש לך שאלות משמעותיות לגבי שמירת הלכה. חשוב מאד להבחין בין מעשה שנוגע אליך ישירות (כמו מגע בנידה) לבין מעשים שאינם נוגעים (תרתי משמע) אליך ישירות.
במה שנוגע אליו בלבד- הקשיבי לעצמך מתוך רצון להבין. שאלי את עצמך: “מה מפריע לך? למה את זקוקה במקום הזה?” הקשיבי ללב שלך, ואפשרי לו להציף הכל. להרחבה על נקודה זו, אני ממליצה לקרוא את התשובה הזו באקשיבה:
https://akshiva.co.il/%d7%96%d7%95%d7%92%d7%99%d7%95%d7%aa/%d7%91%d7%a2%d7%9c%d7%99-%d7%90%d7%99%d7%a0%d7%95-%d7%9e%d7%a0%d7%99%d7%97-%d7%aa%d7%a4%d7%99%d7%9c%d7%99%d7%9f/
אם למשל תגלי שמפריע לך שאין מספיק רוחניות בבית (כפי שעולה משאלתך) ואת רוצה חיים רוחניים יותר, תוכלי לרקוד שקלטת את הענין! כעת תפני את המשאבים להכניס רוחניות לבית! היי רוחנית לעצמך באופן חיוני ומיטיב, מבלי לצפות שהוא יצטרף, ותראי איך תקבלי מענה לצרכייך מבלי לגרום לריחוק ביניכם.
אני מתארת לעצמי שיעלו עוד רגשות ורצונות, אם תאפשרי להן לדבר איתך.
במה שקשור לתפקוד שלך- כאן נראה לי חשוב ויועיל לכם מאד אם יש או אם תמצאו דמות תורנית (רב/יועץ) שעליו אתם סומכים. תוכלו לקבל החלטה משותפת ללכת ולעשות סדר בדברים, מתוך עבודה משותפת. ואפילו אם רק את פונה לדמות שמכירה גם את בעלך, תוכלי בע”ה לקבל הכוונה ועיצה.
אם בעלך פתוח לשיח, תוכלי להשתמש ברעיונות המעשיים והמבהירים בתשובה הזו:
https://akshiva.co.il/%d7%9b%d7%9c%d7%9c%d7%99/%d7%a4%d7%a2%d7%a8%d7%99%d7%9d-%d7%91%d7%94%d7%a9%d7%a7%d7%a4%d7%aa-%d7%a2%d7%95%d7%9c%d7%9d-%d7%91%d7%96%d7%95%d7%92%d7%99%d7%95%d7%aa/
כדח להיות בעמדה מבינה ומקרבת, אני מציעה לך להקשיב עמוק יותר. נסי לרגע לשים את עצמך במקומו, מתנהל כפי שהוא מתנהל.
אפשרי לעצמך לשאול ולנחש: מה האמירה שלו? מה החסר שהוא משלים לעצמו? למה הוא זקוק?
זאת מכיון שלאנשים (כולל את ואני) יש מנגנונים שפועלים כדי להשלים חסכים. לפעמים המנגנונים יעילים ולפעמים פחות, אבל הם תמיד משתדלים לעזור. הם מתכוונים לטובה, וימשיכו לפעול עד שתהיה אלטרנטיבה יעילה יותר. מהמקום הזה נסי להרגיש ולנחש בעצמך, ואם הוא מוכן לכך- אפשרי לעצמך לשאול אותו, מתוך התענינות אמיתית ולא שיפוטית: “בעלי היקר, אני רואה התנהלות XYZ למרות שזה לא טוב לך ולי. בטח יש לזה סיבה טובה. למה אתה זקוק”?
את תופתעי מהתשובות שתקבלי, כשתשאלי מתוך רוך ונסיון להבין מה חסר. ההבנה החומלת הזו תאפשר שיח פתוח אודות אופציות להשיג את הצורך הזה באופן שנכון לשתיכם. תוכלו לטוות דרך משותפת, בין הטיפות.
יקירה,
אני מתפללת איתך שתחת קרבן
תרגישי קרבה
והדבר הנכון
יפנה הרבה מקום
למה שה’ שואל מאיתך היום.
שלך
שפרה
smw.wohl@gmail.com
__________________________________________________________________________________