The Butterfly Button
בעלי לא מבין מה זה זוגיות

שאלה מקטגוריה:

אנחנו נשואים כשנה וחצי, ומאז שהתחתנו התחושה שלי היא שבעלי לא מבין מה זה זוגיות, אני קצת נלחמת בשביל לקבל תחושה של בעל, הקשר ביננו הוא כמעט כמו אמא/אחות הוא מתנהל ביום יום כמו רווק, בלילות הוא מגיע מאוחר מאד, ועסוק הרבה עם הפלאפון, אני הרבה הולכת לישון בלעדיו, הוא לא משתף בדברים בסיסיים(לקח הלוואה מהבנק בלי לספר), הוא לא מבין את הצורך שלי ביציאה זוגית(הוא מתייחס לזה כביכול הוא צריך להעסיק אותי), התקשורת ביננו מבוססת על ויכוחים, וגם כשכן יש שיחה פשוטה, היא מלווה במתח שמא המילה הבאה תפתח את הויכוח הבא. נוצר מצב שאנחנו לא מבינים אחד את השני, חושבים בצורה שונה, לא מתראים הרבה ביומיום.
כבר היינו בייעוץ זוגי, אבל הוא לא שיתף פעולה, אז הפסקנו.
וכבר דובר על פירוק החבילה, אך החלטנו שבינתיים לא.
כרגע הזוגיות שלנו כברירת מחדל, זה כביכול עדיף מלהתגרש, אבל כל סיטואציה, שנגמרת בפיצוץ, שוב אני חושבת, אולי זה לא נכון להמשיך בנישואין האלו, אולי הדבר הנכון בשבילנו זה להתגרש?
איך אני אדע מה עלי לעשות? ואם אני כן ממשיכה בנישואין, איך אני מפסיקה לחשוב על האפשרות של גירושין? איך אני יכולה להיות בטוחה שאני עושה את הדבר הנכון?

תשובה:

שלום לך אישה חכמה

בחרתי לפנות אלייך בתואר הכבוד ששלמה המלך נתן לאשת חיל: חכמות נשים בנתה ביתה. אישה איוולת מסתפקת בקיטורים על בעלה הלא יוצלח ועל מר גורלה, וכך הורסת בידיה את מה שיש לה. האלטרנטיבה שבה חכמת הנשים בוחרת היא – “בנתה ביתה”. זו השאלה הראשונה שלך: בעלי לא מבין מה זה זוגיות. האם אני מסכימה לבנות איתו ואותו? לעזור לו להבין ולחוות משהו? או שאני מרימה ידיים וממשיכה לחיות איתו כברירת מחדל עד שלאחד משנינו יימאס?

זו השאלה, ויש שתי אופציות. זכותך לומר שלא אל הבעל הזה התפללת ולהתגרש (כן, אני בוחרת לכתוב את המילה הקשה ולא לעטוף את זה במונח עדין כמו “לפרק את החבילה”).

אופציה אחרת היא לבנות אותו ולבנות את הזוגיות.

אופציה שלישית אין. לשרוד את הזוגיות, להשתרך אחרי החיים, להיות על תקן של ‘בינתיים לא מתגרשים’ זה דבר שאולי אולי אפשר לשקול בדיעבד, כשיש ילדים בתמונה, וגם אז זה מצב לא אידיאלי ובדרך כלל לא מחזיק מעמד. זה שוחק את שמחת החיים ומכלה אנרגיות ושנים יפות. זה לא משהו שהייתי מאחלת לך בשום צורה.

אם תחליטי להתגרש – המשמעות תהיה להיפרד רגשית ופיזית, לחפש שידוך פרק ב’ ולהתחיל שוב לבנות.

אם תחליטי להישאר – המשמעות תהיה לבנות כבר עכשיו.

