שלום.
יש לי שאלה שמציקה לי מאוד: איזה עונש מקבל לפני דין תורה גבר שאינו נאמן לאשתו? בתורה כתוב רק על האישה , ואילו הגבר הבוגד אינו מוזכר. אשמח אם תפרטו לי על העונש של הגבר ושל האישה.
דלג לתוכן
שלום.
יש לי שאלה שמציקה לי מאוד: איזה עונש מקבל לפני דין תורה גבר שאינו נאמן לאשתו? בתורה כתוב רק על האישה , ואילו הגבר הבוגד אינו מוזכר. אשמח אם תפרטו לי על העונש של הגבר ושל האישה.
שלום לך
לא פירטת מדוע את שואלת, האם מדובר בעניין שנוגע לך אישית, או בהתעניינות מחשבתית בלבד.
באם מדובר בעניין אישי, הייתי שמח אם תפרטי ואני בטוח שאשתדל להקשיב ולנסות לסייע בעיצה או לפחות בהקשבה פעילה.
תשובתי להלן מניחה שמדובר בסקרנות אינטלקטואלית בלבד, ועל כן אנא התייחסי אליה ככזו. יש לציין שעונשי התורה נוהגים לפי דין תורה הכולל עדים על המעשה והתראה מורכבת, כך שגם אם היתה בית דין של רבנים סמוכים כבזמני קדם, רוב הסיכויים שהעונש בצורה הכתובה לא היה מיושם.
ולאחר הסתייגות זו: אמת הדבר, כי התורה מתייחסת לבגידה של אישה נשואה, וקובעת לה עונש מוות, ואילו ביחס לגבר נשוי הבוגד באשתו, לא נקבע בתורה כל עונש. למעשה, אין לכך כל התייחסות בתורה.
הסיבה הבסיסית לכך היא שעל-פי דין תורה, מותר לגבר לשאת יותר מאישה אחת, ואילו לאישה אסור להיות ביחס של אישות עם יותר מגבר אחד. אמנם כיום נאסר על גבר להתחתן עם יותר מאישה אחת, זאת על-פי חרם דרבנו גרשום, אבל דין התורה לא השתנה, ולכן היחס בין בגידה של אישה לבין זו של גבר אינו סימטרי.
חשוב לציין שאין כל היתר לבעל לבגוד באשתו. גם אם יבגוד עם אישה פנויה, הוא יעבור בכך על איסור של “ביאת זנות”, שהוא איסור חמור (אם מן התורה, ואם מדרבנן). מלבד הפגם המוסרי העמוק של בגידה, יש בכך אפוא גם איסור ברור על-פי ההלכה. ולמרות זאת, אי אפשר להתעלם מהפער בין גבר לבין אישה ביחס לבגידה.
חשוב לציין שפער זה בא לידי ביטוי לא רק בעונש שהתורה קובעת לבגידת נשים (שאינו קיים בנוגע לגברים), אלא אף בדיני הממזרות: ילד שנולד לאישה בוגדת הינו ממזר, ואילו ילד הנולד לבעל בוגד (עם אישה פנויה) הינו כשר לכל דבר. דיני הממזרות נובעים מתוך היחס החמור לבגידת נשים, בשונה לבגידת גברים.
יש הרבה הוגים במסורת היהודית שמנסים לתת לאי-סימטריות זו הסברים שונים, כאשר רבים מתוכם בנויים על תפיסה מהותנית ביחס למהויות שונות של גברים ונשים. אינני רואה לנכון להיכנס כאן להסברים אלו; די במסגרת שלנו בעובדה של השוני העקרוני והברור בין בגידת נשים לבין בגידת גברים.
כיום, היחס שלנו (של בני החברה היהודית כיום, גם הדתית) לגברים ונשים בהקשר לבגידה הוא הרבה יותר שוויוני. יחס זה נולד הן מתפיסות שוויון מודרנית, והן ממסורת ארוכת-שנים האוסרת על ביגמיה (בעקבות חדר”ג) ורואה כמובן מאליו את חובת הנאמנות ההדדית בין גבר לבין אישה.
תפיסה זו חלחלה גם לעולם ההלכה. גבר שבוגד עם מספר נשים נקרא “רועה זונות”, ומצב זה מהווה עילה לכפיית גט. כיום, עילה זו מורחבת יותר מבעבר, זאת לנוכח שינויים בתפיסות חברתיות. כמו כן, הסכמים קדם-נישואיים קובעים את השוויון ביחס לבגידות, ואף לכך עשוי להיות תוקף הלכתי. אך בעיקר, התפיסה משפיעה ברמה החברתית, בגינוי חברתי עמוק וברור לבוגדים משני המינים, ולאו דווקא ברמה ההלכתית.
מקווה שעניתי לשאלתך, אם את מעוניינת לשאול שוב בנושא זה ובנושאים אחרים – בשמחה.
ושוב, אם מדובר במשהו מעבר לסקרנות לימודית, אנא תמקדי אותי/אותנו וננסה לעזור.
בברכה
יהושע
יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:
