The Butterfly Button
אני מרגישה שאני מאכזבת את כולם

שאלה מקטגוריה:

אני בת 18 ואני לומדת בכיתה י”ב בתיכון חרדי יחסית פתוח אבל לא מאוד, ואני לא רואה את עצמי כחרדית כמו אחיות שלי הגדולות שנשואות לאברכים ויש להם פלאפון כשר , ולהורים שלי, לאחיות שלי, לבית ספר, לכולם היה ברור לגמרי שאני ילך לסמינר, יתחתן עם אברך שישב ללמוד ואני יפרנס אותו (שעל זה אני צריכה לכתוב שאלה בפני עצמה) ,
ולי זה בכלל לא ברור ללכת לסמינר, יש לי מכללה שאני רוצה ללכת אליה, גם בגלל התואר וגם בגלל שאני חושבת שאני לא מתאימה לסמינר מבחינת הכללים של הצניעות, פלאפון כשר וכו’,
והתחלתי לדבר על זה עם הסביבה שלי והם מקבלים את זה ממש לא יפה, כולם משכנעים אותי ומתאכזבים ממני,
ובאופן כללי תמיד הסביבה שלי הייתה מאוכזבת ממני, אני שונאת להתבכיין אבל המשפחה שלי נחשבת משפחה חרדית ממש טובה בעיר שלי, ואחיות שלי הגדולות היו מצטיינות גם בלימודים וגם ברוחניות ואני לא.
ותמיד המורות היו אומרות לי “זה לא מתאים למשפחה ממנה את באה” “את מביישת את המשפחה שלך” וכאלה משפטים ממש פוגעים ואני ממש רגישה ותמיד הייתי בוכה בגלל זה ולא הייתי מספרת להורים שלי כי הם בטוח היו מצדיקים את הבית ספר.
ועכשיו אני כבר לא ילדה מתבגרת שרוצה לעשות דווקא (ואף פעם לא רציתי לעשות דווקא) ואני לא רוצה עוד לאכזב אותם.
אבל מצד שני אני לא רוצה ללכת לסמינר ולא להתאים לשם ושוב לריב עם המורות ושיעירו לי כל היום, זה ממש מתסכל וגורם להרגיש לא טוב.
בקיצור אני ממש מבולבלת כרגע ואני לא יודעת מה לעשות, אני ממש אשמח שתעזרו לי.

תשובה:

שואלת יקרה מאד,

תודה שפנית אלינו, תודה שאת משתפת אותנו ונותנת אמון.

לצערי , אינני מכירה אותך דיו כדי להגיד לך : ”עשי”/”אל תעשי”, אני גם לא חושבת שמי שמכיר יכול להגיד, אלא רק האדם עצמו לוקח בוחר את בחירותיו ולוקח עליהם אחריות, אבל קל וחומר לא מישהי שמכירה אותך דרך שורות בודדות.

מה אני כן יכולה לומר לך?

אני ממש רוצה לומר לך שקודם כל הכל בסדר, באמת בסדר! נכון, זה קשה, נכון , זה חיבוטי נפש וקונפליקטים לא פשוטים, אבל זה בסדר, כי אלו כאבי גדילה! כי זה סימן שאת גדלה ומתפתחת, שאת בודקת ושואלת, שאת מחפשת את דרכך הייחודית בעולם , והדבר הזה לכשעצמו, גם אם הוא רצוף בקשיים – הוא מבורך ובריא ורצוי! זה מה שהבורא רוצה מאיתנו, כך הוא יצר את כל הבריאה- בסימן של פריחה, התחדשות ושינוי מתמיד. איך אני יודעת שזה מה שהוא רוצה? אני מתבוננת במה שהוא יצר וברא, והרי הוא בעל רצון חופשי ולא חייב שום דבר לאף אחד, כך שברור שמה שברא – רק מרצונו הגמור ואהבתו הגדולה, ואני רואה שכל הבריאה, החי והצומח , מערכת השמש, הכל מחזורי ומעגלי, הכל נובל וצומח שוב, הכל מתחדש ומשתנה ללא הרף. כך גם אצל האדם- אולי זה מפתה להישאר באותה הנקודה בה נולדת אבל זה רק איזור נוחות מתעתע. אם כן, מה שאני מזהה מתוך שורותייך הבודדות- הוא צמא ורצון אז לחופש וחירות! חופש להיות אדם גדול ועצמאי, חופש לסלול לך את דרכך האישית והייחודית כאן בעולמו של הבורא, והרצון הזה לכשעצמו הוא נפלא, הוא מרגש, שמרי עליו מכל משמר! הרצון הוא צלם האלוקים ויצר החיים המפעמים בתוכך. אדם בלי רצון- הוא אדם מת! לפעמים, קיימת בעולם תפיסה לפיה רצון לחירות הינו סתם יצר לפרוק כל עול, להיות אדם רדוד, שטוח וחסר אחריות, לרצות חופש נשמע לפעמים : להיות פחות בוגר/רציני/אחראי. אני לא אכנס לזה, יש לתפיסה הזאת סיבות חברתיות עמוקות, אבל השורה התחתונה שזה לא בהכרח נכון, הרב קוק אומר שכל רצון לחירות וחופש מגיע ממקום מאד עמוק וגבוה של הנשמה שהיא במהותה אינסופית ולפעמים מרגישה כלואה בגוף ורוצה לצאת לחופשי, משם השורש של הרצון הזה. ולכן הוא כמובן קדוש וטהור ורצוי ואהוב. אז איפה הבעיה?

הבעיה עלולה להיות בדרך הביטוי של הרצון. צריך לעשות הפרדה בין עצם הרצון לאופן בו אני מבטאת אותו. ייתכן ויש אנשים שאצלם באמת הרצון מבוטא בפריקת עול, במעשים חסרי אחריות ובבדיקה מתמדת של גבולות וכללים. אבל אם אני קודם כל מודעת לרצון הזה, מתבוננת בו, אוהבת אותו, לא מפחדת או מנסה להילחם ולהדחיק אותו, אז הנפש והמוח שלי נרגעים ומרפים, ובמקום להילחם ברצון הזה , להעלים אותו, פתאום נעשים פנויים לבדוק איך אני יכולה לבטא אותו בשלום.

מה זה אומר בשלום? ”למצוא חן בעיני אלוקים ואדם” -אלוקים אוהב את הרצון הזה , מייקר אותו, אבל זה צריך למצוא חן גם בעיניי הסובבים אותנו, וזה לא לחינם! וזה לא במקרה!!

הקב”ה יכל כמובן לזמן לך סביבה שתאהב אותך כמו שאת ותאפשר לך לעשות מה שאת רוצה בלי עיכובים ומניעות, אבל!! כנראה שלמסע התפתחות הייחודי והאישי שלך כאן בעולם, יש לך צורך בסביבה שונה. סביבה שמאתגרת אותך, שלא עושה לך כביכול ”חיים קלים”, נסי להתבונן ולהבין את כוונת הבורא, מה הוא רצה שתלמדי מזה? איך זה יכול לתרום להתפתחות שלך כאדם בוגר וטוב יותר?

אין לבורא שום עניין שתסבלי או תתייסרי, להפך, הוא ברא אותך באהבה גמורה ללא תנאים, כל רצונו הוא להיטיב עימך ושתממשי את הייעוד שלך כאן בעולם, את הייעוד והתפקיד שרק את איילה יכולה לעשות ואף אחד אחר לא יכול! אז איך אפשר להתפתח ולגדול עם סביבה מאתגרת? אולי זה בא לרכך לנו את הגאווה, להכניס בנו ענווה וקשב למה שאחרים אומרים, אולי לטעת בי רגישות לשים לב שמה שאני עושה לא פוגע באחרים, אולי כדי לדייק את עצמי, שזה דווקא על ידי התנגדות מבחוץ? אולי כדאי שתבני את הביטחון העצמי שלך בצורה יסודית ועמוקה, מפני המלעיזים? כי ראי יקירה, קונפליקטים, מתחים וקולות שליליים מהסביבה נפגוש בכל מקום, אם לא משפחה שלנו, לפעמים במשפחת בן הזוג, או בעבודה או בלימודים או אחד מהילדים. העולם הוא כזה שבו אין הרמוניה מוחלטת ולא כולם מסכימים עם כולם, ושם בנקודת התפר הזו עלינו לנסות לדייק ולאזן את עצמנו כך שהמסע שלי לא יפגע בשל אחרים, והתהליך שאני עוברת לא יציק לאף אחד. וזה לא חיסרון, וזה לא פדיחה, להפך, זה חלק משמעותי ממש מתוך המסע המתוכנן עבורי. כל עניין ”בן אדם לחברו” נועד לתקן אותנו ולהפוך אותנו לאנשים שלמים, סבלניים וחומלים יותר. זה ממש מתוכנן מלכתחילה כחלק מהסיפור.