בדור שלנו (ואולי תמיד זה היה כך, אבל יש לי תחושה שבדור שלנו יותר מאי פעם) אין כמעט בית שנבנה באופן טבעי וספונטאני. אם את רואה זוג אנשים מאושרים, תדעי שהיה או ישנו שם מישהו (בדרך כלל מישהי) שבנה אותו בעמל רב ובדם ליבה.

איך בונים בית עם אדם ש[כרגע עדיין] לא יודע מה זה זוגיות?

קודם כל בוחרים אם להוסיף את ה’כרגע’ ואת ה’עדיין’, או שלא. אם את בטוחה שלעולם ועד הוא לא יידע מה זה זוגיות, ואין לכם ילדים – הייתי ממליצה לך מקרב לב: תתגרשי ועכשיו. אבל אם הוא לא יודע מה זה זוגיות כי לא זכה לראות אצל ההורים שלו, או כי לא ניסה את זה בישיבה, או כי האופי שלו קצת שונה, או כי הציפיות ההדדיות שלכם שונות, או כי הוא היה בהלם אחרי החתונה ומאז התחיל לערום על עצמו תילי תילים של הגנות או כי…

לך תדע. יש אלף סיבות. אל תחליטי לבד אם יש או אין סיכוי שהוא ילמד. וגם אל תחליטי עכשיו. שימי בצד את המחשבה על גירושין, האופציה הזו תמיד תחכה לך בסוף הדרך, אבל יש עוד דרך לפנייך. כשבראש יש תוכנית להרוס אפשר רק לשרוד, לא לבנות, ואת הרי חכמת נשים.

אני לוקחת בחשבון שבעלך באמת לא יודע מה זה זוגיות. אני מכירה גברים ונשים שלא יודעים דברים חשובים מאוד: לא יודע/ת מה זה עבודת ה’. לא יודע/ת מה זה קשר. לא יודע/ת מה זה הורות. לא יודע/ת מה זה גבולות. מותר לא לדעת, ובדרך כלל אפשר להפוך מלא יודע ליודע. יש יוצאים מן הכלל, אנשים שלא מסוגלים ללמוד להיות בזוגיות, וזה דבר שניתן לאבחן על ידי איש מקצוע, אחרי שממצים את המאמצים לבנות. כרגע עדיין אי אפשר לדעת, כי יש סיכוי שמעל לשיכבת היסוד של ‘לא יודע מה זה זוגיות’ הצטברו הרבה שכבות של ויכוחים וחיכוכים שלא ממש עושים חשק לדעת מה זה זוגיות.

אם תחליטי לבנות, כנראה שבהתחלה את תהיי זו שלוקחת את המשימה על כתפייך, וזה דורש השקעה גדולה. לא מספיק להכין ארוחת ערב נחמדה מדי פעם. ליצור זוגיות יש מאין זו אומנות, ובמצב שאליו הגעתם כרגע תצטרכי הדרכה טובה וליווי חכם שיתן לך כלים מקצועיים. אל תסתפקי בהדרכת כלות סטנדרטית, לכי על הדרכה של אדריכלית שמתמחה בבניית בתים. ואל תחכי שבעלך ישתף פעולה, זה לא חייב להיות זוגי. מספיק שאחד מבני זוג משנה פאזה כדי שכל המערך ישתנה, ובמקרה שלכם כנראה את זכית להיות זו שבונה את הבית המשותף. תשקיעי בזה זמן וכסף, אל תחסכי. מדובר כאן בחיים שלך, שלכם ושל ילדיכם בעז”ה. ייתכן שכדאי לך לנסות את הקורס של זלטי רוזנטל,אוכל לשלוח לך את המספר באישי אם תרצי, ואם את חובבת ספרים אני ממליצה לך לבדוק את ‘תקשורת מקרבת’. אם תרצי עוד רעיונות נוכל לחשוב על כך יחד הכי חשוב זה שתאמיני שזה אפשרי בהחלט ותתמקדי בחלק שלך בתהליך. אני מכירה משפחות שהתחילו את הקריירה שלהם בזוגיות בנקודה דומה לשלכם, ואחרי זמן של עבודה בנו בתים לתפארת.

מאחלת לך שתבחרי בחוכמת הנשים, ותצאי לדרך. תזכי לבנות בית נאמן בישראל, תזכי להעניק לבעלך ולך את הזוגיות ששניכם מייחלים לה, ושהקב”ה ישים שכינתו ביניכם.

ברוריה

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

2 תגובות

  1. יש עתיד ותקווה, אבל בינתיים תמנעו הריון.
    ולכו לייעוץ זוגי, ואם הוא לא רוצה אז לכי לייעוץ אישי.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

מה המטרה שלי בחיי נישואין? למה זה שווה לי?
שלום ותודה על האופציה לשאול ולקבל תשובה מקצועית, אני בחורה חרדית מיינסטרים בת 20 ברוך ה’ חברות מתחילות להתארס, אני יודעת שבקרוב אתחיל לשמוע שידוכים ואני לא בטוחה מה אני מרגישה כלפי זה… אני לא רוצה להתחתן “כי כולם מתחתנים, אז גם אני…” – זה הדבר הכי משמעותי בחיים-להתחתן- והייתי...
עבודה עם גברים שגורמת לי לחששות
אני מרגישה רגשות אשמה כלפי עצמי. לפני כחצי שנה התחלתי לעבוד בחברה חרדית שאומנם שומרת על כללי הצניעות אך בהחלט יש הרבה שיחות עבודה בין הגברים והנשים. אני לא עבדתי בעבר בעבודה שדרשה ממני שיחות עם גברים וכעת אני נדרשת לבצע לא מעט שיחות כאלה. לפעמים בצוות ופעמים בפגישות יחידניות...
פגועה מבעלי עד עמקי נשמתי
אני ובעלי נשואים 5 שנים עם שני ילדים . נישואים לא טובים . שנינו אנשים מאוד לא קלים . הדבר היחידי שטוב שיש לנו זה הילדים . מבחינתי זה גם הדבר היחידי שמחזיק אותנו יחד. יש בינינו פערי מנטליות . כמו כן בעלי הוא אדם כעסן. הכעס מתגלה בשבת כשאין...
אכזבה קשה מאישתי
לא מתבייש לשאול ולהכיר בעובדה שאני צריך עזרה…תמיד בחיי הייתי בצד החזק הקשוב והתומך וכדומה אבל הצרה של החזקים זה שכשהם נופלים אין מי שירים אותם…התחזקתי בשנות העשרה ישיבה תיכונית ישיבת הסדר ואז התחרדתי בישיבה טובה ….אחרי כמות נכבדת של שנות תורה ואושר בישיבה התחתנתי…בקיצור היה שם מקרה מסובך של...
ההתחזקות שלי היא אמיתית או שהיא רק בשביל למצוא אישה?
אני בן 27 חילוני, אני מגיע מרקע מסורתי בבית ושנות חיי המוקדמות קצת דתי אפילו. אמא שלי הגיעה מבית דתי ומאוחר יותר בחייה שחררה מעט מהקשר לדת, הכוונה שהיום אינה שומרת שבת אך עדיין אוכלת כשר צמה בכיפור מכשירה בפסח וכרגיל. לפני כחצי שנה טסתי להודו, ופגשתי שם המון אנשים...
בעלי מאיים שיום אחד הוא יעזוב
אני נשואה 18 שנה יש עלויות ומורדות אני ב3 שנים אחרונות לומדת לימודים אקדמאים ויש תקופות של מבחנים ומאוד קשה לי לתפקד אבל משתדלת אבל הוא לא רואה את זה לאחרונה המצב החריף זה היה יום שלמדתי והוא פשוט אמר לי שנמאס לו ויום אחד יזרוק אותי לכלבים אז אמרתי...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
בטלגרם
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
דילוג לתוכן