קחי את מילותיי, חשבי עליהם בזמן שקט ורגוע ביום, שאין מפריעים מסביב, אולי בטבע, אולי בהליכה, תראי מה מתוך זה מדבר אלייך, איך השינוי בחשיבה יכול להשפיע גם על צעדים מעשיים בחיים כגון מקום עבודה, לימודים וכו’, ושימי לב, חשוב לי להדגיש ממש – העובדה שכדאי להתחשב בסביבה הקרובה, להיות קשובה ולכבד אותה, לא אומר שבגלל זה עליי לוותר או לעשות מה שנראה לי לנכון, צריך להיזהר מזה! אלא, שיש דרך שהיא לעומתית – שכל כולה ”בדווקא”, להכעיס ולהראות שאני גדולה ויכולה ולא צריכה עזרה, ויש דרך שניה, מודעת יותר, מעודנת יותר, שבו אני מבינה מה מנהל אותי, אני מחוברת לרצונות הפנימיים שלי, אני יודעת למה אני שואפת ובעדינות סוללת את דרכי, תוך אמירה דמיונית לחלל: זו אני, זו הדרך שעליי לעשות, אני מקווה ומייחלת שלא ייגרם מכך נזק לאף אחד”… אני מאחלת לך שכל המשפטים הרעילים ששמעת ממורות או מאנשים סביבך (שהם לא נכונים ולא אמורים להיאמר לאף אחד אף פעם!) יהפכו בתוכך לזהב טהור, שתקחי אותם ותהפכי אותם לאור גדול, שמתוך המילים האלו רק תיבני ותתחזקי ותדייקי את מהותך ואישיותך המיוחדים.

מקווה מאד שסייעתי במקצת, מוזמנת לחזור ולשאול בשמחה על כל דבר!

בהצלחה רבה ממש, יהי ד’ איתך!

נועה

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

תגובה אחת

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

איך להניע חבר ללכת לטיפול?
אני בחור ישיבה חרדי ויש לי חבר (בן 22 בערך )שלטעמי וכן לדעת רבני הישיבה וכל החברים הקרובים אליו ואפילו אלה שפחות חושבים שהוא צריך יעוץ (הבחור בעצמו מעולם לא הזכיר את הנידון בעצמו כמובן…) ראשית אציין שמדובר בבחור שעד גיל 18 ישב ולמד ללא הפסקה יש מצב שהוא גם...
חברה שמתחתנת ואני בודדה!
יש לי חברה ממש טובה חברה בנפש עברנו חיים דומים וקשיים דומים ותמיד תמכנו אחת בשניה. עכשיו היא מתארסת ואני נגמרת מזה לא מפסיקה לבכות ולכעוס על כל העולם אפילו ברמה שקשה לי לדבר איתה בטבעיות שהייתה לנו תמיד לא יודעת מה לעשות אני הולכת ונכבת לתוך עצמי בלי חשק...
דברתי רע על חבר ומרגיש רע עם זה
רוצה לשתף במשהו שקרה לי שלשום ולשאול על זה. התקשר אלי איזה קרוב משפחה לשאול ולברר אצלי על אחד הבחורים בשיעור שלי לצורך שידוכים. אני אישית לא סובל את הבחור הזה, היה לי איתו דברים ממש קשים ניסיתי להתחמק מלתת תשובה ולענות כמו פוליטיקאי ״מסביב״ אבל אז פשוט התפוצצתי וליכלכתי...
העיפו אותי מהסמינר ואני כעת בחברה בעיתית
אני בת 14 והייתי בתחילת שנה בסמינר חרדי מאד העיפו אותי הייתי בבית איזה 4 חודשים ואז הלכתי לסמינר מאד פתוח כאילו הבנות מגיעות מבתים מאד פתוחים המשפחה שלי מאד דוסית ולאמא שלי לא היה מושג כמה זה פתוח ואני תאמת מרגישה שאם אני רוצה להיכנס לחברה שם אני צריכה...
אני מרגיש לא שייך בישיבה
אני בעל תשובה, בחודשיים האחרונים הייתי בסבב ישיבות הייתי ב-4 ישיבות לא אהבתי בכלל. עד שמצאתי את הישיבה שמאוד אהבתי והתחברתי, אני כבר לומד שם שבועיים אקסטרני. אבל יש בעיה, אני לא מרגיש שאני מצליח להתחבר לבחורים שם, אני לא מרגיש שייך.. מאוד כיף ללמוד שם, מכיר את רובם, מדבר...
חברה חולה ואני בחרדות
שלום ותודה רבה על הבמה לשאול ולקבל תשובות אני יספר על עצמי ממש בקצרה אני בת 30 נשואה שנתיים וחצי מגיל 15 אני סובלת מדיכאון וחרדות מאוד לא נעימים. לפני חודש גילו לחברה מאוד קרובה שלי סרטן ממאיר ברחם ועכשיו לצערי הרב הרופאים ממליצים לכרות לה את הרחם דחוף כי...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
בטלגרם
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
דילוג לתוכן